Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

ריבוי בני ישראל במצרים – בראשית מ״ז:כ״ז, שמות א׳:ז׳, שמות א׳:י״ב, דברים כ״ו:ה׳

בְּשִׁבְעִין נַפְשָׁן נְחַתוּ אֲבָהָתָךְ לְמִצְרָיִם וּכְעַן שַׁוְּיָךְ יְיָ אֱלָהָךְ כְּכוֹכְבֵי שְׁמַיָּא לִסְגֵּי.

With seventy souls went your fathers down into Mizraim, and now the Lord your God has set you as the stars of the heavens for multitude.

בשובעין נפשן נחתון^א אבהתכון במצרים^ב וכדון^ג שווי יתכון י״י אלהכון ככוכבי שמיא לסוגי.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״נחתון״) גם נוסח חילופי: ״{נח}⁠תו״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״במצרים״) גם נוסח חילופי: ״למ׳⁠ ⁠⁠״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וכדון״) גם נוסח חילופי: ״וכדו״.

בשובעין נפשתא נחתו אבהתכון למצרים וכדון שוינכון י״י אלקכון הי ככוכבי שמיא לסוגי.

With seventy souls your fathers went down into Mizraim, and now hath the Lord your God set you as the stars of the heavens for multitude.

פַמִנהַא אַןַּ אַבַּאאךַּ נַזַלֻוא מִצרַ בִּסַבּעִיןַ נַפסַא וַאלּאַןַ פַקַד צַיַּרַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ כַּכַּוַאכִּבִּ אלסַּמַאאִ כַּת׳רַתַּ

וכדגמא מאלה, הנה אבותך ירדו למצרים בשבעים נפש, וכעת אזי עשה אותך ה׳ אלהיך, ככוכבי השמים ברבוי.

בשבעים נפש – פירשתיו (ראב״ע בראשית פירוש ראשון מ״ו:כ״ז).

WITH THREE SCORE AND TEN. I have already explained this.⁠¹

1. See Ibn Ezra on Gen. 46:23 (Vol. 1, pp. 403-406). There Ibn Ezra notes that Jacob is included among the 70, for if we do not count Jacob among the 70, then the number of those who descended into Egypt comes to 69. Most printed editions conclude with what we have as Ibn Ezra's comment on 11:1.

בשבעים נפש ירדו – והוא הפרך והרבך.

ככוכבי השמים – לאו דווקא, {אלא}⁠^א דברה תורה לשון הבאי,⁠¹ כמו ערים {גדולות}⁠^ב ובצורות^ג בשמים (דברים א׳:כ״ח).

1. השוו בבלי חולין צ׳:

א. ההשלמה מפענח רזא כ״י אוקספורד אופ׳ 103 המביא ביאור זה בשם ר״י בכור שור.

ב. ההשלמה מפענח רזא.

ג. כן בפסוק ובפענח רזא. בכ״י מינכן 52: בצורות.

בשבעים נפש ירדו – WITH SEVENTY PERSONS THEY WENT DOWN – and He made you fruitful and multiplied you.

ככוכבי השמים – AS THE STARS OF THE SKY – Not exactly, {but} the Torah speaks with exaggerated language, like “the cities are {great} and fortified up to the sky” (Devarim 1:28).

בשבעים נפש כו׳ ככוכבי השמים – לאו דוקא אלא דיברה תורה לשון הבאי כמו ערים גדולות ובצורות בשמים. רבינו בכור שור.

בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה – יאמר מן הגדולות והנוראות שעשה עמך שתתחייב מזה לאהבה אותו כי יורדי מצרים לא היו רק שבעים ועתה אתם ככוכבי השמים, ולכך סמך לו ואהבת את ה׳ אלהיך ושמרת משמרתו. ומה שהזכיר כאן בשבעים וכן במקום שמנאם (בראשית מ״ו:כ״ז) כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים, ולא מצאנו אלא שבעים חסר אחד, כבר דרשו רז״ל זו יוכבד שנולדה בין החומות, ויש אומרים זו סרח בת אשר שהשלימה מנינם, שנאמר (שמואל ב כ׳:י״ט) אנכי שלומי אמוני ישראל, אנכי השלמתי מנינם של ישראל. אבל ראיתי בפסיקתא, זה הקב״ה שהשלים מנינם שנאמר (בראשית מ״ו:ד׳) אנכי ארד עמך מצרימה, הקב״ה נכנס עמהם בכבודו, מאי טעמא, דכתיב הוא תהלתך והוא אלהיך וסמיך ליה בשבעים נפש, ללמדך שהקב״ה נכנס במנין השבעים. ולפי מה שדרשו בפסוק (שמות י״ב:ל״ז) כשש מאות אלף רגלי, שהיו חסר חד, שהקב״ה נכנס עמהם והשלימן לשישים רבוא. ואם כן הרי שמצינו שהקב״ה השלים מנינם בין בעליה בין בירידה, בירידה לשבעים, בעליה לששים רבוא, וזהו שנאמר ליעקב (בראשית מ״ו:ד׳) אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה.

בשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימה, "Your forefathers comprised only 70 people when they descended to Egypt.⁠" Moses enumerates some of the great and wonderful acts performed by God for this nation. It is these which entitle God to be loved by this people. Although only 70 people emigrated to Egypt, their number by now had increased to be like the stars in heaven. This is why in the next verse Moses demands that the people love "the Lord your God and observe His commandments. Here Moses mentions the number of Israelites descending to Egypt as being 70 whereas if you will check the number given in Genesis 46,27 you will find that actually only 69 are listed as leaving. Our sages in Bereshit Rabbah 94,9 have already pointed out that the discrepancy is accounted for by Yocheved, who was conceived by her mother on the way but was not born until Yaakov and family arrived in Egypt.
Some sources claim that the discrepancy is accounted for by Serach, daughter of Asher. They base this on Samuel II 20,19: "I am one of those who seek the welfare of the faithful in Israel.⁠" The words שלומי אמוני in that verse are understood as "completed their number.⁠"
I have seen in Pessikta D'Rav Kahane that it was the Lord Himself Who made complete the number 70 as He said (Genesis 46,4) "I am going down with you (Yaakov) to Egypt.⁠" [In other words 69 members of Yaakov's family as listed in chapter 46 in Genesis plus the Shechinah went down to Egypt. Ed.]. The author of that Midrash cites our verse: "for He is your praise and your God,⁠" in the same verse as Moses making reference to this number as proof that it was the fact that God personally accompanied the Israelites on their descent to Egypt as the reason that they can use Him as "their praise.⁠" A similar approach is taken by the Midrash in Pirke d'Rabbi Eliezer chapter 39 where the words כשש מאות אלף, "about 600,000 foot soldiers" instead of "600,000 foot soldiers (Exodus 12,37) are also interpreted as the Israelites being 1 shy of that number with God Himself making up the number 600,000. If we accept this interpretation God made up the requisite number both when the Israelites descended to Egypt and when they ascended from Egypt. This would correspond to precisely what God said to Yaakov in Genesis 46,4: "I will go down with you and I will also surely bring you up.⁠"

בשבעים נפש – הפסוק מתחיל ומסיים בבי״ת לומר שיעקב הזהירם שידבקו איש בביתו ולא יתערבו במצריים ולכך נקראו בית יעקב.

התועלת השנים ועשרים הוא להודיע עוצם הפלא שעשה השם יתעלה לישראל במצרים כי במתי מעט באו שם ובזמן לא ארוך שעמדו שם שמם השם יתעלה בזה הרבוי הנפלא עם רב השתדלות המצרים להמעיט אותם כפי יכלתם.

ואמר בשבעים נפש וכו׳. כי הוא מהענינים הגדולים הנזכרים בענין הזה וכמ״ש חי ה׳ אשר העלה אתכם מארץ מצרים (ירמיהו כ״ג:ז׳).

ועוד ביאר להם הטבה אחרת שלא נזכרה למעל׳ והיא שבשבעים נפש ירדו אבותיך מצרימ׳. ועם היותם שם בגלות בכור עוני וברזל שמך שם ה׳ אלהיך כככבי השמים לרוב.

בשבעים וגו׳ ועתה שמך וגו׳ – עיין פירוש לעיל א, י.

על ידי כוחו הנסי של ה׳ גדלה המשפחה ונעשתה לאומה. לפיכך, צריכה האומה לראות עצמה כאות להשגחה האלוקית; בעצם קיומה כבר קשורה האומה אל ה׳ בעבותות אהבה.

בשבעים נפש וגו׳ ככוכבי השמים לרוב: בא המקרא להסביר איך הוא¹ ׳תהלה׳² ותפארת לאדם, והלא כל ׳השוגה׳ מדרך הכבושה לרבים לא יחכם. על זה אמרה תורה הלא ״בשבעים נפש״, וכבר נתבאר לעיל (א,י) דמשמעות אותו לשון³ הוא גדולי הדור המאירים ככוכבים, ובבואם למצרים לא היו אנשים כאלה אלא ״שבעים נפש״, כמו שכתבתי בספר בראשית (מו,ז)⁴ שהיו הרבה יותר, אבל אלו שבעים היו מצוינים משארי בני אדם.

ועתה שמך וגו׳: הרבה גדולי המעלה⁵ בדור בחכמתם ובגדולתם. וזה הגיע ע״י שנתקרבו לה׳ בשעת מתן תורה ובאהל מועד יותר מהליכות עולם הטבע. מזה הגיע שאפילו אחרי כן שירדו ממעלת אותו מעמד⁶, מ״מ נשארו בניהם גדולי דעה וכל מעלה. כך לדורות, מי שהגיע למעלת החסידות ומופשט מהליכות עולם הטבע, בא סופו להיות אור לרבים בניו ותלמידיו. ואם כן אינו לחרפה חס ושלום אלא ״הוא תהלתך״.

[הרחב דבר: ובמשלי (ה,יט) כתיב ״באהבתה תשגה תמיד״, ואמרו בעירובין (נד,ב) ׳זה רבי אלעזר בן פדת, שהיה יושב ועוסק בתורה בשוק התחתון של ציפורי, וסדינו מוטל בשוק העליון של ציפורי׳⁷. פירוש, שאע״ג שהיה נראה כמו ׳שוגה׳⁸ מדרך העולם, מ״מ לא היה ר״א בן פדת לבוז, ואדרבה היה מכובד מאד, והוא משום שהכירו בו שהיה ״באהבתה״, היינו באהבת התורה, שכח את עצמו. והוא תהילת האדם ותפארתו. וכיוצא בזה כל דרך חסידות ואהבת ה׳, אם רק הוא באמת בלי פניה ולשם שמים.]

1. ההליכה בדרך החסידות.

2. כמבואר בפסוק הקודם ד״ה ״הוא תהלתך״.

3. של ״ככוכבי השמים״.

4. על הפסוק ״בניו ובני בניו אתו... הביא אתו מצרימה״.

5. זו המשמעות של ״ככוכבי השמים״, ו״לרוב״ הכוונה הרבה ״כוכבי שמים״ – גדולי המעשה.

6. ע״י חטא העגל והמרגלים.

7. בגלל שקיעותו הרבה בתורה שכח את טליתו בשוק העליון.

8. ״תשגה תמיד״.

בשבעים – איוו. 299, גזניוס-קאוטש 119.

ככוכבי השמים לרוב – א׳:י׳. כאן לא נזכרו שאר גדולותיו של ה׳, מפני שהן נמנו להלן י״א:ב׳-ו׳, ונסמך להן הפסוק ז: כי עיניכם וגו׳, כדי להזכיר כל מה שראו עיניהם הם.

בשבעים נפש ירדו כו׳, ועתה שמך ה׳ אלהיך כו׳ – זה בצאתם ממצרים. שבמדבר לא נתרבו מספרם, ומה כוון בזה, נראה דהוא הקדמה לפרשה והי׳, ולמדתם את בניכם דבאמת עיקר הטעם שלא נתן התורה להאבות כי המה היו מועטים ועדותן לא היה מתקבלת להדורות הבאין אחריהן ולא הי׳ נתפרסם, לכן המתין השי״ת עד שנתרבו במספר עצום ועשה אתם הנוראות האלה, במן ובעמודי ענן ואש ארבעים יום, ונתפרסם הדבר במאד זמן ארבעים שנה אשר כולן עדים ע״ז, לכן כי באתם וירשתם הארץ ויהיו ניזונים מההשגחה הטבעיית עפ״י גשם ומטר ועשב השדה, יזכרו לשמר את כל המצוה וילמדו לבניהם כי גם המה ישמעו לאבותיהם הרבים המספרים נפלאות השי״ת והנוראות הגדולות, למען לידע כי הכל בהשגחה פרטיית ולשמור כל המצוה, ויהיו ישראל באי הארץ בהוראה אחת כמו הכוכבים המעידים על מציאות השי״ת, וכמו שאמר ישעי׳ שאו עיניכם וראו מי ברא כו׳ המוציא במספר צבאם, כן יהיו דור המדבר ודור באי הארץ אוכלי המן ורואי הנפלאות לעדים על הקבלה האמיתיית בהשגחה הפרטיית ותורה מן השמים, ושכר ועונש כאשר ראיתם במדבר, לזה הקדים בשבעים נפש כו׳, ועתה שמך ה׳ ככוכבי השמים לרב, שתהיו המעידים על שכר ועונש, ותורה משמים, כמו שמעידים הכוכבים על אמיתות הדעות הנעלמים מהחוש. ודו״ק.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון