יִתֵּן ה׳ לָכֶם.
1 חן וחסד בעיני כל רואיכן
2, כענין ׳ויט אליו חסד [ויתן את חינו]׳
(בראשית לט כא)3, באופן שת
מְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ, שתשיגו להינשא לראויים לכם
4:
וַתִּבְכֶּינָה. על היפך ׳בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ׳
(מיכה ז ו)5, גם שהיה הדור בלתי הגון
6 ואלו היו נכריות
7:
1. לא אמרה ׳יתן ה׳ לכם מנוחה׳, אלא ׳יתן ה׳ ומצאן מנוחה׳, ולא נתפרש מה יתן להן.
2. ע״פ לשה״כ באסתר
(ב טו) ׳ותהי אסתר נושאת
חן בעיני כל רואיה׳, ושם (פסוק יז) ׳ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא
חן וחסד לפניו׳.
3. רש״י פירש שם ׳ויט אליו חסד - שהיה מקובל לכל רואיו, לשון כלה נאה וחסודה שבמשנה׳. וראה במדב״ר
(יא ו) ׳ויחונך - יתן חינו עליך בכל מקום שאתה הולך, כמה דתימא ויתן חנו בעיני וגו׳, ותהי אסתר נושאת חן וגו׳, ויתן אלהים חן את דניאל וגו׳, ומצא חן ושכל טוב וגו׳ ׳.
4. המפרשים פירשו פסוק זה על ידי השלמת הנושא, מה יתן להם ה׳, ודבר זה הוא שיביא אותם ל׳ומצאנה מנוחה׳. האבן עזרא פירש שבירכה אותם שיתן ה׳ להן בעל ואז ימצאו אצלו מנוחה, והמתרגם פירש ׳יֵהַב יְיָ לְכוֹן
אֲגַר שְׁלִים עַל טֵיבוּתָא דִּי עֲבַדְתּוּן לִי וּבְהַהוּא אֲגַר תַּשְׁכְּחוּן נְיָחָא׳, וביאר באיגרת שמואל שיתן ה׳ לכם שכר טוב, ומתוך שיהיה לכן שכר ועושר, תוכלו למצוא בעלים חשובים אשר תמצאו אצלם מנוחה. ועל זה הדרך פירש רבינו, אלא שהשלים שהכוונה שיתן להם ׳חן וחסד׳, ובכך ימצאו מנוחה. ואולי לכן נאמר ׳ומצאנה מנוחה׳ – לשון מציאה, כי ׳חן׳ בא ברוב מקומות בלשון מציאה, ׳ונמצא חן׳, וכתב הגר״א
(משלי ג ד) שהטעם לכך כי ׳חן׳ הוא מלשון ׳חינם׳, שבא כמציאה, וכתב שם שעל ׳חסד׳ שהוא מתנת חינם ניתן שכר ׳חן׳ בחינם, וראה מש״כ רבינו בבראשית
(ו ח) עה״פ ׳ונח מצא חן׳, לשון ׳חנינה׳ גם כשלא מגיע לו בזכות. ולכן לא היה צורך לבאר מה יתן ה׳, כי תמורת ׳החסד אשר עשיתם עם המתים ועמדי׳, שהיא מתנת חינם, מגיע להן ׳מציאת חן׳, ובכך תהיה להן ׳מנוחה׳. והמנוחה תהיה רק כאשר יינשאו לראויים להם, לכן נכלל בדברי נעמי ׳ומצאנה מנוחה׳ שיינשאו דווקא לכאלה. [ובעניין הנישואין לראויים, כתב רבינו בבראשית
(ב כג) ׳ראוי שישתדל האדם לישא אשה הוגנת לו וראויה לידבק בו, גם שיצטרך לעזוב את אביו ואת אמו, כי לא יהיה דיבוק אמיתי בבלתי דומים, אבל יהיה בדומים בלבד, כי אז יכוונו לדעת אחד׳, ושם (יט לא) ׳שהמנהג הוא שלא תנשא האשה אלא להגון לה׳, וראה שם (פסוק לז-לח) כי כוונת בנות לוט היתה רצוייה שלא רצו להינשא לשאינו הגון. וראה פירוש רבינו בפרשת יצירת האשה
(בראשית ב יח-כד) שעל ידי אשה הגונה ישיג האדם שלימות, ויש לבאר שלזה אמר ׳ומצאנה מנוחה׳, כי ׳בשלימות תהיה המנוחה׳ (לשון רבינו בשמות כ יא, לא יז)].
5. הנביא מקונן על שנשלח להתנבא לדור גרוע, ותוך תיאורו של דור כזה אומר שאין הבנים מכבדים את הוריהם, עד שבת קמה באמה וכלה בחמותה. ובסוטה
(פ״ט מט״ו) מבואר שכן יהיה בעקבתא דמשיחא.
6. כמו שכתב (פסוק א) שהיה ׳בימי שפוט השופטים׳ ש׳איש הישר בעיניו יעשה׳, ובבבא בתרא
(טו:) נקרא דור זה ׳דור שכולו הבל׳, ובמדרש (רו״ר א א) ׳אוי לדור ששפטו את שופטיהם ואוי לו לדור ששופטיו ראויים להישפט׳.
7. שלא התגיירו לפני שנישאו למחלון וכליון, וכמו שנתבאר בביאור (פסוק ד). ובא לספר בשבחן של רות וערפה, שלא נהגו כמנהג הדור הגרוע לזלזל בחומתן, למרות שדורם היה כזה שזלזלו בשופטיהם אף בישראל, כל שכן שהגויים שבדור הזה היו גרועים ביותר.