Devarim 9 – דברים ט‏ – Mikraot Gedolot

וְתִדַּע יוֹמָא דֵין אֲרֵי יְיָ אֱלָהָךְ הוּא עָבַר קֳדָמָךְ מֵימְרֵיהּ אִישָׁא אָכְלָא הוּא יְשֵׁיצֵינוּן וְהוּא יְתַבְּרִנּוּן קֳדָמָךְ וּתְתָרֵיכִנּוּן וְתוֹבֵידִנּוּן בִּפְרִיעַ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ לָךְ.

But know this day that the Word of the Lord your God, He it is who goes over before you, He who is a burning fire, He will consume them, He will break them down before you, and you will soon drive them out, as the Lord has told you.

ותידעון יומא הדין ארום י״י אלהכון ^אדאיקר^ב שכינתיה מדברה קדמיכון^ג אשה אכלה מתאכלה^ד הוא ישיצי יתהון והוא יכנע יתהון קדמיהון ותירתון יתהון ותסופון^ה יתהון בפריע^ו היך מה די מלל י״י לכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״דאיקר ... קדמיכון״) נוסח אחר: ״שכינת יקריה עבר קדמך״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאיקר״) גם נוסח חילופי: ״דיקר״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קדמיכון״) גם נוסח חילופי: ״ביניכון״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״דאיקר ... מתאכלה״) נוסח אחר: ״הוא דמעבר קודמיכון אשא דאכלא אש׳⁠ ⁠⁠״.

ה. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ותסופון״) גם נוסח חילופי: ״ותישיצון״.

ו. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בפריע״) גם נוסח חילופי: ״בופ׳⁠ ⁠⁠״.

ותינדעון יומא דין ארום י״י אלקכון שכינת יקריה מטיילא קדמיכון מימריה אישא אכלא הוא ישיצינון והוא יתריכינון מן קדמיכון ותתריכינון ותובדינון בסרהוביא היכמא דמליל י״י אלקכון לכון.

Know, therefore, today that the Lord your God, whose glorious Shekinah goes before you, whose Word is a consuming fire, will destroy them and drive them out before you; so shall you drive them out, and destroy them quickly, as the Lord your God hath said to you.

וַאעלַם מִןַ אליַוְם אַןַ אללַהַ רַבַּךַּ נֻורֻהֻ גַּאאִזֹ בַּיְןַ יַדַיְךַּ כַּנַארֵ אכִּלַתֵ הֻוַ יֻנפִדֻ׳הֻם וַיַהזִמֻהֻם בַּיְןַ יַדַיְךַּ פַתֻקרִצֻ׳הֻם וַתֻבִּידֻהֻם סַרִיעַא כַּמַא וַעַדַךַּ אַללָּהֻ

ודע מן היום, כי ה׳ אלהיך, אורו עובר בין-ידיך, כמו אש אוכלת לכרסם בכחם ויבריח אותם מבין-ידיך, אזי תכרסם בכחם, ותאביד אותם, במהירות, כפי-שהבטיח לך ה׳.

פס׳: וידעת היום – בשכר וידעת. הוא העובר לפניך:

והאבדתם מהר – כל מלחמות שתלחמו בהם תנצחום במהירות, בלא טורח סוללה ומצודות ימים רבים.

ומכל מקום לא תוכל לכלותם – את כולם,⁠^א מהר פן תרבה עליך חית השדה (דברים ז׳:כ״ב), כי לא אניח לכם להלחם על כולם בשנה^ב אחת (שמות כ״ג:כ״ט). לא תוכל (דברים ז׳:כ״ב) – לשון התראה, כמו: לא תוכל לתת עליך איש נכרי (דברים י״ז:ט״ו), לא תוכל לאכול בשעריך (דברים י״ב:י״ז).⁠^ג

א. כך נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח א׳ חסרות המלים: את כולם.

ב. כך נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח א׳ (במקום ״בשנה״): בפעם.

ג. כך נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח א׳ חסר הביאור על ״לא תוכל״.

והאבדתם מהר YOU WILL DESTROY THEM QUICKLY: You will quickly be victorious in any wars that you have with them, without the type of long-term effort required for building a mound and siege works.⁠¹

Still (7:22) “You should not (לא תוכל) destroy them,” i.e., [destroy] all of them, “quickly, else the wild beasts would multiply to your hurt.” [To that end,] I will not allow you to fight all of them in one year.⁠² The phrase לא תוכל [in 7:22 does not mean “you will not be able”; it means “you should not.” It] is an admonition. Similarly [the phrase לא תוכל should be seen as meaning “you are not allowed,” in the phrase] (Deuteronomy 17:15) “You are not allowed (לא תוכל) to set a foreigner over you,” or [in the phrase] (Deuteronomy 12:17) “You are not allowed (לא תוכל) to eat in your settlements.”³

1. Rashbam uses the phrase סוללה ומצודות here to describe the engines of war. Sometimes he uses the phrase דייק וסוללות. See commentary and notes to Numbers 13:19, and to Deuteronomy 20:19.
On מצודה as siege engines, see Eccl 9:12.

2. Rashbam is addressing the perceived contradiction between the promise of our verse – that the Israelites will destroy their enemies quickly – and the statement in 7:22 that the Israelites are not allowed (or perhaps will not be able) to destroy their enemies quickly. Rashbam’s solution is that each war will be quick and relatively effortless. In that sense the conquest will be quick. But the individual wars with the different monarchs in Canaan will be spread out over a relatively longer period of time.

3. The contradiction described above in note 20 is most problematic if 7:22 really means that the Israelites will not be able to conquer the Canaanites quickly. Rashbam therefore says here that that verse means that the Israelites are simply not allowed, for their own good, to conduct their individual wars too close to each other.
A number of classical exegetes point out that the phrase לא תוכל in the Torah often means “you may not,” not “you cannot.” See e.g. Ibn Ezra to Deuteronomy 17:15, 21:16 and 22:3; Rashi to Deuteronomy 12:17; PT BB 8:4 (16b). See also BDB, s.v. יכל, meaning 1d. See also a similar comment in Augustine’s Quaestiones in Heptateuchem, ad Deuteronomy 17:15 (p. 291 in Corpus Chrstianorum, Series Latina, vol. 33).

אש אכלה – במהירות, על כן אמר: מהר.

AS A DEVOURING FIRE. Quickly.⁠¹ Scripture therefore goes on to say quickly².

1. When God destroys his enemies he does so quickly.

2. Scripture therefore goes on to say, so shalt thou drive them out, and make them to perish quickly.

וידעת היום כי י״י אלהיך {וגו׳} אש אוכלה {הוא} ישמידם {והוא} יכניעם^א – להבין כי הקב״ה שהוא אש אכלה, יכניעם וישמידם, ולא יועיל לנגדו גדולתם וגבורתם.

א. בכ״י מינכן 52: יכניעם וישמידם.

וידעת היום כי י"י אלהיך {וגו'} אש אוכלה {הוא} ישמידם {והוא} יכניעם – KNOW THEREFORE THIS DAY THAT HASHEM YOUR GOD {etc.} IS A DEVOURING FIRE {HE} WILL DESTROY THEM {AND HE} WILL BRING THEM DOWN – to understand that the Blessed Holy One, who is a devouring fire, will bring them down and destroy them, and their greatness and power will not be effective against Him.

[וטעם הוא ישמידם והוא יכניעם – כמו: הוא יכניעם והוא ישמידם.⁠^אענין שפלות, מן: הראית כי נכנע אחאב מלפני^ב (מלכים א כ״א:כ״ט), או: אז יכנע לבבם הערל (ויקרא כ״ו:מ״א), וכן כולם. והטעם כי היו העמים ההם יראים מאד מישראל, ובלב רגז ורוח שפלה ורפיון ידים היו יוצאים אליהם למלחמה, כמו שאמר: ויהי כשמוע כל מלכי^ג האמרי {וגו׳} וכל מלכי הכנעני {וגו׳} וימס לבבם ולא היה בם {עוד}⁠^ד רוח מפני בני^ה ישראל (יהושע ה׳:א׳).

ויתכן כי הוא ישמידם ירמוז אל גוים גדולים, ויכניעם – ירמוז אל בני ענקים, כי עם כל תקפם וגבהם נכנע לבם יותר משאר העם, ולא יצאו למלחמה כלל, אבל היו נחבאים בהרים ובערים הבצורות, כמו שאמר: ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת^ו את הענקים מן ההר מן חברון ומן^ז דביר {מן ענב}⁠^ח ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע (יהושע י״א:כ״א) – כלומר בעריהם. וכן: וילך יהודה אל חברון^ט ויכו את ששי ואת^י אחימן ואת תלמי (שופטים א׳:י׳).]⁠^יא

א. כן בכ״י פרמא 3255, פריס 222, לונדון 5703, דפוס ליסבון. בדפוסים נוסף כאן: ״יכניעם – ״.

ב. כן בכ״י פריס 222, וכן בנוסח המקרא שלנו. בכ״י פרמא 3255, לונדון 5703, דפוס ליסבון, וכן בכמה כ״י של המקרא: ״מפני״.

ג. כן בכ״י פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, דפוס ליסבון, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 3255 חסר: ״מלכי״.

ד. המלה חסרה בכ״י פרמא 3255, פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, לונדון 5703, דפוס ליסבון.

ה. כן בכ״י פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, דפוס ליסבון, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 3255 חסר: ״בני״.

ו. כן בכ״י פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255, לונדון 5703: ״ויכרות״.

ז. כן בכ״י פרמא 3255, פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, דפוס ליסבון, וכן בכמה כ״י של המקרא. בכ״י לונדון 5703, וכן בנוסח המקרא שלנו: ״מן״.

ח. המלים חסרות בכ״י פרמא 3255, פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, לונדון 5703, דפוס ליסבון.

ט. כן בכ״י פרמא 3255, פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, לונדון 5703, דפוס ליסבון. בפסוק: ״אל הכנעני היושב בחברון״.

י. כן בכ״י פריס 222, רשימת ההוספות בכ״י מינכן 137, דפוס ליסבון, וכן בפסוק. בכ״י פרמא 3255: ״את״.

יא. הביאור בסוגריים המרובעים הוא מהוספות רמב״ן במהדורה בתרא של פירושו. עיינו הוספות רמב״ן.

HE WILL DESTROY THEM, AND HE WILL BRING THEM DOWN. The meaning thereof is that "He will bring them down and He will destroy them" [because, obviously, they could be destroyed after having been brought down, but not vice versa]. The expression 'yachni'eim' (He will bring them down) denotes "humiliation,⁠" as in the usage, Seest thou how Ahab 'nichna' (humbleth himself) before Me?;⁠¹ if then perchance their uncircumcised heart 'yikana' (be humbled),⁠² and so all [similar expressions]. And the purport thereof is that these peoples were very frightened of Israel. With a trembling heart,⁠³ low spirit and feebleness of hands⁴ they went out [against them in battle], as it is stated, And it came to pass, when all the kings of the Amorites, that were beyond the Jordan westward, and all the kings of the Canaanites, that were by the sea, heard how the Eternal had dried up the waters of the Jordan etc. that their heart melted, neither was there spirit in them any more, because of the children of Israel.⁠⁵ It is possible that the expression He will destroy them alludes to the nations greater and mightier than thyself⁶ — and He will bring them down refers to the sons of the Anakim,⁠⁷ for despite all their might and height, their hearts were more humbled than [those of] the rest of the people and they did not go into battle at all, but were hiding in the mountains and in the fortified cities, as it is said, And Joshua came at that time, and cut off the Anakim from the hill-country, from Hebron, from Debir, from Anab, and from all the hill-country of Judah, and from all the hill-country of Israel; 'with' their cities Joshua utterly destroyed them,⁠⁸ that is to say he destroyed them "in" their cities [indicating that the Anakim never entered the battlefield]. Similarly, it is said, And Judah went against the Canaanites that dwelt in Hebron etc. and they smote Sheshai, and Ahiman, and Talmai.⁠⁹

1. I Kings 21:29.

2. Leviticus 26:41.

3. Deuteronomy 28:65.

4. Jeremiah 47:3.

5. Joshua 5:1.

6. Above, (1).

7. (2).

8. Joshua 11:21.

9. Judges 1:10. Here likewise it is stated that the Anakim were "in" Hebron, indicating that they were fearful of entering the field of battle.

אש אוכלה – כאש אוכלה, כי ממנהג האש שתכלה הכל במהירות, ולכך אמר והורשתם והאבדתם מהר.

אש אוכלה, "consuming fire.⁠" The meaning is: "like consuming fire.⁠" The reason for the simile is that fire consumes instantly. This is why Moses adds: "you will dispossess them quickly and destroy them.⁠"

אבל תשכיל וידעת את לבבך בלי שום ספק כי ה׳ אלהיך הוא עובר לפניך אש אוכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר י״י לך.

ואינו מספק שאתה לא תדע בשלמות שהמלחמה הזאת היא לה׳ ואתם תחרישון כי בידוע היה אצלכם שאינה בגבורתכם וזהו אמרו וידעת היום הי ה׳ אלהיך הוא העובר לפניך והוא ישמיד אותם כי הוא אש אוכלה שבמהירות יעשה הפועל בהם כאש בשרפה הוא יכניעם לפניך ויורישם במהרה ויאבדם כאשר דבר ה׳ אלהי אבותיך לך. הנה כל זה הוא ברור אצלי שאתה יודע ומכיר בו ולא תסתפק בכל דבר מזה.

וידעת היום – הוצרך לומר היום, להעירם שלא עד אחר בואם אל הארץ וירשו עם גדול וגו׳ אז יצדיקו זה אלא מהיום ידעו ויצדיקו דבר זה שהוא העובר וגו׳.

וידעת היום, "and you know as of this day, etc.⁠" Moses emphasizes the word "this day" to remind the people that they will not acquire this knowledge only after the conquest but they know as a fact already now that God will pass ahead of them, etc. It was important that the people should acknowledge this as fact prior to it actually having happened.

וידעת – וכנתברר לך גודל העם וחוזק הערים, תודה בעצמך שאין אתה יכול לעבור אליהם ולנצחם, ותדע אם כן כי השם ישמידם, לא כחך ועוצם ידך:

הוא העבר לפניך – להלחם בשבילך, כענין שאמר דוד כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם (תהלים מ״ד ד׳):

אש אכלה – כאש אוכלה:

הוא ישמידם והוא יכניעם – יתכן כי הוא ישמידם ירמוז אל גוים גדולים ועצומים, ויכניעם אל בני ענקים, כי עם כל תקפם וגבהם נכנע לבם יותר משאר העם ולא יצאו למלחמה כלל, אבל היו נחבאים בהרים ובערי הבצורות, שנאמר ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון וכו׳ ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע (יהושע י״א כ״א), כלומר בעריהם:

מהר – תואר הפועל כאילו כתוב במהירות, והכונה שינצחו בלא טורח סוללה ומצור ימים רבים, ומכל מקום לא תוכל לכלותם מהר פן תרבה עליך חית השדה, כי לא אניח לכם להלחם על כולם בפעם אחת:

העבר לפניך – א״ת מימרי׳ אישא אכלא, להרחיק ההגשמה. ואחרים יוסיפו כ״ף הדמיון והראוי כאש אכלה, ולפירושם לשון המקרא אינו מסודר, והראוי ה״א העובר לפניך הוא אש אכלה, ולא להקדים מלת הוא למלת העובר. ול״נ כי מלת העובר הוא פעל יוצא לשני, כמלת היוצא השדה (לקמן י״ד) שהוא כמו המוציא (וכמ״ש הראב״ע שם), דומה לזה העיר היוצאת אלף שהוא במקום המוציאה אלף, וכן וה׳ הולך לפניהם יומם (שמות י״ג) שהוא כמו מוליך, וכמשת״א שם מדבר קדמיהון, וכן כאן העובר כמו המעביר לפניך אש אכלה, וטעמו הוא שלח לפניך מלאך או צרעה וכדומה מן הדברים אשר יכלם וישחיתם.

אש אכלה – השווה לעיל ד, כד.

הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך – מאחר שהמשפט האלוקי דן אותם להשמדה, הוא (ה׳) ישפיל אותם לפניך; הוא ישלול מהם את גבורתם ואת מריים כענקים, כדי שתוכל לנצח אותם.

וידעת – הוא פעל עבר בוי״ו החבור ור״ל וא״כ בודאי ידעת היום שכבוש זה אינו בכח ידך או בכח המערכה רק שה׳ אלהיך הוא העובר לפניך, וא״כ איני צריך להזהירך שלא תאמר כחי ועצם ידי עשה רק אני מזהיר אותך שלא תאמר בצדקתי הביאני:

וידעת היום וגו׳: תדע בודאי כי כן הוא, ולא יפול בלבבך שום ספק.

הוא ישמידם:⁠¹ את מי שנכנס למלחמה. ״והוא יכניעם״ את הנשארים בארץ.

1. לכאורה אמור להכתב הפוך – ׳הוא יכניעם והוא ישמידם׳, שהרי הכניעה קודמת להשמדה.

הוא ישמידם וגו׳ – דומה למה שכתב בפרשת משפטים מעט מעט אגרשנו וגו׳, ישמיד רובם ויכניע הנשארים עד שתפרה (וזה יהיה בזמן קרוב), ואז תורישם מכל וכל ותשמידם.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון