Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

אֲרֵי יְיָ אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ דַּיָּינִין וּמָרֵי מַלְכִין אֱלָהָא רַבָּא גִּבָּרָא וּדְחִילָא דְּלֵית קֳדָמוֹהִי מִסַּב אַפִּין וְאַף לָא לְקַבָּלָא שׁוּחְדָּא.

for the Lord your God is the God of judges, and the Lord of kings, the Great God, mighty and terrible, before whom is no respect of persons, nor does He accept a reward.⁠^a

a. Samaritan Version, "money.⁠"

ארום י״י אלהכון הוא {אלהא} [על כל אלה ורבון על כל ריבונייה^א אלה] רבה גיברה ודחילה די לא נסיב אפין בדינה ולא מקבל שחוד דממון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״{אלהא} [על כל אלה ורבון על כל ריבונייה״) גם נוסח חילופי: ״אלהא אלההון דאלהיה ורבתהון דרבונייה״.

ארום י״י אלקכון הוא אלקא דיינא ומרי מלכין אלקא רבא גיברא ודחילא דלית קדמוי מיסב אפין ואוף לא לקבלא שוחדא.

for the Lord thy God is God, the Judge, and the Monarch of kings, a Great God, mighty and terrible, before whom there is no respect of persons, and who taketh no bribe;

הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא

כשחקיקות המלך מתיישרות במקומות כל העולמות בשמחה

שָׁנִינוּ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, כָּל זְמַן שֶׁחֲקִיקוֹת הַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן מִתְיַשְּׁרוֹת בִּמְקוֹמָן, כָּל הָעוֹלָמוֹת בְּשִׂמְחָה וְכָל הַמַּעֲשִׂים מִתְיַשְּׁרִים עַל קִיּוּמָם, (מי כל המעשים המתישרים על קיומם) כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד) אֶת מַעֲשֵׂה ה׳ כִּי נוֹרָא הוּא.

נורא שלמות הכל

מַה זֶּה כִּי נוֹרָא הוּא? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁלֵמוּת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י) הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.

נורא- יעקב אדם שלם

מַה זֶּה וְהַנּוֹרָא? זֶה יַעֲקֹב. וְכָתוּב (בראשית כה) וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם, כְּתַרְגּוּמוֹ - אָדָם שָׁלֵם. שָׁלֵם בַּכֹּל. כָּךְ כָּל מַעֲשֵׂי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלֵמִים בִּשְׁלֵמוּת בְּקִיּוּם שָׁלֵם.

(זהר שמות דף עט.)

אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים

להשוות בעלי דינים

מִצְוָה לְהַשְׁווֹת בַּעֲלֵי דִינִים וּלְהִתְרַחֵק מִדְּבַר שֶׁקֶר, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ מַשּׂוֹא פָנִים (יש בדבר), שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶאֱמַר בּוֹ (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָּנִים.

לא יקח שוחד ס׳ת אח״ד.

וְלֹ״א יִקַּ״ח שֹׁחַ״ד - בְּסוֹפֵי תֵבוֹת אֶחָד. הַדַּיָּן הַזֶּה צָרִיךְ לִהְיוֹת כְּגָוֶן שֶׁל אֶחָד, שֶׁהוּא יְדוָ״ד אֶחָד, שֶׁלֹּא יִקַּח שּחַד, שֶׁהוּא יִהְיֶה בִּדְיוֹקְנוֹ. וּבַדִּין לְהַשְׁווֹת שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, וְלֹא יַטֶּה דִין לָזֶה יוֹתֵר מִזֶּה, אֶלָּא בְּמִשְׁקֹלֶת אַחַת עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ הַדִּין. וְאַחַר כָּךְ כָּל אֶחָד נִדּוֹן לְפִי מַעֲשָׂיו.

(זהר שמות דף קיז:)

אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים

אמרתי ושבעת והם אמרו כזית וכביצה

וּמִשּׁוּם זֶה (במדבר ו) יִשָּׂא יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךְ. וּבֵאֲרוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, וַהֲרֵי כָּתוּב (דברים י) אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים.

אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלֹא אָמַרְתִּי לָהֶם (שם יא) וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ? וְהֵם דִּקְדְּקוּ עֲלֵיהֶם, עַד כַּזַּיִת אוֹ עַד כַּבֵּיצָה, וְאֵיךְ לֹא אֶשָּׂא לָהֶם פָּנִים?! וְחַכְמֵי הַמִּשְׁנָה וְהָאָמוֹרָאִים, כָּל הַתַּלְמוּד שֶׁלָּהֶם עַל סוֹדוֹת הַתּוֹרָה סִדְּרוּ אוֹתוֹ.

(זהר במדבר דף רמד:)

לִאַןַ אללַהַ רַבַּכֻּם הֻוַ רַבֻּ אַלּאַרבַּאבִּ וַסַיִּדֻ אַלסַּאדַתִ אַלטַאאִקֻ אַלעַטִ׳ים אַלגַבַּארֻ אַלּמֻכִ׳יפֻ אַלַּדִ׳י לַא יֻחַאבִּי אַלּוגּוּהַ וַלַא יַאכֻ׳דֻ׳ אַלרַּשַׁא

כי ה׳ אלהיכם, הוא אלהי הרבונים, ואדוני האדונים, בעל⁠־הכח⁠־והיכלת, העצום, הגבור, המטיל יראה, אשרלא יתן עדיפות בהתחשב בפנים, ולא-יקח השחד.

ואדוני האדונים – לא יוכל שום אדון להצילכם מידו.

לא ישא פנים – אם תפרקו עולו.

ולא יקח שוחד – לפייסו בממון.

ואדני האדנים [FOR HASHEM YOUR GOD IS …] LORD OF LORDS (i.e. He is Lord over those who are lords, kings, governors, etc.) – so that no lord is able to deliver you from His hand.

לא ישא פנים HE WILL NOT REGARD PERSONS – if you cast off His yoke,

ולא יקח שֹחד NOR WILL HE TAKE A BRIBE – that one should appease Him by money.

פס׳: כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים – ¹א״ר יוחנן כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו. דבר זה בתורה דכתיב כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא. וכתיב בתריה עושה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים דכתיב (ישעיהו נ״ז:ט״ו) כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח. משולש בכתובים דכתיב (תהלים ס״ח:ה׳) סולו לרוכב בערבות ביה שמו. וכתיב בתריה אבי יתומים ודיין אלמנות וגו׳.

1. אמר ר׳ יוחנן כל מקום וכו׳ (מגילה לא.):

אלהי האלהים – פירשתיו (ראב״ע בראשית פירוש ראשון א׳:א׳).

ואדני האדנים – כי מעלות גבוהות הם, כטעם: וגבוהים עליהם (קהלת ה׳:ז׳). ומי שיכיר אלה המדות הוא מול לב (דברים י׳:ט״ז).

GOD OF GODS. I have already explained this.⁠¹

LORD OF LORDS. For they are on various high levels,⁠² as in and there are higher than they (Eccles. 8:7). The one who knows these measures³ is of circumcised heart.⁠⁴

1. See Ibn Ezra on Gen. 1:1 (Vol. 1, p. 26). According to Ibn Ezra the term elohim means angels. Elohe elohim means God who is above the angels [the hosts].

2. Hence the term lords. The angels are on various levels.

3. That is, the one who knows the various heavenly levels.

4. For he knows the ways of God.

כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים – המלאכים. ואדוני האדונים – הגלגלים שהם אדונים לכל גשם. האל – הוא הבורא, והוא הגדול – בחסד, הגבור – בדין, והנורא – ברחמים. ואלה כלל המדות העליונות הנקראות אבות, שעליהן נאמר האבות הן הן המרכבה. וכבר הזכרתי בכי תשא כי משה רבינו ע״ה כלל בשלשה שבחים אלו י״ג מדות שנאמרו לו בסיני.

אשר לא ישא פנים – לצדיק הגמור לרוב צדקותיו שלא יענישנו אפילו על עבירה קלה.

ולא יקח שחד – עבירה בשביל מצוה, שאינו אומר הרי שעשה אלף מצות ועשה עבירה אחת אחסר לו מצוה אחת מפני עבירה שעשה וילך המצוה כנגד העבירה, אלא הוא מענישו על אותה עבירה יחידית ונותן לו שכר על רבוי המצות כלן.

כי ה' אלו-היכם הוא אלו-הי האלו-הים, "for Hashem your God He is the supreme God;⁠" superior to the angels; (Nachmanides)
ואדוני האדנים, "and the Master of masters;⁠" a reference to the planets which have been appointed to run nature.
ה-אל, "the Creator,⁠"
הגדול, "Who is great in the attribute חסד"
הגבור "and in the attribute גבורה, Justice"
והנורא "and awe-inspiring,⁠" in the way He practices the attribute רחמים, Mercy.
The three attributes Moses referred to here are perceived as the אבות, the "patriarchs" of the attributes, the others being relatively junior to them seeing they are derivatives, תולדות. It is these three principal attributes which are meant when the sages speak about the מרכבה, the carriers of God's glory. I have already explained on Exodus 33,6 that Moses meant to include all the thirteen attributes God had acquainted him with at the time when he now summarizes them as גדול, גבור, נורא.

אשר לא ישא פנים, "Who does not show favour,⁠" to the perfectly righteous, by overlooking a minor infraction.

ולא יקח שוחד, "and Who will nor accept a bribe, "i.e. offsetting one sin against 1000 merits so that the person concerned is left with 999 net merits and does not get punished for the one sin he committed. God will punish the individual for his one sin and leave the reward for the 1000 mitzvot fully intact.

אשר לא ישא פנים – לאחד מן האלהים והאדונים להגן על עובדיהם:

ולא יקח שחד – פי׳ אפילו צדיק גמור שיעבור עבירה לא יקח ממנו מצוה ממצותיו לכפר לו אבל יענשהו על חטאו ויגמול לו ככל טובותיו. והנכון לפרש אשר לא ישא פנים לגדולי בני אדם בריבם עם קטניהם ולא יקח שחד מעשיריהם בריבם עם דליהם כי הוא עושה משפט גר יתום ואלמנה מן הגדולים וקבע את קובעיהם נפש:

אשר לא ישא פנים, "Who does not show favour,⁠" to any of the other deities and their followers to protect them more than others.

ולא יקח שוחד, "and Who will not accept a bribe.⁠" Even when He is confronted by a totally righteous person, who did commit a single sin, and who wishes to atone for it by foregoing his claim to a reward for a merit he has to his credit, (trading off performance of a commandment against violation of a commandment) He will not overlook the sin committed by not exacting retribution where it is deserved.

The proper manner to explain the words אשר לא ישא פנים, is that Hashem is not going to show favoritism to the powerful people on earth in their litigation against the less powerful. Neither will He accept bribes by the wealthy in their quarrels with the poor. But, He will punish the guilty according to their deserts. (18) spells out that God will especially see to it that the underprivileged will not become victims of perverted justice.

10.18. לתת להם לחם ושמלה, "to give them bread and clothing.⁠" God will provide the basic necessities of life for those who have no one else to look after them.

אשר לא ישא פנים – פני הנשפט.

כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים האל הגדול הגבור והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד כי הנה באמת בענינים האלו ישארו הדעות הפילוסופיות קיימות כי אין מטבע האלהות בכל יכלתו וגבורתו לעשות דבר בלתי ישר כלל לא למשוא פנים של מלכים ויועצי ארץ ולא עקב שחד העשירים כלל כי הוא יתעלה לא יתואר ביכולת על זה כמו שאמר כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול (דברים ל״ב:ד׳).

ואדוני האדונים לא יוכל שום אדון להציל אתכם מידו. דאם לא כן כי י״י אלהיכם הוא האלהים והאדון מיבעי ליה:

לא ישא פנים אם תפרקו עולו ולא יקח שוחד לפייסו בממון. מפני שמשו׳ פנים בכל מקום הוא לזכות את החייב או לוותר לו ענשו וכן המקח שוחד והש׳ ית׳ לא יטול בו לזכות את החייב רק לוותר העונה הוכרח לפרש אותו לוותר ענשו ואמר שאם תפרקו עולו לא ישא פניכם שפירושו לוותר ענשיכם גם לא יקח שוחד לפייסו בממון שפירושו לוותר אנשיכם כמנהג לוקחי השוחד והוצרך הכתוב לומר שניהם מפני שהויתור פעם יהיה מחמת משוא פנים ופעם מחמת שוחד אבל מה שפי׳ ולא יקח שוחד לפייסו בממון לא ידעתי מה ממון נופל אצל הב״ה ולמה לא פי׳ ולא יקח שוחד המצוה במקום העברה שיוותר לו עונש העברה שעבר בעבור המצוה שעשה אלא יתן לו שכרו בעבור המצוה שעשה וענשו בעבור העבירה שעבר וצ״ע:

ודעו וראו לפני מי אתם עומדים ועתידים לתת דין וחשבון על כל מעשיכם שהוא ממה״מ הקב״ה. ואיך לא תיראו מפניו. וזהו אמרו כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדוני האדונים אשר פירושו כמו שדרשו במכילתא סבה ראשונה לכל השכלים הנבדלים ושרי מעלה הנקראים אלהים ואדון וסבה לכל הגרמים השמימיים שהם אדני הארץ ופעולים בה בתנועותיהם. והוא האל הגדול הגבור והנורא. ר״ל שהוא השליט והאדיר שיקרא גדול בעולם ההויה וההפסד כמו שאמר גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו שייחס הגדולה אל עניני העולם השפל. והוא הגבור בעולם השמימיים. כמו שאמר גבורי כח עושי דברו. והוא הנורא בעולם השפל. וכמו שאמר אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו. ולפי שבעון העגל נשא הש״י פני משה בתפלתו ולקה מן העם במגפה כשלשת אלפי איש. אמר שאם יוסיפו לחטוא בחטא הזה לא יחשבו שיהיה כן תמיד. כי הוא לא ישא פני המתפללים לפניו בעדם להיות חטא ע״ג חמור מאד. גם לא יקח מהם שחד והוא דבור המשליי לאותם שמתו במגפה תמורת העם כלו. כי אלהי משפט הוא. והנפש החוטאת היא תמות.

כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים – הנצחי על כל הנצחיים הנבדלים מחומר, וזה שנצחיות כולם הווה מנצחיותו.

ואדני האדנים – מנהיג המנהיגים, והם הגלגלים ומניעיהם, שהנהגת כולם מכוונת להשיג תכלית כוונתו, כענין המלאכות הפרטיות ביחס את הראשיות.

האל הגדל – שאין נמצא שוה לו במדרגת מין מציאותו.

הגבר – המקיים כל המציאות במציאותו, כאמרו ״ואתה מחיה את כלם״ (נחמיה ט׳:ו׳).

והנורא – משגיח לשלם ולענוש, באופן שראוי לירא מפניו.

אשר לא ישא פנים – לבן פריץ מפני האב הצדיק, אף על פי שהוא מאריך בזכותו של אב.

ולא יקח שחד – לא יסיר כלל מעונש העבירה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא, כאמרם ז״ל (סוטה כ״א.) שאין מצוה מכבה עבירה. וכל זה יורה שלא תבטחו, אם תחטאו, להנצל בשום זכות מן העונש כלל, זולתי בתשובה השלמה.

Once you removed this “foreskin,” you will recognize that כי ה' אלוהיכם הוא אלוהי האלוהים, the eternal One Who will outlast anything as He is not made of any physical raw material so that He can outlast even materials that are not composites of other elements.⁠^a

ואדוני האדונים, the supreme leader; the “leaders” referred to are the celestial bodies, especially those that even to the naked eye appear as performing a recognizable orbit. The “leaders” are the ones perceived as guiding and dictating the respective orbits of these celestial bodies. They are performing like different parts of a clockwork, so that when each performs its assigned function, the whole, i.e. the clock, becomes a reliable instrument telling time.⁠^b

הא-ל הגדול, the like of whom in greatness is not found among any creatures claiming greatness.

הגבור, the One Who, single-handedly, ensures the continued existence of everything, as per Nechemyah 9,6 ואתה מחיה את כולם, “and You keep all of them alive.”

והנורא, supervising His creatures’ activities in order to mete out reward and punishment. Seeing that this is so, it behooves us to be in constant awe of Him.

אשר לא ישא פנים, does not treat a deviant with leniency just because his father was righteous. This is so in spite of the fact that He confers benefits on the descendants of a righteous father for many generations to his descendants.

ולא יקח שוחד, He does not offset a merit against a demerit, a sin; or in the words of our sages: “a good deed performed does not extinguish the sin committed.” (Nachmanides Moses tells the people all this so that they should not reassure themselves that they can wipe the slate clean by performing good deeds after having committed sins and thus escape the retribution they deserve for the sins committed. The only way the slate can be wiped clean is by genuine repentance.

a. It is an axiom among philosophers of the author’s time that amalgams, phenomena which combine within them several elements, are by definition not durable, as just as these elements had to be fused to bring the final product into existence, this process will reverse itself in due cause, something we know as “dying.”

b. my metaphor.

אם תפרקו עולו. ולא כתב (רש״י) ׳אם תחטאו׳, מפני דשייך זה גבי ״ואדוני האדונים״, כלומר אם תפרקו עולו לעבוד זולתו – הלא הוא אדון האדונים, ולא ישא פנים לפורק עולו:

לפייסו בממון. הקשה הרא״ם, איך שייך אצל השם יתברך פיוס ממון. אבל אין זה קשיא, כי פשוטו כי אם אדם חוטא וירצה להביא קרבן, שהוא דורון אל השם יתברך, וזהו פיוס ממון, לא יתכפר בו, כי ״זבח רשעים תועבה״ (משלי כא, כז). או שיקדיש ממון לשמים, כדכתיב (שמות כה, ב) ״ויקחו לי תרומה״, זהו נתינת ממון לו שנותנים לו, בזה לא יתפייס:

הוא אלהי האלהים: הראשון קדש והשני חול, וכן ואדני האדנים¹ הראשון קדש והשני חול, מס׳ סופרי׳² פ״ד.

וַאֲדֹנֵי: חד מן ז׳ מפקין א׳ בליש׳, וסי׳ נמס׳ במ״ג³ סוף סדר וישב. ועיין מ״ש⁴ בתילים סימן קל״ה. [וַאֲדֹנֵי].

1. ואדני האדנים: בפסוקנו.

2. מס׳ סופרי׳: פ״ד הל׳ ד-ה.

3. במ״ג: מ״ג-ד בר׳ מ א.

4. מ״ש: מ״ש תה׳ קלה ה (׳ואדנינו׳).

לא יוכל שום אדון כו׳. דאל״כ כי ה׳ הוא האלהים והאדון מבעי ליה. ועוד כיון שהוא האל על כל האלהים מכ״ש שהוא האדון על כל האדונים. אלא וכו׳:

אם תפרקו עולו. מפני שמשוא פנים בכל מקום הוא לזכות את החייב או לוותר לו עונשו, וכן המקח שוחד, והשי״ת לא יפול בו לזכות את החייב רק לוותר עונשו, הוכרח לפרש לוותר. ואמר שאם תפרקו עולו לא ישא וכו׳, כלומר לוותר עונשיכם. גם לא יקח שוחד וכו׳, שפירושו לוותר עונשיכם כמנהג לוקחי שוחד. והכתוב הזכיר שניהם, מפני שהוויתור יהי׳ פעם משום משוא פנים פעם מפני שוחד: כתב הרא״ם לא ידעתי מה ממון נופל אצל הקב״ה, ולמה לא פי׳ ולא יקח שוחד המצוה במקום עבירה שיוותר לו עונש העבירה שעבר בעבור המצוה שעשה, אלא יתן לו שכרו בעבור המצוה ויענוש בעבור העבירה שעבר, וצ״ע. עכ״ל:

No lord is capable, etc. Otherwise it should say, "For Adonoy is God and Lord.⁠" Furthermore, since He is God over all gods, then certainly He is Lord over all lords. Rather, ["Lord over lords" means that no lord], etc.

If you cast off His yoke. "Exercising favoritism,⁠" generally means either to acquit one who is guilty, or to forgo his punishment. So too, "accepting a bribe" [is for either of these two reasons]. "Acquitting the guilty,⁠" cannot be attributed to Hashem, but, "forgoing punishment,⁠" can be. Perforce, "exercises favoritism" means, "forgo punishment.⁠" Rashi says that if you cast off His yoke then He will not exercise favoritism, meaning He will not forgo your punishment. Similarly, "Nor accepts bribes, etc.,⁠" means for the sake of forgoing your punishment, as is usual for those who accepts bribes. The verse mentions both because punishment is sometimes forgone because of favoritism, and sometimes because of bribery. Re"m writes: I do not know how monetary gifts [i.e., bribes] can be associated to Hashem. Why does Rashi not explain, "Nor accepts a bribe — of a mitzvah in exchange for a sin. I.e., He does not forgo punishment for a person's sin in exchange for a mitzvah that he did. Rather He gives reward for the mitzvah [that he did] and punishment for his sin.⁠" Re"m leaves this question unresolved.

אלהי האלהים ואדוני האדונים – פירוש אלהי המלאכים הנקראים אלהים דכתיב (איוב א׳) ויבואו בני האלהים, ואדוני האדונים הם שליטי עולם התחתון על דרך אומרו (בראשית מ״ב) דבר האיש אדוני הארץ. והוצרך לומר גם פרט אדנות התחתונים, להודיע כי אדונים של מטה אין בידם הבחירה לעשות כחפצם ורצונם אלא הוא אדון עליהם להטותם לאשר יחפוץ והוא מאמר שלמה (משלי כ״א) לב מלך ביד ה׳.

אלוהי האלוהים ואדוני האדנים, "The God of gods and the Lord of lords, etc.⁠" The first statement means that He is the God of the angels who are often described as אלהים, such as in Job 1,6 ויבאו בני האלוהים. The expression אדני האדנים refers to terrestrial rulers. Compare Genesis 42,30 דבר האיש אדני הארק אתנו קשות, "the man who is the ruler of the land spoke harshly to us.⁠" The reason Moses also had to mention terrestrial rulers is so that we should not think that these rulers are free to do as they please; Moses reminds us that God exerts some pressure on those rulers. This is what Solomon meant in Proverbs 21,1: "the heart of the king is in God's hand, He directs it to whatever direction He desires.⁠"

כי ה׳ אלהיכם – כל הידיעות הנכבדות האלה יכניסו בלבבכם יראת ה׳:

אלהי האלהים ואדני האדנים – שם אל מורה על עצם אשר לו כח לפעול, ושם אדון על עצם אשר לו הרשות והממשלה לפעול, וכמו שיש בכח מדריגות רבות זה על זה, וכח אחד עליון על כלם, כן הוא באדנות, וזהו אלהי האלהים ואדוני האדונים:

הגדל הגבר והנורא – ענינו, היותר גדול וגבור ונורא שבכל הכחות:

ולא יקח שחד – שאפילו חסיד גמור שיעבור עבירה לא יקח ממנו מצוה ממצותיו בשוחד לכפר לו, אבל יענישהו על חטאיו ויגמול לו ככל טובותיו:

לא יקח שחד – לא יסיר כלל מעונש העברה בשביל זכות מצוה שעשה החוטא, כמאמרם אין מצוה מכבה עברה, ולזה אין לחוטא בטחון להנצל בשום זכות מן העונש, זולתי בתשובה שלמה (רע״ס).

לא ישא פנים – לצדיק גמור לרוב צדקותיו שלא יענישנו על עברה קלה (רב״ח).

אלהי האלהים – יש מאלהים אחרים שיש להם מציאות וכח כגון השמש והירח, והנה הוא עליון עליהם.

לא ישא פנים – להיות הכל שוים לפניו, להיותו עליון על כל.

כי ה׳ וגו׳ – אלה הן מחשבות היראה.

ה׳, אשר כ״אלקיכם״ התקרב אל גורלכם ואל מעשיכם, הוא ״אלקי״ וגו׳: כל כוחות הטבע משועבדים לכוחו, וכל שליטי בני האדם נתונים לשליטתו. הוא ״הא-ל״, שממנו נובעים כל כוח וכל תנועה. ״הגדֹל״: גדולתו מתנשאת מעל כל תפיסה של גדלות; היא בלתי ניתנת להשוואה, היא מוחלטת. ״הגבֹּר״: הגבורה היא שלו, והוא פועל בגבורה בממשלתו על עולמו.

ויחד עם זה, ״והנורא״: הוא אינו חסר אכפתיות לגבי איך חיים בני האדם על הארץ, מה הם חושבים, ועושים, ונמנעים מלעשות. בחשיבתם, רצונם ועשייתם של בני האדם, עליהם להתחשב ברצונו ולירא מפניו בכל גודלו וגבורתו; ויותר מהכל עליהם לירא אותו, משום שהוא המקור לכל כוח ותנועה. על הבריות לזכור זאת כאשר הם מעזים להעמיד את רצונם ומעשיהם בניגוד לרצונו ובניגוד למטרות ממשלתו.

אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד – הוא מחשיב רק את ה״אנושי״ שבאדם ואינו מכיר תחליף ליושר מוסרי – לא מעמד חברתי וייחוס ולא עליונות ויכולת שכלית. בדרישות חוקי המוסר הוא אינו מתחשב כלל במעמד חברתי, ואי אפשר לשחד אותו על ידי גאונות והישגים שכליים.

כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים – המושל בעולם המלאכים ושרי מעלה, ואדוני האדונים המושל במערכת הכוכבים והמזלות שהעכו״ם קוראים אותם אדונים, האל הגדול הוא ראשית הסבות ואחרית המסובבים בעולם הטבע, והגבור שי״ל יכולת לשדד את הטבע, והנורא שהוא המשגיח על כל פרט ופרט כמ״ש בגדר ג׳ שבחים אלה בכ״מ, אשר לא ישא פנים לשום נמצא מפני איזה מעלה שי״ל, ולא יקח שחד כדרך שופטי ארץ שמעותים את הדין ע״י נשיאת פנים או ע״י לקיחת שחד:

אלהי האלהים: מנהיג עולמו¹ על כל הכוחות הטבעים² המנהגים את העולם שיסד הבורא.

ואדוני האדונים: משדד³ הנהגה הטבעית⁴, כדרך האדון העושה בשלו כפי צורך השעה.

והזכיר שני שבחים אלו לשתי אזהרות שהקדים לשני אופני אנשים בישראל⁵, וכאשר יבואר⁶.

האל הגדול: הכח היותר ״גדול״ בהליכות עולם הטבע.

הגבור: הכח היותר חזק ב׳גבורה׳ לאחוז בגלגל הטבע⁷, וזהו ״יד חזקה״, כמו שכתבתי לעיל (ג,כד). ומשום הכי מכונה בזה בשם ״גבור״.

והנורא: שמורא ופחד עלינו להעמיק ולהתבונן על תמצית כוחותיו יתברך אלה, וכמו שביארנו בשירת משה (שמות טו,יא) ״נורא תהלות״, יע״ש⁸.

אשר לא ישא פנים: הוא טעם והסבר על אזהרה של ״ומלתם וגו׳⁠ ⁠⁠״ הנאמרת לאיש המוני ⁹. ולא יחשוב שהקב״ה ׳ישא פניו׳ אם הוא מרחיב לשבת בעולם, או אפילו ע״י מתן אדם בצדקה וחסד, ומשום הכי אין צריך לחשוב דרכו כלל¹⁰ ביהדות. על זה אמרה תורה ״כי ה׳⁠ ⁠⁠״ שהוא ״אלהי האלהים״, וגדולת הליכות עולם הטבע נורא לספר¹¹, על כן ״לא ישא פנים״ למה שהאדם מרחיב הליכות עולמו בצדקה וחסד, ויעניש אם אינו ׳מל ערלת לבבו׳ להיות מתבונן על יהדות כפי התורה והמצוה לפי ערכו¹².

ולא יקח שוחד: כבר העיר הרמב״ם בפירוש המשניות (אבות ד,כב) שאינו מובן איך יצויר להקב״ה שוחד. וביאר הוא ז״ל, שאפילו עשה (האדם) אלף טובות ועשה רעה אחת לא ימחול הקב״ה¹³. ועדיין יש לבאר, דעל כרחך לא מיירי באלף טובות שהאדם מחויב לעשות, דמה שהאדם מחויב לא מיקרי ״שוחד״. אלא¹⁴ קאי על אזהרה של ״וערפכם וגו׳⁠ ⁠⁠״ הנאמר למתנהג בחסידות¹⁵ אשר הוא למעלה מטבע אנושי, ובאמת אי אפשר לגזור על האדם שיתנהג כן, כמו שכתבתי בספר שמות (לב,כז), וא״כ העושה כן לאהבת ה׳ הרי זה ״שוחד״. אבל מ״מ לא ינקה¹⁶ אם אינו הולך על-פי חוקי התורה והמצוות¹⁷. ועל זה¹⁸ הסביר שהקב״ה ״אדוני האדונים״ – משדד חוקי העולם, וגבורתו נורא לספר, על כן ״לא יקח שוחד״ ממי שמתגבר על טבע אנושי¹⁹, ומעניש אם אינו מתהלך בחסידות כפי התורה והמצוות גם כן²⁰.

1. ״אלוהי״.

2. ״האלהים״.

3. ״אדוני״.

4. ״האדונים״.

5. גדולי הדעת וקטני הערך.

6. בפסוקנו בד״ה אשר לא ישא פנים, ובד״ה ולא יקח שוחד.

7. לשדד הטבע.

8. ז״ל: שיש מורא לנו להללו באשר הוא ״עושה פלא״ – שאין אנו מבינים עליהם באשר המה פלא, וא״כ אי אפשר להללו...

9. שמצווה עליו לפתוח עכ״פ את קצה ערלת לבבו לידיעה כל שהיא, עיי״ש ברבינו.

10. אפילו מעט.

11. ״נורא תהלות״.

12. אפילו מעט.

13. ז״ל: שיעשה אדם אלף טובות ורעה אחת, שלא ימחל השם יתברך מעבירה ההיא לרום טובותיו, ויחסר לו מאלף טובותיו טובה אחת או יותר, אבל ייענש על זאת הרעה האחת, ויגמלהו על הטובות ההם כולם. (וכן פירש שם הרבינו יונה). וכעין זה פירשו הרמב״ן והספורנו כאן על-אתר.

14. הסבר אחר מהרמב״ם.

15. וכפי שיבאר רבינו לעיל בפסוק ט״ז.

16. ועל זה נאמר ״ולא יקח שוחד״.

17. וכפי שהסביר רבינו בפסוק ט״ז ד״ה וערפכם לא תקשו עוד.

18. על האיש המתנהג בחסידות, אך אינו הולך ע״פ חוקי התורה והמצוות.

19. זהו ה״שוחד״ שהקב״ה אינו לוקח.

20. כפי שהדגיש רבינו נקודה זו במקומות רבים, בכוונו לתנועת החסידות כפי ש׳נתפסה׳ בזמנו אצל ה׳מתנגדים׳.

אלהי האלהים. אלהי הגוים היו כחות הטבע או השרים כמו שקראום חז״ל, ואם כן אינם אפס ותהו מכל וכל, כי כבר יש להם מציאות נעלה ונשגב ויש להם שליטה בעולם תחת רשותו ית׳ שהוא כח הכחות כלם, או אלהי האלהים כמו שתקראנו התורה, ובזה בלבד יובנו היטב מליצות הנביאים כשהיו קוראים להם אלהים ולא שהיתה כוונתם ליחס להם אלהות מבלעדיו ית׳ אלא כלם תחת ממשלתו בהיותו כח הכחות כלם — ואין לך אפילו אפיקורוס היוני שעם היותו מכחיש במציאות אל יחיד חכם ובורא ומשגיח על כל היצור, בכל זאת היה מודה במציאות אלוהות רבות למעלה מהאדם במדרגת השלמות (ראה Ruble קורות הפילוסופיא l. 177.)

כי וגו׳ – נימוק למצוות הקודמות. ה׳ הוא העליון, אין כח שיוכל להגן עליכם נגדו.

הגדול והנורא – שלשת התוארים האלה תקנו לנו אנשי כנסת הגדולה לאומרם בברכה הראשונה של כל תפילה (השוה ט׳:ל״ב וברכות ל״ג:).

לא ישא פנים – אל תהיו אם כן סבורים שתמיד יסלח ה׳ לחטאיכם בזכות האבות.

ולא יקח שוחד – אם כן אל תהיו סבורים שה׳ יחוס עליכם אם תקריבו לו קרבנות.

כי לא ישא פנים ולא יקח שוחד – מאמרם ז״ל אל תבטחו באלוף זה הקב״ה כו׳, שלא תאמר שהשי״ת ותרן הוא, שאינו דומה למסרב על מצותו של מלך שגוף העבירה איננו מזיק רק המרד, לכן בידו למחול, אמנם היא מחילה בנפש, וזהו אבני ביתו כו׳ מעידין, הוא על הגזל והחמס שהוא בקניני האדם, ועל עברות שע״י חימום ופעולות האברים אבריו מעידין עליו שנטמאו ע״י העון, והעברות שבמדות, היינו כעס ונקימה וכיו״ב שני מלאכים המלוין לו לאדם המה יצר טוב ויצר הרע נטמאו, ועל העברות שהן בשכל המה דעות כוזבות נשמתו של אדם וכו׳ וזהו שמור פתחי פיך שהדיבור מצויין בהם הנפש המשכלת, וכמו שתרגם אונקלוס והוה לרוח ממללא כו׳, כי כולן נטמאו ונטמטמו ע״י העונות, והוה כמו שלא מועיל מחילת הרופא לסלוח להחולה שיאכל דברים המזיקים לחיותו. ודו״ק.

אלהי האלהים וגו׳ – א״ר יוחנן, כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו, כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו׳ וכתיב בתריה (פ׳ י״ח) עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר וגו׳.⁠¹ (מגילה ל״א.)

הגבור והנורא – אתא ירמיה ואמר עובדי כוכבים מרקדין בהיכלו איה נוראותיו ולא אמר נורא,⁠² ואתא דניאל ואמר עובדי כוכבים משתעבדין בבניו איה גבורותיו ולא אמר גבור³ ואתו אנשי כנה״ג ואמרו, אדרבה, הן הן גבורותיו שכובש את כעסו לרשעים, ונוראותיו, שאלמלא מוראו, האיך אומה אחת יכולה להתקיים בין העובדי כוכבים⁴. (יומא ס״ט:)

1. ר״ל שהם נדכאים ושפלי רוח ועצובים, ומשתתף כביכול בצערם לעשות להם משפט וצדקה ולנחמם מיגונם. ונראה ראיה לפי׳ זה ע״פ מ״ש בגמרא בסמוך דבר זה שנוי בנביאים כי כה אמר רם ונשא וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח וגו׳, הרי דבשפלות הרוח איירי, וע״ע מש״כ דבר נאות באגדה זו בפ׳ ויחי בפסוק האלהים הרועה אותי.

2. בפרשת חננאל (ירמיהו ל״ב) כתיב האל הגדול הגבור, ונראה דמה שהשמיט מלומר נורא ולא גבור, כמו דניאל בסמוך, משום דכנודע ראה ירמיה בחורבן הבית וכתיב (תהלים ע״ח) נורא אלהים ממקדשיך, וכיון שאין מקדש אין נורא.

3. בתפלתו (דניאל ט׳).

4. ואגדה זו מכוונת לאגדה דגיטין נ״ו ב׳ מי כמכה באלים ה׳, מי כמוך באלמים ששומע עלבונו מעוברי עבירה ושותק, יעו״ש. ועוד היום נחזיק בנוסחא זאת יען כי בכל דור ודור אנו רואים אמיתת רעיונם זה של אנשי כנה״ג, וכן מצינו כל התוארים האלה בתפלת נחמיה (ט׳ ל״ב).

ומה שיש עוד דרשה בפסוק זה אשר לא ישא פנים מבואר לפנינו בפ׳ נשא בפסוק ישא ה׳ פניו אליך, יעו״ש.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון