Devarim 9 – דברים ט‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם חוֹת בִּפְרִיעַ מִכָּא אֲרֵי חַבֵּיל עַמָּךְ דְּאַפֵּיקְתָּא מִמִּצְרָיִם סְטוֹ בִּפְרִיעַ מִן אוֹרְחָא דְּפַקֵּידְתִּנּוּן עֲבַדוּ לְהוֹן מַתְּכָא.

that the Lord said to me, Arise, go down quickly from hence; for your people whom I brought out from Mizraim are corrupted; they have soon turned from the way that I commanded them, and have made them a molten image.

ואמר י״י לי אמר משה קום חות בופריע^א מן הכה ארום חבילו עמך ית עובדהון די אפקת פריקין מן מצרים סטון בפריע מן ארחה דפקדית יתהון עבדו^ב להון מסכה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בופריע״) גם נוסח חילופי: ״בפ׳⁠ ⁠⁠״.

ב. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין (במקום ״עבדו״) גם נוסח חילופי: ״עבודו״. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עבדו״) גם נוסח חילופי: ״עבדון״.

ואמר י״י לי קום חות {בפריע מכא}⁠^א ארום חבילו אורחתהון עמא דאתקריון על שמך דאפיקתא מארעא דמצרים {סטו בפריע מן אורחא דפקידתינון בסיני לא תעבדון לכון צלם וצורה ועבדו להון מתכא}.⁠^ב

א. חסר בכ״י לונדון.

ב. חסר בכ״י לונדון.

the Lord said to me, Arise, go down quickly from hence, for the people who are called by thy name, whom I led forth from the land of Mizraim, have corrupted their way; they have soon gone aside from the way that I commanded them on Sinai, saying, Make not to you a likeness or image; for they have made for themselves a molten (form).

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה בָּרָקִיעַ: קוּם רֵד מַהֵר מִזֶּה – שָׁמְעוּ חֲמִשָּׁה מַלְאֲכֵי חַבָּלָה וּבִקְּשׁוּ לְהַזִּיקוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: אַף, וְחֵמָה, קֶצֶף, מַשְׁחִית, וּמְכַלֶּה. וְכֵיוָן שֶׁהִזְכִּיר משֶׁה זְכוּתָן שֶׁל שְׁלשָׁה אָבוֹת, כְּדִכְתִיב: זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ (שמות ל״ב:י״ג), בָּרְחוּ קֶצֶף וּמַשְׁחִית וּמְכַלֶּה, וְנִשְׁתַּיְּרוּ שְׁנַיִם הַקָּשִׁים, אַף, וְחֵמָה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲרֵי הִזְכַּרְתִּי שְׁלשָׁה וּבָרְחוּ שְׁלשָׁה, עֲמֹד אַף אַתָּה בְּאַף, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּמָה ה׳ בְּאַפֶּךָ (תהלים ז׳:ז׳), הֲרֵי שֶׁעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַף, וּמִנַּיִן שֶׁעָמַד משֶׁה בְּחֵמָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לוּלֵי משֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית (תהלים ק״ו:כ״ג). יָרַד משֶׁה מִן הָרָקִיעַ וְהָיוּ הַלּוּחוֹת בְּיָדוֹ וְלֹא שִׁבְּרָן עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו, מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל (שמות ל״ב:י״ט), אוֹתָהּ שָׁעָה: וַיִּחַר אַף משֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּד אֶת הַלֻּחוֹת (שמות ל״ב:י״ט), אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא הָיִיתָ מַאֲמִין לִי שֶׁעָשׂוּ לָהֶן עֵגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם (שמות ל״ב:ח׳). רַבָּנִין אָמְרֵי מִן הַדָּבָר הַזֶּה שָׁקַד משֶׁה הֵיאַךְ לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲשֶׁר צִוִּיתִם, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֲנִי נִצְטַוֵּיתִי, שֶׁמָּא עָבַרְתִּי עַל הַצִּוּוּי, הֵם לֹא נִצְטַוּוּ וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, לֹא נִצְטַוּוּ, אָמַר לוֹ: לָאו. אָמַר לוֹ מָה אָמַרְתָּ בְּסִינַי, אֲנִי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא: אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ (שמות כ׳:ב׳). מָה אָמַרְתָּ, לֹא יִהְיֶה לָכֶם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, לֹא אָמַרְתָּ אֶלָּא: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים (שמות כ׳:ב׳). הֱוֵי ה׳ אֱלֹהִים אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ.

אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא לֹא הִנִּיחַ משֶׁה זָוִית בָּרָקִיעַ שֶׁלֹא נִתְחַבֵּט בָּהּ, וּמָה הָיָה אוֹמֵר מַה פּוּם סָבוּר מְמַלֵּל.

כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אוֹתוֹ הַמַּעֲשֶׂה מִיָּד יָצְאָה כַּעַס עַל מֹשֶׁה שֶׁהֶעֱלָה הָעֵרֶב רַב עִמָּם. אָמַר לוֹ (לֵךְ) [קוּם] רֵד מַהֵר מִזֶּה כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, עַמִּי חָטְאוּ וְעַמְּךָ לֹא חָטְאוּ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַמְּךָ חָטְאוּ. אָמַר לוֹ, וּמִי מְפַיְּסֵנִי שֶׁעַמִּי חָטְאוּ. אָמַר לוֹ, מִי שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ הַמַּעֲשֶׂה מְפַיֶּסְךָ. אָמַר לוֹ מֹשֶׁה, וְיוֹדֵעַ הוּא. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, (ישעיהו א׳:ג׳) ״יָדַע שׁוֹר ק⁠(וֹ)⁠נֵהוּ״, יָדַע הוּא תּוֹרָא מָאן הוּא קְנָאֵיהּ, מָאן הוּא נַפְּחֵיהּ. בָּא הַשּׁוֹר, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְנֵי מֹשֶׁה, מִי עֲשָׂאֲךָ, אָמַר לוֹ, חֲמוֹר, אֵלּוּ הַמִּצְרִים ״אֲשֶׁר בְּשַׂר חֲמוֹרִים בְּשָׂרָם״. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר לוֹ, (ישעיהו שם) ״יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן״. אָמַר לוֹ, וּמִמֶּנּוּ אֲנִי קוֹפֵץ לְסָנֵגוֹרְיָא, עַמִּי חָטְאוּ וְעַמְּךָ לֹא חָטְאוּ, אַל תַּשְׁחֵת עַמְּךָ, כֵּיוָן שֶׁלִּמֵּד מֹשֶׁה סָנֵגוֹרְיָא עֲלֵיהֶן מִיָּד (שמות ל״ב:י״ד) ״וַיִּנָּחֵם ה׳ עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ״. כֵּיוָן שֶׁמֵּת מֹשֶׁה מֵת סָנֵגוֹרִין שֶׁל יִשְׂרָאֵל, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִזְכָּר לוֹ שֶׁלֹּא נִמְצָא סָנֵיגוֹר כְּמוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ס״ג:י״א) ״וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה (עַבְדּוֹ) [עַמּוֹ״], אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה הָיָה בָּשָׂר וָדָם נַעֲשֶׂה לָכֶם סָנֵיגוֹר וּמוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא אֲנִי בִּכְבוֹדִי נַעֲשֶׂה לָכֶם סָנֵגוֹר בִּפְנֵי שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם וּמוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם מֵהֶם שֶׁנֶּאֱמַר ״אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ״.

קוּם רֵד וְגוֹ׳ כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ – (כָּתוּב בְּפָּרָשַׁת כִּי תִשָׂא).

הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם – כָּל דִּבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְטוֹבָה אֲפִלּוּ עַל תְּנַאי, לֹא חָזַר בּוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״ וְגוֹ׳ וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל, וְאַף עַל גַּב דְּבָעָא רַחֲמֵי וּבַטְּלָה אֲפִלּוּ הָכֵי אוֹקְמוּהָ בְזַרְעֵיהּ שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א כ״ג:ט״ו-י״ז) ״(וּ)⁠בְנֵי מֹשֶׁה גֵּרשׁוֹם וֶאֱלִיעֶזֶר וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה וְגוֹ׳ וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה״, לְמַעְלָה מִשִּׁשִּׁים רִבּוֹא, אַתְיָא רַבֵּיהּ רַבֵּיהּ, כְּתִיב הָכָא ״רַבּוּ״ וּכְתִיב הָתָם (שמות א׳:ז׳) ״וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ״.

שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ מִתּוֹךְ כַּעַס רָצוֹן, דִּכְתִיב ״הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״, מִיָּד (שם ל״ב:י״ד) ״וַיִּנָחֵם ה׳ עַל הָרָעָה״. מִתּוֹךְ רֹגֶז רַחֲמִים, ״בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר״. מִתּוֹךְ צָרָה רְוָחָה, (ירמיהו ל׳:ז׳) ״וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ״. מִתּוֹךְ רִחוּק קֵרוּב, ״בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל חָי״. מִתּוֹךְ נְפִילָה קִימָה, (מיכה ז׳:ז׳) ״כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי״. מִתּוֹךְ אֲפֵלָה אוֹרָה, (שם) ״כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה׳ אוֹר לִי״.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קֻם אנחַדִר סַרִיעַא מִן הַהֻנַא לִאַןַ קַוְמַךַּ קַד אַפסַדַ אַלַּדִ׳י אַכ׳רַגתַּהֻם מִן מִצרַ זַאלֻוא סַרִיעַא עַןִ אלטַרִיקִ אַלַּתִי אַמַרתֻהֻם וַצַנַעֻוא לַהֻם מַסבּוּךַּא

ואמר ה׳ לי, קום רד במהירות מן המקום הזה, כי עמך אשר הוצאת אותם מן מצרים, כבר קלקלו, סרו במהירות מן הדרך אשר פקדתי עליהם, ועשו להם נעבד יצוק.

פס׳: ויאמר ה׳ אלי קום רד מהר:

כי שחת – לשון השחתה שייך בעושה פסל, כדכתיב: פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל (דברים ד׳:ט״ז).

עמך אשר הוצאת – לשון קינתור, עמך – ולא עמי, אשר הוצאת – ולא אני, לפי שאמרו: כי זה משה האיש (שמות ל״ב:א׳) – אינם מבקשים כי אם אותך. ולכך אומר בתפילתו: אל^א תשחת עמך ונחלתך (דברים ט׳:כ״ו). ועל כי אמר: אשר הוצאת, אמר לו משה: אשר פדית בגדלך (דברים ט׳:כ״ו), ולא אני.

סרו מהר – בסיני אמרו: נעשה ונשמע (שמות כ״ד:ז׳), ועכשיו סרו.

א. בכ״י מינכן 52: לא.

כי שחת – BECAUSE CORRUPTED – the term “corruption” is appropriate for one who makes an engraved image, as is written: “Lest you corrupt yourselves, and make yourself an engraved image” (Devarim 4:16).

עמך אשר הוצאת – YOUR PEOPLE THAT YOU BROUGHT OUT – a language of taunting, “your nation” – and not My nation, "that you brought out" – and not I, since they said: “because this Moshe, the man” (Shemot 32:1) – they are only seeking you. And therefore he said in his prayer: "Do not destroy Your people and Your inheritance" (Devarim 9:26). And regarding that He said: "that you brought out", Moshe said to Him: “that You have redeemed through Your greatness” (Devarim 9:26) – and not I.

סרו מהר – THEY HAVE QUICKLY TURNED ASIDE – At Sinai they said: “We will do and we will listen” (Shemot 24:7), and now they have turned aside.

הוצאת ממצרים – פי׳ מהעיר צוען ובכ״מ שאומר מארץ מצרים פירוש מכל הארץ.

הב׳ בא הוראתה מצד מה שגיזם הקדוש ברוך הוא עליו מאד באומרו אלי קום רד מזה כי שחת עמך וגו׳. סרו מהר מן הדרך וגו׳. עשו להם עגל מסכה.

ויאמר ה׳ אלי קום רד וגו׳ עד ואתנפל לפני ה׳ וגו׳. עתה יזכור משה רבינו עליו השלום הדבר השלישי המורה על כובד חטא העגל ורשעתו והוא מהדברים שאמר לו הש״י בהר קום רד כי שחת עמך וגו׳ ר״ל משה אינך צריך עוד לנבואה ולא לדבקות ולא לתורה כי כבר שחת עמך וכבר אמרו רז״ל בפרק חמישי דברכות ובשמות רבה (פ׳ מ״ב) כלום נתתי לך גדולה אלא בשבילם והודיעו שבמה שעשו חטאו כנגדו ר״ל כנגד משה רבם וכנגד הש״י אלהיהם וכנגד עצמם וכבודם ולזה אמר כנגד משה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים ר״ל לא זכרו הטובות אשר עשית עמהם וימירו את כבודך והנהגתך בתבנית שור אוכל עשב. ואם כנגד הש״י אמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם עגל מסכה ר״ל אתמול שמעו מפי לא יהיה לך אלהים אחרים על פני לא תעשה לך פסל ומיד עשו את העגל. ועל מה שהקלו בכבודם וחרפו את שכלם אמר עשו להם מסכה היעשה לו אדם אלהים למעשה ידיו ישתחוה הנה זה הוא להם כדי בזיון וקצף וזה טעם אמרו עשו להם:

ובכאן הזכיר להם עון העגל ואמר קום רד מהר מזה. כמו שהם מהרו לעשות העגל כמו שאמר סרו מהר מן הדרך אשר צויתים עשו להם מסכה. ומפני כבודם לא הזכיר בכאן עגל מסכה אלא מסכה. מפני שהיה להם דבר מגונה מאד מאד. כאומרו וימרו את כבודו בתבנית שור. ולא תאמר כשור של פטם אלא אוכל עשב שהוא מטונף מצד אכילת העשב. ובזה המרו עיני כבודו וחטאו מאד לה׳. וזהו וארא והנה חטאתם לה׳ אלהיכם. שאמר לכם לא יהיה לך אלהים אחרים. ואתם עשיתם לכם עגל מסכה. ולטובתכם ואתפוש בשני הלוחות ואשברם. כמי שקורע שטר הכתובה או הקנין. בענין שלא יהיה פתחון פה להשם כנגדם. והזכיר סדר תפלתו. ותיקון העגל. ואח״כ הזכיר להם עון המרגלים וסדר תפלתו.

רד מהר – טעם המהירות הזאת הוא לטובת העם, כי אם יתראה להם מיד, וישרוף העגל ויהרוג העובדים אותו, שהיו מעטים, הנשארים יכלמו מעונם ויתנו לב להנחם על אשר עשו, ואז יסלח להם השם, וכן היה שנכלם העם והתאבל מאד על חטאתו:

והנה אחר כל ההכנה רבה הלזו: ויאמר וגו׳ קום רד וגו׳: ולא חס על כל היקר וכל הטורח שהיה בזה¹.

1. המשך הדברים מפסוק ט׳, שיעור הדברים – משה רוצה להוכיח עד כמה אין דבר החוצץ בפני מדת הדין, והוכיח זאת מלוחות הברית שעם כל חשיבותם והעמל עליהם וכו׳ וכו׳, בכל אופן אחר כל זה לא חס עליהם לבטל אותם, וכדלהלן.

ויאמר ה׳ – במקום לספר את מעשה העגל מכניס משה את שומעיו לתוך העניינים ע״י שהוא מוסר להם כיצד נודע לו המעשה: על פי ה׳.

קום רד וגו׳ – כאן נמסרים דברי ה׳, הנזכרים בשמות ל״ב:ז׳-ח׳, בקיצור.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון