×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יב) שֹׁ֤בְנָה בְנֹתַי֙ לֵ֔כְןָ כִּ֥י זָקַ֖נְתִּי מִהְי֣וֹת לְאִ֑ישׁ כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ יֶשׁ⁠־לִ֣י תִקְוָ֔ה גַּ֣ם הָיִ֤יתִי הַלַּ֙יְלָה֙ לְאִ֔ישׁ וְגַ֖ם יָלַ֥דְתִּי בָנִֽים׃
Return, my daughters. Go, for I am too old to be with a man. Even if I could say, "I have hope", even if I could be tonight with a man, and even if I bore sons,
תרגום כתוביםרות רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רי״דעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״גר״ע ספורנומנחת שימלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותעודהכל
תּוּבְנָא בְרַתַּי מִבַּתְרַי אִזֵילְנָא לְעַמְּכוֹן אֲרֵים סָבִית מִלְּמֶהֱוֵי מִבְעְלָא לִגְבַר אֲרוּם אֲמָרִית אִלּוּ אֲנָא רִיבָא אִית לִי סְבַר בְּרַם הֲוֵיתִי מִבַּעְלָא בְּלֵלְיָא לִגְבַר וּבְרַם הֲוֵיתִי יָלְדָא בְנִין.
[טז] שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְנָה – רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְּשֵׁם רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, בְּשָׁלשׁ מְקוֹמוֹת כְּתִיב כָּאן: שֹׁבְנָה (רות א׳:ח׳), שֹׁבְנָה (רות א׳:י״א), שֹׁבְנָה (רות א׳:י״ב), כְּנֶגֶד שָׁלשׁ פְּעָמִים שֶׁדּוֹחִין אֶת הַגֵּר, וְאִם הִטְרִיחַ יוֹתֵר מִכָּאן מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
אָמַר רַבִּי יִצְחָק: בַּחוּץ לֹא יָלִין גֵּר (איוב ל״א:ל״ב), לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם דּוֹחֶה בִּשְׂמֹאל וּמְקָרֵב בִּימִין. כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ וגו׳, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לִמְדָךְ הַתּוֹרָה דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁאֵין תַּשְׁמִישׁ בַּיּוֹם אֶלָּא בַּלַּיְלָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בָּעֶרֶב הִא בָאָה וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה (אסתר ב׳:י״ד), וּכְתִיב: גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ.
(יב-יג)
[יז] וְגַם הָיִיתִי, שֶׁיָּלַדְתִּי בָנִים, הָא אִלּוּ הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ יָלַדְתִּי בָנִים, אֶלָּא הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, יְכוֹלוֹת אַתֶּם יוֹשְׁבוֹת עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, יְכוֹלוֹת אַתֶּם יוֹשְׁבוֹת עֲגוּנוֹת לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי, אַלְלַי בְּנוֹתַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, בִּשְׁבִילְכֶם, כִּי יָצְאָה בִי וּבְבָנַי וּבְבַעְלִי יַד ה׳.
[יח] רַבִּי חֲנִינָא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ פָּתַר קְרָיָיא בְּמשֶׁה, אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּהֵן קִלַסְתִּיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן לַה׳ אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם (דברים י׳:י״ד), וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁתִּתֵּן לִי פְּרוֹפְקֹפְּיָא, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, הוֹגַעְתַּנִי בְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת, הֵן שְׁבַקְתְּ גַּבִּי וְאָמַרְתָּ לִי הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל אַל בְּנֹתַי אַלְּלַי בָּנַי, כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם, בִּשְׁבִילְכֶם בִּי וּבְאָחִי יָצְתָה יַד ה׳.
[יט] אָמַר רַבִּי לֵוִי, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יַד ה׳, מַכַּת דֶּבֶר הִיא, וּבִנְיַן אָב שֶׁבְּכֻלָּם: הִנֵּה יַד ה׳ הוֹיָה (שמות ט׳:ג׳). בַּר קַפָּרָא אָמַר יָד תָּבְעוּ וְיָד פָּגְעָה בָּם.
אָמַר רַבִּי סִימוֹן בַּיּוֹצְאִין הָיְתָה מַגֵּפָה, בַּיּוֹשְׁבִין לֹא הָיְתָה מַגֵּפָה. תַּלְמִידֵי דְרַבִּי נְחֶמְיָה מַיְיתֵי לָהּ מֵהָתָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בְּכֹל אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד ה׳ הָיְתָה בָּם לְרָעָה (שופטים ב׳:ט״ו), בַּיּוֹצְאִין הָיְתָה מַגֵּפָה בַּיּוֹשְׁבִין לֹא הָיְתָה מַגֵּפָה.
אָמַר רַבִּי רְאוּבֵן אַף בְּנֵיהֶן הָיוּ מְצֵרִין אַחֲרֵיהֶם וְאוֹמְרִים מָתַי יָמוּתוּ אֵלֶּה וְנִכָּנֵס אָנוּ לָאָרֶץ.
שובנה בנותי לכנה – שתי פעמים מכאן אתה למד שממאנין לגר שני פעמים. אמר ר׳ חייא אל תאמין בגר עד כ״ד דורות שהוא תופש שאורו אבל בשעה שהוא מקבל עליו עולו של מקום מאהבה ומיראה ומתגייר לשם שמים אין הקב״ה מחזירו שנאמר ואוהב (את ה)⁠גר לתת לו לחם ושמלה וגו׳ (דברים י׳:י״ח), י״ח אזהרות הזהיר הקב״ה על הגר וכנגדן הזהיר על ע״ז.
גם הייתי הלילה לאיש – א״ר יוחנן למדנו דרך ארץ שאין תשמיש אלא בלילה, הה״ד בערב היא באה.
עודא יא אבנתיי אמצ׳יא פקד שכ׳ת מן אן אתזווג רגלא פקד כנת קלת אן לי רגא במן מצ׳א ולא אקול איצ׳א כנת אללילה לרגל ואיצ׳א ולדת בנינא.
חזורנה, בנותיי, לכנה, כבר זקנתי מלהינשא לאיש, שכן גם אם אמרתי יש לי תקווה עם מי שיהיה, וגם אם אומר הייתי הלילה לאיש וגם הולדתי בנים1.
1. לנוסח זה שתי הטענות הן, א. כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה, כלומר, שזקנתי מכדי שתהיה לי תקוה להינשא, ב. גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים, הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ, כלומר, שגם אם אנשא ואלד הרי לא תוכלו להמתין זמן רב כל כך. ולדעת רש״י מ׳כי אמרתי יש לי תקוה׳ מתחילה כבר הטענה השנייה, כלומר, אפילו אמר לי לבי שיש לי תקוה להינשא עוד וללדת בנים. ולנוסח קשב הטענה הראשונה מסתיימת ב׳גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׳, שכיון שזקנתי אינני יכולה לא להינשא לאיש ולא להוליד בנים. והטענה השנייה מתחילה בפסוק השני, ׳הלהן תשברנה׳, והיא טענה חדשה [והוסיפו לה וי״ו החיבור], שגם אם יהיו בנים הלהן תשברנה וכו׳.
ארגעא יא אבנתאי ואמצ׳יא, פאני קד שכ׳ת מן אן אציר לרגל, הל בקי לי רגאא אן אכון הד׳ה אללילה ד׳את בעל, ואיצ׳א אלד אולאדא.
כי אמרתי – האם נותרה לי תקוה להיות הלילה בעולת בעל וגם אוליד בנים.
כי זקנתי מהיות לאיש – שאנשא לו ואלד בנים ותנשאו להםא שאינכם אסורות להם לפי שלא היו למחלון וכליון קידושין בכם, שנכריות היו ולא נתגיירו, ועכשיו הם באות להתגייר, כמה שנאמר: כי אתך נשוב לעמך (רות א׳:י׳) – מעתה נהיה לעם אחד.
כי אמרתי יש לי תקוה – כי אפילו אמר לי לבי יש לי תקוה להנשא עוד לאיש וללדת בנים.
וגם הייתי הלילה לאיש – ויותר מיכן, אפילו הריתי הלילה זכרים.
וגם ילדתי בנים – או אפילו כבר ילדתי בנים.
א. בדפוסים מאוחרים נוסף כאן: ״שאינם אסורים לכם ואינכם אסורים להם משום אשת אחיו שלא היה בעולמו שאינה זקוקה ליבם״. המשפט חסר בכ״י.
For I am too old to have a husband – That I should marry him and bear sons, that you would marry them, [for they would not forbidden to you [to marry] and you would not be forbidden to them as far as [the prohibition against marrying] the wife of an older brother who died before he was born,] for you would not be forbidden to them because Machlon and Chilyon were not [halakhically] married to them because they were gentiles and had not converted,⁠1 and now they were coming to convert as it is stated, "We will return with you to your people.⁠"2 From now on we will become one people.
Even if I could say, "I have yet hope.⁠" – For even if my heart told me that I have hope to marry again and to bear sons.
Even if I were to have a husband tonight – And more than this, even if I were to conceive male offspring tonight.
And even if I were to bear sons – Or even if I had already borne sons.
1. Had they converted before, their marriage would be binding and Rus would be prohibited from marrying Machlon's yet unborn brother. The law of levirate marriage does not apply to a person born after his brother's death. Marrying one's brother's wife constitutes incest when levirate marriage does not apply. However, since there was no binding marriage, Rus would be permitted to marry Machlon's yet unborn brother.
2. Above, verse 10.
כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים – אמ״ר שמעון מכאן שאין תשמיש המטה אלא בלילה דכתי׳ (אסתר ב׳:י״ד) בערב היא באה ובבקר היא שבה.
שבנה בנותי לכנה כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה – פתרונו: אפילוא אם הייתי בימי נערות שהייתי יכולה לומר: יש לי תקוה להוליד בנים.
או אפילו הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים,
א. כן בכ״י פראג. בכ״י ברלין חסרה מלת: ״אפילו״.
ושמא תאמרו אם אין בנים במעיי אנשא לאיש ואוליד? תלמוד לומר: כי זקנתי וגו׳ כי אמרתי – אפילו אם אמרתי. בלעז: אַנְקְדִשִישְא יוּ.
יש לי תקוה – שאם אנשא אלד.
כי אמרתי יש לי תקוה – וגם אםא אמרתי יש לי תקוה בהריון.
א. כן בכ״י רומא 72. בכ״י רואן 11 חסר: ״אם״.
{131} כי זקנתי מהיות לאיש – ר״ל מהתחברא עוד עם איש, או מהיות ראויה אל איש. ואמרה ״כי זקנתי מהיות לאיש״, כלומר ואם תאמרו ואע״פ שאין בנים במעיך, עתה תוכלי להנשא ולהוליד בנים, אין הדבר כן, כי זקנתי מהיות לאיש.
כי אמרתי יש לי תקוה – ענינו כי אם אמר⁠[תי] ותחסר מלת אםב. והעניין אפילו אם הייתי חושבת שעדיין יש לי תקוה להיות לאיש, גם אם היה זה שהייתי הלילה שעבר אוג או הלילה העתיד לבוא לאיש, ואפילו אם כבר ילדתי [בנים]⁠ד ״הלהן תשברנה עד אשר יגדלו.⁠״
א. Perreau (עמ׳ 9) העתיק ״מה שהתחבר.⁠״
ב. השוו לר׳ יוסף קרא נוסח שני: ״כי אמרתי – אפילו אם אמרתי״ ולר׳ ישעיה מטראני: ״כי אמרתי יש לי תקוה – וגם אם אמרתי יש לי תקוה בהריון.
ג. המילה מופיעה עם א׳ מאורכת.
ד. במקור לא מופיע. המילה ״בנים״ נוספה בצד הטקסט כתיקון.
כי אמרתי לי תקוה – נכון זה בעברי ובהגיון, וכן: גם ילדתי בנים. וזה עד נאמן על הנחת הגזרות במוחלט ובסתם והמובן אפשריות וזה סוד גדול, וביאור זה הכלל אוצר י״י יבוא.
ומצורף שעיקר זה הדיבור היה כאלו אמרה: נניח שיש לי תקוה, עד שהייתי זאת הלילה עצמה לאיש, וגם תיכף ילדתי בנים, הלהן תשברנה וג׳.
והעירנו באמרה: הלילה – כי ישראל קדושים הם ואין משמשין מטותיהן ביום, ואם פעמים יזדמן לחכמים.
כי זקנתי מהיות לאיש – רוצה לומר: ולזה אין ראוי לכם שתמתינו שיהיו לי בנים ותנשאו להם.
כי אמרתי יש לי תקוה וגו׳ – רוצה לומר: שאע״פ שאומר שיש לי תקוה להיות לי בנים במעי ולא עוד אלא שיהיה לי יותר מזה והוא שהייתי הלילה לאיש ונתעברתי ולא עוד אלא שיהיה לי יותר מזה והוא שילדתי בנים הלילה האם ראוי לכם שתמתינו עד אשר יגדלו התהיין עגונות כל זה הזמן.
מִהְיוֹת לְאִישׁ. שיעזור ויגין בגללי1: [גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים]2:
1. כלומר, גם אם אין כוונתכן להינשא, אלא שאתן חשובות שאני אנשא ובעלי יגן עליכן לכבודי, הרי זקנתי מלהינשא. ובא לפרש הכפילות, שכבר אמרה ׳העוד בנים במעי׳, ומה הוסיפה עתה, אלא הכוונה שגם אם אין כוונתכן שאתן תינשאו כדי שיהיו לכם ׳איש׳ לשמור עליכן, אלא שאני אנשא, הרי אני זקנתי, ולא ישא איש אותי. [ורש״י פירש שזקנתי ׳שאנשא לו ואוליד בנים ותנשאו להם׳, וביאר המשיב נפש כי אין מניעה לזקנה שתינשא, ולכן הוכרח רש״י לפרש הכוונה להולדה, ואילו לדעת רבינו ׳כי זקנתי מהיות לאיש׳, הכוונה שלא יהיה מי שירצה לישא אותה].
2. כתב רבינו בדברים (כו יג) עה״פ ׳וגם נתתיו ללוי׳: ׳טעם גם כטעם ׳אף על פי׳, כמו גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׳. וכן פירש רש״י: ׳אפילו הריתי הלילה זכרים, או אפילו כבר ילדתי בנים׳.
שבנה בנתי לכן. בנסחא כ״י והדפוסים ישנים הלמ״ד בסגול וברוב הספרים בצירי ובמכלול דף קס״ו הלמ״ד בסגול לפי שהיה בתשלומו ילכנה הלמ״ד בפתח כמו שמענה נשים (ירמיהו ט׳:י״ט) ויש ספרים מדוייקים הלמ״ד בצירי והוא על העיקר כמו לך עכ״ל ובעל שרש ישי דרש לה להאי נו״ן כפופה כמו שדרשו רבותינו אצל ומצאן מנוחה דלעיל.
שובנה – עתה הוסיפה הצד השני, גם אם יעלה על הדעת שרצונכם להמתין עד שאנשא לאיש ואוליד בנים והבנים יגדלו, בזה יש שני ריעותות, א׳ מצד כי זקנתי מהיות לאיש, ב׳ מצד הנולדים שתצרכו להמתין עד אשר יגדלו, ובמדרש אמר אלו הייתי הלילה לאיש וגם הייתי ילדתי בנים, הא אלו הייתי הלילה לאיש ילדתי בנים, חז״ל פי׳ הכתובים עפמ״ש שאשה ששהתה בלא בעל עשר שנים שוב אינה יולדת, והקשו הלא בת רב חסדא שהיתה אלמנה עשר שנים וילדה אח״כ, והשיבו שהיתה דעתה להנשא ואז תוכל להוליד אף ששהתה בלא בעל עשר שנים, והנה פה כתיב וימת אלימלך וגו׳ וישבו שם כעשר שנים, נמצא שהתה נעמי אלמנה אחרי מות בעלה עשר שנים, ובזה א״א עוד שתלד בנים רק בא׳ משני אופנים, א] אם כל ימי אלמנותה לא התיאשה מלהנשא והיה דעתה להנשא שבזה תוכל לילד גם אחר עשר שנים, או גם אם לא היה דעתה להנשא יש אופן שתלד בנים אם תנשא בלילה הזאת דוקא, שלילה זו היה הלילה האחרון מן העשר שנים, וז״ש שובנה בנותי לכן כי זקנתי מהיות לאיש, ר״ל אחרי ששהתה אלמנה עשר שנים א״א שתנשא לאיש להוליד לו בנים, אמנם אמרה כי אמרתי יש לי תקוה אם בכל משך העשר שנים שישבתי אלמנה אמרתי תמיד שיש לי תקוה להנשא ולא התיאשתי מן הנשואין. שבאופן זה תוכל להוליד גם אחר עשר שנים, והצד השני הוא גם הייתי הלילה לאיש, אם אנשא לאיש בלילה הזאת שהוא הלילה האחרון שבתוך עשר שנים ועז״א במדרש אלו הייתי הלילה לאיש ילדתי בנים, ר״ל דוקא בלילה זאת, אז אשאלכם הלהן תשברנה וגו׳.
שבנה בנתי וגו׳ – א״ר חנינא, בג׳ מקומות כתיב כאן שבנה שבנה שבנה,⁠1 כנגד ג׳ פעמים שדוחין את הגר ואם הטריח יותר מזה מקבלין אותו.⁠2 (שם)
הלילה לאיש – א״ר יוחנן, למדה תורה דרך ארץ שאין תשמיש ביום אלא בלילה, וכן הוא אומר (אסתר ד׳) בערב היא באה ובבקר היא שבה.⁠3 (שם)
1. בפסוק ח׳, י״א, ובפסוק שלפנינו.
2. דאחרי שדחוהו ג׳ פעמים ובכ״ז מחזיק בדעתו להתגייר הוי חזקה דכן יעמוד לעולם בדעתו זאת ולכן אין דוחין אותו עוד ומקבלין אותו, ולפלא כי לא הביאו זה לענין דינא בסוגיא דאיירי בענין זה ביבמות מ״ז ב׳ ובפוסקים.
3. ועיין בנדה י״ז א׳ בא ענין זה מטעם הסברא שאם ישמש ביום שמא יראה בה דבר מגונה ותתגנה עליו והתורה אמרה ואהבת לרעך כמוך, ור״ל שאסור לעשות דבר שאפשר לגרום שנאה, והנה אע״פ דבגמרא שם אמרו בענין זה אסור אפ״ה אמר כאן רק שלמדה תורה דרך ארץ להורות שלבד האיסור יש בזה גם משום ד״א וכבוד הבריות ג״כ, ובזה יתבאר מה שמביא מאחשורוש, והיינו דאפילו אחשורוש התנהג כן, ומבואר דיש בזה ד״א וכבוד.
שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ1 לבית אמכם כאשר אמרתי לכן2 כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת – מלהינשא3 לְאִישׁ וללדת בנים שתינשאו להם4, ואין ראוי לכם שתמתינו שיהיו לי בנים ותנשאו להם5, כִּי – ואפילו אם אָמַרְתִּי בליבי6 יֶשׁ לִי תִקְוָה להינשא עוד וללדת בנים7, ויתרה מזאת גַּם אפילו אם8 הָיִיתִי הַלַּיְלָה נישאת לְאִישׁ אחר ומתעברת הלילה זכרים9, וְגַם – או אפילו10 יָלַדְתִּי בָנִים הלילה הזה11, האם ראוי לכם שתמתינו עד אשר יגדלו?! האם תישארו עגונות כל זה הזמן הזה עד שיגדלו ויהיה ראויים לנישואין?!⁠12:
1. בשלש מקומות כתוב ״שֹׁבְנָה״ כנגד ג׳ פעמים שדוחים את הגר ואם הטריח יותר מכאן מקבלים אותו, כמו שנאמר ״לעולם יהא אדם דוחה בשמאל ומקרב בימין״, רות רבה ב-טז.
2. ר״י אבן יחיא.
3. רש״י.
4. ר״י קרא.
5. רלב״ג.
6. רש״י .
7. רש״י, רלב״ג.
8. רש״י.
9. רש״י, רלב״ג.
10. רש״י.
11. רש״י, רלב״ג.
12. רלב״ג.
תרגום כתוביםרות רבהמדרש זוטאילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרס״ג תפסיר ערבית נוסח תימןהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גרש״ילקח טובר״י קרא א׳ר״י קרא ב׳רי״דעמנואל הרומיר״י אבן כספירלב״גר״ע ספורנומנחת שימלבי״םתורה תמימהמקראות שלובותהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144