וֶהֱבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ – מַאי טַעְמָא דְּמָאן דְּאָמַר קְדֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה קִדְּשָׁה לִשְׁעָתָהּ וְלֹא קִדְּשָׁה לֶעָתִיד לָבוֹא דִּכְתִיב ״וַיַעֲשׂוּ כָּל הַקָּהָל הַשָּׁבִים (מֵהַגוֹלָה) [מִן הַשְּׁבִי] סֻכּוֹת וַיֵּשְׁבוּ בַסֻכּוֹת״ וְגוֹ׳, אֶפְשָׁר בָּא דָּוִד וְלֹא עָשָׂה סֻכָּה, בָּא שְׁלֹמֹה וְלֹא עָשָׂה סֻכָּה עַד שָׁבָּא עֶזְרָא, אֶלָּא מַקִּישׁ בִּיאָתָם בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן, מַה בִּיאָתָם בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מָנוּ שְׁמִיטִין וְיוֹבְלוֹת, וְקִדְּשׁוּ עָרֵי חוֹמָה וְנִתְחַיְּבוּ בְּמַעֲשֵׂר, אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא וְכוּ׳, וְאוֹמֵר וֶהֱבִיאַךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, מַקִּישׁ יְרֻשָּׁתְךָ לִירֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ מַה יְּרֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, אַף יְרֻשָּׁתְךָ בְּחִדּוּשׁ כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ. וְאִידָךְ הַהוּא דְּבָעֵי רַחְמֵי וְכוּ׳, בִּשְׁלָמָא מֹשֶׁה לֹא בָּעֵי רַחְמֵי דְּלָא הֲוָה לֵיהּ זְכוּת דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אֶלָּא יְהוֹשֻׁעַ דְּהַוָה לֵיהּ זְכוּתָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל אַמַּאי לָא בָּעֵי רַחְמֵי, וְהָכְתִיב ״אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ״ הָכִי קָאָמַר כֵּיוָן דְּיָרְשׁוּ אֲבוֹתֶיךָ יְרַשְׁתָּהּ אַתָּה.
אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ – יְרֻשָּׁה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה יֵשׁ לָהֶן שְׁלִישִׁית אֵין לָהֶן.
״כִּי לֹא עָשָׂוּ מִימֵי יֵשׁוּעַ בִּן נוּן״
(נחמיה ח׳:י״ז) וְלָמָּה כְתִיב ״יֵשׁוּעַ״, רַבִּי הִלֵּל בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּגַם הַכָּתוּב כְּבוֹד צַדִּיק בַּקֶּבֶר מִפְּנֵי כְּבוֹד צַדִּיק בִּשְׁעָתוֹ, מַקִּישׁ בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא לְבִיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ מַה בִּיאָתָן בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַיְּבוּ, אַף בִּיאָתָן בִּימֵי עֶזְרָא פְּטוּרִין הָיוּ וְנִתְחַיְּבוּ. רַבִּי יוֹסִי בַּר חֲנִינָא אָמַר מִדְּבַר תּוֹרָה נִתְחַיְּבוּ הֲדָא הוּא דִכְתִיב ״וְהֱבִיאֲךָ ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ״ וְגוֹ׳, מַקִּישׁ יְרֻשָּׁתְךָ לִירֻשַּׁת אֲבוֹתֶיךָ מָה אֲבוֹתֶיךָ מִדְּבַר תּוֹרָה, אַף יְרֻשָּׁתְךָ מִדְּבַר תּוֹרָה, וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ מָה אֲבוֹתֶיךָ לֹא הָיָה עֲלֵיהֶם עֹל מַלְכוּת וְאַתֶּם אַף עַל פִּי שֶׁעֲלֵיכֶם עֹל מַלְכוּת, אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִתְחַיְּבוּ אֶלָּא לְאַחַר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְאַתֶּם כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַסְתֶּם נִתְחַיַּבְתֵּם אֲבוֹתֶיךָ לֹא נִתְחַיְּבוּ עַד שֶׁקָּנוּ כֻּלָּהּ, אַתֶּם רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן קָנָה וּמִתְחַיֵּב. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מֵאֲלֵיהֶן קִבְּלוּ הַמַּעַשְׂרוֹת מַה טַּעַם וּבְכָל זֹאת
(נחמיה י׳:א׳-ל״ח) ״אֲנַחְנוּ כֹּרְתִים״ וְגוֹ׳, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר ״בְּכוֹרֵי בְּקָרֵינוּ וְצֹאנֵינוּ״ מֵכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן דָּבָר שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ אֲפִילוּ דְּבָרִים שֶׁהָיוּ חַיָּבִין בָּהֶן הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן כְּאִלּוּ מֵאֲלֵיהֶן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶן. מַה מְּקַיֵּם רַבִּי יוֹסִי בְּרַבִּי חֲנִינָא ״וּבְכָל זֹאת״ מִכֵּיוָן שֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶן בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת הֶעֱלָה עֲלֵיהֶן כְּאִלּוּ מֵאֲלֵיהֶן קִבְּלוּ, מַה מְּקַיֵּם רַבִּי אֶלְעָזָר מֵאֲבוֹתֶיךָ פָּתַר לָהּ לֶעָתִיד לָבוֹא.
תַּנְיָא ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ ״ וְגוֹ׳ ״וּלְדָבְקָה בוֹ״. שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם אֶקְרָא שֶׁיִּקְרָאוּנִי חָכָם, אֶשְׁנֶה שֶׁיִּקְרָאוּנִי רַבִּי אֶשְׁנֶה שֶׁאֵקָרֵא זָקֵן וְאֵשֵׁב בִּישִׁיבָה, אֶלָּא לְמֹד מֵאַהֲבָה וְסוֹף הַכָּבוֹד לָבוֹא שֶׁנֶּאֱמַר
(משלי ז׳:ג׳) ״קָשְׁרֵם עַל אֶצְבְּעוֹתֶיךָ כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּךָ״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר
(שם ג׳:י״ח) ״עֵץ חַיִּים הִיא״. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר עֲשֵׂה דְּבָרִים לְשֵׁם פָּעֳלָם, וְדַבֵּר בָּהֶן לִשְׁמָן, אַל תַּעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדֵּל בָּהֶם, וְלֹא קַרְדֹּם לַחֲפֹר לִהְיוֹת עוֹדֵר בּוֹ, וְקַל וָחֹמֶר וּמַה בֵּלְשַׁצַּר שֶׁלֹּא נִשְׁתַּמֵּשׁ אֶלָּא בִּכְלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ חֹל נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי טַרְפוֹן, אַשְׁכְּחֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא בִּזְמַן שֶׁהֻקְפְּלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת דְּקָא אֲכִיל, אַחְתֵּיהּ בְּשַׁקָּא וְשָׁקְלֵיהּ וְאַמְטֵיהּ לְמִשְׁדֵיהּ בְּנָהֳרָא, אָמַר לֵיהּ אוֹי לוֹ לְטַרְפוֹן שֶׁזֶּה הוֹרְגוֹ, שָׁמַע הַהוּא גַּבְרָא שָׁבְקֵיהּ וְעָרַק, אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלִיאֵל כָּל יָמָיו שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הָיָה מִצְטַעֵר עַל דָּבָר זֶה, אָמַר אוֹי לִי שֶׁנִּשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, קַל וָחֹמֶר מִבֵּלְשַׁצַּר שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי קֹדֶשׁ שֶׁנַּעֲשׂוּ כְּלֵי חֹל שֶׁנֶּאֱמַר
(יחזקאל ז׳:כ״ב) ״וּבָאוּ בָּה פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ״ כֵּיוָן שֶׁפְּרָצוּם נַעֲשָׂה חֹל נֶעֱקַר מִן הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ״בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְשַׁאצַּר״, הַמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּכִתְרָהּ שֶׁל תּוֹרָה שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וְרַבִּי טַרְפוֹן כֵּיוָן שֶׁהֻקְפְלוּ רוֹב הַמַּקְצוּעוֹת הֲוָה כְּדְאָכִיל אַמַּאי צָעַרֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא, אָמְרֵי מִשּׁוּם דְּהַהוּא גַּבְרָא הַוּו גַּנְבֵי לֵיהּ עִנְבֵי כֻּלָּהּ שַׁתָא, וְכֵיוָן דְּאַשְׁכְּחֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן סָּבַר הַיְנוּ דִּגְנָבָן, אִי הָכִי אַמַּאי צִעֵר נַפְשֵׁיהּ, שָׁאנִי רַבִּי טַרְפוֹן דְּעָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה וְהַוָה לֵיהּ לְפַיְּסוֹ בְּדָמִים, מַאי דִּכְתִיב ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא״, שֶׁאִם בַּשָּׁמַיִם הִיא צָרִיךְ אַתָּה לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ, וְאִם מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא צָרִיךְ אַתָּה לַעֲבֹר אַחֲרֶיהָ. (דָּבָר אַחֵר) [רָבָא אָמַר] לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֹא תִּמָּצֵא תּוֹרָה בְּמִי שֶׁמֵּגִיס דַּעְתּוֹ עָלֶיהָ [כַּשָּׁמַיִם], וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, לֹא תִּמָּצֵא לֹא בְּסַחְרָנִין וְלֹא בְּתַגָּרִין.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הֲלָכוֹת נִשְׁתַּכְּחוּ בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה אָמְרוֹ לוֹ לִיהוֹשֻׁעַ שְׁאַל אָמַר לָהֶם לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִיא, אָמְרוּ לוֹ [לִשְׁמוּאֵל שְׁאַל, אָמַר לָהֶם]
(ויקרא כ״ז:ל״ד) ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ שֶׁאֵין נָבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה, (כֶּדֶכָּתוּב בֶּרֶמֶז תרפ״ב).
לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא – לֹא תֹּאמְרוּ מֹשֶׁה אַחֵר עוֹמֵד וּמֵבִיא לָנוּ [תּוֹרָה] אַחֶרֶת מִן הַשָּׁמַיִם, לֹא נִשְׁתַּיֵּר מִמֶּנָּה בַּשָּׁמַיִם, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא הִיא וְכָל כְּלֵי אֻמָּנוּתָהּ נִתְּנָה עַנְוְתָנוּתָהּ, צִדְקָתָהּ, וְיַשְׁרוּתָהּ, וּמַתַּן שְׂכָרָהּ. שְׁמוּאֵל אָמַר אֵין הַתּוֹרָה מְצוּיָה בְּאִסְטְרוֹלוֹגִין שֶׁאֻמָּנוּתָן בַּשָּׁמַיִם אָמְרוֹ לוֹ וַהֲלֹא אַתָּה אִסְטְרוֹלוֹגִי וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה, אָמַר לָהֶם לֹא הָיִיתִי מַבִּיט בְּאִסְטְרוֹלוֹגְיָא אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי פָּנוּי מִן הַתּוֹרָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי נִפְנֶה לְבֵית הַמַּיִם.
לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ – מָשָׁל לְבַת מְלָכִים שֶׁלֹּא הָיָה אָדָם מַכִּירָהּ, וְהָיָה לַמֶּלֶךְ אוֹהֵב אֶחָד וְהָיָה נִכְנָס אֶצְלוֹ בְּכָל שָׁעָה וְהָיְתָה בִּתּוֹ עוֹמֶדֶת לְפָנָיו, אָמַר לוֹ הַמֶּלֶךְ רְאֵה הֵיאַךְ אֲנִי מְחַבֵּב אוֹתְךָ שֶׁאֵין בְּרִיָּה מַכִּיר אֶת בִּתִּי וְהִיא עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ, כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל רְאוּ כַּמָּה אַתֶּם חֲבִיבִין עָלַי דִּכְתִיב ״וְנֶעֱלָמָה מֵעֵינֵי כָּל חָי״, אֲבָל אַתֶּם לֹא נִפְלֵאת הִיא מִמְּךָ אֶלָּא כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר, וּבִזְמַן שֶׁתְּקָרְבוּ אֶת הַתּוֹרָה אַף אַתֶּם קְרוֹבִים לִי שֶׁנֶּאֱמַר
(תהלים קמ״ח:י״ד) ״לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ״.
אָמַר אֵלִּיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב מֵעִיד אֲנִי עָלַי שָׁמַיִם וָאָרֶץ שֶׁכָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁהוּא קוֹרֵא וְשׁוֹנֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה מִשֶּׁלּוֹ וְנֶהֱנֶה מִיגִיעוֹ וּמֵעֲמָלוֹ וְאֵינוֹ נֶהֱנֶה מִשֶּׁל אֲחֵרִים, עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר ״יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר
(שיר השירים ז׳:ז׳) ״מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ״. לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם עָנָו בַּתּוֹרָה [וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים] וּבְיִרְאַת שָׁמַיִם, עִם אָבִיו וְעִם אִמּוֹ וְעִם אִשְׁתּוֹ וְעִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ, וְעִם שְׁכֵנָיו וְעִם קְרוֹבָיו וְעִם רְחוֹקָיו, וַאֲפִילוּ עִם הַנָּכְרִי בַּשּׁוּק, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה וּמִתְקַבֵּל עַל הַבְּרִיוֹת, וּמְמַלֵּא אֶת יָמָיו וְאֶת שְׁנוֹתָיו בְּשֵׁם טוֹב, וּבָזֶּה אִשְׁתּוֹ וּבְנֵי בֵיתוֹ וּשְׁכֵנָיו יְרֵאִין מִמֶּנּוּ, וַאֲפִילוּ הָעוֹבְדֵי אֱלִילִים יְרֵאִין מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְרָאוּ כָל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ״, אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּשִׂים אֶת נַפְשׁוֹ כְּשׁוֹר לְעֹל, וְכַחֲמוֹר לַמַשּׂאוֹי, וּכְפָרָה הַחוֹרֶשֶׁת בַּשָּׂדֶה, שֶׁנֶּאֱמַר
(ישעיהו ל״ב:כ׳) ״אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר״ אִם יִקְרָא וְיִשְׁנֶּה וִישַׁמֵּשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים וִימַעֵט בִּסְחוֹרָה וְיַרְבֶּה בִּישִׁיבָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר לוֹ הָעוֹלָם הַזֶה שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ, יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ, הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁלִּי וְשֶׁלְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר
(שמואל ב כ״ג:ג׳) ״אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִּבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים״. אָמַר דָּוִד אֲנִי מַגִּיד גְּדֻלָּתוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם נוֹצָר וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם נִבְרָא וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם נוֹלָד, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם חַי, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם אָדָם מֵת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִטֶּלֶת מִמֶּנּוּ, וְנִתְּנָה לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וּמְיַסְּרִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק לִפְנֵי רַבּוֹ, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם מְכַלְכְּלִין אוֹתוֹ כְּתִינוֹק עַל שְׁדֵי אִמּוֹ כִּפְרִי מַעֲשָׂיו. פַּעַם אַחַת הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ יוֹשְׁבִין [בְּבֵית הַמִדְּרָשׁ] וְאוֹמְרִין אֵלִיָּהוּ מֵהֵיכָן הוּא, יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים מִזֶּרַע לֵאָה, וְיֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים שֶׁהוּא בָּא מִשֵּׁבֶט גָּד, (וַחֲכָמִים אוֹמְרִים) [וְיֵשׁ מֵהֶן אוֹמְרִים] מִזֶּרַע רָחֵל, וּכְשֶׁהֵם יוֹשְׁבִין וַעֲסוּקִין בָּא אֵלִיָּהוּ זָכוּר לָטוֹב וְעָמַד בִּפְנֵיהֶם וְאָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי מִפְּנֵי מָה אַתֶּם מִצְטַעֲרִים, אֵין אֲנִי אֶלָּא מִזֶּרַע לֵאָה.
פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמְצָאֲנִי אָדָם אֶחָד הָיָה מִתְלוֹצֵץ וּמַלְעִיג בִּדְבָרַי, אָמַרְתִּי לוֹ מַה תָּשִׁיב לְיוֹצֶרְךָ לְיוֹם הַדִּין, אָמַר לִי בִּינָה וְדֵעָה לֹא נִתְּנָה לִי שֶׁאֶקְרָא וְאֶשְׁנֶה, אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מַה מְּלַאכְתְּךָ אָמַר לִי צַיָּד, וְאֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ מִי לִמֶּדְךָ שֶׁתִּטֹּל פִּשְׁתָּן וְתַאַרְגֶּנּוּ מְצוּדוֹת וְתַשְׁלִיכָהּ לַיָּם וְתַעֲלֶה הַדָּגִים מִן הַיָּם, אָמַר לִי בִּינָה נָתְנוּ לִי מִן הַשָּׁמַיִם, אָמַרְתִּי לוֹ מַה לִּטֹּל פִּשְׁתָּן וְלֶאֱרֹג מְצוּדוֹת לְהַשְׁלִיכֵהוּ לַיָּם לְהַעֲלוֹת בָּהּ דָּגִים מִן הַיָּם, נָתְנוּ לְךָ דֵּעָה וּבִינָה מִן הַשָּׁמַיִם, לְדִבְרֵי תוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהֶם כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד לֹא נָתְנוּ לְךָ בִּינָה וְדֵעָה מִן הַשָּׁמַיִם, מִיָּד הֵרִים קוֹלוֹ וּבָכָה עַד שֶׁאָמַרְתִּי לוֹ אַל יֵרַע לְךָ שֶׁכָּל בָּאֵי עוֹלָם מְשִׁיבִין תְּשׁוּבָה זוֹ, אֲבָל מַעֲשֵׂיהֶם יִהְיוּ מְעִידִין בָּהֶם, (וְכִי)
(ישעיהו י״ט:ט׳) ״וּבֹשׁוּ עוֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי״. כִּי (הִיא) [הוּא] חַיֶּיךָ וְאֹרֶךָ יָמֶיךָ כָּתוּב בְּרֶמֶז ס״ו, וּבְרֶמֶז תתל״ז, וּבְרֶמֶז רצ״ח, וּבְרֶמֶז תתע״{ג}.