Devarim 10 – דברים י‏ – Mikraot Gedolot

לכהנים ולויים אין נחלה – במדבר י״ח:כ׳, במדבר י״ח:כ״ד, דברים י״ח:א׳-ב׳, יהושע י״ג:ל״ג

עַל כֵּן לָא הֲוָה לְלֵוִי חוּלָק וְאַחְסָנָא עִם אֲחוֹהִי מַתְּנָן דִּיהַב לֵיהּ יְיָ אִנּוּן אַחְסָנְתֵיהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ אֱלָהָךְ לֵיהּ.

Therefore, Levi has no portion or inheritance with his brethren; the gifts which the Lord shall give him are his inheritance, as the Lord your God has told him.

בגין^א כדין לא הווה לשבטה דלוי חלק ואחסנה עם אחוי קרבנוי די״י אינון אחסנתיה היך מה דמלל י״י אלהכון עמכון^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״בגין״) גם נוסח חילופי: ״מן בגין״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״עמכון״) גם נוסח חילופי: ״להון״.

בגין כן לא הוה לשיבט לוי חולק ואחסנא עם אחוהי מתנן דיהב ליה י״י הינון אחסנתיה היכמא דמליל י״י אלקכון ליה.

Therefore the tribe of Levi hath not a portion or inheritance with his brethren; the gifts which the Lord giveth him are his inheritance, as the Lord your God hath spoken to him.

וַלִדַ׳לִךַּ לַם יַכֻּן לִלִוַאנִיִּין נַצִיבֹּ וַנַחלַתֹ מַעַ אִכ׳וַתִהִם בַּל הִבַּאתֻ אַללָּהִ הִי נַצִיבֻּהֻם כַּמַא אַמַרַ בִּהַא לַהֻם

ולכן לא נמצא ללוים חלק ונחלה עם אחיהם, אלא הענקותיו של ה׳ הן חלקם המגיע להם, כפי-שצוה בהן, עבורם.

על כן לא היה ללוי חלק – לפי שהובדלו לעבודת המזבח, ואינו פנוי לחרוש ולזרוע,⁠^א ונוטל פתו^ב מזומן מבית המלך.

א. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, המבורג 13, לונדון 26917 נוסף כאן: ״י״י הוא נחלתו״.

ב. כן בכ״י לייפציג 1. בכ״י אוקספורד 165, לונדון 26917: ״פרס״.

על כן לא היה ללוי חלק THEREFORE LEVI HAS NO PORTION – because they have been singled out for the service of the altar (v. 8), and therefore were not free to plow and sow. י"י הוא נחלתו HASHEM IS HIS INHERITANCE – he receives his daily fare ready for him from the King's house (from the Temple; the dues from the sacrifices, etc.).

פס׳: על כן לא היה – ואנכי עמדתי בהר. ¹אלו מ׳ האחרונים. ויאמר ה׳ אלי קום לך למסע:

1. אלו מ׳ דאחרונים. דכתיב ויאמר ה׳ קום לך למסע לפני העם וכו׳ והוא אחר שנתרצה הקב״ה מעון העגל והוא אחרי מ׳ האחרונים שניתן הלוחות השניים:

י״י הוא נחלתו – כטעם: י״י מנת חלקי וכוסי (תהלים ט״ז:ה׳). וזאת היא עבודת השם בלמוד דרכיו.

THE LORD IS HIS INHERITANCE. Its meaning is the same as O Lord, the portion of mine inheritance and of my cup (Ps. 16:5). It refers to serving God by learning His ways.⁠¹

1. See Ibn Ezra on Deut. 6:7 and the notes thereto.

על כן – שבחרם הקב״ה לשמשו, לא^א היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו – שלא יתעסק רק בשימושו.

ואם תאמר: במה יתפרנסו? י״י הוא נחלתו – שצוה לישראל לזרוע לחרוש ולקצור, ולתת להם מעשר דגן תירוש ויצהר, וערים לשבת (במדבר ל״ה:ב׳) יתנו להם, מפני שהם משמשים לפני המקום במקומם.

א. כן בפסוק, בפענח רזא כ״י אוקספורד אופ׳ 103 בשם ר״י בכור שור, ובספר הג״ן (שלא בשמו). בכ״י מינכן 52: ולא.

על כן – THEREFORE – since the Blessed Holy One chose them to serve Him, לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו – LEVI HAS NO PORTION OR INHERITANCE WITH HIS BROTHERS – so that he shall be involved in nothing except His service.

And if you will say: How will he make a living?! י"י הוא נחלתו – HASHEM IS HIS INHERITANCE – that He commanded to Israel to sow, plow, and reap, and to give them a tithe of grain, wine, and oil; and cities to dwell in they shall give them, since they [the Levites] serve before the Omnipresent instead of them.

וטעם על כן לא היה ללוי – הוא בעבור שכולם משרתים ועוזרים את הכהנים בעבודתם, כי כל דבר המקדש בעבור הקרבנות, וכן אמר: וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך (במדבר י״ח:ב׳).

WHEREFORE LEVI HATH NO PORTION. The purport thereof is¹ that because they all [i.e., the Levites] minister to and assist the priests in their [Divine] Service, since every part of the Sanctuary pertained to the offerings, [therefore, the whole tribe of Levi was not free to devote itself to the cultivation and development of the Land; therefore they received no portion therein]. And so He said [to Aaron], And thy brethren also of the tribe of Levi, the tribe of thy father, bring thou near with thee, that they may be joined unto thee, and minister unto thee.⁠²

1. In view of the fact that Ramban explained the preceding verse as referring only to the priests, the question arises: why does the verse before us explain that the Levites have no portion in the Land, when only the priests were discussed in this section? Ramban answers, "The purport thereof is etc.⁠"

2. Numbers 18:2.

על כן שבחרם ה׳ לשמשו לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו שלא יתעסקו אלא בשימושו.

וא״ת במה יתפרנסו? ה׳ הוא נחלתו ה׳ שצוה את ישראל לחרוש ולקצור בשבילם ולתת להם מעשר דגן תירוש ויצהר וערים לשבת.

[ז] כי על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו ה׳ הוא נחלתו – ירצה הם יקבלו שכרם מאתכם והיה להם למנה ואתם כשתשלמו שכרם מעלה עליכם כאלו עשיתם.

על כן לא היה ללוי חלק לפי שהובדלו לעבוד׳ מזבח ואינן פנויין לחרוש ולזרוע. לא מצד שנתקדשו להיות משרתי עליון כפי המובן מהכתוב דאדרבה ראוי להרבות שכרם ולא למעטן:

י״י הוא נחלתו נוטל פרס מזומן מבית המלך שהם התרומות והמעשרות. ומה שפירש י״י הוא נחלתו על הפרס הנתון להם מן התרומות והמעשרות הוא מפני שי״י הוא נחלתו היא תשובה על מאמר לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו שיתחייב מזה לתת להם פרנסה אחרת תמורת החלק והנתלה שלקח מהם וכשאמר הוא נחלתו יחוייב בהכרת שיפורש על הפרס הנתון להם תמורת החלק הלקוח מהם שהם התרומות והמעשרות וכנה אותם בשם פרס מבית המלך מפני שמזה הצד נקראו התרומות והמעשרות בשם י״י ואמר פרס מזומן ולא סתם פרם להודיע שזה שנתן להם במקום החלק ונחלה לישראל הוא מפני שהפרס הזה מזומן בלתי עמל אינן צריכין לטורח ועמל עד שימנע אותם מעבוד׳ המזבח:

ואם תאמר אם קרבו לאל יתברך למה לא נתן להם נחלה בארץ. דעו שהסבה בזה היתה לפי שהשם יתברך הוא נחלתו לא לשנאתו אותם חלילה. כי אם שהבדיל׳ לעבודתו. ולא יהיו טרודי׳ בנחלת׳.

לפי שהובדלו וכו׳. ואין פירושו מפני שהוא נושא הארון לא יהיה לו חלק ונחלה, דבשביל זה יהיה מגרע גרע, אין זה סברא, שאדרבה, מפני חשיבותו יטול יותר, אלא כדי שיהיו פנוים וכו׳:

לפי שהובדלו לעבודת מזבח כו׳. כלומר לא מצד שנתקדשו להיות משרתי עליון כמובן מן הקרא, דאדרבה ראוי להרבות שכרם ולא למעטם:

נוטל פרס מזומן כו׳. והם התרומות ומעשרות. ויהי׳ מאמר ה׳ הוא נחלתו תשובה על מאמר לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו, יחוייב מזה ליתן להם פרנסה אחרת תמורת החלק והנחלה. וכשאמר ה׳ הוא נחלתו יחויב בהכרח שיפורש על הפרס שהם התרומות והמעשרות. ואמר מזומן, להודיע שזה שנותן להם במקום החלק שנתן לישראל, הוא מפני שזה מזומן בלי עמל, ואין צריכין לעמל עד שימנעו מעבודת המזבח:

Because they were separated for service at the altar, etc. I.e., it is not because they were separated to serve Adonoy that they had no share, as might be understood from the verse. For on the contrary, it would be fitting to increase their benefits, not to diminish them.

He receives his allotted portion, etc. His portion is the gifts of terumos and ma'aseros (tithes). The phrase, "Adonoy is his heritage,⁠" is in response to, "Leivi had no share or territory with his brothers.⁠" Their sustenance must be provided in another way in lieu of receiving a share or land. And, "Adonoy is his heritage,⁠" must be explained as referring to Leivi's allotted portion, which is the gifts of terumos and ma'aseros. Rashi says, "provided readily,⁠" to indicate that Leivi's portion [of terumos and ma'aseros] was given to them, in lieu of [a portion in the] land that was given to the Israelites, because it is readily available without effort. And [as a result] they do not need to toil, to the point they would refrain from service at the altar [when they will need to toil].

עם אחיו – השבטים:

ה׳ הוא נחלתו – נוטל פרס מזומן מבית המלך:

על כן – ולא תאמר שהפסידו עי״כ שאין להם חלק בארץ עז״א שעל כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו מפני שה׳ הוא נחלתו, והם הובדלו להיות עובדי ה׳ ומקבלים פרס מבית מלכו של עולם, ואין להם לעסוק בעבודת האדמה רק בעבודת ה׳ ועל שלחן המלך הם אוכלים למען יחזקו בתורת ה׳ ובעבודתו:

על כן לא היה ללוי¹ חלק ונחלה: לא כמו שכתבתי בפרשת קרח (במדבר יח,כ) שרק ׳נחלה׳ לא יהיה לשבט לוי אבל ׳חלק׳ בביזת נכסים שוים לכל ישראל, ולא נשתוו אז לכהנים שכתוב בהם ״וחלק לא יהיה לך וגו׳⁠ ⁠⁠״, והוא משום שמופרשים (הכהנים) לקדושת העבודה, משא״כ הלוים. אבל² משקבלו במוסרות את עול התלמוד נתקדשו גם לזה שאין להם (אפילו) ׳חלק׳ והשתוות להמון ישראל המרבים נכסים ונהנים מכל חפצי העולם. (ועיין להלן יח,ב).

ה׳ הוא נחלתו: הוא המעשר³. ועד כה לא כתיב על זה ברכה מיוחדת, רק שיהיה ״כדגן מן הגורן״ (במדבר יח,כז), אבל עתה חלה על זה ברכת ה׳, וכדאיתא בעבודה זרה (יט,ב) ׳כל העוסק בתורה⁴ נכסיו מצליחין, דבר זה נאמר בתורה׳⁵ וכו׳. נמצא ד״נחלתו״ באה בהשגחת ה׳.

כאשר דיבר וגו׳: היינו אחר מעשה העגל שאמר משה ללוים (שמות לב,כט) ״ולתת עליכם היום ברכה״, שאתם ראוים לכך. וכאן נתקיימה חלות הברכה. ושם מבואר עוד. ועיין להלן (יח,ב).

1. בפסוק זה יפרש רבינו ״לוי״ כפשוטו – שבט לוי, ויסביר שבתקופה מסויימת קיבל על עצמו כל השבט להיות עמלי תורה.

2. כל זה היה נכון בתקופה ההיא, שנה שניה לצאתם ממצרים, אבל כאן בשנת הארבעים כשבאו לערבות מואב...

3. רש״י: נוטל פרס מזומן מבית המלך.

4. כל זה בהמשך לדברי רבינו בקטע הקודם ש״לוי״ המוזכר בפסוקנו הם שבט לוי שהיו עמלי התורה.

5. דכתיב (להלן כט,ח) ״ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם, למען תשכילו את כל אשר תעשון״. אך קצ״ע, לדברי רבינו מדוע לא הביאה הגמרא את פסוקנו לראיה.

על כן לא היה וגו׳ – השוה להלן לפסוק י״ח:א׳ והלאה.

על כן לא היה ללוי וכו׳ כאשר דבר ה׳ אלהיך לו – וכן בשופטים י״ח והיינו שה׳ דבר לאהרן נשיא השבט בפ׳ קרח י״ח ויאמר ה׳ אל אהרן אתה וכו׳ שנתיחד הדבור לאהרן. ופשוט.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון