Rut 1 – רות א‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַרַת נָעֳמִי תֻּבְנָא בְּרַתֵּי לְמָא תֵיזְלִין עִמִּי הַעוֹד כְּעַן אִית לִי וַלְדָא בִּמְעַי וִיהוֹן לְכוֹן לְגוּבְרִין.

וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה, וַתֹּאמַרְנָה לָהּ, וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים וגו׳, וְכִי יֵשׁ אָדָם מְיַבֵּם אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹא הָיָה בְּעוֹלָמוֹ.

שובנה בנותי, למה – שלשה פעמים, מכאן שממאנים את הגר עד שלשה פעמים, א״ר חייא אל תאמין בגר עד כ״ד דורות שהוא תופס שאורו, אבל בשעה שהגר מקבל עליו עולו של הקב״ה באהבה וביראה ומתגייר לשם שמים אין הקב״ה מחזירו שנאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה. מ״ח אזהרות הזהיר הקב״ה על הגר וכנגדן הזהיר על ע״א, שתי נשים מסרו עצמן על שבט יהודה תמר ורות, תמר היתה צועקת אל אצא ריקם מן הבית הזה, רות כל שעה שחמותה אמרה לה לכי בתי היתה בוכה שנאמר ותשאנה קולן ותבכינה.

פקאלת נעמי עודא יא אבנתיי לם תמצ׳יא מעי אזיאדה לי בנין מן אחשאי יכונא לכן רגאלא.

אמרה נעמי, חזורנה, בנותי, אל תלכנה עמי, האם יתווספו¹ לי בנים ממעיי, שיהיו לכם לאנשים.

1. כלומר – אפשרות להוליד בנים נוספים ממעיה, וכמו שמפרשת והולכת. לנוסח קשב: נשתיירו בנים במעי, כאילו הרתם וטרם ילדתם.

קאלת נעמי ארגעא יא אבנתאי, לם תמצ׳יאן מעי, הל בקי לי אולאדא פי בטני, פיצירו לכן אזואגא.

והיו – שיהיו.

ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים – ואמרה להן ואפילו יש לי בנים במעי שהרי אינם מייבמין שאשת אחיו שלא היה בעולמו אסור לייבם שנאמר (דברים כ״ה:ה׳) כי ישבו אחים יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו (בבלי יבמות י״ז:). ג׳ פעמים כתיב שבנה כנגד ג׳ פעמים שדוחין את הגר ואם הטריח יותר מכאן ואילך מקבלין אותו לכך כתיב אותו חסר.

והיא משיבתן: שבנה בנותיי למה תלכנה עמי – אם להינשא לבני עמי אתם שבות עמי, אין אדם מישראל מניח בנות ישראל וישא אתכם. ושמא תאמרו: אני שהחלותי להתחתן בכם^א יהיו לי בנים והיו לכם לאנשים, לכך נאמר: העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים.⁠^ב

א. כן בכ״י פראג. בכ״י ברלין: ״בהם״.

ב. כן בכ״י המבורג. בכ״י ברלין, פראג הושמט ע״י הדומות: ״מר לי מאד יותר מכם״.

למה תלכנה עמי – אם תאמרו לי: למה אני אומרת שאין בני ישראל לוקחין לכם לנשים, והלא בניי נשאו אתכם תחלה, גם עתה אם אוליד תנשאו לאחיהם? העוד לי בנים במעי והיו – שיהיו לכם לאנשים. לא מפני ייבום אמרה להם שהרי כתוב: כי ישבו אחים יחדו (דברים כ״ה:ה׳) – פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו. אלא מילתא בעלמא אמרה לדחותן מעליה: מה שבניי נשאו אתכן מפני שגרו בארץ נכריה, ואתן הייתם תושבים, אבל בני עמי לא יחפצו בכם, וגם בני אין לי לישא אתכן באהבת אחיהם המתים.

העוד לי בנים – רבים מחבירינו חשבו כי זאת התשובה על המכחישים. ולא ידעו כי אבותינו העתיקו כי הייבום לאחים מן האב, לא מן האם. רק אמרה להם: אילו היו לי בנים במעי, הייתי נותנת אותם לכם תחת המתים, וזאת דרך חיבוב, לא על דרך יבום.

HAVE I YET SONS IN MY WOMB. Many of our colleagues¹ thought that this verse refutes those who deny Rabbinic interpretations.⁠² They³ are unaware that our fathers⁴ transmitted the tradition that yibbum (levirate marriage) applies to brothers from the same father and not to brothers from the same mother.⁠⁵

Naomi said only this:⁠⁶ If I had sons in my womb, then I would give them to you in place of the dead. This was said by way of love⁷ and not following the precept of levirate marriage (yibbum).⁠⁸

1. Hebrew, chavereinu. The reference is to Jews who follow Rabbinic tradition.

2. According to the Rabbis, the law of Levirate marriage only applies to brothers of the deceased. The Karaites disagreed. They claimed that it does not apply to brothers of the deceased, for Scripture prohibits marriage with a sister in law. They interpreted "brothers" in Deut. 24 to mean relatives. Our verse supports the Rabbis, for Naomi said that if she had sons, she would give them in marriage Ruth and Orppah. We thus see that levirate marriage is marriage between a brother and the widow of his deceased brother.

3. Our colleagues.

4. The Rabbinic sages.

5. Thus even if Naomi would bear sons, they could not marry the wives of their deceased brother for they had different fathers.

6. She did not speak of levirate marriage.

7. Out of love.

8. Naomi was expressing her love for her daughter in laws. She was not telling them that she would give them sons in accordance with the law of levirate marriage for in reality her sons could not marry their sister in law for they came from a different father.

שובנה בנותי – אמר בנותי דרך חיבה בעבור [שהיתה]⁠^א אוהבת אותם כאלו היו בנותיה.

למה – מורכב מן על ומן מה, וכן לכן עניינו על כן.

למה תלכנה עמי – עניינו למה תבואו עמי, כי ההליכה תאמר במקום הבי⁠[א]⁠ה^ב או יאמר למה תלכנה ממקומכם לבוא עמי.

העוד לי בנים במעי – ר״ל האם עדיין יש לי במעי שיהיו לכם לאנשים ובא עוד במקו⁠[ם] עדיין, כמו ״הן עוד היום״ (בראשית כ״ט:ז׳) ״עוד אושיבך באהלים״ (הושע י״ב:י׳) ודומיה. ואין כוונת המאמר שאם היו לה עוד בנים היתה מסכמת שישאו אותה דרך ייבום, רק אמר⁠[ה]⁠^ג דרך חיבה ״אם היו לי עוד בנים הייתי נותנת אותם לכם תחת המתים.⁠״^ד

א. במקור לא מופיע. נוסף בצד הטקסט כתיקון.

ב. במקור ״הבינה״. האות נ נמחקה וא׳ נוספה מעל למילה.

ג. במקור ״אמר״. האות ה נוספה מעל המילה כתיקון.

ד. השוו לר׳ יוסף קרא: ״לא מפני ייבום אמרה להם... אלא מילתא בעלמא אמרה, לדחותן מעליה... וגם בנים אין לי לישא אתכן באהבת אחיהם המתים״; אבן עזרא: ״רק אמרה להם: אילו היו לי בנים, הייתי נותנת אותם לכם תחת המתים, וזאת דרך חיבוב, לא על דרך יבום.⁠״; אבן כספי: ״אין בכאן דיוק יבום כלל, רק דרך חבה״.

העוד לי בנים – אין בכאן דיוק יבום כלל, רק דרך חבה.

לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי. כאמרם ז״ל (יבמות מז.) אומרים לו מה ראית להתגייר¹: [הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם] לַאֲנָשִׁים. עוזרים להשיאכם ולהגין מכל מתקומם²:

1. אחרי שאמרו ׳כי אתך נשוב לעמך׳ - שבדעתן להתגייר, אמרה ׳למה תלכנה עמי׳, כלומר מה ראיתן להתגייר, וכלשון הגמרא ׳תנו רבנן, גר שבא להתגייר בזמן הזה, אומרים לו, מה ראית שבאת להתגייר, אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באין עליהם׳. ובמדרש (רו״ר ב טז) ׳ר׳ שמואל בר נחמני בשם רב יודן בר׳ חנינא, בשלוש מקומות כתיב כאן שבנה שבנה שבנה (פסוקים ח, יא, יב), כנגד ג׳ פעמים שדוחין את הגר, ואם הטריח יותר מכאן מקבלין אותו׳.

2. לא חשבה שתוליד בנים וישאו את רות וערפה, כי עד שיגדלו הבנים יזדקנו רות וערפה, אלא הכוונה שאין לקוות שיוולדו לה בנים שבעתיד יהיו לרות וערפה ׳לאנשים׳ לשמור ולהגן עליהן, ולהשיא אותן לאנשים בגילן. ויש שכתבו שאמרה שני דברים: א׳, העוד לי בנים במעי. ב׳, היהיו לכם לאנשים, כלומר, האם יש לי בנים שתינשאו להם, וגם אם יהיו לי בנים, האם יהיו לכם לאנשים לשמור עליכן ולהשיא אתכם (עיין רבי אלישע גאליקו, משיב נפש, איגרת שמואל, אלשיך).

ותאמר נעמי – ע״ז אמרה נעמי להן עצתה שובנה בנותי למה תלכנה עמי. ר״ל הלא בני עמי לא יתחתנו עמכם, ואם תקוו שאני אתחתן עמכם אחר שכבר הייתן כלותי, העוד לי בנים במעי, וכבר התבאר אצלי (התו״ה תזריע סימן ד׳) ששם בנים בדיוק יבא רק על בנים שנולדו לא על העוברים במעי אמם, ופה אמרה העוד לי בנים במעי שזה סותר כלל זה אך בכאן דברה בדרך מליצה שתחלה התחילה וכי יש לי בנים גדולים שראוים לנשואין תכף עד כי והיו לכם לאנשים ר״ל שיהיו תיכף לאנשים אך בדרך הלצה אמרה וכי יש לי בנים גדולים כאלה וטמנתים במעי שלכן לא תראו אותם כי הם טמונים ונחבאים במעי ואני אוציאם ממעי ויהיו לכם לאנשים תכף, וזה בדרך מליצה כי בתחלת הסברא לא יעלה על הדעת שירצו להמתין עד שתנשא ותוליד בנים ויגדלו הבנים שאז יהיו הם זקנות ובלתי ראוים לבנים הצעירים מהם שנים רבות.

והיו לכם לאנשים – [אמרה להן], וכי יש אדם מייבם אשת אחיו שלא היה בעולמו.⁠¹ (מ״ר)

1. ענין יבום שזכרה נעמי הוא רק שם מושאל ליבום של תורה, יען דמן התורה אין יבום אלא באחים מן האב ואלימלך הלא כבר מת, אלא כונתה דאפילו אם ירצו לקיים ענין הקמת שם אף באופן כזה, כי אז ג״כ אין שייך זה באחיו שלא היה בעולמו דאין זה דרכי נועם כמש״כ התוס׳ ביבמות י״ז ב׳, ועי׳ בנמוקי רמב״ן פ׳ וישב בפרשת יהודה ותמר, בענין יבום הנזכר שם.

וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לרות ועורפה שֹׁבְנָה בְנֹתַי לארצכן לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי לארץ ישראל?! אם מפני שרצונכן להינשא לבני עמי אתן שבות עימי, הרי אין אדם מישראל מניח בנות ישראל וישא אתכם, ואם מפני שאתן חושבות שיוולדו לי בנים אחרים שתוכלו להינשא להם¹, הַעוֹד לִי – האם יש לי עוד בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים לבעלים?!²:

1. ר״י קרא, מלבי״ם.

2. ולא אמרה זאת על פי כללי היבום אלא על דרך חיבוב ומליצה, ר״י קרא, אבן עזרא, מלבי״ם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון