Devarim 6 – דברים ו‏ – Mikraot Gedolot

בְּדִיל דְּתִדְחַל קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ לְמִטַּר יָת כָּל קְיָמוֹהִי וּפִקּוֹדוֹהִי דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ אַתְּ וּבְרָךְ וּבַר בְּרָךְ כֹּל יוֹמֵי חַיָּיךְ וּבְדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ.

that you may fear before the Lord your God, and keep all His statutes and His commandments which I command you; you, your sons, and your sons' son, all the days of your life, that your days may be prolonged.

מן בגלל דתי⁠(ת){ד}⁠חלון ית מימרה די״י^א אלהכון ולמיטור^ב ית כל קיימוי ומצותה דאוריתה^ג די אנה מפקד יתכון ובניכון ובני בניכון כל יומי חייכון ומן בגלל די יסגון יומיכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דתי⁠(ת){ד}⁠חלון ית מימרה די״י״) גם נוסח חילופי: ״תדחלון מן קודם י״י״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ולמיטור״) גם נוסח חילופי: ״למטור״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ומצותה דאוריתה״) גם נוסח חילופי: ״ופיקודוי״.

מן בגלל דתידחל קדם י״י אלקך למינטור ית כל קיימוי ופיקודוי דאנא מפקיד לך אנת וברך ובר ברך כל יומי חייך ומן בגלל דיורכון יומך.

that you mayest fear the Lord thy God, and keep all His statutes and precepts which I command thee; you, thy son, and the son of thy son, all the days of thy life; and that you mayest prolong thy days.

לִכַּיְ תַּכַ׳אףַ אַללַהַ רַבַּךַּ ותַּחפַטַ׳ גַמִיעַ רֻסֻומִהִ וַוַצַאִיאהֻ אַלַּתִי אַנַא אמֻרֻךַּ אַנתַּ וַאבּנֻךַּ וַאבּןֻ אִבּנִךַּ טֻולַ אִיאםִ חַיַאתִךַּ לִכַּיְ תַּטֻולַ מֻדַּתֻךַּ

בכדי שתהיה ירא את ה׳ אלהיך, ושתשמור את כל חקיו ואת-מצותיו אשר אני פוקד עליך, אתה ובנך ובן בנך, כל ימי חייך, בכדי שתתארך קצבת זמן חייך.⁠¹

1. [למען תירא את ה׳ אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו וגו׳ אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך.- זהו עניין עבודת ה׳ ימצאו אנשים רבים שאומרים, כי הטוב במה שיתעסק בו האדם בעולם הזה, עבודת אלהיו בלבד, והוא שיצום ביום ויקום בלילה לשבח ולהודות, ויניח כל עסקי העולם כלם, כי אלהיו ימלא לו ספוקו ממזון ורפואה ושאר צרכיו. והנה אנחנו מוצאים בעבודת ה׳ תענוג גדול, כמו שאמר (תהלים קמז, א): כי נעים נאוה תהלה, וששון ושמחה, כמו שאמר (שם ק, ב): עבדו את ה׳ בשמחה. ומצפון אצל הבורא לעת הגמול, כמו שאמר (מלאכי ג, יז): וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו. אלה (ירחמך האלהים) כל מה שספרו בעבודת בוראנו אמת וברור, וכל המדות לא יגיעוהו, כמו שכתוב (תהלים קמה, ג): גדול ה׳ ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר, אך מקום טעותם הוא ההתבודדות בה לבדה, ואמרם כי לא יתעסק האדם בזולתה. ואם לא יתעסק במזון לא יתקים הגוף, ואם לא יתעסק בפריה, לא תהיה העבודה כל עקר. כי אם היו מסכימים על זה אנשי דור מן הדורות כלם, וימותו אחר כן, היתה העבודה מתה עמהם, אבל העבודה לאבות ולבנים ולבני בנים. ואחר כן גלה להם מה שנעלם מהם, כי העבודה היא בכל המצוות השכליות והשמעיות יחדיו (׳האמונות והדעות׳ רבי סעדיה גאון, מאמר עשירי).]

וזאת המצוה. למען תירא – אינו דומה עושה מאהבה לעושה מיראה.

ולמען יאריכון ימיך – לעולם שכולו ארוך:

ועוד יאריכן ימיך – עם הכל על האדמה, ועם היחיד בעולם הבא.⁠^א

א. כן בכ״י ברסלאו 53, וטיקן ניאופיטי 2. בכ״י פריס 176, 177, פרנקפורט 150, ס״פ I.24: הזה.

Furthermore, your days will be prolonged with everyone¹ on the land and for the individual,⁠² in the world to come.⁠³

1. With your fellow Israelites.

2. The select few who are worthy of enjoying the world to come.

3. Some editions have "in this world.⁠" However, this rendering appears incorrect, for what difference is there between "on the land" and "in this world"?

אשר אנכי מצוך – כ״ף רפה.

אשר אנכי מצוך, "which I am commanding you.⁠" The letter ך at the end of the word מצוך, is "weak,⁠" (does not have a dot in it).

כל ימי חייך – בעוה״ז. ולמען יאריכון ימיך – בעולם הבא.

כל ימי חייך "as long as you live;⁠" on this terrestrial earth; ולמען יאריכון ימיך "and in order for you to enjoy long life;⁠" in the hereafter.

למען תירא את ה׳ אלהיך – ללמד אתכם המצות והחוקים והמשפטים בעבור שתירא את ה׳ כי עיקר המצות הם יראת השם. וכתב הרמב״ן ואינו נכון בעיני שיהיה למען תירא ולמען תאריכון ימיך האחד טעם המצות בעבור שתירא והשני שכר בהם למען יאריכון ימיך אלא שניהם שכר המצות פי׳ ציוה השם ללמד אתכם המצות כדי שתעשה אותם ותזכה ותירא את ה׳ אלהיך ויהי׳ לך בנים ובני בנים יראי השם ויעמוד זרעכם ושמכם לפניו כל הימים ולמען יאריכון ימיך בארץ שהיא נחלתכם והנה הכל לטובתכם כי חפץ ה׳ להצדיק ולזכות אותך:

למען תירא את ה' אלוהיך, "so that you will fear the Lord your God.⁠" The purpose of learning the Torah in all its constituent parts and to carry out its imperatives, is to implant in you a degree of awe and reverence for the author of such a Book, the Lord your God. [The opinion of Ibn Ezra on 5,30, not spelled out by the author. Ed.]

Nachmanides writes that he finds it impossible to accept that learning and keeping the Torah has as its objective 1) to acquire awe and reverence for our Creator, and 2) in order to enjoy a long life as a reward.

According to Nachmanides the separation of these two objectives, as spelled out by Ibn Ezra is misleading. In his opinion, study of the Torah is meant to result in performance, which in turn will lead to the reward for the performance. The three steps are so closely interrelated that they are continuous, not separate. [Having children and enjoying their development as worthy successors are all part of this lifestyle. my words. Ed.] This in turn assures continued tenure of the Holy Land, and God's benevolent supervision of our affairs both as individuals and on a national scale. God's overriding interest is to help us to be righteous persons and to reap the benefit thereof.

אתה ובנך ובן בנך וכל ימי חייך – רוצה לומר: כל הדורות הנמשכים ממך זה אחר זה ולזה אמר אתה ובנך ובן בנך והנה הוא כאלו אמר כל הימים אשר יתקיים לך זה אחר זה הנה זה באור מה שיצטרך אל ביאור לזאת הפרשה.

וזכר התועלת הנמשך משמירתם. אם ראשונה שיקנו למוד היראה את השם יתברך כי בעשות׳ המצוה יקנו תכונה בנפש ליראה מלפניו ית׳ והוא אמרו למען תירא את ה׳ אלהיך ואמרו עוד לשמור את כל חקותיו ומצותיו וגו׳. איננו צווי ולא אזהרה בפני עצמה. אבל למ״ד לשמור תשמש אצלי במקום בעבור כמו (שמואל ב יא) וישאל דוד לשלום יואב. (פ׳ ויקרא) אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם או תהיה הלמ״ד הזאת מקום בי״ת כמו (איוב ב) וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות. כי איש הרגתי לפצעי ורבים כאלה זכרו המדקדקים בשמושי האותיות. יאמר למען תירא את ה׳. אלהיך שאות׳ היראה תקנה אותה בעבור שמירת החקים והמצות. או שתקנה אותה בשמירתם כי אם שמירת החקי׳ שאין טעמם נודע והמצות כלם תביא בלבך קנין יראת השם יתברך. וזכר עוד להם תועלת אחד גשמי וזהו ולמען יאריכון ימיך.

למען תירא את ה׳ אלהיך – שתזכור שהוא בעל הקרקע, וכי גרים ותושבים אתם עמו (ע״פ ויקרא כ״ה:כ״ג).

אתה ובנך ובן בנך – שגם הדורות שלא ראו את מעשה ה׳ הגדול ייראוהו, כשיקבלו אלה המצות מכם שראיתם.

ולמען יארכן ימיך – וכדי שאלו המצות יקנו לך חיי עולם שכולו ארוך.

למען תירא את ה' אלוהיך, for you will remember then that He is the owner of the earth you till, and that you are considered as aliens, or at best as resident strangers by Him.

אתה, ובנך, ובן בנך. This is a reminder that even the generations who had not been eyewitnesses to Gods powerful miracles will learn to revere Him when they accept the commandments, as you have seen.

ולמען יאריכון ימיך, and in order that these commandments (their performance) acquire for you your ticket to the world after death, a world in which there is only long, infinite life.

אשר אנכי מְצַוֶךָ: הכ״ף רפה עפ״ה¹. [מְצַוֶּךָ].

ולמען יַאֲרִכֻן יָמֶיךָ: ג׳ ומשתניין באתיהון, דעשרת הדברות קדמא׳² יארכון כתי׳, חס׳ יו״ד ומל׳ וי״ו, דעשרת דברות תניינ׳³ יַאֲרִיכֻן כתיב מל׳ יו״ד וחס׳ וי״ו, כל ימי חייך⁴ ולמען יארכן, חס׳ דחס׳, ונמס׳ עליה<ו>ן⁵ חד קטיעא ידיה, וחד קטיעא רגליה, וחד קטיעא ידיה ורגליה. [יַאֲרִכֻן].

1. עפ״ה: מ״ק-ד על אתר; מ״ג-ד דב׳ יב יד.

2. דעשרת הדברות קדמא׳: שמ׳ כ יב.

3. תניינ׳: דב׳ ה טז.

4. כל ימי חייך: פסוקנו.

5. ונמס׳ עליה<ו>ן: הערת מסורה זו אינה באה ב-ד (והובאה אצל פרנסדורף, מפתח, עמ׳ 25, בשם מ״ש).

למען תירא – אם תעשה כן תזכה לירא את ה׳ אלהיך אתה ובנך ובן בנך, ותאריך ימים בארץ שהיא נחלת ה׳, ויראת ה׳ היא מעלה נפלא ויתד שעליו תלוי שמירת התורה והמצוה כלה שנאמר יראת ה׳ מוסר חכמה (משלי ט״ו ל״ג), והיא תכלית בריאת האדם, כדברי קהלת את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם:

למען תירא את ה׳ אלהיך – הוא שלא תעשם בעבור תקות שכר וגמול רק ליראת ה׳ והכנע למצותיו, שע״י שתרגיש גדולת הבורא ורוממותו תרוץ באימה לעשות מצותיו וזה תכלית עשית המצות וכמו שבאר בעקרים (ח״ג פל״ב) בארך, ומה תכלית יראת ה׳? תכליתה הוא לשמור את כל חקותיו ומצותיו, כי יש יראת העונש שתכלית היראה הוא שלא יגיע לו עונש ונזק, וה׳ רוצה שתירא יראת הרוממות שמתוך שתכיר גדולתו ורוממותו תרוץ בכל עוז לשמור כל חקותיו כמי שיכיר גודל מעלת מלך גדול וחכם ונדיב שיתנדב בכל לב לעבוד עבודתו מבלי שום תקות שכר, לפ״ז תכלית עשית המצוה הוא שתוסיף לעשות מצוה, כמ״ש שכר מצוה מצוה, ואמר שמצוה גוררת מצוה, ר״ל שתשמור מצות ה׳ שעי״כ תקנה מדת היראה ועי״כ תשמור כל חקותיו וגם בנך ובן בנך ישמרו, וזה יהיה כל ימי חייך, והוא שכר המצוה האמתי, ומה שנמצא בתורה שהבטיח להם שכר עוה״ז אינו התכלית העקרי רק דומה כאב שמבטיח לבנו הקטן מיני מתיקה אם ילמד ויחכם, שאם ישכיל הבן יבין שזה בעצמו שילמד ויחכם הוא השכר העקרי ומיני מתיקה שמבטיח לו בעד הלמוד הוא רק מפני שהנער סכל עדיין מהבין מעלת הלמוד והחכמה שהוא עצמו השכר היותר גדול ואמר עוד שיש עוד כונה בשכר עוה״ז שיעד ה׳ בעבור המצות כמ״ש למען ייטב לך והארכת ימים, למען ירבו ימיכם, שזה אינו מכוין לעצמו רק שזה נכלל ג״כ במ״ש שכר מצוה מצוה, שע״י שישמרו מצוה יאריך ימיהם כדי שע״י מה שיאריכו ימים יהיה לאל ידם להוסיף בעבודת ה׳ ולקיים עוד מצות, וז״ש:

למען תירא וגו׳ – מצוה זו¹ גוררת יראת ה׳ וכדאיתא בסוטה די״ד דמצוה בעידן דעסיק בה אגוני² ומצלי מיצר הרע³. עוד היא מועלת. לשמור את כל חקותיו ומצותיו. שתהא גוררת לקיים כל המצות שבתורה⁴. עוד היא גורמת שיהא אתה ובנך ובן בנך – ילמדו גם המה להיות משוקעים באתה מצוה⁵ כאשר יראו מאביהם. ונמצא אתה מזכה את הרבים. כל ימי חייך – תהי גורמת שתשמרנה כל ימי חייך. יהא סייעתא דשמיא שלא יהיו מפריעים לקיומה⁶.

ולמען יארכן ימיך – וכדתנן במשנה דקדושין הנ״ל⁷ כל העושה מצוה אחת מטיבין לו ומאריכין לו ימיו כמש״כ עפ״י הירושלמי.

1. כלומר, מצוה אחת שתעשוה תמיד ובעקביות, ולא משנה איזו היא.

2. מן הפורענות.

3. יש לעיין, כי מסקנת רבא שם: מצוה, בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה, אגוני מגנא אצולי לא מצלא.

4. הרי ׳מצוה גוררת מצוה׳.

5. אותה מצוה ייחודית שייחדו לעצמם.

6. שהרי ׳בדרך שאדם רוצה לילך, בה מוליכין אותו׳.

7. הובא בפסוק א׳ ד״ה וזאת המצוה.

למען תירא כו׳ לשמר את כל חקותיו ומצותיו כו׳ אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך – הי׳ צ״ל כל ימי חייך אתה ובנך כו׳. ונראה דהנה אמרו אל תאמין בעצמך עד יום מותך, וההוא חסידא אמר עד זקנותך בא לידי מכשול, כמפורש ירושלמי שבת פ״ק, והכונה דצריך לירא ולעשות סיגים כמו תמן דלא יקרא לאור הנר שמא יטה ולא יאכל עם הזבה כו׳, לכן אמר למען תירא כו׳ לשמור כל חקותיו כו׳ הוא לעשות סיגים וגדרים, שלא יבואו לפרוץ גוף החק והמצוה (כמו יבמות כ״א) אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך, פירוש אף שיש לך בני בנים וא״כ אתה בזקנתך וכבר נחלש יצרך, אף על פ״כ לא תאמין בעצמך וצריך אתם לסיגים לשמור את החק והמצוה.

בכל הפרשה כתוב אשר ייטב לך, כי הוא כדברי בן עזאי שכר מצוה מצוה, שלנפש שלמה מה שמשיג האור האלהי בעת עשיית המצוה הוא בעצמו יקר מכל חיי העוה״ב, אבל זה בעצמו הטוב המורגש לנפש דק, ולזה אמר אשר ייטב לך, שהוא הוא הטוב האמיתי, וזה שאמר וטוב לכם, שתיכף בעת עשיית המצוה יגיע הטוב המוחלט, אבל אחר העגל היו רחוקים מהשלמות כתוב למען ייטב לך, שלא הרגישו הטוב בשעת עשית המצוה, לכן כתוב בעתיד למען ייטב לך, וזה אמר רחב״א שאלני אם נאמר בהן טוב שאיני יודע כו׳, שזה הוראה לפחיתת מעלתם. ודו״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון