Devarim 25 – דברים כה‏ – Mikraot Gedolot

לצדק המאזנים עם המשקלות – בה״ג מניין המצוות מצוות עשה קנ״ט. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה ר״ח, סמ״ג מצוות עשה ע״ב, ספר החינוך רנ״ט

[פיסקא רצה]

למען יאריכון ימיך – זו אחת ממצות שבתורה שמתן שכרה בצדה והלא דברים קל וחומר ומה גרוגרת שאינה אלא אחד ממאה באיסר נתנה תורה אריכות ימים עליה שאר מצות שיש בהן חסרון כיס על אחת כמה וכמה.

[Piska 295]

"so that your days be prolonged": This is one of all the mitzvoth of the Torah, whose reward is "at its side.⁠" Now does this not follow a fortiori, viz.: If (honesty in the weighing of) a dried fig, a hundred of which can easily be bought for an Italian issar, is rewarded by length of days, then other mitzvoth, which entail far greater cost, how much more so!

אבן של׳ להוציא את הפגומה:

איפה שלמה לא המחוק דברי ר׳ ישמעאל:

ר׳ עקיבה אומר אף המחוק:

וצדק צדק משלך ותן לו מיכן אמ׳ היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין אחד מעשרה בלח ואחד מעשרים ביבש ובמקום שנהגו להכריע חייב להכריע לו טפח:

מנ׳ שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין ת״ל איפה שלמה:

ומנ׳ שאם אמר הריני מוחק במקום שגודשין לפחות לו מן הדמים והריני גודש במקום שמוחקין להוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת״ל איפה שלמה וצדק:

ומנ׳ שאין מעייני במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעיינין ת״ל אבן שלמה ומנ׳ שאם אמר הריני מעיין במקום שמכריעין לפחות לו מן הדמים והריני מכריע במקום שמעיינין להוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו ת״ל אבן שלמה וצדק יהיה לך:

יהיה לך מלמד שמעמידין אגרא דמוס:

אגראדמוס למדות ולא אגראדמוס לשערים:

אם עשית כן למען יאריכון ימיך ואם לאו למען יקצרון ימיך שדברי תורה נוטריקון וכך דברי תורה נדרשין מכלל לאו הין ומכלל הין לאו:

למען יאר׳ ימי׳ זו היא אחת ממצות שבתורה שמתן שכרה בצדה:

אבא חנין בשם ר׳ אליעזר כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין בית דין מוזהרין עליה:

מַתְקָלִין שַׁלְמָן דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ מְכִילָן שַׁלְמָן דִּקְשׁוֹט יְהוֹן לָךְ בְּדִיל דְּיֵירְכוּן יוֹמָךְ עַל אַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ.

perfect weights and true shalt you have, perfect measures and true shalt you have, that your days may be prolonged upon the land which the Lord your God gives you:

מתקלין שלמין וקשיטין יהווי^א לכון מכלן שלמן^ב וקשיטן יהווי^ג לכון מן בגלל די יארכון^ד יומיכון על ארעא די״י אלהכון יהיב לכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יהווי״) גם נוסח חילופי: ״יהוון״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״שלמן״) גם נוסח חילופי: ״רבן״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יהווי״) גם נוסח חילופי: ״יהוון״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יארכון״) גם נוסח חילופי: ״יסגון״.

מתקלין שלמין ומסחאתא דקשוט יהוי לכון מכילן שלמן וקסטין דקשוט יהוי לכון מן בגלל דיסגון יומיכון על ארעא די״י אלקכון יהיב לכון.

Perfect weights and true balances shalt you have, perfect measures and scales that are true shall be yours, that your days may be multiplied on the land which the Lord your God giveth you.

אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֨דֶק֙ יִֽהְיֶה⁠־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה⁠־לָּ֑ךְ

כשרשב״י זימן לחנוך

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, עֶלְיוֹנִים שִׁמְעוּ, תַּחְתּוֹנִים הִתְכַּנְּסוּ, אֵלֶּה מוֹרֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁלְּמַעְלָה וְשֶׁלְּמַטָּה. אֵלִיָּהוּ, בִּשְׁבוּעָה עָלֶיךְ, קַח רְשׁוּת וְרֵד לְכָאן, שֶׁהֲרֵי קְרָב גָּדוֹל הִזְדַּמֵּן. חֲנוֹךְ הַמְמֻנֶּה, רֵד לְכָאן אַתָּה וְכָל מוֹרֵי הַיְשִׁיבָה שֶׁתַּחַת יָדְךְ, שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹד הַשְּׁכִינָה.

צריך להעלות מחשבתו בתפלה באותו הכתר

פָּתַח כְּמִקֹּדֶם וְאָמַר, זַרְקָא וַדַּאי. בְּבוֹאֲךְ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּה לְאוֹתוֹ מָקוֹם יָדוּעַ. כְּמוֹ שֶׁאוֹתָהּ אֶבֶן הַקֶּלַע שֶׁנִּזְרְקָה לְמָקוֹם יָדוּעַ, כָּךְ צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מַחֲשַׁבְתּוֹ בַּתְּפִלָּה בְּאוֹתוֹ כֶתֶר אֶבֶן מֻכְלֶלֶת וּמְעֻטֶּרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כָּל הַזּוֹקֵף זוֹקֵף בַּשֵּׁם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ לְשָׁם.

וּבְאוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ לְבַעְלָהּ, אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אַף עַל גַּב שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. אוֹתָהּ הָאֶבֶן שֶׁהִיא י׳ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (בראשית מט) מִשָּׁם רֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל, לֹא יַפְסִיק. וְצָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ [נ״א אותה] עַד אֵין סוֹף. וּכְשֶׁמּוֹרִיד אוֹתָהּ, נֶאֱמַר בּוֹ כָּל הַכּוֹרֵעַ כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ לְהוֹרִידָהּ עַד אֵין תַּכְלִית, וְלֹא יַפְסִיק [נ״א: אותה] מִמֶּנּוּ לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה.

לִפְעָמִים בַּעְלָהּ הוּא ו׳ בְּצַדִּיק בְּשִׁשָּׁה פְרָקִים שֶׁל שְׁתֵּי שׁוֹקַיִם יוֹרֵד אֵלֶיהָ בִּשְׁתֵּי שׁוֹקַיִם. לִפְעָמִים בַּעְלָהּ הוּא ו׳ בִּשְׁתֵּי [נ״א זרועות], שִׁשָּׁה פְרָקִים שֶׁעוֹלָה אֵלָיו בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת. לִפְעָמִים הוּא בֶּן אַבָּא וְאִמָּא, בֶּן י״ה, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת [לה למעלה וכאשר] לְמַעְלָה לְה׳. וּכְשֶׁעוֹלֶה שָׁם, לִפְעָמִים הִיא בְּהִפּוּךְ ו׳ וּבֵין י׳ י׳ כְּמוֹ זֶה א צָרִיךְ לְהַעֲלוֹתָהּ אֵלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ (תהלים קיח) אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה.

כשעולה למעלה

וּכְשֶׁהִיא עוֹלָה לְמַעְלָה, בְּרֹאשׁ כָּל הָרָאשִׁים הִיא עוֹלָה, וּבִגְלָלָהּ הַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים אַיֵּ״ה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ. וּכְשֶׁעוֹלָה לָא׳ [למעלה] כְּמוֹ זֶה א, הִיא כֶּתֶר בָּרֹאשׁ שֶׁל א׳ עֲטָרָה עַל רֹאשׁוֹ כֶּתֶ״ר. וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת נְקֻדָּה לְמַטָּה וּמִתְעַטֶּרֶת, יוֹרֶדֶת בָּהּ כְּמוֹ זֶה [א קמץ]. וּכְשֶׁעוֹלָה נִקְרֵאת כֶּתֶר בְּסוֹד הַטְּעָמִים, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת נִקְרֵאת נְקֻדָּה. וּכְשֶׁמִּתְיַחֵד עִמָּהּ הִיא [נקראת אות] ז׳, הִיא כְלוּלָה מִמֶּנּוּ אוֹת בְּרִי״ת, שֶׁהוּא שְׁבִיעִי שֶׁל הַכֹּל. וּבְוַדַּאי שֶׁאֶבֶן זוֹ הִיא בִּנְיַן כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְלָכֵן (דברים כה) אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ. הִיא מִדָּה בֵּין כָּל סְפִירָה, וּסְפִירָה שֶׁל כָּל סְפִירָה, [נ״א: וכל ספירה] בָּהּ עוֹלָה לְעֶשֶׂר, הַשִּׁעוּר שֶׁלָּהּ. וּבָהּ נַעֲשֵׂית אַמָּה עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ בֵּין כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה

(זהר בראשית דף כד:)

בל צנג׳את ואפיאת עאדלאת תכון לך ואכיאל ואפיהֵ עאדלהֵ תכון לך לכי תטול איאמך פי אלבלד אלד׳י אללה רבך מעטיך

אלא אבני משקל שלמות וצודקות יהיו לך ואיפה שלמה וצודקת תהיה לך, למען יאריכו ימיך בארץ אשר ה׳ אלוהיך נותן לך.

אבן שלימה וצדק וגומ׳ – אם עשית כן, יהיה לך הרבה.

אבן שלמה וצדק יהיה לך YOU SHALL HAVE A PERFECT AND JUST WEIGHT – This again suggests: if you will do this, (using just weights and measures), you will have (יהיה לך) much (cf. Sifre Devarim 294:3).

פס׳: אבן שלמה וצדק – בזכות אבן שלימה וצדק. יהיה לך ממון הרבה.

איפה שלמה וצדק יהיה לך – שלא ימחוק במקום שגודשין ולא יגדוש במקום שמוחקין ¹להוסיף על הדמים או לפחות מן הדמים.

למען יאריכו ימיך – ומה אם על דבר קל שאין בו חסרון כיס על כך אמרה תורה למען יאריכו ימיך שאר מצות שיש בהן חסרון כיס ועינוי נפש וטורח הגוף על אחת כמה וכמה שיזכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו:

1. להוסיף על הדמים. פי׳ אף שיוסיף על הדמים במקום שמוחקין או להיפך ינכה מן הדמים. אעפ״כ אסור מהטעם אבן שלמה וצדק:

שלמה – שלא יהיה בה מקום חסר.

וצדק – להיות כמדת איפת השוק.

למען יאריכו ימיך – כי זה ידוע, כי כל מלכות צדק תעמוד. כי הצדק כבנין, והעיוות כהריסות, ברגע קטן יפול הקיר.

PERFECT. No part shall be missing.⁠¹

[JUST MEASURE.] A just measure means a measure which conforms to the market measure.⁠²

THAT THY DAYS MAY BE LONG. For it is well known that all righteous kingdoms will endure, for righteousness is like a building. However, unrighteousness³ is like a ruin. Its wall collapses in a moment

1. No part of the weight or measure shall be missing; i.e., the weight or measure will be accurate.

2. In other words, a just measure means a measure which conforms to a commonly accepted standard.

3. The perversion of justice.

^אאבל: אבן שלימה וצדק – יהיה לך ממון ותצליח, כדכתיב: ויד חרוצים תעשיר (משלי י׳:ד׳), מי שהולך על חרץ המשפט מתעשר. וכתיב: תומת ישרים תנחם, וסלף בוגדים ישדם (משלי י״א:ג׳).

א. בכ״י מינכן 52, הביאור לפסוק י״ג ״גדולה״ מופיע אחרי הביאור לפסוק ט״ו.

But: אבן שלימה וצדק – יהיה לך – A FULL AND JUST WEIGHT – YOU WILL HAVE money and you shall succeed, as it is written: “but the hand of the diligent brings wealth” (Mishlei 10:4), one who follows the verdict of justice will make himself wealthy. And it is written: “The integrity of the upright shall guide them, but the perverseness of the treacherous shall destroy them” (Mishlei 11:3).

אבן שלמה וצדק יהיה לך – אם עשית אבן שלמה הצדקת את עסקך יהיה לך הרבה.

אבן שלמה וצדק יהיה לך, "a perfect and honest weight you shall have.⁠" If you make sure to have honest weights, and your business will be based on fairness you will have alot, i.e. יהיה לך [as opposed to the previous לא יהיה לך, Ed.].

אבן שלמה וצדק יהיה לך – רוצה לומר: משקל שלם וצדק שלא יהיה נוסף על השיעור הראוי וכאלו אמר שלא יהיה חסר ולא יהיה נוסף וזה יכלול גם כן שיהיה הצדק והיושר בדבר המשקל שנכריע המשקל כפי מה שנהוג ושלא יהיה עול במאזנים אשר ישקול בהם.

איפה שלמה וצדק – רוצה לומר: מדה שלמה שלא תהיה חסרה ולא יתירה ושיהיה הצדק במחיקתה או בגדישתה ובכלי המחיקה.

למען יאריכון ימיך – מגיד שההתנהג בצדק וביושר מביא ישראל להאריך ימיהם על הארץ.

אבן שלמה וצדק יהיה לך אם עשית כן יהיה לך הרבה. לך בתרא דומיא דלך קמא מה לך קמא הוא דבק עם עונש העבירה אף לך בתר׳ הוא שכר המצוה:

אם עשית כן יהיה לך כו׳. דלך בתרא דומיא דלך קמא שהוא דבק עם עונש עבירה, אף לך בתרא דבק עם שכר המצוה:

If you fulfill this, you shall have, etc. The later "you" is similar to the earlier "you" which is connected to punishment for the sin. So too the later "you" is connected to reward for the mitzvah.

אבן ואבן – כמו בלב ולב (תהלים י״ב:ג׳) – לבבות שונות, כרצון איש ואיש (אסתר א׳:ח׳) – שונים בדעות, כך אבן ואבן שונים במשקלן. זה סותר פירוש רשב״ם.

אבן שלמה – שתהיה גדולה כאבן השוק, ולא יהיה בה שום חסרון:

וצדק – שלא יהיו בה חלולים יותר מבאבן השוק, שאז אינה כבדה כאבן השוק אף שהיא גדולה כמותה, וכן איפה שלמה על הקפה מבחוץ, וצדק על חללה מבפנים. והנה אבן הוא למשקל ואיפה למדידה, ובדרך כלל יזהיר לכל מין ממיני המדידה, ויכלול גם מדידת האורך כמו האמה, שהרי כבר אמר במדה במשקל ובמשורה שכולל הכל:

למען יאריכו ימיך על האדמה – כי ארץ ישראל קדושה, ואם תעשו עול בהיותכם עליה, תקיא הארץ אתכם:

איפה שלמה וצדק – צדק הוא מי שאינו עושה עול, לכן ילמדונו רבותינו ממנו שלא ימחוק במקום שגודשין, וממלת שלמה ילמדונו אפילו רוצה לנכות לו מן הדמים במה שפוחת במחוקה נגד הגדישה דלפי הנראה דמותר, מ״מ אסרו הכתוב דמ״מ אין מדתו שלמה [הגר״א לפי מה שהגי׳ גרסת התלמוד שלפנינו ב״ב פ׳].

[קסד] אבן שלמה וצדק פי׳ שיהיה שעורו בצמצום וכשיתן יצדיק משלו ויתן כמו שדרשו צדק משלך ותן לו:

איפה שלמה וצדק יתפרש כנ״ל, והזהיר באבן שהוא ממשקל כסף וזהב כנ״ל שאף שהוא יקר יתן בהכרעה, ואיפה בא לומר שאף שע״פ רוב ימדדו בו דברים קלי הערך ודרך לתת בגודש עכ״ז הזהיר לצמצם שעורו, ובספרי למד מכאן שאיפה עיקר הוראתו מדה וכוללת כל מיני מדות כמו אבן ואבן. ובזה יתישבו הפסוקים דיחזקאל (מה כה) שאמר איפה לפר ואיפה לאיל שפי׳ מדה:

יהיה לך מיותר שהיה לכלול אבן ואיפה במאמר אחד ודרשו בספרי שמלבד שהזהיר כל יחיד עוד צווי על הב״ד שימנו ממונים להשגיח על המדות והמשקלות:

למען יאריכון ימיך – יאמר השכר שיהיה להם בקיום העשה שע״י שתהא שלמה ולא חסרה שיתנהגו במדות שלך שלך, וע״י הכרעה יתדבקו במדת שלי שלך ועי״ז ישכון השלום ביניהם ויאריכו ימים על האדמה כי לא חרב הבית רק מפני שנאת חנם. ומכלל הן אתה שומע לאו שאם לא יעשו כן והמדות יהיו חסרים שהוא מדת שלך שלי ולא יתן הכרעה והוא שלי שלי ואז תתרבה השנאה ביניהם ולא יאריכו ימים:

ואח״כ הזהיר בעשה:

אבן שלמה וצדק: שמלבד שתהא ״שלמה״ למכור ולקנות¹, תהא גם ״צדק״², ובזה שתהא מצודקת בא שכר בצדה³.

למען יאריכו ימיך על האדמה וגו׳: עיין מה שכתבתי בספר שמות (כ,יב)⁴.

1. שזה כנגד הלאו – ״לא יהיה... גדולה וקטנה״.

2. מדוייקת כפי המדה הכתובה עליה.

3. בסיפא של הפסוק.

4. ״למען יאריכון ימיך על האדמה״... שכר כיבוד אב ואם.

אבן שלמה – להוציא את הפגומה.

איפה שלמה – לדעת רבי ישמעאל אסור למכור במדה מחוקה, אבל לדברי רבי עקיבא מותר למכור במדה מחוקה במקום שנהגו בכך. השוה המכילתא.

אבן שלמה וצדק – היה שוקל לו עין בעין נותן לו גירומין, דאמר קרא אבן שלמה וצדק, צדק משלך ותן לו.⁠¹ (ב״ב פ״ח:)

אבן שלמה וצדק – ת״ר, מניין שאין מעיינין במקום שמכריעין ואין מכריעין במקום שמעיינין, ת״ל אבן שלמה,⁠² ומניין שאם אמר הריני מעיין במקום שמכריעין ולפחות לו מן הדמים, והריני מכריע במקום שמעיינין ולהוסיף לי על הדמים שאין שומעין לו, ת״ל אבן שלמה וצדק.⁠³ (שם פ״ט:)

איפה שלמה וצדק – ת״ר, מניין שאין מוחקין במקום שגודשין ואין גודשין במקום שמוחקין, ת״ל איפה שלמה, ומניין שאם אמר הריני מוחק במקום שגודשין ולפחות לו מן הדמים והריני גודש במקום שמוחקין ואוסיף לו על הדמים שאין שומעין לו, ת״ל איפה שלמה וצדק יהיה לך.⁠⁴ (שם שם)

יהיה לך – מכאן אמרו, הסיטון מקנח את מדותיו אחת לל׳ יום ובעה״ב אחת לי״ב חודש⁵ (ספרי).

למען יאריכו ימיך – מכאן אמרו חכמים, כל מצוה שמתן שכרה בצדה אין ב״ד של מטה נענשין עליה.⁠⁶ (ירושלמי ב״ב פ״ה ה״ח)

1. ר״ל כשהיה שוקל לו המשקל מצומצם [ומתואר משקל כזה בשם עין בעין על שם שמעיין יפה יפה על הצמצום], כגון במקום שאין מכריעין צריך לתת לו הכרעה למשקל, וגירומין הוא לשון הכרעה והטיה, וכן הגרמה דשחיטה נמי לשון הכרעה והטיה שמכריע ומטה את הסכין חוץ למקום שחיטה והדיוק הוא מדלא כתיב וצדיקה או וצודקת שהוא תאר להאבן והאיפה וכמו שלמה שקאי על האבן או על האיפה ולכן דריש שהוא מלשון צַדֵק שהוא לשון ויתור, וכאן הכונה אעפ״י ששקלת משקל שלם אפ״ה צדק משלך ותתן לו, והיינו הכרעה, ובמדה נמי למדוד בריוח כדי שיהיה יתר על המדה קצת. ועיין בסוגיא בשיעור ההכרעה.

2. כבר כתבנו באות הקודם שמדת עיון היא מדה מצומצמת ומדת הכרעה היא נטיה קלה במשקל לטובת הקונה, ולא איירי כאן כשעושה כן שלא בדעת ורצון הלוקח או הלוקח שלא בדעת ורצון המוכר, משום דא״כ הוי זה גזל בידים ואונאה ממש אלא איירי באופן הראשון אפילו אם הלוקח מוחל ובאופן השני אפילו אם המוכר מוחל. וטעם הדבר פשוט כדי שלא יבאו לידי רמאות, דאם עושה כן שמא יראו אחרים ויאמרו כך המנהג ויסובב מזה שירמה לוקח את המוכר או המוכר את הלוקח, וסמכינן זה על הלשון אבן שלמה שיהא המשקל שלם בלא עיון מרובה ובלא הכרעה מרובה, וזה הוא גם טעם הדרשה הבאה לענין מדידה.

3. רבויא בעלמא הוא, וטעם הדבר משום דגם באופן כזה אפשר לבא לידי רמאות, דאיכא דחזא במדה ובמשקל ולא חזא בתוספת הדמים בתשלום הפחת, וכן קיי״ל בסמוך גם לענין מדות, ובנמוק״י כתב דילפינן כן מלשון יהיה לך כלומר שתהא המדה כמו שהיא, וכדדרשינן בעלמא בהווייתה תהא.

4. באור דרשה זו בארנו בדרשה הקודמת עיי״ש וצרף הדברים לכאן. ובגמרא באה דרשה זו קודם הקודמת, ונראה שהוא ט״ס, כי אין זה עפ״י סדר הכתוב כמבואר למעיין.

5. טעם קנוח זה הוא שמשום לכלוך הנדבק מתמעטת המדה ולא הוי שלמה וצדק, ולכן הסיטון שהוא מוכר תמיד צריך לקנח את מדותיו אחת לשלשים יום, ובעה״ב שאינו מוכר תדיר די אחת לי״ב חודש. וכלל הדרשה מלשון יהיה לך נראה שדרשו שחובה עליך הוויית אבן שלמה, והיינו שתתעסק בשלמותה, וזה כפי שמבואר.

6. ר״ל אעפ״י שמוזהרים להעמיד משגיחים וממונים על זה כמבואר בריש פסוק הקודם בכ״ז אם לא עשו כן אין נענשים על זה, יען דכיון שהמתן שכר מפורש בצד מצוה זו, מוטלת חובה יתירה על כל יחיד בקיום דבר זה, ועיין מש״כ עוד בענין זה בפ׳ קדושים בפסוק איפה שלמה והין צדק יהיה לך (י״ט ל״ה).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון