Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

ואהבתם את הגר – בה״ג מניין המצוות מצוות עשה קמ״ב, רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה ר״ז, סמ״ג מצוות עשה י׳, ספר החינוך תל״א

וְתִרְחֲמוּן יָת גִּיּוֹרָא אֲרֵי דַּיָּירִין הֲוֵיתוֹן בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

Be loving then to the stranger, for you were sojourners in the land of Mizraim.

ותרחמון ית גיורה ארום גיורין הוויתון בארעא דמצרים.

ותרחמון ית גייורא ארום (דיי){גיו}⁠רין הויתון בארעא דמצרים.

Have pity then (yourselves) upon the stranger, for you were strangers in the land of Mizraim.

פַאחבִּבּוּ אַלגַ׳רִיבַּ פַטַאלַמַא כֻּנתֻם גֻ׳רַבַּאאַ פִי בַּלַדִ מִצרַ

ולכן חבבו את הנכרי, כי הרבה זמן היתם זרים בארץ מצרים.

כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך.

כי גרים הייתם [LOVE THE STRANGER] FOR YOU WERE STRANGERS – Do not reproach your fellow man for a fault which is also your (cf. Rashi on Shemot 22:20; Bava Metzia 59b).

ואחר שהשם אוהב הגר, אתם חייבים שתאהבוהו.

Now, since God loves the stranger, you too are obligated to love him.

ואהבתם את הגר כי גרים הייתם – והגרים אוהבים זה את זה.

וכשהוא אומר ואהבתם את הגר, גם על עצמכם הוא מצוה שתאהבו זה את זה, כי גרים הייתם. וכן כל מצות, כשהוא מצוה לעשות צדקה לעני, גם העשיר הוא מצוה, שאם יעני שירחמו עליו.

ואהבתם את הגר כי גרים הייתם – THEREFORE LOVE THE FOREIGNER FOR YOU WERE FOREIGNERS – and the foreigners love each other.

And when He says THEREFORE LOVE THE FOREIGNER, also regarding yourselves He commands that you shall love each other, BECAUSE YOU WERE FOREIGNERS. And likewise all commandments, when He commands to give charity to the poor, He also commands [this] regarding the rich person, that if he becomes poor that they shall have mercy on him.

כי גרים הייתם – מום שבך אל תאמר לחבירך. לשון רבינו שלמה. וכבר פרשתיו בסדר ואלה המשפטים (רמב״ן שמות כ״ב:כ׳).

FOR YE WERE STRANGERS IN THE LAND OF EGYPT. "Do not reproach your fellow man with a fault which is also in you.⁠" This is Rashi's language. I have already explained it in the section And these are the ordinances.⁠¹

1. Exodus 22:20 (Vol. II, pp. 392-393).

ואהבתם את הגר – צוה לאהוב את הגר כי אין בשער עזרתו ולזה צוה עליו במקומות רבים מהתורה.

כי על כן מצוה עלינו בכל מקום ואהבתם את הגר כי גרים הייתם וגו׳ – והוא שמטיל צרכם עליכם וכל זה מטוב ההשקפה וההתבוננות בפועל ידיו מה שלא יגזרו כן שאר החכמות.

כי גרים הייתם מום שבך אל תאמר לחברך. פירוש כאילו אמר ואהבתם את הגר ולא תונוהו בדברים ולכן אחריו כגירים הייתם מום שבך אל תאמר לחברך אבל האהבה סתם שפירושו להטיב לו לא יפיל עליו כי גרים הייתם וכמוהו ואהבת לרעך כמוך אמרו עליו דמאי דאת סני לחברך לא תעביד שע״כ לפרשו ואהבת לריעך ולא תלחצנו ואז יפול עליו דמאי דאת סני לחברך לא תעביד ובפרשת משפט׳ כתיב בפי׳ וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם ופרש״י לא תונה אונאת דברים כי גרים הייתם אם הונתו אף הוא יכול להנתך ולומר אף אתה מגרים באת מום שבך אל תאמר לחברך:

וכוונו עוד לומר בזה שלא יסמכו על זכות אבותיהם ולא על היותם עם ה׳ כי יותר יחמול על היתום שאין לו אב ועל הגר שאינו מכלל עמו. משיחמול על הפושעים מעמו ומזרע האבות עד שלהיות זה דרכו ואתם מחוייבים ללכת בדרכיו. לכן צוה אתכם לאהוב את הגר כמו שבאר המצוה באלה המשפטים. כי גם אתם בעצמכם הייתם כזה בהיותכם במצרי׳. והוא אמרו כי גרים הייתם וגו׳ הנה זה כלו הביא להזהירם על שייראו מלפניו ויאהבו ויעבדו אותו מפאת היותו בורא העולם ומיטיב להם שאין ראוי בטבור זה להקציפו.

מום שבך וגו׳. כלומר, דהאי ״כי גרים״ אינו טעם אל ״ואהבתם את הגר״, דבשביל שהיו גרים בארץ מצרים אין טעם דבשביל זה יאהבו את הגרים (כ״ה ברא״ם), אלא פירוש הכתוב ״ואהבתם את הגר״, ואל תבזהו מפני שהוא גר, כי ׳מום שבך וכו׳⁠ ⁠׳:

מום שבך אל תאמר לחברך. פי׳ כאלו אמר ואהבתם את הגר ולא תונהו בדברים, ולכן נאמר אחריו כי גרים הייתם, מום שבך וכו׳. אבל באהבה סתם שפירושו להטיב לו, לא יפול עליו כי גרים הייתם, שבשביל שהיו גרים אינם מחוייבים להטיב לגר, כדפירש״י בפ׳ משפטים (שמות כ״ב:כ׳). ועיין בב״מ בפרק הזהב (נט:):

With your own blemish do not taunt your fellow. I.e., this verse is as if it says, "You are to love the convert, and do not insult him.⁠" And this is why it says afterwards, "Because you were strangers,⁠" [which implies that] with your own blemish, etc. But "love" alone, means to act kindly towards him, and is not connected to, "because you were strangers.⁠" For having been strangers does not obligate you to act kindly towards a stranger. Rashi explains likewise in Parshas Mishpatim (Shmos 22:20). See also Bava Metzia 59b.

ואהבתם וגו׳ – לכו בדרכי ה׳ באהבת הגר הנכנס לקרבכם מבחוץ. בקבלת הגר תַּראו שאנושיות טהורה היא המעלה העליונה בעיניכם. השוויון בפני החוק, והאהבה שעם ישראל נוהג בה כלפי הגר, קובעים את אופי העם והארץ כעם ה׳ וכארץ ה׳. בחוגים אחרים, מעמד האדם תלוי במוצאו וברכושו. אולם בקרב עם ה׳ ובארץ ה׳, אנושיות טהורה המכירה את ה׳ היא קנה המידה היחיד לקביעת מעמד האדם.

כי גרים הייתם וגו׳ – עיין פירוש, שמות כב, כ.

ואהבתם – וע״כ אני מצוה אתכם לאהוב הגר כדי שתדבקו במדותי, כי כן נהגתי עמכם בהיותכם גרים בא״מ:

על כן: ואהבתם את הגר: קאי על המתברך בלבבו כי הקב״ה ׳ישא פניו׳ בעשרו ובהליכות עולמו, אשר מ״מ ׳יאהוב את הגר׳.

כי גרים הייתם בארץ מצרים: ומ״מ הרי אתם היום רבי הערך. כך הגר השפל הזה, מי יודע הכח הצפון בו ובתולדותיו לימים יוצרו.

וכתיב כאן ״את הגר״ ולא כמו בספר ויקרא (יט,לד) ״ואהבת לו כמוך״. דשם מיירי במעשה¹ וכאן מיירי ברעיון², וכמו שכתבתי לעיל (ו,ה).

1. כלומר, מעשים המראים אהבה, כלשון הרמב״ם בפרק ו׳ מהלכות דעות הלכה ג׳ (בהגדרת מצות ׳אהבת רעים׳): מצוה על כל אדם לאהוב את כל אחד ואחד מישראל כגופו... לפיכך צריך לספר בשבחו ולחוס על ממנו, כאשר הוא חס על ממון עצמו ורוצה בכבוד עצמו.

2. אהבה שבלב, וכפי שהגיד הרמב״ם את מצות ׳אהבת הגר׳ (שם הלכה ד׳): אהבת הגר... שתי מצוות עשה, אחת מפני שהוא בכלל רעים, ואחת מפני שהוא גר והתורה אמרה ״ואהבתם את הגר״ - ציוה על אהבת הגר כמו שציוה על אהבת עצמו (של הקב״ה) שנאמר ״ואהבת את ה׳ (ומצות אהבת ה׳ שייכת בלב בלבד, כמובן).

יש לעיין מפני מה לא נאמרה כאן האזהרה לנהוג בצדק כלפי יתום ואלמנה. ויש לומר, כי כאן — במקום שהמצוה נאמרה רק בדרך אגב — מזכיר הכתוב רק את הפחות שבעניים, ומאליו מובן שאנו חייבים לנהוג בצדק גם כלפי יתום ואלמנה.

כי גרים הייתם – שמות כ״ב:כ׳, ויקרא י״ט:ל״ד. המצוה הזאת הוזכרה גם כאן מתוך התיחסות לנאמר בפסוק טו. מצוה לאהוב גם את הגר שאין לו זכות אבות.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון