Devarim 6 – דברים ו‏ – Mikraot Gedolot

שכר עבור קיום המצוות (קישור לעיון) – שמות ט״ו:כ״ו, שמות כ״ג:כ״ה-כ״ו, ויקרא כ״ו:ג׳-י״ב, דברים ד׳:מ׳, דברים ה׳:כ״ט, דברים ו׳:ג׳, דברים ז׳:י״ב-ט״ז, דברים י״א:ח׳-ט׳, דברים י״א:י״ג-ט״ו, דברים י״א:כ״א-כ״ה, דברים י״ב:כ״ח, דברים כ״ח:א׳-י״ד, דברים ל׳:ט״ז-כ׳, דברים ל״ב:מ״ו-מ״ז

וּפַקְּדַנָא יְיָ לְמֶעֱבַד יָת כָּל קְיָמַיָּא הָאִלֵּין לְמִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהַנָא דְּיִיטַב לַנָא כָּל יוֹמַיָּא לְקַיָּמוּתַנָא כְּיוֹמָא הָדֵין.

And the Lord commanded us to perform all these statutes, to fear the Lord our God, that all days it may be well with us, (and) that He may preserve us alive as at this day.

ופקד יתן י״י למעבד ית כל קיימיה האיליין למדחול^א מן קדם י״י אלהן^ב למייטבה לן כל יומייא למקיימה יתן הכזמן^ג יומא הדין^ד.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למדחול״) גם נוסח חילופי: ״{למד}⁠חל״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אלהן״) גם נוסח חילופי: ״אלהכון״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הכזמן״) גם נוסח חילופי: ״היך זמן״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הדין״) גם נוסח חילופי: ״דין״.

ופקיד עלנא י״י למעבד ית כל קיימייא האילין למידחל מן קדם י״י אלקנא {לטב לנא}⁠^א כל יומיא לקיימותנא כזמן יומא הדין.

א. חסר בכ״י לונדון.

And the Lord commanded us to perform all these statutes, that we may fear the Lord our God for good to us in all days, that He may preserve us alive as at the time of this day;

תֻ׳םַּ אַמַרַנַא אַללָּהֻ בִּאַן נַצנַעַ הַדִ׳הִ אלרֻּסֻום אַן נַכַ׳אףַ אַללַהַ רַבַּנַא לִכַּיְ יֻכַ׳ארַ לַנַא כֻּלַּ אַלזַּמַאןִ וַנַחיַא כַּיַוְמִנַא הַדַ׳א

ועוד, פקד עלינו ה׳ בזה שנעשה את החקים האלו, כי נירא את ה׳ אלהינו¹ בכדי שישפע טוב לנו כל הזמן, ונחיה כיומנו זה.

1. (וזה המסובב)

פס׳: ויצונו ה׳ [וגו׳] וצדקה תהיה לנו – זה שאמר הכתוב (ישעיהו מ״ב:כ״א) ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.

כאשר צונו – אין עליך לבקש שכר אלא עסוק מאהבה וסוף השכר לבוא:

ועוד ייטיב אלינו לחיותנו, כי מצותיו חיים הם למוצאיהם.⁠¹

1. השוו ללשון הפסוק במשלי ד׳:כ״ב.

He will do good for us in the future to keep us alive, for His commandments are life unto those that find them (Prov. 4:22).

וצריכים אנו להעיד ולעשות החקים האלה – כדי שנזכור הטובה ונירא אותו. ולא להנאתו צוה, כי אינו צריך לכל אלה, כי אם להנאתינו ולהחיותינו.

And we have to testify and לעשות החקים האלה – DO THESE STATUTES – so that we will remember the good and fear Him. And He did not command for His benefit, because He has no need for all these, but only for our benefit and TO keep US ALIVE.

לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה – פי׳ נהיה אותם הנוחלים כל הימים שהם חיי העוה״ב. ודבר זה תשובה לסכלות ולחוסר דעת המינין ששואלים לישראל למה לא פי׳ משה בדבריו לישראל שיירשו גן עדן והבאת העולם הבא אם יקיימו התורה. תשובה לדבריהם הרי כאן בפירוש הזכיר שכר העולם הבא ומה שלא נדר להם בהרבה מקומות אלא הארץ ושלות העולם הזה היינו כדי להשמיעם דבר השוה לכל אנשים ולנשים ולטף לחכמים ולשאינם חכמים כדי להמשיך לבם ליראה וכמו כן מטעם זה לא הזהיר משה רבנו לישראל עונש גיהנם אם לא ישמרו מצות התורה אלא הזהירם עונש חי העולם הזה כמו שמפורש בפרשת בחוקותי ובפרשת תבא ובכמה מקומות אחרים.

לטוב לנו כל הימים לחיותנו כיום הזה, "for our good, always, and to keep us alive as of this day.⁠" In other words, Moses gives the Torah's answer that we will be the ones inheriting כל הימים, "all the days,⁠" i.e. also in the world of the future. This verse is the answer to the ridiculous philosophy of the heretics who are asking the Israelites (sarcastically) "why did Moses never spell out that there is such a thing as an afterlife, something we call: עולם הבא?⁠" The answer to their question has been spelled out in our verse. The fact that in many other instances Moses did not spell out that this afterlife is the reward for living a life of Torah observance, and he is more concerned with their observing the commandments while they are alive on this earth, is because Moses addresses every Jew, whether a grandfather or at the beginning of his adolescence. In other words, what he speaks about must be relevant to the nation as a whole. In this way he hopes to increase the awe in which each individual Jew relates to our God. For the same reason you have not heard him writing or speaking about gehinom, the domain reserved for the perpetual sinners, in which they are burned to a crisp, according to many other religions, and which will inspire them with dread of their god, not admiration and love, he warned them only about punishment in this life. (Compare the portions bechukotai, and ki tavo and a number of other places.)

ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה׳ אלהינו – באר בכאן שכר המצות, ואמר כי העיקר והכוונה שנצטוינו בכל החקים האלה הוא יראת השם, והוא יסוד לכל המצות. וכשאמר לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה – באר כי המצות יש בהן תועלת לגוף ולנפש. לטוב לנו כל הימים, זה תועלת הנפש לעוה״ב, כי הם הם הנקראים ימים, וזהו מה שכתוב בצדיקים (בראשית כ״ד) בא בימים, בלשון ידיעה, כי הוא מתקרב לאותן הימים הארוכים הנצחיים, אותן שהזכיר דוד עליהם (תהלים ל״ד) מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, כי באותן הימים יזכה האדם לטוב הצפון, לחיותנו כהיום הזה, תועלת הגוף בעולם הזה. והוסיף בו ה״א לפי שהעולם הזה נברא בה׳. ומה שהקדים תחלה תועלת הנפש, ומעלתו, ועוד כי העולם הבא נברא קודם העולם הזה. ואח״כ אמר וצדקה תהיה לנו לפני ה׳ אלהינו, הוסיף לבאר כי אותו טוב שיהיה לנו יהיה לפני ה׳ אלהינו, וקראו צדקה זהו שאמר וצדקה תהיה לנו לפני ה׳ אלהינו, וזה בעולם הנשמות, ולכך תרגם אונקלוס ע״ה וזכו.

והנה נתבאר בכאן בפירוש שכר העולם הבא, והוא סיום התשובה וחתימתה לשאלת הבנים לדורות למען יאמינו וישכילו וידעו כי יש במעשה המצות גמול ושכר גופני ונפשיי, גופני הוא שאמר לתת לנו את הארץ, שהיא כוללת כל טובת העולם הזה ושלותו בהיותה ארץ זבת חלב ודבש, נפשיי הוא שאמר לטוב לנו כל הימים וצדקה תהיה לנו לפני ה׳ אלהינו, והנה זה עיקר גדול תזכור אותו תמיד.

ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה ליראה את ה' אלו-הינו, "The Lord commanded us to carry out all these statutes in order to revere the Lord our God.⁠" At this point Moses explains the principle of reward for keeping the commandments. Reverence for God, something previously (5,26) described as not within the power of heaven to grant, is nonetheless the product of Torah-observance, especially the meticulous observance of the statutes, the laws which have no intrinsic value for us as we do not understand them. [I have elaborated on the theme. Ed.]
לטוב לנו כל הימים לחיותינו כהיום הזה, "to be good for us for all times as well as to have kept us alive as of this day.⁠" This means that mitzvah-observance is good both for the body and for the soul. "Good for us for all times,⁠" is a reference to the soul, i.e. the life in the hereafter. The term ימים is indicative of life in the hereafter, something that is prolonged, whereas life on earth is perceived as חיי שעה, "life for hours.⁠" The words: "and to keep us alive as of this day,⁠" are a reference to our physical existence on earth, our bodies. When the Torah describes Avraham as בא בימים in Genesis 24,1, the principal message is that Avraham had earned his hereafter, his eternal life. When David asks: "who is desirous of securing life, loving 'days' to see true good?⁠" He refers to eternal life (compare Psalms 34,13). Only in those "days" will man finally experience to see the true "good.⁠" The reason that Moses did not write כיום הזה but added the letter ה writing כהיום הזה, is a reminder of the terrestrial universe which was created by means of the letter ה, the last letter of the tetragrammaton. The reason why Moses first referred to the reward in the hereafter is that the celestial regions preceded earth in creation as a habitat.
After this Moses added: וצדקה תהיה לנו לפני ה' אלו-הינו, "it, i.e. the performance of these commandments, will be considered a merit for us before the Lord our God.⁠" The "good" promised us by the Torah will always be "in front of the Lord,⁠" i.e. in the world of the souls. This is why Onkelos translates these words as וזכו, "they will merit.⁠"

We may view this verse as a clear statement that there is a reward in the hereafter for performing the commandents. This then is the conclusion of the paragraph dealing with how to explain to the children of later generations why we are obligated and why it is in our interest to fulfill all these commandments.

ויצונו י״י לעשות את כל החקים האלה ליראה את י״י אלהינו – רוצה לומר: כי מזה נעמוד על הידיעה בעצם גבורות השם יתעלה ויביא זה אותנו ליראה ממנו.

לטוב לנו כל הימים – רמז בזה אל הטוב הנצחי אשר לא יכלה והוא הטוב הנפשי.

ולחיותנו כיום הזה – רמז בזה אל החיים הגופיים הכלים והפוסקין.

התועלת הארבע עשרה הוא בדעות והוא מה שהודיענו כי בשמירת מצות התורה נזכה להצלחה נצחית והיא הצלחת הנפש וימשך לה גם כן הצלחה גופיית והיא הצלחת הגוף וכבר העיר על זה באמרו לטוב לנו כל הימים ולחיותינו כיום הזה.

ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה, in order to make us ready by means of their observance,

ליראה את ה' אלוהינו, this is the result of acquiring a measure of understanding of His greatness; all of this God wanted us to appreciate לטוב לנו כל הימים, for He desires to confer goodness, love, He has no egotistical motives. לחיותנו כהיום הזה. To keep us alive as of this day.

ויצונו – אחר שנהג עמנו בדרך פלא, צוה אותנו ג״כ לעבדו בעבודה נפלאה מדרך הטבע, ועלינו לקבל את עול מלכותו ולקיים את מצותיו וחקיו המקבילים עם הנהגתו עמנו, כי תכלית כל המצות האלה היא יראת השם הנכבד והנורא:

לטוב לנו – ואף אם לא נשיג טעמם ויסודם, הנה אנו יודעים דרך כלל, שכל החקים האלה הם לטובתנו הנצחיית בעולם שכלו ארוך, וגם גורמים לנו חיים טובים כהיום הזה:

ליראה את ה׳ אלהינו – יראת ה׳ איננה בלבד היראה שבלב, אך כל העבודות והמעשים הטובים מפני יראת ה׳ נקראים כן, כמו ויהי מורה אותם איך ייראו את ה׳ (מלכים ב י״ז:כ״ח); והנה ה׳ צונו ליראה אותו על ידי החקים האלה. המצות הן מפאת עצמן לטוב לנו כי בהן יתוקנו עניני החברה בשלום ובמישור, ומלבד זה צדקה וזכות תהיה לנו אם נשמור אותן, וזה לפני ה׳ {פסוק כ״ה} שיתן לנו שכר על זה.

ויצונו וגו׳ – כל מצוות התורה נכללות כאן בשם ״חקים״. במצרים נוכחנו לדעת את תוצאותיה של שרירות לב רוחנית, מוסרית וחברתית. בניגוד לאותה שרירות לב, מכונים כאן כל העדות, החוקים והמשפטים בשם ״חקים״, משום שהם התחום הקבוע והאיתן שניתן מאת ה׳, שבמסגרתו יתפתחו כל חיינו הרוחניים, החושניים והחברתיים. הציווי המושרש בדברי ימי התהוותנו והתגלותנו כאומה, הופך את כל אלה ל״חקים״ ומבטיח להם קיום נצחי ללא שינוי ותמורה.

עלינו לקיים את כולם אך ורק ״ליראה את ה׳ אלקינו״, ובה בעת אנו זוכים באמצעותם לאושר תמידי ולחיי אמת. תכלית קיום המצוות היא ״יראת ה׳⁠ ⁠⁠״, והתוצאה של קיומן היא ״טוב לנו״ ו״חיים״. ״טוב לנו״ הוא התאמה מלאה בין כל הקורות אותנו לבין טובתנו; ״חיתנו״ הוא התפתחות כל הווייתנו בהתאם לייעוד חיינו.

כהיום הזה – כל הטוב והחיים שיש לנו היום, הם בזכות קיום המצוות.

ויצונו (תשובה ב׳ על החוקים), ומה שצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה היה כדי ליראה את ה׳ אלהינו, כי השומר מצות אדוניו שיודע טעם המצוה עושה זה בעבור שמשיג שהמעשה ההוא טוב מצד עצמו או שישיג תועלת ממנו אבל השומר מצוה חוקית שאינו יודע לה שום טעם הוא עושה זה מצד יראת ה׳ בלבד, וע״כ תמצא שבמזמור השמים מספרים ששם חושב חלקי התורה תורה עדות פקודים מצות חוקים משפטים, מכנה את החוקים בשם יראת ה׳, כי הם מביאים אל יראת ה׳, וזאת שנית שבהחוקים מקושרים טובות גדולות שעל ידם אלהים קרובים אליהם כמו שראו שע״י המקדש וכליו וקרבנותיו היתה השכינה שרויה ביניהם והנסים מתמידים וכמ״ש (למעלה ד׳:ז׳) ומי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו שנאמר על החוקים וז״ש לטוב לנו כל הימים שעל ידם נשיג הטובות התמידיות והחיים כמ״ש לחיותנו בין הגשמים בין הרוחנים:

על כן: ויצונו ה׳ לעשות את כל החוקים¹ האלה: כבר פירשנו כמה פעמים² ״לעשות״ היינו להעמיד על מתכונתו ותכליתו, ו״החוקים״ היינו י״ג מדות³, והיינו⁴ עסק התלמוד⁵.

ליראה את ה׳ אלהינו⁶ וגו׳: אמר שלוש תכליות שעסק התורה פועל בכלל ישראל לשלשה אופני הליכות בני אדם, היינו: א׳, בני אדם שעוסקים בעיונה ובעמלה, ולא הגיעו עדיין ׳למעלה למשכיל׳ על דביקות אלהי. ב׳, בני אדם שלא זכו כלל לתורה, ומ״מ זוכים במה שהם מחזיקים עוסקי תורה, וכידוע מאמרם בחולין פרק גיד הנשה (צב,א) ׳אילמלא עליא לא מתקיימין אתכליא׳⁷. ג׳, בני אדם שעומדים במעלה עליונה להיות מרכבה לשכינה⁸.

ופירש לכת הראשונה ואמר ״ליראה את ה׳ אלהינו״ – עסק התורה מועיל להשתיל בלבבם יראת ה׳, ׳שהמאור שבה מחזירם למוטב׳, ו׳בראתי לו יצר הרע בראתי לו תורה תבלין׳, ועוד הרבה מאמרים בזה. ולכת השניה אמר ״לטוב לנו כל הימים״ – לתת שכר למחזיקי תורה בעוה״ז ובעוה״ב, כדאיתא בפסחים (נג,ב): כל המטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים זוכה ויושב בישיבה של מעלה, שנאמר (קהלת ז,יב) ״כי בצל החכמה בצל הכסף״. ולכת השלישית אמר ״לחיותנו כהיום הזה״, שהתורה נותנת חיות ודביקות, כמו שפירשנו לעיל (ד,ד) על הפסוק ״ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם חיים כולכם היום״, שהיו בימי משה הרבה תלמידי חכמים בעלי מעלת הנפש. ואמר שעסק התורה מועלת להיותם חיים, כ׳חיים שביום הזה׳, שהוא הדבקות בה׳.

כל זה הוא ישוב נכון ומושכל לחכם השואל על שאלת ״חוקים ומשפטים״.

1. כאן לא הזכיר את ״העדות״ שהוזכרו בשאלת הבן (החכם) בפסוק כ׳. כי בפסוק זה נאמרת התשובה על השאלה השניה בענין ״חוקים ומשפטים״, ובפסוק הבא תיאמר התשובה על ״העדות״.

2. עיין בין השאר בהקדמתו לחומש זה, ולעיל (א,ג. ד,א. ד,ו).

3. כך מפרש רבינו בכל מקום לאורך כל פירושו עה״ת.

4. ״לעשות חוקים״ משמעותו עסק התלמוד שהוא ״המשפטים״.

5. וזו התשובה על שאלת הבן בענין ״החוקים והמשפטים״, מדוע ה׳ ציוה לעסוק בהם אפילו בלעדי צורך הוראה, וכנ״ל ברבינו, והתשובה היא כדי להתיש כוחם של ישראל שהם עזים, וכנ״ל ברבינו בעקבות הגמרא בביצה (כה,ב), ואת אופיים העז של בני ישראל ראינו במצבם במצרים, וכנ״ל.

6. אחר שקבענו דרך כלל שעם ישראל חייב ללמוד תורה עקב מדת העזות שבו, ממשיך הפסוק להגדיר שלשה אופני לימוד תורה בעם ישראל.

7. רש״י: ׳עלין׳ – שבגפן סובלין הרוח ומגינים על האשכולות שלא יכם שרב ושמש ורוחות, כך עמי הארץ חורשין וזורעין וקוצרין מה שתלמידי חכמים אוכלים.

8. סדר שלש האופנים מובא כאן ע״פ הסדר שמתפרש בפסוקנו, וכפי שממשיך רבינו, אף שע״פ הסדר הרגיל – מחזיקי התורה היו צריכים להיות או בתחילה (הקדים זבולון ליששכר), או בסוף.

ליראה – כדי להראות בזה את היראה שלנו. אף על פי שבפסוק ב׳ נצטווינו על אהבת ה׳, אבל בפסוק י״ג נזכרת באופן מיוחד כתפקיד המצוות גם יראת ה׳, והיא במיוחד מביאה את האדם אל אושרו, השוה ה׳:כ״ה, על כן כתוב כאן שהתוצאה של היראה היא ״לטוב לנו״.

ויצונו ה׳ לעשות כו׳ לחיותנו כהיום הזה וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות כו׳ כאשר צונו – הענין יראה, דהאדם המצוה דבר מה הלא הוא רק לתועלתו ולטובתו, ואם כן אין המצוה צריך לכוון רק לתועליות נפשו ג״כ, לא כן הבורא יתברך, אשר אין לו שום תועליות מן הבריאה, כי אם צדקת מה תתן לו כו׳, וא״כ מכוון שלו הוא רק לטובתינו ולחיותינו, וא״כ מהראוי שגם אנו בל נכוון לתועליות נפשינו, רק להפיק רצון הבורא המצוה יתברך בלי שום תועלת לעצמותו יתברך, וזה שאמר ויצונו כו׳ לטוב לנו לחיותינו כו׳, הוא רק לטובתינו, וצדקה תהיה לנו כי נשמור כו׳ לפני ה׳ אלהינו, הוא להפיק רצונו בלבד, כאשר צונו בלי שום תועליות וטובה אליו, כן גם אנחנו בעשייתינו לא נכוון לשום תוחלת מאומה. ודו״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון