×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(כ) וַתֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֔ן אַל⁠־תִּקְרֶ֥אנָה לִ֖י נׇעֳמִ֑י קְרֶ֤אןָ לִי֙ מָרָ֔א כִּֽי⁠־הֵמַ֥ר שַׁדַּ֛י לִ֖י מְאֹֽד׃
She said to them, "Do not call me Naomi. Call me "Mara"1 for Shaddai2 has treated me very bitterly.
1. Mara | מָרָא – The word means: "bitter" and is the opposite of "נעמי", meaning: "sweet" or "pleasant" (Ralbag).
2. Shaddai | שַׁדַּי – This name of Hashem might mean "Almighty" (Ibn Ezra on Bereshit 17:1) or: "(He) that is sufficient" (Rashi on Bereshit 17:1). Naomi's choice to refer to Hashem with this specific name might also betray her pain. God, who is all capable, and could have provided sufficiently for all, nonetheless chose to take away all that she had and return her empty.
תרגום כתוביםמדרש זוטארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזראבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״געקדת יצחקמנחת שימלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
וַאֲמַרַת לְהוֹן לָא תִהְוְיָן קָרַן לִי נָעֳמִי קְרוֹ לִי מָרִירַת נַפְשָׁא אֲרוּם אַמְרֵיר שַׁדַּי לִי לַחְדָּא.
ותאמר אליהן אל (תקראן) [תקראנה] לי נעמי – אמר רבי חייא בר אבא כל היסורים קשים ויסורים של עוני קשה מכולם כל יסורים באין והולכין למקומם ומתחדש הגוף לכמות שהיה אבל יסורים של עוני מכהין עיניו של אדם שנאמר עיני דאבה מני עוני (תהלים פ״ח:י׳) מעשה בחסיד אחד שקיבל עליו שלא יקבל משום אדם כלום והיה לו בגד אחד וסדין אחד וכל הלילה עומד ובוכה וצועק ומתחנן ולא זז מלהמית עצמו עד שצריך לישב באשפה ובלו בגדיו פעם אחד נגלה אליו אליהו ז״ל בדמות ערבי אחד ועמד לו כנגדו והתחיל מתאנח א״ל רצונך אני אלוה לך שני כספים ותהא נושא ונותן בהם ותחיה אמר לו הן ונתן לו [ב׳ כספים] וקנה חפצים ומשתכר בהם וכך ביום השני וכך ביום השלישי לא יצאה השנה עד שהעשיר ושכח את חסידותו ושימוש תפלתו א״ל הקב״ה לאליהו חסיד אחד היה בעולמי ועיכבתו עלי הלך כנגדו ומצאו במלאכה גדולה אמר לו אני הוא שנתתי לך שני כספים הראשונים חפש אחריהם ותנם לי שאני רוצה להחזירם למקומם חיפש אחריהם ונתנם לו ולא יצא אותו יום עד שירד מנכסיו ונכנס אותו מטמון לטמיון. וחזר אותו האיש על האשפה והיה יושב ובוכה חזר אליהו ז״ל אמר ליה מה ההוא סבא עביד אמר ליה ווי ליה לההוא גברא דאיתהפיך עליה גולגלא ואינחיתי מנכסי א״ל נשבע אתה שאתה חוזר למידת חסידותיך ולשימוש תפלתך אני אחזור לך שני כספים א״ל הן ונטל שני כספים ונשא ונתן בהם והעשיר כך אמרה נעמי לבני עירה אל תקראנה לי נעמי וגו׳.
פקאלת להן לא תסמינני נעמי בל אסמינני מרה פקד אמראני אלטאיק אלקאדר גדא.
אמרה להן לא תקראוני בשם נעמי אלא קראוני בשם מרה1, שכן המר לי האל בעל היכולת2 מאוד.
1. בק נוסף: צ׳ייקה׳ אלחאל – הנמצאת במצוקה.
2. בק: אלכאפי, וכתרגום רבינו ל׳שדי׳ בבראשית מט, כה, במדבר כד, ד ושאר מקומות. ו׳אלטאיק׳ הוא תרגומו של שם ׳אל׳. אלא שבכל המקומות מופיע תחילה שם ׳אל׳ ואח״כ שם ׳שדי׳, ורק כאן נמצא ׳שדי׳ לבדו. בכ״י שלום סעדיה גמל: ואלסו קד כפא בי – הרע שילם לי כגמולי, והעיר י׳ רצהבי שהדברים תואמים לשיטת רס״ג בשרח איכה (ג, לח) ובאמו״ד (סוף מאמר שני) שאין הרעות באות מאתו ית׳. לדעת רצהבי נוסח זה קרוב ביותר לנוסח רבינו.
קאלת להן, לא תסמוני נעמי, אסמוני אלמרירה צ׳ייקהֵ אלחאל, פאן אלכאפי אמר חאלי גדא.
קראן לי מרא – קראו לי המרה הנמצאת במצוקה כי ה׳ המר מצבי מאד.
ותאמר אליהן – לנשי בית לחם שהיו מדברות לה אל תקראנה לי נעמי מה טעם כי המר שדי לי מאד וכן דוד אמר (תהלים פ״ח:י׳) עיני דאבה מני עני.
ותאמר אליהם אל תקראן ליא נעמי – לאשה שכלתה ימיה בטוב ושנותיה בנעימים ראוי לקרותב נעמי, אבל לי אל תקראן לי נעמי – חילוף ימים נעימים.
קראן לי מרה – פתרונו נפש מרה.
א. כן בפסוק ובכ״י פראג, המבורג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״לי״.
ב. כן בכ״י פראג. בכ״י ברלין: ״לקראת״.
קראן לי מרא – נפש מרה. ולא נעמי, כי המר שדי לי מאד.
הֵמָר – לשון הפעול, כמו: הֵרָע, הֵפָר. (כ״י המבורג 32 עם חתימה של ״ר׳ שמ׳⁠ ⁠⁠״)
אל תקראנה – אף על פי שהוא כתוב באל״ף בא כדרך בעלי הה״א הנעלם בסוף.
אל״ף מרא תחת ה״א, וכמוהו: כעגלה דשאא (ירמיהו נ׳:י״א), על דעת רבי יהודה, לא לפי דעתי.⁠1
והטעם: דבר תענוג, והמר הפך העונג, כי טעם המאכל הוא המתוק.
1. השוו אבן עזרא פירוש שני בראשית א׳:י״א, אבן עזרא קהלת י׳:ה׳.
א. כן בכ״י לונדון 24896, אוקספורד פוק׳ 108, פרמא 2062, וכן בכמה כ״י של המקרא. בנוסח שלנו בפסוק: דשה.
CALL ME. Even though mara is spelled with an alef it is treated like a word that ends in a silent heh.⁠1 The alef in Marah is in place of a heh.⁠2 The same, in the opinion of Rabbi Judah,⁠3 is the case with the alef in deshe4 (threshing) in a threshing heifer (Jer. 50:11),⁠5 but this is not my opinion.
[CALL ME NOT NAOMI, CALL ME MARAH; FOR THE ALMIGHTY HATH DEALT VERY BITTERLY WITH ME. The word no'am] refers to something which gives pleasure. The word mar (bitter) refers to the reverse of pleasure. No'am refers to sweet food.⁠6
1. Mara appears to come from the root mem, resh, alef. Ibn Ezra believes that this is not the case, for mara comes from the root mem, resh, heh and is treated as such. For if mara came from the root mem, resh, alef it would be spelled mem, resh, alef, heh (marah), not mem, resh, alef. See Filwarg and Ezra Le-Havin and Torat Chayyim on this verse.
2. And is treated as such.
3. The reference is probably to Rabbi Judah ibn Hayuj.
4. The alef in deshe is in place of a heh.
5. Translated according to Ibn Ezra. See Radak on Jer. 50:11.
6. Which gives pleasure. Mar refers to food which does not give pleasure, that is, bitter food. Thus no'am is the reverse of mar.
אל תקראנה – כתוב באלף ובא בדרך בעלי הה״א הנעלה בסוף, ועניינו אל תקראני לי בשם נעמי, קראו לי בשם מרא והאלף {133} במלת מרא תמורת ה״א וכמהו ״כעגלא דשא״א (ירמיהו נ׳:י״א) על דעת ר׳ יהודה המדקדקב. והטעם אל תקראו אותי בשם נעמי, שהוא שם מורה על דבר נעים ומעונג, רק תקראו בשם מרהג כי המר הוא הפך העונג.⁠ד
כי המר – הוא פועל עבר מהבניין הכבד הנוסף מפעלי הכפל, ועניינו כי המר שדי לי חיי מאד, כלומר סבב שיהיו חיי מרים כהפלגה.
א. ״כעגלה דשה״ בנוסח המסורה.
ב. ר׳ יהודה חיוג׳, שלשה ספרי דקדוק, עמ׳ 10, מהודרת נוט. אבן עזרא מציין את דעתו של יהודה, אך דוחה אותה.
ג. ״מרא״ בנוסח המסורה.
ד. אבן עזרא: ״והטעם: דבר תענוג; והמר הפך העונג, כי טעם המאכל הוא המתוק.⁠״
מרה – שורש נעמי משותף גם לערב, כמו: ובל אלחם במנעמיהם (תהלים קמ״א:ד׳). ולחם סתרים ינעם, (משלי ט׳:י״ז). וכן שם מרה שם משותף והכל ממין המושאל.
קראן לי מרה – הנה הנועם הוא הפך המרירות כמו שהמתיקות הפכו כי הנועם יאמר על המתיקות אמר: מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם (משלי ט׳:י״ז).
אל תקראנה – אמרה להם בתמורה שם נעמי או הוא נפרד או נגזר. אם נפרד אין שם תימה לומר הזאת נעמי כי היא שוה לומר הזאת לאה או רחל. ואם הוא נגזר מנעימות הנה התימה הוא על דבריכם שאתם קוראים אותי בזה השם.
אל תקראנה לי נעמי – כיון שסרה נעימותי.
קראן לי מרה – המורה על מהותי כי המר לי שדי מאד.
קראן לי. עיין לעיל על ומצאן.
מרא. לית כתיב א׳ והטעם לפי שחטאה במוראתן של עניים שלא פרנסה בשני הרעב.
השאלות (כ - כב) הלא הם קראו לה נעמי על ענינה הקודם שבעת הצלחתה היתה נעמי וא״כ למה אמרה אל תקראנה לי נעמי, שהגם הוא יצדק לומר שבזמן הקודם היה שמה נעמי, ולמה אל תקראנה למה תקראנה, כי המר שדי ושדי הרע לי שכ״ז כפל לשון, ולמה כפל ותשב נעמי שאין כאן מקומו.
ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי – הנה איש שהיה לו עושר גדול שאין כמוהו כעשרו של אחשורוש ואבד כל עשרו ולא נשאר בידו רק אלף זהובים ונאמר עליו שנתדלדל מנכסיו ונעשה עני, לא נוכל לומר זאת רק אם נזכיר ערך עשרו הקודם שלפי העושר הגדול שהיה לו תחלה הוא עתה עני ודל, כי אם לא נזכיר ערך עשרו הקודם הלא איש שיש לו אלף זהובים יקרא בשם עשיר, אבל אם העשיר הגדול הזה אבד כל רכושו עד שלא נשאר בידו אף פרוטה אחת ופת לחם להשקיט רעבונו אז נוכל לכנותו בשם עני ואביון אף שלא נזכיר ערכו הקודם. והנה אנשי העיר בראותם כי באה רגלי היא וכלתה ואין איש אתן לשרת אותן ידעו שאבדו את העושר שהיה להן מקודם, ובכ״ז חשבו שעוד נשאר לה זהב ותכשיטין שאיש אחד מן העם היה שמח בחלקו אם היה לו כן, וע״כ אמרו שסבת המיתם ותמהונם הוא הזאת נעמי, שבזה הזכירו ערכה הקודם, ר״ל שלפי עשרה מקודם הנה ירדה פלאים, ותאמר אליהן הודיעה להם שלא כאשר יחשבו הם שא״א לקראה בשם מרה רק אם יזכירו שמה הקודם שמקדם היתה נקראת נעמי שלפי ערך מה שהיה שמה נעמי ע״ש רוב עשרה ראוי לקראה מרה כי ירדה ממדרגתה, אמרה שא״צ כלל להזכיר מעמדה הקודם כי היא עתה עניה כ״כ עד שלא נשאר בידה מאומה [דהא הוצרכה כלתה ללקט בין העניים] וא״כ תוכלי לקרוא אותי בשם מרה גם אם לא תזכרו כלל מה שמקדם היה שמי נעמי, וז״ש אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרה, ר״ל שתכלו לקרוא לי מרה מבלי שתקראו לי נעמי, ר״ל מבלי שתזכירו שמי וערכי הקודם, כי המר שדי לי מאד, כי הגם
שדי – כל יכול, ומקור התאר ׳שדד׳, יכול להרע אם טוב בעיניו.
כי המר וגו׳ – אמר בר קפרא, משל לפרה סוררה שהעמידוה בעלה לשוק למוכרה, אמר, חרשנית היא ועושה תלמים יפה, אמרו ליה, אם כן הוא, אלו המכות הניכרין בה למה, כך אמרה נעמי, קראנה לי מרה, ולמה – כי המר שדי לי מאד.⁠1 (שם)
1. ר״ל לא תוכלו לקרוא לי נעמי, משום דא״כ הוא למה הוכיתי כל כך.
וַתֹּאמֶר אֲלֵיהֶן נעמי אַל תִּקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי כי לאשה שכלתה ימיה בטוב ושנותיה בנעימים ראוי לקרות נעמי1, אבל לי קְרֶאןָ לִי בשם הפוך מהנעימות2, תקראו לי מָרָא שמשמעותו נפש מרה3 כִּי הֵמַר – הֵרָע4 שַׁדַּי לִי מְאֹד:
1. ר״י קרא.
2. אבן עזרא.
3. ר״י קרא.
4. רשב״ם.
תרגום כתוביםמדרש זוטארס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גלקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רשב״ם המשוחזראבן עזראעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״געקדת יצחקמנחת שימלבי״םהואיל משהתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144