Devarim 30 – דברים ל‏ – Mikraot Gedolot

וְלָא מֵעִבְרָא לְיַמָּא הִיא לְמֵימַר מַן יִעְבַּר לַנָא לְעֵיבֶר יַמָּא וְיִסְּבַהּ לַנָא וְיַשְׁמְעִנַּנָא יָתַהּ וְנַעְבְּדִנַּהּ.

nor is it beyond the sea, that you shouldst say, Who will go over for us beyond the sea, and bring it to us, that we may hear and do it?

ולא מן עבר לימה רבה היא אוריתה למימר לווי הוה לן חד כיונה נביא די יחות לעמקוי דימה רבה^א ויסק יתה לן וישמע לן פיקודייה ונעבד יתהון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לווי הוה לן חד כיונה נביא די יחות לעמקוי דימה רבה״) גם נוסח חילופי: ״מן ייעיבר לנא מעיבר לימה רבה היך יונא נבייא״.

ולא מן האל לעיבר ימא רבא היא למימר מן יעיבר בדילנא לעיבר ימא רבא ויסבינה לנא וישמע יתה לן ונעבדינה.

Neither is it beyond the great sea, that you shouldst say, Who will go beyond the sea for us, and fetch it for us to make us hear, that we may do it?

ולא מעבר ימא רבא היא אורייתא למימר אלווי הוה לן חד כיונה נביא דייחות לעומקי ימא רבא וייתי יתה לן וישמע ית פקודיא ונעבד יתהון.

Neither is the law beyond the great sea, that thou shouldst say, that we had one like Jonah the prophet, who could descend into the depths of the sea, and bring it to us, and make us hear its commands, that we may do them!

וליסהא מן ד׳אך ג׳אנב אלבחר [פיקול קאיל מן ד׳א יעבר לנא אלי ג׳אנב אלבחר^א] פיאכ׳ד׳הא ויסמענאהא פנעמל בהא

א. נשמט בכה״י מפני הדומות.

והיא אינה מעבר לים [שיאמר אומר: מי יעבור לנו אל עבר הים] ויקח אותה וישמיענו אותה ונעשה אותה.

פס׳: ולא מעבר לים היא – לא תמצא תורה בפורשי הים שאין להם פניות לעסוק בתורה. ד״א לא תמצא תורה במי שמרחיב לבו עליה בים במי שאוהב מלבושים נאים מצעות נאות מאכלות יפות.

לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים – הא אם צריך אתה לעבור חייב אתה לעבור אליה. על דבר אחד ¹עלה הלל מבבל:

1. עלה הלל מבבל. בירושלמי פ״ו דפסחים ה״א ושם הגירסא על ג׳ דברים עלה הלל מבבל וכצ״ל הכא:

מעבר לים היא – פירוש רחוקה (דברים ל׳:י״א). ויתכן שהוא הים הגדול, שלא יוכל אדם להכנס ברחבו מפני חשכת מים.

BEYOND THE SEA. This explains neither is it far off (v. 11). It is possible that the reference is to the great sea¹ whose width a person cannot enter² because of the darkness of the water.⁠³

1. The Atlantic Ocean.

2. That is, one cannot cross it.

3. A dark cloud covers it. Ibn Ezra like other medievalists believed that one cannot cross the "large sea.⁠"

ולא מעבר לים היא – שאין אדם יכול לקיים אלא אם כן עובר את הים, וזהו דבר ״רחוק״ (דברים ל׳:י״א) אבל יכול להיות.

ולא מעבר לים היא – NEITHER IS IT BEYOND THE SEA – That a person is unable to fulfill it unless he crosses the sea, which is a “distant” thing (Devarim 30:11), but possible.

ולא מעבר לים היא – הוא הים הגדול שאין אדם יכול לעברו דרך רחבו מפני חשכת המים.⁠¹

1. שאוב מאבן עזרא.

ולא מעבר לים היא, "neither is it beyond the ocean;⁠" this refers to the Mediterranean, which man cannot cross as even if he had a ship, the surface of the waters are dark and he would get lost at night. (Ibn Ezra).

ואינו גם כן מאופן מהעומק שיצטרכו לשוטט מעבר הים – להבין דבריה כי המצוה מעניינה והיא עשית המצוה הוא דבר קל מאד להגיד אותו בפה ולצייר אותו בלבבו וזה כי לא צותה התורה להעמיק העיון בה עד שיעמדו על כונותיה לפי מה שאפשר אך בטחה כי זה יתכן שישלם עם מה שהישירה אליו בזה הענין הבדל הכהנים והלוים לעבודת השם יתעלה כמו שביארנו במה שקדם.

ולא מעבר לים הוא – גם כן לא תצטרך בה לחכמי הדור הרחוקים שיפרשו לך, באופן שיהיה זה אפשר לך בגלות. ולא יקשה עליך, כמו שיקרה באיזו מצוה שנפל בה ספק, ותצטרך לפירוש חכמי הדור, או שהיא נמנעת בגלות.

ולא מעבר לים היא, neither, when you are in exile, overseas, do you need to travel to the leading Torah scholars across the ocean in order to become a true penitent. True, there are commandments which are difficult to master without expert guidance, repentance, however, is not one of them.

{הקדמונים היו מאמינים שהארץ נתונה על המים והים הגדול מקיף אותה ואין בתוכו יישוב, והנה מה שהיה מעבר לים אין יד אדם שולטת בו, כי אין בו יישוב ולא ארץ כלל.}^א

א. ההוספה היא מכ״י לוצקי 673(א), 673(ב).

ולא מעבר לים הִוא – היֶדַע והמעשים שהתורה מתכוונת אליהם אינם תלויים במצבים ובתנאים שקיימים אי⁠־שם בארץ רחוקה. לפיכך אינך יכול לומר: התורה מתאימה למקומות אחרים בעולם, שהאקלים והתנאים החברתיים בהם שונים מהמקום שבו אני גר. מקומות אלה מצויים הרחק מעבר לים, ואי⁠־ידיעתם מונעת ממני הבנת דינים אלה שאני אמור לקיים. תחילה יש צורך שמישהו יעבור את הים וילְמד את תנאי אדמת התורה במקומה ובארצה, על מנת להביא אלינו את הידיעות החסרות לנו, כדי שנוכל להבין את התורה לפני שנקיימנה.

כל הדברים האלה אין בהם ממש!

ולא מעבר לים היא – הוא באור על ולא רחוקה היא:

ולא מעבר לים היא: כמו שכתבתי (פסוק י״א)⁠¹ שהוא ביאור של ״ולא רחוקה היא״. שיש דבר שאי אפשר לעמוד עליו מחמת חסרון ידיעה בלי קבלה מרב, וא״כ נצרך לרב שמעבר לים, וא״כ הוא טורח גדול ומן הנמנע לכמה אנשים². ואמרו חז״ל בעירובין שם (נה,א) שאם היא מעבר לים צריך לעבור, פירוש³, אם אפשר לעבור ודאי מחויב בכך, אכן אם אי אפשר גם בזה, ׳התורה עומלת לו במקום אחר׳ (סנהדרין שם) – להזמין לפניו ידיעה זו⁴ באיזה אופן עד שיגיע לידיעה זו.

1. בקטע המתחיל ׳ומתחילה נבוא לפירוש חז״ל׳.

2. אלו שאינם מעם ישראל, כי לעם ישראל ניתנה ההבטחה ״לא רחוקה היא״, וממילא לגביהם המצב הוא ״לא מעבר לים״.

3. וכפי שכתב בקטע הקודם, שע״פ חז״ל מילים אלו כן עוסקות באיש ישראל, כשהמשמעות היא מתוך הפסוק עצמו שלישראל יש סייעתא מיוחדת.

4. שהיתה חסרה לו עקב חסר בקבלה מרב.

ולא מעבר לים היא – אין אתה צריך לנסוע לארצות רחוקות כדי לקחת משם את התורה. אפשר גם לפרש, שהכתוב מדבר כאן אל הגולים, שאינם צריכים לנסוע אל החכמים הרחוקים מהם כדי שיפרשו להם איך לקיים את התורה בגלות (השוה פירוש רבי עובדיה ספורנו). גם לא יחשבו שמצוות התורה מבוססות על מדינות ותקופות אחרות (רש״ר הירש).

ולא מעבר לים – א״ר אברימי בר חמא, מאי דכתיב ולא מעבר לים היא – שאם מעבר לים היא אתה צריך לעבור אחריה.⁠¹ (עירובין נ״ה.)

ולא מעבר לים – מאי ולא מעבר לים היא, רבא אמר, לא תמצא במי שמרחיב דעתו עליה כים² ור׳ יוחנן אמר לא תמצא לא בסחרנים ולא בתגרנים.⁠³ (עירובין נ״ה.)

1. עיין מש״כ בפ׳ הקודם אות ט׳ וצרף לכאן.

2. לא נתבאר ענינו, ונראה דמכוין למ״ש בפ׳ חלק קי״א א׳ עה״פ דאיוב לא תמצא בארץ החיים לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה, והפי׳ הוא במי שחי חיי נחת ותענוגים, והיינו שלומד מתוך הרחבת הדעת בחיי העוה״ז שנדמה לים ועיין בתנחומא פ׳ בראשית דמשמע שם דזה הוא רק בתורה שבעל פה ולא בתורה שבכתב. וגם יש לפרש שמרחיב דעתו שמתגאה ברחבת דעתו על התורה לומר דבר זה נראה לו ודבר זה לא נראה לו, וכדומה.

3. פירש״י הם הסוחרים המחזירים בעיירות, ונראה שדקדק לפרש כן, משום דמצינו יפה תורה עם דרך ארץ, הרי דמי שיש לו עסק בבית אינו סותר לתלמוד תורה כי יכול לקבוע לו עתים לזה ולזה, אלא רק מי שהוא נודד בדרך, ההוא אינו יכול להתעסק בתורה כלל, כי שעתו טרודה וטרופה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון