Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יְיָ לִי קוּם אִיזֵיל לְמַטוּל קֳדָם עַמָּא וְיֵיעֲלוּן וְיֵירְתוּן יָת אַרְעָא דְּקַיֵּימִית לַאֲבָהָתְהוֹן לְמִתַּן לְהוֹן.

And the Lord said to me: Arise, go, to proceed before the people, that they may be brought in to possess the land which I swore to their fathers to give them.

ואמר י״י לי אמר משה קום אזיל למטלן^א קדם (י״י) {עמא} וייעלון ויירתון ית ארעא די קיימת לאבהתהון למתן להון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למטלן״) גם נוסח חילופי: ״למיעול״.

ואמר י״י לי קום איזיל לתייר קדם עמא ויעלון וירתון ית ארעא דקיימית לאבהתהון למיתן להון.

And the Lord said to me, Arise, go, lead forth the people, that they be brought in, and possess the land which I promised to their fathers to give them.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי קֻםִ אמץִ׳ בַּיְןַ יַדַי אַלקַוְםִ וַרַחַלהֻם חַתַּי׳ יַמצֻ׳וא פַיַרִתֻ׳וןַ אלבַּלַדַ אַלַּדִ׳י קַסַמתֻ לִאבַּאאִהִם אַן אֻעטִיַהֻם

ואמר ה׳ לי, קום צא לדרך, בין-ידי האנשים, והסיע אותם, ויבואו ויקבלו בירושה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם, כי אתן להם.

ויאמר י״י אלי וגו׳ – אף על פי שסרתם מאחריו ותעיתם בעגל, אמר לי: לך נחה את העם אל אשר דברתי לך וגומ׳ (שמות ל״ב:ל״ד).

ויאמר י"י אלי וגו'‏ AND HASHEM SPOKE TO ME, [ARISE, GO ON THE JOURNEY BEFORE THE PEOPLE] – Although you had turned away from Him and had sinned by worshipping the golden calf, yet He said to me, "Go, lead the people" (Shemot 32:34).

למסע – שם הפועל.

CAUSING THEM TO SET FORWARD. Massa (causing to set forward) is an infinitive.

ואחר כל זאת אמר לי: לך נחה את העם (שמות ל״ב:ל״ד), ולא קצה בך נפשו.

And after all this He said to me: “Go lead the people” (Shemot 32:34), and His soul did not loathe you.

קום לך למסע – הוא שנאמר לך נחה את העם וגו׳ (שמות ל״ב:ל״ד).⁠¹

1. שאוב מר״י בכור שור.

קום, לך למסע, "arise go to make the people go;⁠" this is a reminder of Exodus 32,34: נחה את העם, "lead the nation!⁠"

קום לך למסע – ג׳ תגי״ן על קו״ף שאזכור להם זכות אברהם שאמרתי לו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה.

אשר נשבעתי לאבותם לתת להם – וסמיך ליה ועתה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה לומר לך שהאבות היו יראי ה׳.

ויאמר י״י אלי וגו׳ אף ע״פ שסרת מאחריו וטעיתם בעגל אמ׳ לי לך נחה את העם וגו׳. דאל״כ מה ענין זה בתוך התוכחות ומזה הטעם עצמו פירש בפסוק של ועתה ישראל אף על פי שעשיתם כל זאת עודנו רחמיו וחבתו עליכם ומכל מה שחטאתם אינו שואל מכם כי אם ליראה מכאן ולהבא וויתר לכם כל העוברים:

קום לך למסע – למסיע, כמו ״ולמסע את המחנות״ (במדבר י׳:ב׳).

ויבאו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי – כי לולא השבועה לא הייתם זוכים לה לרוב מרייכם.

ויבואו ויירשו את הארץ אשר נשבעתי, if not for God’s oath you would not have merited to inherit it due to your excessive rebelliousness.

ויאמר ה׳ אלי קום לך מסע. ראו כמה אבדתם, שבראשונה בעצמו ובכבודו היה הולך עמכם¹, ועתה אמר ׳אלי קום לך למסע ׳וגו׳²:

1. ׳וה׳ הולך לפניהם יומם׳ (שמות יג כא).

2. נראה שכוונתו כאן ובנדפס לפרש ׳למסע – למסיע׳, שיהיה מי שיסיע אותם. וראה אבע״ז (במדבר ד כד).

אע״פ שסרתם מאחריו כו׳. דאל״כ מה לענין זה בתוך התוכחות:

Although you turned away from Him, etc. Otherwise why is this verse mentioned during [Moshe's] words of rebuke?

לך למסע לפני העם – שכבר סלחתי להם, והנני מביאם אל הארץ אשר נשבעתי:

למסע – כמו מַסִיעַ מבנין הפעיל, כמו מוציא ומביא {שמואל ב ה׳:ב׳}.

ויאמר וגו׳ – ניתן לי הציווי להוליך אתכם אל הארץ המובטחת לכם, שאתם עומדים עתה לרשתה.

ויאמר ה׳ אלי קום לך למסע לפני העם – שאז בטל את הגזרה שאמר ושלחתי לפניך מלאך כי לא אעלה בקרבך, שאז לא היה אפשר שמשה ילך בראשם כי משה לא רצה לקבל הנהגה ע״י מלאך כמ״ש חז״ל עמ״ש המלאך ליהושע כי אני שר צבא ה׳ עתה באתי אבל בימי משה רבך באתי ולא חפץ בי, ויבואו ויירשו שאז היו באים ויורשים תיכף בלי שום מלחמה שאם היה משה נכנס לארץ לא היו צריכים למלחמה כמ״ש בפ׳ דברים על פסוק בואו ורשו את הארץ:

ויבואו ויירשו את הארץ וגו׳: אינו המאמר (שמות לב,לד) ״לך נחה את העם״ כפירוש רש״י, שזה נאמר אחר פיוס הראשון¹ ועדיין היה בכעס, ומשום הכי לא כתיב שם ״ויבואו ויירשו את הארץ״², ואדרבה כתיב שם ״וביום פקדי וגו׳⁠ ⁠⁠״, דמשמע שאינם בטוחים ושפוים עוד מזה העונש של אותו עון {וגם שם לא כתיב ׳אל הארץ אשר נשבעתי לאבותם׳ כמו שכתבתי שם את הטעם³. מה שאין כן כאן כתיב בלשון חביבות}. אבל אחר פיוס השלישי היה המאמר ״ויבואו ויירשו את הארץ וגו׳⁠ ⁠⁠״⁴, והיינו אותו מאמר עצמו דכתיב לעיל (א,ח) ״בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה׳⁠ ⁠⁠״.

1. שם פסוק ז׳ ״ויהי ממחרת (חטא העגל)... ועתה אעלה אל ה׳ אולי אכפרה בעד חטאתכם״.

2. אלא ״אל אשר דברתי לך״ ולא פירש את המקום, עיי״ש ברבינו.

3. משום דכך דרך כעס, כשלא מזכיר את המקום, כמו שכתב הרמב״ן ז״ל – לשון רבינו שם.

4. וכן בשמות (לג,א) ״לך עלה מזה... אל הארץ אשר נשבעתי״...

לך למסע – כמו ״לך לנסוע״, כלומר שיסע לפני העם עם ארון הברית. במדבר י׳:ל״ג.

ויבואו ויירשו – הרי זאת המצוה שבתחילת הספר בפסוק א׳:ו׳.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון