Devarim 30 – דברים ל‏ – Mikraot Gedolot

דַּאֲנָא מְפַקֵּיד לָךְ יוֹמָא דֵין לְמִרְחַם יָת יְיָ אֱלָהָךְ לִמְהָךְ בְּאוֹרְחָן דְּתָקְנָן קֳדָמוֹהִי וּלְמִטַּר פִּקּוֹדוֹהִי וּקְיָמוֹהִי וְדִינוֹהִי וְתֵיחֵי וְתִסְגֵּי וִיבָרְכִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ בְּאַרְעָא דְּאַתְּ עָלֵיל לְתַמָּן לְמֵירְתַהּ.

for I command you this day to love the Lord your God, to walk in the ways that are right in His presence, and to keep His commandments, statutes, and judgments, that you may live and multiply, and the Lord God may bless you in the land into which you are going, to possess it.

די אנה כען מפקד יתכון יומא הדין^א למרחום^ב ית אולפן אורייתה די״י אלהכון ולמהלכה באורחן דתקנן קדמוי ולמטור^ג מצוותה וקיימוי וסדרי דינוי ותיחון ותסגון ויברך יתכון י״י אלהכון בארעא די אתון עללין לתמן למירת יתה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הדין״) גם נוסח חילופי: ״דין״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למרחום״) גם נוסח חילופי: ״{למר}⁠חם״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ולמטור״) גם נוסח חילופי: ״{ולמ}⁠טר״.

דאנא מפקיד לכון יומנא למירחם ית י״י אלקכון ולמהך באורחן דתקנן קודמוי ולמנטר פיקודוי וקיימויי ודינויי ותיחון ותיסגון ויברכינכון י״י אלקכון בארעא דאתון עללין לתמן למירתה.

For I teach you today to love the Lord your God, and to walk in the ways that are right before Him, and to keep His commandments, statutes, and judgments, and live and multiply; that the Lord your God may bless you in the land into which you are entering to possess it.

עלי מא אמרך אליום אן תחב אללה רבך ותסיר פי טרקה ותחפט׳ וצאיאה ורסומה ואחכאמה פתחי ותכת׳ר ויבארך פיך אללה רבך פי אלבלד אלד׳י אנת דאכ׳ל אליה לתחוזה

באשר ציוויתי אותך היום לאהוב את ה׳ אלוהיך, וללכת בדרכיו ולשמור מצוותיו וחוקותיו ומשפטיו, כדי שתחיה ותרבה ויברך אותך ה׳ אלוהיך בארץ אשר אתה נכנס אליה לרשתה.

אשר אנכי מצוך היום לאהבה – הרי הטוב, ובו תלוי: וחיית ורבית – הרי החיים.⁠^א

א. כן בכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, ברלין 1221, ויימר 652, פריס 154, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1 כנראה בהשפעת רש״י להלן פסוק י״ט (במקום ״החיים״): ״שהן קיימין לעולם״.

אשר אנכי מצוך היום לאהבה IN THAT I COMMAND YOU THIS DAY TO LOVE [HASHEM YOUR GOD] – You have here a description of the "good", and upon this depends וחיית ורבית THAT YOU MAY LIVE AND INCREASE – here you have life.

פס׳: אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה׳ אלהיך ללכת בדרכיו – להיות רחום וחנון וחונן דלים ועובר על פשע וכן כיוצא בהם.

וחיית ורבית וברכך – ובשכר שתבוא תירש:

לאהבה – העיקר.

ללכת בדרכיו – שלא תשנה מדרכי מעשה^א מצותיו שציוך, ואם לא תדע למה ניתנו החוקים והמשפטים.

וחיית ורבית – וחיית – פירוש החיים (דברים ל׳:ט״ו). ורבית – פירוש והטוב (דברים ל׳:ט״ו), כי הוא ריבוי בגוף ובבנים ובעשר.

א. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827. בכ״י פריס 177: שלא תשנה מעשיו ולא בדרכיך. בכ״י פרנקפורט 150: שלא תשנה מעשיו.

TO LOVE. This is most important.

TO WALK IN HIS WAYS. You shall not modify the way He asked you to act¹ and the precepts which He commanded you, even though you do not know why the statutes and ordinances were given.

Note, Then thou shalt live explains the term life (v. 15).

AND MULTIPLY. This explains and good (v. 15), for it refers to material increase,⁠² that is, in children and in wealth.

1. Literally, the way of His deeds.

2. Literally, an increase in bodies.

^אאשר אנכי מצוך היום לאהבה וחיית ורבית – שתרבה לחיות.

וברכך י״י אלהיך – בכל מיני ברכה, וזהו: ״הטוב״ (דברים ל׳:ט״ו).

א. בכ״י מינכן 52 נוספה כאן המלה: את.

אשר אנכי מצוך היום לאהבה וחיית ורבית – IN THAT I COMMAND YOU THIS DAY TO LOVE THAT YOU MAY LIVE AND MULTIPLY – That you shall live a long time.

וברכך י"י אלהיך – AND THAT HASHEM YOUR GOD MAY BLESS YOU – With all types of blessing, and this is “the good” (Devarim 30:15).

וברכך – ב׳ במס׳. דין. ואידך גבי עבד עברי לא יקשה בעיניך וגומר וברכך ה׳ אלהיך. וזהו שאחז״ל שאין עבד עברי נוהג בחוץ לארץ, כמו הכא דכתיב וברכך בארץ וגו׳, התם נמי דוקא בארץ.

וחיית – לעד.

וחיית, forever;

הרי הטוב ובו תלוי וחיית ורבית. ולפי⁠[כך] פירש ״ראה נתתי לפניך את החיים ואת הטוב״ (ראו פסוק טו) החיים תלוי בטוב (רש״י שם), ולא תמצא חיים רק על ידי טוב:

אשר אנכי מצוך – עכשיו מפרש והולך, מה שאמרתי החיים והטוב הוא את אשר אנכי מצוך היום לאהבה וכו׳, וקראתי לדברים האלה חיים וטוב, לפי שעל ידם תחיה ותרבה וברכך ה׳ אלהיך בארץ וכו׳, ומה שאמרתי את המות ואת הרע הוא אם יפנה לבבך וכו׳, שאז הגדתי לכם היום כי אבוד תאבדון וגו׳:

אשר אנכי וגו׳ הוא הברכה שנמסרת לבחירתכם החופשית. תיבות אלו מבארות את ״נתתי לפניך״ (פסוק טו) שקדם להן. נתתי בידיך חיים וטוב – ככל ״אשר אנכי מצוך״ וגו׳, ובכך תגיע לחיים, הצלחה ופריחה.

ללכת בדרכיו מתאר את התכלית של לאהבה את ה׳ אלקיך – מצפים ממך לאהוב את ה׳ ולבטא את אהבתך על ידי הליכה בדרכיו: תשאף רק למטרות המצויות בדרכים שה׳ ציין, ורק בדרכים האלה תבקש להשיג מטרות אלו. אם תלך בדרכים אלה, תמיד תישאר קרוב אל ה׳ ותתקרב אליו יותר ויותר. אכן, קרבת ה׳ היא תמצית מה שהאהבה מבקשת (עיין לעיל ו, ה, ופירוש שם).

וחיית ורבית הוא ״החיים״, וברכך הוא ה״הטוב״.

אשר אנכי מצוך היום וגו׳, הוא החיים שאמר. ואת הטוב שאמר, הוא וחיית. פי׳ שתחיה בעצמך שהוא חיי הנפש שתהיה קיים באיש כמלאכים (כי על חיי הגופים לא יתכן לומר שהוא חי וקים בפרטות באיש שהרי המות כרוך בעקבו, והוא מת בכל רגע ורגע):

ורבית – הוא לשון גידול וצמיחה, שתלך מחיל אל חיל (ולא כמלאכים שהם עומדין רק במדרגה אחת) וגם וברכך ה׳ בארץ. שתחיו גם חיי הגופים בארץ הקדושה, שתוכל לסגל שם מצות ומעשים טובים:

אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה׳ אלהיך: להשקיע את דעתך באהבת ה׳.

ללכת בדרכיו: היינו הדבק במדותיו¹, שהוא גם כן דרך גבוהה.

ולשמור מצותיו וחקותיו ומשפטיו: שלא להפליג² ע״י אהבת ה׳ שמירת המעשים ותלמוד תורה ופלפולה³, כמו שביארנו כמה פעמים שהזהירה התורה על זה הרעיון, וכמבואר בפרשת ציצית (במדבר טו,לט)⁴ וכמה מקומות. אלא מ״מ ״לשמור מצותיו״ – היינו גוף המצוה שבכתב, ״וחקותיו ומשפטיו״ – זהו תורה שבע״פ בפלפול התלמוד, כמו שכתבתי⁵.

וחיית: דבוק בשורש העליון שתחול רוח הקודש ואהבה העליונה⁶. ״ורבית״ זהו ״הטוב״ (פסוק ט״ו). ״וברכך וגו׳״ שארי ברכות המבוארות לעיל.

1. ׳מה הוא חנון ורחום – אף אתה חנון ורחום׳ (שבת קלג,ב).

2. לדחות.

3. גם כאן רומז רבינו לתנועת החסידות כפי ש׳נתפסה׳ בתקופתו.

4. על הפסוק ״וזכרתם את כל מצוות ה׳ וגו׳⁠ ⁠⁠״.

5. לאורך כל חומש דברים.

6. כפי שפירש רבינו בפסוק הקודם את המושג ״החיים״.

אשר אנכי מצוך היום – משפט⁠־מפרש ל״את החיים״ (כתרגום יונתן), כלומר: דרך החיים הוא מה שאנכי מצוך היום, דהיינו לאהבה את ה׳ וגו׳ (לדברי רש״י בא המשפט לפרש את ״הטוב״). לכאורה היה הכתוב צריך להקדים לפני ״וחיית ורבית״ משפט⁠־תנאי, כמו תוספת פירוש שבתרגום השבעים (לא שקראו כן במקרא, אלא שהוסיפו בדרך פירוש): ״אם תשמע בקול ה׳ אלהיך וכו׳⁠ ⁠⁠״ ויש ליישב, שכמו שמצינו למעלה י״א:כ״ז, שלא הוסיף הכתוב משפט⁠־תנאי בלשון ״אם״, אלא ״אשר״, לרמז שהשי״ת רוצה שנזכה בחיים, כך משמשת גם בפסוק זה לשון ״אשר״ במקום ״אם״, מפני שצד זה הוא הרצוי.

וחיית ורבית וגו׳ – זהו פירושו של ״ואת הטוב״ (לדברי תרגום יונתן) או של ״את החיים״ (לדברי רש״י).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון