איש כמתנת ידו – מיכן אמרו מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות אוכלים מועטים ונכסים מרובים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים זה וזה מועט על זה אמרו מעה כסף ושתי כסף זה וזה מרובה על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך.
סליק פיסקא
[פרשת שפטים]
"according to the blessing of the Lord your G-d that He has given to you": From here they ruled: One who has many "eaters" (i.e., a large family) and little wealth brings many peace-offerings (wherewith to feed his family) and few burnt-offerings, (these being entirely consumed). One who has few "eaters" and much wealth brings few peace-offerings and many burnt-offerings. (One who has) little of both, of such a one they said: a m'ah of silver and two (pieces) of silver. (One who has) an abundance of both — of such a one it is written "Each man, according to the gift of his hand, according to the blessing of the Lord your G-d that He has given to you" (i.e., he gives both in abundance.)
[End of Piska]
איש כמתנת ידו מיכן אמ׳ מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטין מביא שלמי חגיגה מרובים ועולת ראיה מועטין:
אוכלין מועטין ונכסים מרובים מביא עולות מרובין ושלמים מועטין זה וזה ממועט על זה נאמר לא יפחות ממעה לעולה ושתי כסף לשלמים זה וזה מרובה על זה נאמר כב׳ ה׳ אלה׳ אשר נתן לך:
אלא, יביא כל איש כפי מה שתשיג ידו, לפי פרנסת ה׳ אלהיך, אשר נתן לך.
איש כמתנת ידו – מי שיש לו אוכלין מרובין ונכסים מרובים יביא עולות מרובות ושלמים מרובים.
איש כמתנת ידו EVERY MAN [SHALL BRING] ACCORDING TO THE ABILITY OF HIS HAND TO GIVE – i.e. one who has a large household (lit., many eaters) and great possessions brings many burnt offerings and many peace offerings (Sifre Devarim 143:10; Chagigah 8b).
פס׳: איש כמתנת ידו – מיכן אמרו מי שיש לו אוכלין מרובין ונכסים מועטין מביא שלמים מרובין ועולות מועטין. אוכלין מועטין ונכסים מרובין מביא שלמים מועטין ועולות מרובין. זה וזה מועט על זה אמרו מעה כסף ושתי כסף. זה וזה מרובה על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך (משלי ח׳:ל״ד) אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי:
כברכת י״י {אלהיך} – כל אחד לפי ברכתו.
כברכת י"י {אלהיך} – LIKE THE BLESSING OF HASHEM {YOUR GOD} – everyone according to his blessing.
איש כמתנת ידו כברכת י״י אלהיך אשר נתן לך – לפי שהעולה אי אפשר שתהיה באה מהמעשרות הוצרך לומר איש כמתנת ידו כי לפי אשר תשיג ידו ירבה בעולות או ימעיט וכן הענין במה שהוצרך משלמי חגיגה להביא מהחולין והשאר משלמי חגיגה ושלמי שמחה יהיה שעורו.
כברכת י״י אלהיך אשר נתן לך – רוצה לומר: שלפי רוב ברכתו ירבה באלו השלמים או ימעיט ולפי שאין הכונה בשלמי שמחה אלא לשמוח באכילת בשר וראינו שהוא יוצא מהם ידי חובתו במה שיביא שם מהמעשר שני למדנו שאם אין לו מעשר שני יביא מעשר בהמה או בנדרים ונדבות כמו השלמים. הנה זה ביאור מה שצריך לבאר בזה המקום מענין המועדות. ואולם שאר דיניהם התבארו במה שקדם.
התועלת החמש ועשרים הוא במדות והוא להודיע שראוי לכל אדם שיצמצם לפי אשר תשיג ידו כדי שיוכל להתמיד בהוצאה זו כי בזולת זה אולי ישחית קנינו בעת אחת וישאר אחרי כן בחוסר כל ולזה אמרה התורה מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך י״י אלהיך ואמרה איש כמתנת ידו כברכת י״י אלהיך אשר נתן לך.
לפי שאמר ולא יראו פני ריקם שהכוונה אפילו דבר מועט לשם הראי׳ כמו שאמר הראיה מעה כסף (חגיג׳ ב׳.) לזה חתם איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך – יאמר זה כמדבר עם החולק על המיעוט הזה וירצ׳ כל זכר מהם שיביא לשם איש כמתנת ידו ואם הוא מעט הוא מקובל לפניו יתעל׳ כברכת י״י אלהיך אשר נתן לך ואתה מקריב אותה לפניו ואמר זה לחבב ולהקל העליה בעיניהם כדי שיעלו שם לאלפים ולרבבות לקבל התועלות הנזכרות וכ״ש במועד שנת השמטה בבוא כל ישראל לראות וגו׳ אשר שם יקרא המלך באזניהם את דברי התור׳ הזאת כמו שיתבאר בשער הנזכר וזה מה שרצינו ענינו בזה השער.
איש כמתנת ידו – לא שיתן כל אשר לו ויצטרך הוא לבריות כמחשבות פתאי האומות כאמרם ז״ל: המבזבז אל יבזבז יותר מחומש.
איש כמתנת ידו, not that he has to give away all that he owns so that as a result he will become a charge on public charity; an interpretation offered by foolish gentiles. Our sages have long ago postulated that even the most generously inclined person should not give away more than one fifth of his wealth. (Ketuvot 50)
איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך – רז״ל (חגיגה ח:) למדו מן פסוק זה שמי שיש לו נכסים מרובים יביא עולות מרובים ואם יש לו אוכלים מרובים היינו בניו ובני ביתו שנקראו ברכת ה׳ כמו שנאמר (תהלים קכ״ח:ג׳-ד׳) בניך כשתילי זיתים סביב לשלחנך, הנה כי כן יבורך גבר ירא ה׳. לכך אמר תחילה על העולות התלוים בנכסים הן רב הן מעט איש כמתנת ידו היינו כפי נכסיו מסת נדבת ידו וחילו, ואח״כ אמר על השלמים התלוין באוכלין מרובים כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך כי זה תלוי במה שברכך ה׳ והרבך.
ולפי שבכל הפרשה משה ידבר בנוכח לישראל, א״כ היל״ל כמתנת ידך, ואמר ידו בלשון נסתר ואולי קאי ידו על הקב״ה כמ״ש (דברי הימים א כ״ט:י״ד) כי ממך הכל ומידך נתנו לך. ואמר לשון זה בעולות שכולם כליל לגבוה פן ירע עיניו מליתן משלו לגבוה כל כך עולות הרבה, ע״כ אמר שלא משלו הוא נותן אלא ממה שקבל מידו של הקב״ה וז״ש כמתנת ידו של הקב״ה אם מידו ית׳ ניתן לו נכסים מרובים אז יחזור ויתן לו משלו ויביא עולות מרובים. ויכול להיות שאוכלין מרובים היינו הגר והיתום והאלמנה וגו׳ ולצרכם יביא שלמים מרובין ולא ירע עיניך בתתך להם, אלא כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך ולא משלך אתה נותן כי אם משלו יתברך.
איש כמתנת ידו – מוסב על הבאת השלמים, והטעם שיביא כפי הברכה, לא שיתן כל אשר לו ויצטרך הוא לבריות, ורז״ל אמרו המבזבז אל יבזבז יותר מחומש:
איש כמתנת ידו וגו׳ – ערכו של האדם לפני ה׳ במקדשו נמדד לא על ידי מה שיש לו, אלא על ידי מה שהוא נותן למטרות הרצויות בעיני ה׳. וערכה של מתנתו אינו תלוי בגודלה האובייקטיבי; אלא הוא נקבע על פי יחסה לברכה שקיבל מאת ה׳. בירושלמי (חגיגה א, ה) אומרים חז״ל על פסוקנו: ״עני וידו רחבה קורא אני עליו: ׳איש כמתנת ידו׳; עשיר וידו מעוטה [היינו קמוצה] קורא אני עליו: [תן] ׳כברכת ה׳ אלקיך אשר נתן לך׳ ״.
[רז] איש כמתנת ידו – פסקא זו מועתק ממשנה דחגיגה (דף ח ע״ב):
איש כמתנת ידו וגו׳: הדבר מובן דהאי קרא מתפרש אחר משמעות מקרא דלקמיה (פסוק ט״ז)1. ולמשמעות הראשונה ש״לא יראה פני ה׳ ״ בלי קרבן, א״כ מתפרש זה המקרא כמו שכתבו התוספות חגיגה (ח,ב)2 בשם הירושלמי: עני וידו רחבה קורא אני עליו ״איש כמתנת ידו״, עשיר וידו מעוטה על זה נאמר ״כברכת ה׳ וגו׳ ״ (עכ״ל), פירוש, אם הוא עני אבל בטבעו לפזר3, צריך לפזר גם על קרבנות החג, וזהו ״כמתנת ידו״ בכל דבר4. ומי שהוא עשיר וקמצן, מ״מ צריך להביא קרבנות החג ״כברכת ה׳ וגו׳ ״5. [ועיין מה שכתבתי ריש ויקרא בהרחב דבר6, על המשנה שלהי מנחות ׳אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים׳]. כל זה לפי המשמעות הראשונה7.
אבל למשמעות השניה שלא יהיה נראה ממנו יתברך בלי ברכה, א״כ מתפרש זה המקרא: האיך תהיה הברכה – ״איש כמתנת ידו״ – לפי אופן מתנת ידו8 כך יהיה שפע ברכה ממנו יתברך9. ובמה תהיה הברכה – ״כברכת10ה׳ אלהיך אשר נתן11לך״ – לפי הברכה שנתן לך עד כה בזה תהיה הברכה עתה. שהרי אין ראוי לברך שיתברך בתורה למי שלא למד, או שיתברך בעשירות למי שאינו עוסק, וכמו שכתבתי12 בספר בראשית (מח,נ) על הפסוק ״ישימך אלהים כאפרים וכמנשה״. אלא לפי ערך הברכה שנתן לו ה׳ – אם בתורה אם בבנים13 אם בעושר – יהיה מבורך בכל מועד בשפע. וכבר הראינו14 לדעת ד׳משנה תורה׳ מתפרש גם לפי הפשט בשתי משמעויות.
1. שם ישנן שת משמעויות שהובאו בגמרא ל״ולא יראה את פני ה׳ ריקם״ – א. יראה את פני ה׳, ב. ייראה מה׳ כביכול.
2. ד״ה מי שאין לו אוכלין מרובין.
3. לצדקה.
4. כלומר, שלא ינהג בפזרנות בין אדם לחבירו (צדקה) ובקמצנות בין אדם למקום (קרבנות).
5. ואין אומרים שגם בין אדם למקום יכול לנהוג כפי שנוהג בבין אדם לחבירו.
6. הובא במהדורתנו בסוף הספר.
7. של יראה (יו״ד בחיריק) בבנין הקל, כלומר הקרבנות שהוא מביא.
8. לצרכי מצוות – צדקה, קרבנות וכו׳.
9. על פי מידה כנגד מידה.
10. כלומר ״כברכת״ מציינת גם את איכות וגם את צורת הברכה, דהיינו באלו תחומים של חיי האדם תחול הברכה. הרי שני ׳דינים׳ – הכמות (״איש כמתנת ידו״) והצורה והאופן (״כברכת ה׳ ״).
11. בלשון עבר, כלומר כבר נתן לך עוד לפני שבאת לראות או ליראות את פני השכינה בחג.
12. גם בהעמק דבר וגם בהרחב דבר.
13. ׳בנים׳ נחשב כ-אחד משלש אפשרויות של ברכה – וחידוש הוא.
14. עיין בזה בפסיקתא זוטרתא, ראב״ע, ספורנו, אור החיים ועוד.
איש כמתנת ידו – מצוה על כל אחד להתנדב לעולות ראייה כפי יכולתו אשר בירכו ה׳. בחגיגה ח׳: ובספרי למדו חכמינו מן הפסוק הזה את ההלכות האלה: ״מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות נכסים מרובים ואוכלים מועטים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים זה וזה מועט על זה אמרו (משנה חגיגה א׳:ג׳) [הראיה] מעה כסף ו[החגיגה] שתי כסף זה וזה מרובה על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך״.
כמתנת ידו וגו׳ – מי שיש לו אוכלים מרובים ונכסים מועטים מביא שלמים מרובים ועולות מועטות, אוכלים מועטים ונכסים מרובים מביא עולות מרובות ושלמים מועטים וכו׳, זה וזה מרובים על זה נאמר איש כמתנת ידו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך2. (חגיגה ח׳:)
1. דאינו מחויב בשמחה, והרבותא בזה דהו״א כיון דישנו במצות ראייה כמבואר בפ׳ הקהל (וילך) מחויב גם בשמחה קמ״ל. והא דכתיב בפסוק י״ד ושמחת אתה ובנך מבואר לפנינו שם דמחויב האב לשמחו, יעו״ש.
2. ובירושלמי חגיגה פ״א ה״ה איתא ענין זה בלשון אחר קצת, עני וידו רחבה קורא אני עליו איש כמתנת ידו, עשיר וידו מועטה קורא אני עליו כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך, ובאור הענין אחד הוא, שאם הוא עני בנכסים ובני ביתו מרובים מביא שלמים מרובים, כיון דצריך הרבה בשר לאכילה, ולהיפך מביא עולות מרובות, ואם אפשר לו לקיים זה וזה מתקיימו בו שתי הברכות איש כמתנת ידו וכברכת ה׳. ובטעם הדרשה נראה דמדייק דלפי הפשט הול״ל וכברכת ה׳, אלא ודאי דקאי על שני אנשים והם שני שיעורים שונים ואינם שייכים זל״ז.
ועיין ברמב״ם פ״א ה״ב מחגיגה וז״ל, הראיה והחגיגה אין להם שיעור מה״ת שנאמר איש כמתנת ידו ומצוה להביא כפי עשרו שנאמר איש כמתנת ידו עכ״ל. ואחריו נמשך הרע״ב בפ״א מ״א דפאה, וכמה קשים הדברים, כי לבד שאין מבוררים כלל דכיון דיליף מן איש כמתנת ידו לשיעור וערך האיך יליף מלשון זה גופיה שאין לו שיעור, עוד זאת קשה דהלשון איש כמתנת ידו אשר ברכו ה׳ משמע דוקא שיעור מכובד לפי ערך העשירות ולא כל שהוא, וגם זאת קשה, כי להא דאין להם שיעור מבואר מפורש בירושלמי פאה פ״א ה״א מדרשה ולא יראו פני ריקם דמשמע אך לא ריקם, אף כי בכל שהוא, ולמה לא הביא דרשה זו והביא דרשה מדנפשיה, ואם לא נימא שט״ס בדבריו וצ״ל שנאמר ולא יראו פני ריקם – לא ידענא מה אידון ביה, וחידוש גדול על הרע״ב שם שהעתיק דבריו מבלי בקור כלל, וצע״ג.
May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.