אל תפגעי בי – מהו אל תפגעי בי. אמרה לה, לא תחטא עלי, לא תסבין פגעיך ממני.
1 (שם)
לעזבך לשוב מאחריך – אמרה לה, מכל מקום דעתי להתגייר, מוטב על ידך ולא ע״י אחרת.2 (מ״ר)
אל אשר תלכי וגו׳ – כיון ששמעה נעמי החלטתה להתגייר התחילה לסדר לה הלכות גרים אמרה לה, בתי, אין דרבן של בנות ישראל ללכת לבתי טיאטראות ולבתי קרקסאות של עובדי כוכבים, אמרה לה אל אשר תלכי אלך.3 (שם)
אל אשר תלכי וגו׳ – אמרה לה, אסור לן תחום שבת אמרה לה אל אשר תלכי אלך.
4 (יבמות מ״ז:)
ובאשר תליני אלין – אמרה לה, אסור לן יחוד, אמרה לה ובאשר תליני אלין.5 (שם שם)
ובאשר תליני אלין – אמרה לה, בתי, אין דרכן של ישראל לדור בבית שאין בו מזוזה, אמרה לה, ובאשר תליני אלין.6 (מ״ר)
עמך עמי וגו׳ – אמרה, מפקדינן אתרי״ג מצות, אמרה לה עמך עמי, שוב אמרה לה אסור לן עבודת כוכבים אמרה ואלהיך אלהי.
7 (יבמות מ״ז:)
עמך עמי וגו׳ – עמך עמי אלו עונשין ואזהרות,8 ואלהיך אלהי אלו שאר מצות, דבר אחר עמך עמי לבטל עבודת כוכבים שלי,9 ואלהיך אלהי – לשלם שכר פעולתי.10 (מ״ר)
1.
ר״ל לא תשאי חטא עלי ולא תענשי על אשר תסב את לבי מלהתגייר, ובטעם הדיוק מלשון אל תפגעי בי י״ל דעל הרוב יונח הלשון פגע, לפי פשוטו, על מכשול וצרה, או על פגישה, כמו כי עת ופגע יקרה את כולם
(קהלת ט׳), פגע רע
(מלכים א ה׳) ויפגע בו וימת
(שם ב׳ כ״ה), וכן פגעת את שש
(ישעיהו ס״ד) ופגעת חבל נביאים
(שמואל א י׳) וכדומה, ולפי״ז כאן לענין היה יותר מכוון אם אמרה אל תפצרי בי, ולכן דרשו מענין פגע ונזק כמבואר.
2. דייק יתור לשון מאחריך, ודריש שאמרה שגם אם אשוב תהיה ההשבה רק מאחריך אבל לא מאחרי ה׳, והיינו שמכל מקום, כלומר בכל אופן אתגייר.
3. יתכן דראתה נעמי לצורך להזהירה על פרט זה משום דמבואר בילקוט ריש רות דרות היתה בת בנו של עגלון מלך מואב, וא״כ היתה רגילה בתענוגים כאלה, והיה דרוש להתרותה על זה.
4. ובדרשה הסמוכה עמך עמי וגו׳ דריש שאמרה לה מפקדינן אתרי״ג מצות, וא״כ הלא גם תחומין בכלל, ולמה פרטה לה את זה, ואולי הכונה על תחומין ב׳ אלפים דהוא דרבנן, אך באמת י״ל דמ״ש מפקדינן אתרי״ג לא פרטה אותם בפרט כי אם בכלל שתקבל עליה עול מצות, ורק איזו מצות מצאה לנכון לפרוט לה מאיזה טעם שהוא, ומהם מצות תחומין אולי מפני שלא ניכר בה כל מלאכה ולכן נקל לעבור עליה, וכן איסור יחוד בדרשה הבאה, וכן איסור עבודת כוכבים בסמוך, אולי מפני שקשה להם לעובדי כוכבים לפרוש ממנה וכמבואר במ״ר פ׳ אחרי פרשה כ״ב יעו״ש, וכן חיוב מזוזה בסמוך, שקרוב לומר דהוא כדי שתהיה יראת ה׳ עליה תמיד.
5. עיין מש״כ באות הקודם.
6. עיין מש״כ לעיל אות ס״ב.
7. ומהרש״א הקשה הלא גם ב״נ מצווין על עבודת כוכבים, וברי״ף הקשה עוד דהא בכלל תרי״ג מצות הוא, ויהיה לפי״ז מכאן ראיה להפוסקים דב״נ אינו מצווה על השיתוף, ומיושב שתי הקושיות, והוא מפני שהזהירה אותה על השיתוף, ומיושב בזה ג״כ דלכאורה י״ל מאי אמרה לה אסר לן עבודת כוכבים הלא עיקר ההתגיירות שלהגר הוא שלא לעבוד עבודת כוכבים ומכיון שבאתה להתגייר פשיטא שלא תעבוד עבודת כוכבים אכן אם אמרינן שהזהירה אותה על השיתוף א״ש. ולהפוסקים דב״נ מצווה על השיתוף צ״ל בטעם פרט אזהרה זו כמש״כ לעיל אות ס״ב.
8. עיין מש״כ בסמוך פסוק י״ח אות ע״ב.
9. יתכן הכונה משום דמצינו במקרא שהיו מן האומות כאלה שעם יראתם את ה׳ בכ״ז נטו אחרי עבודת כוכבים כמש״כ במ״ב י״ז מ״א ויהיו הגוים האלה יראים את ה׳ וגו׳ ואת פסיליהם היו עובדים, ובזה בטלה רות את עבודת כוכבים שלה כולה, ולפי מ״ש אות ס״ה שהזהירה אותה על השיתוף א״ש גם כאן והוא שקבלה עליה לבטל עבודת כוכבים שלה היינו שלא לעבוד אפי׳ בשיתוף דאל״כ מאי רבותא.
10. בזה הביעה אמונתה בשכר ועונש.