×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ה) וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן⁠־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת⁠־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָר֖וֹן אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃
I turned and came down from the mountain, and put the tablets in the ark which I had made; and there they are as Hashem commanded me.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתחזקוניטור הפירוש הארוךאברבנאלאור החייםשד״לרש״ר הירשנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןעודהכל
וְאִתְפְּנִיתִי וּנְחַתִית מִן טוּרָא וְשַׁוִּיתִי יָת לוּחַיָּא בַּאֲרוֹנָא דַּעֲבַדִית וַהֲווֹ תַמָּן כְּמָא דְּפַקְּדַנִי יְיָ.
And I returned and descended from the mount, and put the tables into the ark which I had made, and they are there, as the Lord commanded me.
וכוונית ונחתית מן טורה ושווית ית לווחייה בארונה די עבדית והוון תמן היך מה די פקד יתיה ממרה די״י.
וכוונית ונחתית מן טוורא ושוויית ית לוחיא בארונא דעבדית והוו תמן צניעין היכמא דפקדני י״י.
And I turned and came down from the mountain, and put the tables into the ark which I had made, and there are they laid up (hidden) as the Lord commanded me.
ואפן וארד מן ההר – שמסר לי הקב״ה סדרי מחילה וסליחה, ואותו יום היה יום ארבעים יום שעמד בהר בקבלת לוחות שניות, 1והוא היה יום עשור בתשרי, ולכך קבע אותו יום הקב״ה יום מחילה וסליחה לישראל, כמו שעשה באותו עת, כן יעשה עמנו בכל עת ובכל שעה אמן.
1. והוא היה יום עשור בתשרי. רש״י שמות י״ח י״ג, ורש״י עקב ט׳ י״ח.
תֻ׳םַּ וַלַיְתֻ וַנַזַלתֻ מִןַ אלגַבַּלִ וַצַיַּרתֻ אַללַוְחַיןִ פִי אַלצֻּנדֻוקִ אלּדִ׳י צַנַעתֻהֻ וַבַּקַיַא הֻנַאךַּ כַּמַא אַמַרַנִי אַללָּהֻ
אחרי זאת פניתי וירדתי מן ההר, ושמתי את שני הלחות בארון אשר כבר עשיתי אותו, ונשארו מנחים שמה כפי-שצוה עלי ה׳.
ואפן וארד מן ההר – באותו יום עצמו ביום ג׳ בשבת עשרה בתשרי והוא שנאמר בפרשת תשא ויהי ברדת משה מן ההר וגו׳. ואף על פי שנתעכב קצת יום עשרה בתשרי שירד מן ההר והביא את הלוחות אינו ממנין המ׳ יום שלישיים שהרי כבר נשלמו הם בעלות השחר של עשרה בתשרי. נמצא תחילת פרישתו ביום שני בשבת שהוא ר״ח סיון של מתן תורה שבו התחיל משה להתענות כדי למרק אכילתו להיות כמלאכי השרת לקבל התורה בטהרה ובעליה אחרונה ביום ה׳ בשבת בכ״ט באב וסוף תעניותיו ביום שני בשבת בי׳ בתשרי לכך נהגו העולם להתענות שני וחמישי ושני סדר זה מר״ח סיון עד י׳ בתשרי. כך מצאתי.
ואפן וארד מן ההר, "I turned around and descended from the Mountain;⁠" on the same day, on Tuesday, the tenth day of Tishrey. This is what is written in Exodus 34,29: ויהי ברדת משה מן ההר, "it happened while Moses was on his descent from the Mountain, etc.;⁠" even though Moses had delayed briefly on the Mountain, he descended on that day and brought the second set of Tablets with him. This day is not included in the three times 40 days that Moses had spent on the Mountain. Those forty days had already been completed at dawn of the day that Moses descended. Moses' absences from the people, and his fasting, therefore commenced on Monday, the first day of Sivan, prior to the revelation on the sixth day of the month, as he had to completely discharge any remnants of food and drink consumed before he ascended the Mountain where he had to be comparable to angels who do not eat or drink. He therefore could remain in a constant state of ritual purity. He completed his fasting on Monday the ninth day of Tishrey. This is why it became a custom among some of our people to observe Mondays and Thursdays commencing with the first day of Sivan and concluding on the tenth day of Tishrey.
ואפן וארד מן ההר ואשים את הלוחות בארון אשר עשיתי – ברדתי מן ההר:
ויהיו שם – לעד:
כאשר ציוני י״י – להיות כבודו שוכן בתוך בני ישראל:
ואפן וארד מן ההר ואשים את הלוחות בארון אשר עשיתי, "I turned around and descended from the Mountain and placed the Tablets in the ark that I had constructed.⁠" I did this immediately after descending from the Mountain.
ויהיו שם, "they remained there.⁠" Permanently.
[This is a part of Moses' admonition. The emphasis is not on the fact that these Tablets were received, but on the quasi secrecy with which they were received, and the fact that other than Moses no one had ever seen what was written on these Tablets. Had the first set of Tablets survived intact their presence after having been displayed by Moses would have been an ongoing reminder of the revelation at Mount Sinai. Partly based on Rabbi Avraham Sabba in his Tzror hamor. Ed.]
כאשר צוני ה'. "As Hashem had commanded me.⁠" God had commanded that some of His glory be present on earth in the camp of the Children of Israel.
והנה בא הצווי הזה בכאן מלבד הסבה אשר זכרתי לומר לישראל. כי הם לא זכרו ממתנתם וחסדם שעשה עמהם השם יתברך כלל. כי הנה הלוחות אשר נשברו חזרו השם יתברך ליושנם ויהיו שם בארון. וזה היה אליה׳ הצלחה רבה שהחסד שחננם השם יתברך ושנאבד מהם לחטאת׳ חזר לידם ולא חסרו ממנו דבר.
כאשר צוני ה׳ – פירוש כל המשך הזמן אשר צוני, והכוונה הוא לו׳ עד כי יבא זמן שהוציאם מאותו ארון ונתנם בארון שעשה בצלאל.
כאשר צוני השם, "as God commanded me.⁠" Moses meant that all the time it took for him to bring the Tablets to the people and to place them in the ark constructed by Bezalel, the Tablets remained in the ark which he had constructed and taken up to Mount Sinai with him.
ויהיו שם – עד שהוקם המשכן.
ויהיו שם כאשר צוני ה׳ – הם נשארו שם כערבון וכעדות לברית ה׳ המחודשת.
ואפן: בספר שמות (לב,טו)1 ביארנו הא דכתיב ״ויפן״ בירידה ראשונה, משום שמשה חזר אחורנית ופניו כלפי שכינה, ובשעה שהלוחות בידו היה חש שלא יפול ויכשל בדבר ויפלו הלוחות מידו ח״ו, על כן היה נפנה לאחוריו2. וכן הפירוש לעיל (ט,טו)3 בירידה ראשונה.
וכאן כתיב כן בירידה שניה4, ללמדנו שבאמת מצד הליכת ההר לחוד לא היה צריך עוד להפנות לאחוריו, שהרי כבר ידע דרך הלוכו מפעם הראשונה5, אבל גם ברדתו מן ההר עד שהניח בארון הלך הכל לאחוריו6. וזה לא היה בראשונה, כי ברדתו מן ההר7 וראה העגל שבר הלוחות, משא״כ בשניות הלך יותר לאחוריו עד שהניח בארון. וכך עשה רבא, כד הוי מיפטר מרביה, הוי אזיל לאחוריה עד דמנגפין כרעיה על אסקופתא דבי רב יוסף דמא8, כדאיתא ביומא (נג,א). למדנו דלא רק ד׳ אמות צריך לעשות כן, אלא עד שיתכסה מעיניו, וכמו שעשה משה רבינו.
ויהיו שם כאשר צוני ה׳:⁠9 הוא מיותר, וללמד שלא רק ברגע הראשון היה10 של עץ, אלא היו מונחים שם זמן רב עד בוא השעה שנגמרה מלאכת המשכן. וכל זה ללמדנו כי יש לתלמיד חכם, שנמשל לארון הקודש כמו שיבואר בסמוך, לסבול הרבה חיי צער ועוני עד בוא דבר ה׳ להגביה קרנו.
{וקרוב לפרש ״כאשר צוני ה׳⁠ ⁠⁠״: כמו כשלמד עמדי11 הייתי בעינוי – ״לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי״, כך היו הלוחות בארון עץ. ועיין לעיל (ד,ה) מה שכתבתי במשמעות ״כאשר צוני״}.
1. ״ויפן וירד משה מן ההר״.
2. לשון רבינו שם: על כן הפנה עצמו ומצדד פניו והולך לאחוריו.
3. ״ואפן וארד מן ההר״.
4. ומדוע משה מספר זאת גם בענין הלוחות השניים, ברור שכך עשה.
5. טיעון מעט דחוק, לענ״ד.
6. כלומר, לא רק בראש ההר הלך לאחוריו, אלא המשיך ללכת כך עד תחתית ההר, מה שלא עשה כך בלוחות הראשונים, וכפי שיסביר רבינו.
7. ושמע את קול העם ברעו וכו׳, זה גרם לו להסתובב ולראות את העגל וכו׳.
8. (בתרגום לעברית) רבא, כאשר היה נפטר מלפני רב יוסף רבו, היה הולך לאחוריו (בלי שיביט בדרכו) עד שניגפו רגליו, ונתלכלכו האסקופות (המפתן) של בית רב יוסף בדם.
9. הרמב״ן הביא שתי פרשנויות למילים אלו: פירוש ראשון, ע״פ דרך חז״ל שהיה זה ארון אחר מארונו של בצלאל, שיעור הכתוב – שהיו שם עד שנעשה המשכן שצוני (שמות כה,כא) ״ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך״. ועל דרך הפשט שזהו הארון שעשאו בצלאל הפירוש הוא: שהיו שם לעד לעולם כאשר ציוהו ה׳ מתחילה ״ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך״.
10. היו הלוחות מונחים בארון זה של עץ.
11. ״ציוני״ במשמעות של לימדני.
ואפן וארד – סמך למה שכתבתי {הואיל משה דברים ט׳:י״ח} שמשה לא ישב כי אם פַּעֲמַיִם מ׳ יום בהר, ובשלישית לא נתעכב שם כלל.
ואפן וארד – כמו למעלה ט׳:ט״ו.
ויהיו שם – לכאורה היה שייך לומר כאן ״עד היום הזה״, אבל נראה כי בשעה שהשמיע משה רבינו את נאומו נסמך לפסוק הזה מיד פסוק ח׳ (פסוקים ו׳-ז׳ נתווספו על ידי משה רבינו אחרי כן, ראה להלן) ואם כן, ״עד היום הזה״ הנאמר בסוף פסוק ח, שייך גם כן לפסוק זה.
ויהיו – הטעם נסוג אחור. גזניוס-קאוטש 39.
תרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)מדרש אגדה (בובר)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתחזקוניטור הפירוש הארוךאברבנאלאור החייםשד״לרש״ר הירשנצי״בהואיל משהרד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144