×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יד) לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבוֹתֵיכֶֽם׃
You shall not go after other gods, of the gods of the peoples who are around you.
מוני המצוותתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יר״י בכור שורטור הפירוש הארוךרלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
לָא תְהָכוּן בָּתַר טָעֲוָת עַמְמַיָּא מִטָּעֲוָת עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן.
You shall not go after the idols of the Gentiles, the idols of the peoples who surround you,
לא תיזלון בתר טעוון אחרניין מן טעוותהון דאומייהא דיב חזור חזור לכון.
א. מלת ״דאומייה״ צונזרה בכ״י ניאופיטי 1.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די״) גם נוסח חילופי: ״דאית״.
לא תהכון בתר טעוות עממייא מ⁠(נ){ד}⁠חלת עממיא דבחזרניכון.
You shall not go after the idols of the Gentiles, the idols of the peoples who are round about you:
וַלַא תַּתַּבִּעֻוא מַעבּוּדַאתֵ אֻכַ׳רַ מִן מַעבּוּדַאתִ אלאֻמַם אַלַּתִּי חַוַאלַיְכֻּם
ולא-תלכו אחרי נעבדים אחרים, מנעבדי האמות אשר סביבותכם.
מאלהי העמים אשר סביבותיכםא – הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה סביבותיך תועים אחריהם, לכךב הוצרך להזהיר עליהם ביותר.
א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34. בכ״י לייפציג 1: ״סביבותיהם״.
ב. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוס רומא חסר: ״לכך״.
מאלהי העמים אשר סביבותיכם OF THE GODS OF THE PEOPLE WHO ARE AROUND YOU – The same prohibition applies respecting the gods of those peoples who are distant from you; but, just because you see those who are around you going astray after them, it felt the necessity specially to warn your about them.
לא תלכו⁠{ן} אחרי אלהים אחרים – לישבע בהם, ולא לעובדם.
לא תלכו⁠{ן} אחרי אלהים אחרים – YOU SHALL NOT GO AFTER OTHER GODS – to swear by them, and not to serve them.
לא תלכון אחרי אלהים אחרים – בדבר מכל אלה שלא תיראו מהם ולא תעבדום ולא תשבעו בשמם. י״מ שאינו אומר תִשָבַע שהיה משמע שאתה תהא נשבע אלא תִשָבֵעַ פי׳ כל כך תירא אותו שכשירצו להשביעך ולאיים עליך שתקיים בוודאי ישביעוך בשמו כי ידעו שאז תקיים בוודאי כיון שהשביעוך בשמו. אי נמי חוזר על את ה׳ אלהיך תירא ותהי׳ יראתו גדולה על פניך עד שיהי׳ שמו לך לשבועה כי ברצותך לקיים כל דבר תשבע בשמו להרע ולא תמיר. בגמרא בתמורה דורש מכאן להתיר שבועת חול כגון שנשבע לילך למקום פלוני אפילו אינו דבר מצוה או שאעשה דבר פלוני:
לא תלכון אחרי אלוהים אחרים, "You shall not follow after other gods.⁠" While on the subject of fearing God, loving God, serving God, we must not forget that no other so-called deity is to be feared, or otherwise appeased as they have absolutely no power and therefore neither deserve to be appeased or need to be feared. Some commentators say that we must note that Moses did not say tishava, but tishavea, a significant nuance. The wording as we have it here implies that if gentiles who are aware of how seriously a Jew takes his oath want to force us to swear to the truth of something by our God, as opposed to by their god, you must abide by what you swore to under such conditions even though you acted under duress. Not only this, but your being asked to render an oath in the name of your God reflects the fact that you are known as a God fearing person, exactly what Moses commanded you to be at the beginning of this verse. It is also possible that the words לא תלכון וגו' at the beginning of our verse refer to the opening words of verse 13, i.e. את ה' אלוהיך תירא, "You are to fear the Lord your God,⁠" and the words above define the extent to which you are to fear the Lord, i.e. sufficiently not to ever follow other philosophies, other alien deities. Your fear of the Lord is to be so tangible that His very name is to you like an oath; whenever you run to carry out one of your plans the very mention of His name is sufficient to ensure that if it is something constructive you will carry it out as if you had sworn to do it, and if it involves something negative, not compatible with His will, you will refrain from carrying it out as if bound not to do so by a personal oath. The Talmud in Temurah 3 deals with this verse at length, claiming that an oath concerning secular matters is permitted by the Torah. [but the author of the famous commentary Torah Temimah, Rabbi Baruch Epstein, points out that the treatment in the Talmud leaves most of us more confused than we had been before. The major problem is the contradictory attitudes between Maimonides and Nachmanides on the whole subject of when a Jew may swear an oath not legislated by the Torah. Ed.]
לא תלכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים וגו׳ – אמר זה לפי שכבר היה ידוע לשם יתעלה הכשל ישראל באלהי העמים ההם ולזה השתדל להצילם מזה והודיעם העונש הנפלא שימשך להם מהשם יתעלה אם יעשו זה.
והכוונה כי אם אמר בראשונה ואהבת את י״י אלהיך לא תמנע מהיראה והעבודה והכבוד והזהירה ביותר מהניאוף כמו שאמר לא תלכו אחרי אלהים אחרים וגו׳.
ואמר עוד לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים וגו׳. הוא להגיד כי אם ישמרו מצות עשה הראוי לא יבאו להיותם נכשלים במצות לא תעשה. כי אם ייראו את הש״י ויעבדו אותו וישבעו בשמו. כאדם הנשבע בדבר הנאהב אצלו מאד. הנה אז בלא ספק לא ילכו אחרי אלהי העמים אע״פ שהם סביבותיהם ולא ימשך להם מחברתם מכשול. כיון שהם יראים את ה׳ אלהיהם ועובדי׳ אותו ונשבעים בשמו וגם כיון בזה להודיעם שעם היות שהדבור ששמעו כולל לכל אלהים אחרים שתכלית האזהרה הזאת כדי שלא ילכו אחרי אלהי׳ אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיה׳ כי בהם היה החשש כלו וכמו שהורה עליו הנסיון.
אשר סביבותיכם – הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך טועים אחריהם, הוצרך להזהיר עליהם ביותר:
לא תלכון אחרי אלהים אחרים – שבהיותך מצליח פתאום תאמר שזה בא מן המזל ומערכת השמים:
לא תלכון וגו׳ אשר סביבותיכם:⁠1 פירש רש״י ׳הוא הדין לרחוקים׳ וכו׳. וקשה, דמפורש להלן (יג,ח) ״מאלהי העמים אשר סביבותיכם, הקרובים אליך או הרחוקים ממך״, אלמא דבכלל ״אשר סביבותיכם״ משמעו אפילו רחוקים2.
אלא 3 לא מיעט הכתוב אלא עבודה זרה שבארץ הכנעני, דפשיטא שלא ילכו4 אחר עבודה זרה שלהם5, שהרי בזה יחזקו כח עבודה זרה וכוחם6. אלא שלא ילכו אחרי עבודה זרה שלא מארץ ישראל, בחשבם שזה יהיה לתועלת כבישת כח עבודה זרה של ז׳ אומות. ומשמעות ״לא תלכון״ אינה עבודה ממש, אלא השתתפות במלחמת ז׳ אומות עם אומה אחרת וכח עבודה זרה שלה, לחשוב שזה יועיל חס ושלום.
1. ושאל רבינו בתחילת פסוק י׳: מאמר זה כבר נאמר ונשנה, ולמאי דייק המקרא ״מאלהי העמים אשר סביבותיכם״, מה נפקא-מינה איזו עבודה זרה, והלא כל ע״ז אסורה.
2. נראה לכאורה קושיא אלימתא על רש״י.
3. ״סביבותיכם״ כפשוטו אלו שמסביב לא״י, ומדוע לא הזהיר על אלהי ז׳ אומות שבא״י...
4. בני ישראל.
5. של ז׳ אומות.
6. של ז׳ אומות.
כדרך שהעושרא עלול להביא את ישראל לשכוח את ה׳, כך עלולה דוגמת העמים השכנים להביא אותם לידי עבודה זרה. על כן פסוק ידב מזהיר על כך באופן מיוחד.
א. {בנדפס: שהעיושר.}
ב. {בנדפס: יג.}
מוני המצוותתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יר״י בכור שורטור הפירוש הארוךרלב״געקדת יצחק פירושאברבנאלר׳ י״ש ריגייומלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144