Devarim 9 – דברים ט‏ – Mikraot Gedolot

וְתִדַּע אֲרֵי לָא בְזָכוּתָךְ יְיָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ יָת אַרְעָא טָבְתָא הָדָא לְמֵירְתַהּ אֲרֵי עַם קְשֵׁי קְדָל אַתְּ.

Know, then, that not for your righteousness will the Lord your God give you this good land to possess it, for you are a hard-necked people.

ותידעון ארום לא בזכוותהון י״י אלהכון יהב לכון ית ארעא טבתה הדה למירת^א יתה ארום עם קשין^ב קדל למקבלה אולפן אתון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למירת״) גם נוסח חילופי: ״למירות״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קשין״) גם נוסח חילופי: ״קשי״.

ותינדעון ארום לא בזכותכון י״י אלקכון יהיב לכון ית ארעא משבחא הדא למירתה ארום עם קשי קדל אתון.

Know, therefore, that it is not on account of your merit that the Lord your God giveth you this glorious land to possess it; for a hard-necked people are you.

פַתַּיַקַּן אַנַּהֻ לַיְסַ בִּצַלַאחִךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ הַדַ׳א אַלּבַּלַדַ אַלגַיִּדַ לִתַּחֻוזַהֻ אִד׳ אַנתַּ שַׁעבֹּ צַעבֻּ אַלרִּקַאבִּ

ושיהיה ברור לך, שלא בצדקתך ה׳ אלהיך, נותן לך את הארץ הזאת הטובה להאחז בה, כי אתה עם קשה הערף.

פס׳: וידעת – כי לא בצדקתך. ¹שלשה פעמים למה. אמר רבינו טוביהו בר׳ אליעזר ז״ל אמר להם משה לא צדקתך כצדקת אברהם שאמרתי לו (בראשית יג) קום התהלך בארץ לארכה וגו׳. ולא כצדקת יצחק שאמרתי לו (שם) כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה [ולזרעך וגו׳]. ולא כצדקת יעקב שאמרתי לו (שם כח) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך. באברהם כתיב (שם יח) לעשות צדקה ומשפט. ביצחק כתיב (שם כו) ויזרע יצחק בארץ ההיא. ולהלן הוא אומר (הושע י) זרעו לכם לצדקה וגו׳. ביעקב כתיב (בראשית ל) וענתה בי צדקתי שלא נחשד על הגזל:

פס׳: כי עם קשה עורף אתה – זכור אל תשכח. מלמד שחייב אדם לזכור עונותיו להתודות עליהן שמתוך כך חוזר בו שנאמר זכור אל תשכח. וכן הוא אומר (ויקרא כי) והתודו את עונם ואת עון אבותם:

1. ג׳ פעמים למה. פי׳ ג׳ פעמים כתוב הלשון צדקת:

וידעת כי לא בצדקתך וגו׳ – ביאר להם כי לא בצדקתם יתן להם השם יתעלה הארץ לפי שהם עם קשה ההעתק מהפחיתיות אשר גדלו עליהם במצרים ויורה זה כי מעת צאתם ממצרים עד בואם לערבות מואב היו תמיד ממרים עם השם יתעלה וזה כי בהיות משה בהר חורב לקבל התורה סרו ישראל מהר מאמונת השם יתעלה עם מה ששמעו באזניהם עשרת הדברים מהשם יתעלה באמצעות הקול הנפלא ועשו להם עגל מסכה.

והוכיח אליהם שלא יירשו ארץ בצדקתם ממה שהיו רעים וחטאים לה׳ מאד לא צדיקים. וזהו אמרו וידעת כי לא בצדקתך ה׳ אלהיך נותן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה עורף אתה ר״ל והראיה המוכחת שלא בצדקתך אתה יורש אותה לפי שאתה עם קשה עורף ואיה צדקתך א״כ. הנה התבאר מזה שאין יתור בפסוק. וא״כ הותר בזה הספק השביעי.

כי עם-קשה-ערף אתה – שאי אפשר שיהיה צדק ויושר לבב עם קשי העורף. כי אמנם קשה העורף הוא ההולך אחרי שרירות לבו ומחשבתו, אף על פי שיודיעהו איזה מורה צדק בראיה ברורה שמחשבתו היא בלתי טובה ומביאה אל ההפסד. וזה, כי לא יפנה אל המורה, כאלו ערפו קשה וגיד ברזל, באופן שלא יוכל לפנות אנה ואנה, אבל ילך אחרי שרירות לבו כמאז.

כי עם קשה עורף אתה, being stiff-necked and righteous simultaneously is a non starter, as these two character qualities are mutually exclusive. Being stiff-necked means to follow the dictates of one’s own heart, one’s own opinions instead of accepting the yoke of the Creator’s commandments as being supreme. Such a person will reject even theories which have been proven beyond doubt if they conflict with what he deems good or convenient for himself. The simile of a “stiff-necked” person or people described someone who appears unable to turn around and face his teacher, as his neck is too stiff.

וידעת כי לא וגו׳ זכור אל תשכח וגו׳ – קשה מה מוכיח ממה שעבר בזמנים שהיו בהם רשעים לזמן זה שאפשר שצדקתם שהם עומדים בה היום, תספיק להם לרשת את הארץ ויכולין לומר בצדקתי הביאני ה׳, אכן הכוונה היא כי ממה שהיו רואים בזמן שהיו ממרים את ה׳ בדרך ביאתם לארץ ואף על פי כן היו נוסעים ובאים לרשתה מעתה ביאתם היא לצד ברית אבות ואין ראיה ממה שהם באים לארץ שבזכותם הם באים.

וידעת כי לא בצדקתך... זכור אל תשכח, "Know therefore that not because of your righteousness …Remember and do not forget!⁠" What did Moses hope to accomplish by admonishing the Israelites about their having had stiff-necked wicked people amongst them in the past? Perhaps their present righteousness would suffice to let them inherit the land and even to be able to point to their righteousness as the reason for this. Moses' reason may have been that the people reflected that even at the times they had been rebellious this did not result in their march towards the Holy Land coming to a halt. They had explained this anomaly to themselves by reasoning that God had to fulfill His oath to the patriarchs. Moses therefore wanted to make it plain that their own righteousness was essential in bringing about fulfillment of that oath. If they were to backslide they could still forfeit the promise to inherit the land.

וידעת – ואם תרצה לדעת במופת שאינך צדיק, די לך לזכור את אשר הקצפת את ה׳ עד הנה, ותבין מזה שאתה עם קשה עורף:

עם קשה ערף – שאי אפשר שיהיה צדק ויושר לבב עם קשה העורף, כי אמנם קשה הערף הוא ההולך אחרי שרירות לבו ומחשבתו אעפ״י שיודיעהו איזה מורה צדק בראייה ברורה שמחשבתו היא בלתי טובה ומביאה אל ההפסד, וזה כי לא יפנה אל המורה, כאלו ערפו קשה וגיד ברזל באופן שלא יוכל לפנות אנה ואנה, אבל ילך אחר שרירות לבו כמאז (רע״ס).

וידעת – בהכירך את עצמך, אתה יודע שמידת קשי⁠־העורף שתמיד הצגת, מנוגדת בתכלית לדרישות מידתאופי הצדק.

וידעת – ותדע שביאתך לרשת אינו ע״י צדקתך, כי עם קשה ערף אתה:

וידעת היום:⁠¹ תחקור ותעמוד על הידיעה הברורה שאין מקום לבטוח בכם מצד צדקות שבאו מהרגל טוב² ולא מיושר לב³, כי לא כן, ולהיפך ״כי עם קשה עורף אתה״ – טבע שלכם קשה לישבר ביותר, וכמאמרם בביצה (כה,ב) ׳ישראל עזים הן׳ ואינם ניחתים⁴ מפני כל.

1. המשך טיעון משה כנגד הטענה הראשונה של בני ישראל – ״בצדקתי״.

2. ההגדרה של ״צדיק״ – רבינו בפסוק הקודם ד״ה לא בצדקתך.

3. כנגד ״וביושר לבבך״, לעיל שם.

4. יראים.

אין זה מספיק אם ישראל יאמרו שאינם צדיקים, אלא הם חייבים לחרות הכרה זאת בלבם על פי עובדות היסטוריות, שלא בזכות עצמם קבלו את הארץ, כי אדרבה הם היו תמיד קשי עורף וממרים נגד ה׳. הכרה זאת חייבת לדרבן אותם להיות צדיקים, כדי שיהיו ראוים לארץ הטובה הזאת.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון