Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

יחס הגון ליתום ואלמנה – שמות כ״ב:כ״א-כ״ג, דברים כ״ז:י״ט

עָבֵיד דִּין יִיתַם וְאַרְמְלָא וְרָחֵים גִּיּוֹרָא לְמִתַּן לֵיהּ מָזוֹן וּכְסוּ.

He executes judgment for the orphan and the widow, and has pity on the stranger to give him food and raiment.

עבד דיניהון דיתמיה ודארמלתה ורחם גיורה למתן ליה מזון ואצטלי^א.

א. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין (במקום ״ואצטלי״) גם נוסח חילופי: ״ואסט׳⁠ ⁠⁠״, ובגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואצטלי״) גם נוסח חילופי: ״ולבוש״.

עבד דין ייתם וארמלא ורחים גייורייא למיתן ליה מזון ואסטוליא.

He does judgment for the orphan and widow, and hath compassion upon the stranger to give him food and raiment.

צַאנִעֻ חֻכּםַ אַלּיַתִימִ וַאלּאַמַלַתִ וַמֻחִבֻּ אַלגַ׳רִיבִּ יַרזֻקֻהֻ טַעַאמַא וַכִּסוַתַּ

עושה את פסק הדין של היתום והאלמנה, ומחבב את הנכרי, בזה שיתן לו פרנסה, אכל וכסות.

עושה משפט^א יתום ואלמנה – הרי גבורתו,⁠^ב ואצל גבורתו ענוותנותו.

ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – ודבר חשוב הוא זה, שכל עצמו של יעקב אבינו נתפלל על זה:⁠^ג ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבוש (בראשית כ״ח:כ׳).

א. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 נוספה כאן (בהשפעת דברים כ״ז:י״ט) מלת: ״גר״.

ב. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917: ״גבורה״.

ג. כן בכ״י לייפציג 1, מינכן 5. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד 34: ״על זה נתפלל״.

עשה משפט יתום ואלמנה HE EXECUTES JUDGMENT OF THE FATHERLESS AND THE WIDOW – You have mention of His power (in the preceding verse) and together with His power you find mention of His humility here ("He executes judgment of the fatherless and the widow") (Megillah 31a).

ואהב גר לתת לו לחם ושמלה AND HE LOVES THE STRANGER IN GIVING HIM BREAD AND RAIMENT – and this (bread and raiment) is a matter of importance, for the very self of (all the energies of) Yaakov, our ancestor, was to pray for this, "Let Him give me bread to eat and raiment to put on" (Bereshit 28:20) (Bereshit Rabbah 70:5).

עשה משפט – אף על פי שהוא נשגב, הוא עושה משפט גר ויתום ואלמנה שאין להם עוזר, כטעם: אבי יתומים (תהלים ס״ח:ו׳). וכן הגר, ויכלכלהו בהשענו עליו.

HE DOTH EXECUTE JUSTICE. Even though He is exalted, He executes justice on behalf of the orphan and widow who have no one to help them, as in a father of the fatherless and a judge of the widows (Ps. 68:6). He similarly loves the stranger and sustains him when he¹ relies on Him.

1. The stranger.

עושה משפט^א יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – חונן ומרחם עניים.

א. בכ״י מינכן 52 נוסף כאן: גר.

עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – HE EXECUTES JUSTICE FOR THE ORPHAN AND WIDOW AND LOVES THE FOREIGNER TO GIVE HIM FOOD AND CLOTHING – Gracious and compassionate towards the poor.

עושה משפט יתום ואלמנה – אע״פ שהוא נשגב כמו שאמר האל הגדול הגבור והנורא, הוא עושה משפט יתום ואלמנה, והוא שאמרו רז״ל דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים, בכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה שם אתה מוצא ענותנותו. וכן אמר דוד ע״ה (תהלים ס״ח:ו׳) סולו לרוכב בערבות ביה שמו, וסמיך ליה אבי יתומים ודיין אלמנות. וכן אמר ישעיה ע״ה (ישעיהו נ״ז:ט״ו) שוכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח.

ואוהב גר – וכיון שכן ואהבתם את הגר, וכן כתוב במקום אחר (ויקרא י״ט) ואהבת לו כמוך.

עושה משפט יתום ואלמנה, "He carries out judgment of orphan and widow.⁠" Even though God is so high, exalted, He nevertheless concerns Himself personally with the most lowly one of His creatures. Our sages in Megillah 31 drew our attention to the fact that whenever God's greatness is referred to in either the Torah, the Books of Prophets, or the Scriptures, you find side by side a reference to His "humility,⁠" to the fact that He associates and takes a personal interest in the fates of the most humble. Our verse is one such example. Another example is found in Psalms 68,5 where David exalts God's greatness, following with the words: "He acts as father for the orphans and as judge for the widows. A similar sequence of verses is found in Isaiah 57,15: "For thus said He Who high aloft forever dwells, whose name is holy: 'I dwell on high in holiness; yet with the contrite and lowly in spirit reviving the spirits of the lowly.'"

ואוהב גר, "and Who loves the proselyte;⁠" seeing that God loves the convert, we are to love the convert also. We have another verse on the same subject in Leviticus 19,34 where God says: "love him as yourself.⁠"

לתת לו לחם ושמלה – והם כל צורכי האדם והנה הוא מפרנס העניים אשר אין להם אוהב וריע:

לתת להם לחם ושמלה, "to give them bread and clothing.⁠" God will provide the basic necessities of life for those who have no one else to look after them.

ואוהב – ב׳ ואוהב גר ואוהב חמס שנאה נפשו אוהב את הגר אבל האוהב חמס שנאה נפשו.

ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה – רוצה לומר: שהוא משגיח על הנרדפים כמו הענין בגר שאין לו עוזר מפני שאין לו קרובים והנה השם יתעלה ישגיח בו לתת לו לחם לאכול ובגד ללבוש וזה אמנם סודר ממנו יתעלה בו לפי מה שאחשוב מצד ההשגחה הכוללת שבה נותן לחם לכל בשר ואף על פי שאינו באופן שיתכן שתדבק בו ההשגחה הפרטית.

התועלת התשע עשרה הוא להודיע שהשם יתעלה סדר המציאות באופן שאין החלושים והשפלים נתונים ביד מי שתקיף מהם כי גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם ובזאת ההשגחה ינצל עני מחזק ממנו כמו שביארנו בביאורנו לספר איוב ובהיות הענין כן הנה מי שירדוף החלושים ילך כנגד כוונת השם יתעלה אשר השגיח בהם בזה האופן וישיגהו עונש נפלא מהשם יתעלה ולזה אמר שהשם יתעלה עושה משפט יתום ואלמנה לזרז ישראל שישפטום בצדק כי בסוף כשלו בזאת המדה הפחותה כאמרו יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבא אליהם.

עושה משפט יתום ואלמנה – במקום גבורתו מצינו ענותנותו יאמר כי י״י אוהב משפט ועושה אותו בכל מקום שיצטרך ואפילו שיהיו הצריכים אליו תשושי כח הוא מיפה את כחם ומחזיקם ואוהב גר אשר אין לו עוזרים לתת לו הדברים ההכרחיים.

ודבר חשוב הוא זה שכל עצמו של יעקב אבינו ע״ז נתפלל. פי׳ ולא תחשוב שדבר קטון הוא זה שמבטיח לתת לגר לחם ושמלה ונראה שאין לו גבורה ויכולת על יותר מזה שהרי לעיל מיני כתיב עושה משפט יתום ואלמנה הרי גבור:

כי כן יעשה ג״כ משפט יתום ואלמנה ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה.

וזכר היתום והאלמנה והגר לפי שאלו תשש כחם ואין להם עוזרי׳ והוא ית׳ חומל עליהם ולא יחמול על הפושעים. כי במקום גבורתו מצינו ענותנותו כבשלהי פרק בני העיר (דף ל״ב).

ודבר חשוב הוא זה. ואם תאמר, ולמה הוא חשוב דבר זה כשנותן לו בגד ללבוש, דהא כל אדם בעולם יש לו בגד ללבוש ולחם לאכול. ויש לומר, דהכי פירושו, כי לשאר בני אדם אין הקדוש ברוך הוא נותן לו רק העושר, וכיון שאינו מזמין לפניו לחם לאכול ובגד ללבוש, רק ממון, והוא עצמו עושה ממנו בגדים. סוף סוף, לא נתן לו דבר חשוב בשעה שנתן לו, רק שהוא עשה ממנו דבר חשוב. אבל הגר מזמין לפניו בגד ולחם, שהוא דבר חשוב בעצמו. ונראה כי חשוב הגר אצל השם יתברך, ולא יאמר שהגר הוא פחות ושפל אצל השם יתברך, כמו שהוא אצל האדם:

הרי גבורה כו׳. כלומר, ממה שכתב בתחלה כי ה׳ אלהיכם הוא אלהי האלהים וגו׳ הרי גבורה, לכך סמך לו עושה משפט יתום ואלמנה וגו׳ להודיע ענותנותו, שעושה משפט אלו שהם תשושי כח ואין להם עוזרים:

ודבר חשוב הוא זה כו׳. פי׳ ולא תחשוב שדבר קטן הוא לתת לגר לחם ושמלה שנראה מזה שאין לו גבורה ויכולת יותר מזה, שהרי לעיל מיני׳ כתיב עושה משפט יתום, הרי גבורה:

This expresses power, etc. I.e., the previous verse, "For Adonoy, your God, is God over judges etc.,⁠" expresses power. Therefore juxtaposed to it is, "Who performs justice for orphan and widow etc.⁠" This is to inform us of His humility, that He performs justice for those who are weak and helpless.

This is a significant matter, etc. I.e., do not think that it is a small matter to provide the convert with bread and a garment. [And do not think] it seems from here that He is incapable of [providing] more, for it is written above, "Who performs justice for orphan and widow,⁠" which expresses power.

עשה משפט יתום ואלמנה – אעפ״י שהוא נשגב ומרומם הוא חונן את הנדכאים, ועושה משפט יתום ואלמנה, שעל הרוב היתום והאלמנה עשוקים, לפי שאין להם מי יעמוד לימינם, וכן אוהב את הגר, דבר בהווה, שהגר אוהביו וריעיו רחוקים ממנו, ואין לו עוזר:

עשה משפט וגו׳ – חשיבותו הגדולה של האדם בעיני ה׳, מתגלה בדאגתו ליתום, לאלמנה ולגר; שכן ה׳ עושה משפט יתום ואלמנה העזובים והנעלבים, והוא פונה באהבה אל הגר, אשר עזב את העולם האלילי כדי להצטרף אל ה׳ ואליכם. הגר ויתר על כל קשריו החברתיים והלאומיים הקודמים; אין לו עבר ואין לו זכות אבות. בהתעורר בלבו רגש טהור הראוי לרמתו הגבוהה של האדם, הוא נס אל ה׳ ומשליך את כל יהבו עליו. הוא סמוך ובטוח שה׳ לא יעלים עיניו מן ה״אנושי״ שבו, ושבעת שהוא פונה אל ה׳ בכיסופים ״אנושיים״, ה׳ יקבל אותו אל תחת כנפי בריתו.

ה׳ אוהב את הרגש האנושי האמיתי שבאדם שמביא אותו להימלט אל ה׳, והוא נותן לגר ״אמצעי קיום ומעמד אזרחי״, שביטוים הוא ״לחם ושמלה״. וכן יעקב אבינו כולל בתיבות ״לחם״ ו״בגד״ את כל הטובה החומרית שאדם יכול לקוות לקבל מיד ה׳ (בראשית כח, כ; עיין פירוש שם).

עושה – בהפך דרכי להשגיח ולהושיע דכאי ארץ לעשות משפט יתום שאין מי שיריב ריבם ולתת לחם ושמלה לגר שאין לו מכיר לתת לו צרכיו:

עושה משפט וגו׳: הוא הקדמה למקרא הסמוך ״ואהבתם וגו׳⁠ ⁠⁠״. שהקב״ה ב׳גדולתו׳ הוא מזדקק לדכאי רוח עד שתובע עלבון יתום ואלמנה. וזהו משמעות ״עושה משפט״ כמו שכתבתי בספר שמות (כח,טו)¹.

ואוהב גר וגו׳: מזדקק לפרנסת ״גר״, שהוא הדיוט² שבישראל, ונדרש להשגחה פרטית להשיג ״לחם ושמלה״, שהרי אין לו אחוזה ונחלה.

1. ׳אלא עיקר פירוש ״משפט״ – לתבוע עלבונם של ישראל׳...

2. הדיוט בחשיבות, כי אין לו קרובים ונחלה וכו׳, אך יכול להיות תלמיד חכם וכדו׳.

עושה משפט וגו׳ – ה׳ עוזר גם למי שהוא גלמוד לגמרי, מכאן ראיה שאין לפניו משוא פנים.

ואוהב גר – ה׳ מרחם ביותר על הגר, המשולל זכויות אזרח, ונותן לו את צרכי החיים שלו (בראשית כ״ה:כ׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון