Rut 1 – רות א‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמָרַת הָא תְּבַת יְבִמְתֵּךְ לְוָת עַמָּהּ וּלְוָת דַּחְלְתָּהּ תּוּבִי בָּתַר יְבִמְתֵּךְ לְעַמֵךְ וּלְדַחְלְתֵיךְ.

וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ וגו׳, כֵּיוָן שֶׁשָּׁבָה אֶל עַמָּהּ שָׁבָה אֶל אֱלֹהֶיהָ.

הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה – כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה.

וקאלת נעמי להא ארגעי תבע סלפתך כמא רגעת אלי קומהא ואלי דינהא.

ואמרה נעמי לה, שובי בעקבות גיסתך, כפי שחזרה אל עמה ואל דתה¹.

1. בקישב – עבודת אלוהיה. ר״ת הירושלמי פירש: לדרך עמהּ ומשפחתה.

פקאלת להא, הוד׳י קד רגעת סליפתך, אלי מד׳הב קומהא ואלי מעבודהא, פארגעי אתבעיהא.

ותאמר – ותאמר לה.

אל עמה – אל דת עמה.

הנה שבה יבמתך – זה טעמו למעלה תחת השי״ן לפי שהוא לשון עבר, ובבקר היא שבה (אסתר ב׳:י״ד) טעמו למטה בבי״ת לפי שהוא לשון הווה, וכן כל כיוצא בהן.

See, your sister-in-law has gone back – In this [word], the accent is at the beginning [on the first syllable] under the shin, because it is in the past tense. [But,] "and in the morning she would return,⁠"¹ the accent is at the end [on the last syllable], on the bais, because it is in the present tense, and so it is in all similar cases.⁠²

1. Megillas Esther 2:14.

2. See Rashi in Bereshit 29:6.

ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה – אמ״ר יצחק כל אותה הלילה שפירשה ערפה מחמותה נתוועדו בה גוים וזהו שאמר הכתוב (שמואל א י״ז:כ״ג) ממערכות פלשתים, ממערות כתי׳ ממאה ערלות שנתוועדו בה ר׳ תנחומא אומ׳ אף כלב אחד שנאמר (שם י״ז:מ״ג) ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות.

ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך – אל עמך ואל אלהיך.

הנה שבה יבמתך אל עמה – אין אומר שבה אלא אם כן שלא היה מתחילה כן. מכלל שנתגיירו כשנשאום מחלון וכליון, ועתה שבה אל עמה לגיותה.

הנה שבה – טעם למעלה בשי״ן, לשון עבר הוא. אבל בבקר היא שבה (אסתר ב׳:י״ד) טעם למטה^א בבי״ת ולשון הווה. וכן כולם. וכל ריעיה מתפרדים בטעמיהם בין לשון הווה ללשון עבר.⁠¹ (כ״י המבורג 32 עם חתימה של ״ר׳ שמ׳⁠ ⁠⁠״ בסוף רות א׳:ט״ז)

1. השוו רשב״ם בדייקות פרק א׳ ובפירוש המשוחזר לבראשית ט״ו:י״ז.

א. כן צ״ל, וכן ברור מן ההקשר ומפורש בדייקות לרשב״ם פרק א. בכ״י המבורג: למעלה.

שבה יבמתך – מגזרת יבמה, כבר פירשתיו בתורה (ראב״ע דברים כ״ה:ה׳).

אל עמה ואל אלהיה – לעד שהתגיירו.

BEHOLD, THY SISTER-IN-LAW IS GONE BACK. Yevimtekh (thy sister-in-law) comes from the same root as yevamah (sister in law). I have already explained the term in my commentary on the Torah) (Deuteronomy 25:5).

UNTO HER PEOPLE, AND UNTO HER GOD. This proves that they converted to Judaism.⁠¹

1. For it implies that until now they worshipped the same God that Naomi did.

ותאמר – ר״ל ותאמר נעמי הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שבי גם אחרי יבמתך ותשיגי אותה, או ר״ל שובי אחרי דרך יבמתך ועשי כמוה לחזור אל עמך, ופירוש יבמתך אשת היבם שלך, ונקרא לה יבמה על שם בעלה, ואין מלת יבמתך וכן ונגשה יבמתו מחוברת מן יבמה, רק מן יבמת, כי יבמה הוא על משקל צדקה, וכמו שתאמר מן צדקה אני אגיד צדקתך בחיר״ק הצד״י. והקו״ף נקמץ כן היה בא מן יבמתך, היו״ד בחירק והמ״ם בקמץ אמנם מן יבמת שהיא על משקל גברת ממלכות תאמר יבמתך יבמתו כמו שתאמר מן גברת גברתי גברתך.

שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה – זה לאות שכבר נתפרדה קודם זה מאלהיה.

ותאמר, שובי כתב הראב״ע זכרונו לברכה אל עמה ואל אלהיה לעד שנתגיירו ואחריו נמשך הרב רבי לוי בר גרשון. ומאד אתפלא מקבלתם בזה להעניש את נעמי בחטא משפט מסית ומדיח. שאם כדבריהם כן הוא שהיו כבר בדת ישראל איך הסיתה אותן לשוב לגיותן והרי הוא בכלל כי הרוג תהרגנו (דברים י״ג) חלילה לה מרשע ושדי מעול. אלא אמרה הנה שבה אל עמה ואל אלהיה בבחינת מה שידמה בלבה לצאת מזה ומזה. והנה זה הוא עד נאמן שלא נתגיירו עדיין.

אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ. שלא היתה באה אלא בתקות הַשיג טוב חיי שעה בגללי¹: שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. אל עמך, לא אל אלוהיך כמוה²:

1. ממה שערפה חזרה בה מרצונה להתגייר כשנעמי אמר לה שאין מקום לתקווה שייטב לה בגשמיות על ידי הגירות, התברר שכל רצונה להתגייר היה עבור תקוות טוב גשמי שחשבה שתשיג בגירותה, וכיון שחזרה בה, בוודאי שבה אף לאלוהיה, שמהם חושבת שתשיג את הטובה והתועלת בחיי שעה.

2. האיגרת שמואל והמלבי״ם כתבו שכוונת נעמי היתה שאם ערפה שבה אל אלוהיה, א״כ כנראה שגם את כאשר רצית לבוא עמי לא היה בדעתך להתגייר, ולכן שובי אחרי יבימתך. אך לא יתכן שתאמר נעמי לרות לשוב ׳אל אלוהיה׳, לעבוד עבודה זרה, לכן פירש רבינו שלא אמרה לה לשוב כמוה, אלא שכיון שאין בדעתה להתגייר תשוב להיות עם יבמתה ועם שאר עמה, אבל לא לעבוד ע״ז. וכן כתב בשורש ישי שלא אמרה ׳שובי אל עמך ואל אלהיך׳, כמו שהעיד הכתוב על ערפה ששבה, כי בודאי אין נעמי חפצה בכך. וכ״כ האלשיך בפירושו השני. אך התרגום כתב ׳תּוּבִי בָּתַר יְבִמְתִּיךְ לְעַמִּיךְ וּלְדַחְלָתִיךְ׳.

ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך – אמרה לה אני רואה שאין כונתך שלימה להתדבק בי, כי אני רואה יבמתך גם כן בקשה ומכל מקום הלכה לה ואם כן סוף כל סוף גם אתה תלך ממני, ואם כן לך כעת אחרי יבמתך, מה לך להתרחק ממנה.

הנה שבה יבמתך – ר״ל הלא אחר ששבה אל עמה שבה ג״כ אל אלהיה וכמ״ש במדרש כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה כי לא היה דעתה לכנס בדת ישראל ומסתמא גם את כן דעתך וא״כ שובי אחרי יבמתך.

ואל אלהיה – מכאן לנו שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא, ושאין מפצירים בבני דת אחרת שיהפכו לדתנו. ובודאי ידעה נעמי בערפה שאף על פי שכל זמן שהיתה עמה לא עבדה אלילים, מכל מקום לא הבינה אמתת יחוד ה׳ ולבה אדוק בעבודה זרה.

אל עמה וגו׳ – אל עמה ואל אלהיה – כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה.⁠¹ (מ״ר)

1. יתכן דמדייק יתור הלשון ואל אלהיה, דהא לא נזכר בכל המשך דבריהן בזה מענין אלהות, וכן מנא ידעה נעמי מה בלב ערפה ולכן דריש דמכיון ששבה אל עמה ממילא תשוב אל אלהיה, והוא ע״ד הכתוב ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם, והכונה כי אף אם עתה לא שבה מפורש אל אלהיה אך שבותה אל עמה תגרום גם שבותה אל אלהיה.

ונעמי בראותה כי ערפה חזרה לארצה ולאלוהיה, רצתה לוודא כי רות אכן רוצה לבוא תחת כנפי השכינה מתוך דבקות בה׳¹, וַתֹּאמֶר נעמי אל רות הִנֵּה שָׁבָה – חזרה יְבִמְתֵּךְ – אשת אחיו של בעלך אֶל עַמָּהּ וְאחר ששבה אל עמה שבה בוודאי גם כן² אֶל אֱלֹהֶיהָ³, כי לא היה דעתה להיכנס בדת ישראל באמת, ומסתמא גם את כך דעתך, לכן⁴ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ אך לא לאלוהיה, וכיוון שהיא התחילה כבר לא תהיה לך בושה בכך⁵:

1. ר״י אבן יחיא.

2. מלבי״ם.

3. יש מרבותינו הרואים בפסוק זה עדות כי התגיירו שכן נאמר שהיא שבה (חזרה) לאלוהיה, ר״י קרא, אבן עזרא, רלב״ג.

4. מלבי״ם.

5. אלשיך.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון