Devarim 3 – דברים ג‏ – Mikraot Gedolot

שלא למנות דיין שאינו חכם בדיני תורה – סמ״ג מצוות לא תעשה קצ״ד. מפסוקים אחרים – רמב״ם ספר המצוות מצוות לא תעשה רפ״ד, סמ״ק רכ״ז, ספר החינוך תי״ד

וּמֵישְׁרָא וְיַרְדְּנָא וּתְחוּמֵיהּ מִגִּנֵּיסַר וְעַד יַמָּא דְּמֵישְׁרָא יַמָּא דְּמִלְחָא תְּחוֹת מַשְׁפַּךְ מֵי רָמְתָא מַדְנְחָא.

And the plain, and the Jordan, and the border thereof, from Genezar to the Sea of the Plain, the Sea of Salt, under the declivity of the height, eastward.

ומ⁠[י]⁠שרה וירדנה^א ותחומה מן ימא דגניסר ועד ימא דמישרה ימא דמ⁠[י]⁠לחה שפוע^ב בית רמתה^ג מין מדנחה.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וירדנה״) גם נוסח חילופי: ״ויורדנה״.

ב. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע בין השיטין: ״שפע״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״שפוע בית רמתה״) גם נוסח חילופי: ״בית שפיכות קיטמא״.

ומישרא ויורדנא ותחום מגניסר ועד ימא דמישרא וקרתא טבריה דסמיכה לימא דמילחא תחות שפכות מיא מרמתא מדינחא.

the plain also, the Jordan, the boundary from Genesar to the sea of the plain, and the city of Tebaria, which is by the Sea of Salt, the limit of the outflow of waters from the heights of the east.

ומישרא וירדנא ותחומא מן גנוסר ועד ימא דמישרא ימא דמלחא תחות בית שפיכות קיטמא מן מדינחא.

The plain, the Jordan, and the limit from Ginosar to the sea of the plain, the Sea of Salt, under the place of the pouring forth of ashes from the east.

וַאלּגַ׳וְרַ וַאלּאֻרדֻןַ וַחדַהֻ מִן גִ׳נֻוסַארַ אִלַי׳ בַּחרִ אלגַ׳וְרִ וַאִלַי׳ אלּבֻּחַיְרַתִ אלּמַיִּתַּתִ וַמַצַבַּ אַלּקַלעַתִ אלשַּׁרקִיַּתִ

והבקעה המזרחית ונהר הירדן לבדו מן גנוסר עד ים הבקעה¹ ועד הימה המתה² ומשפך המבצר המזרחי.

1. (ים כנרת)

2. (הוא ים המלח)

אשדֹּת הפסגה – עיין ביאורו ל-ואשד הנחלים (במדבר כ״א:ט״ו): דומה ללשון הארמית, שאומר ב-שֹׁפך דם האדם (בראשית ט׳:ו׳): דישוד דמא דאינשא. (ספר השרשים ״אשד״)

{ו}⁠עד ים הערבה ים המלח – תרגם בו: ׳אל בחירה אלמיתה׳ {= הימה המתה}. אנשים רבים אינם יודעים מובן שם זה, ואני יודע שהיא ימה שאין בה חיות ולא בעלי חיים בכלל. ואין בעולם מקום מלא מים אלא שנולדות {בו} חיות, פרט לימה זאת, ולכן נקראה ׳המתה׳.

כנרת – מעבר הירדן המערבי היא, ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי, ונפל בגורלם רוחב הירדן כנגדם ועוד מעבר שפתו עד כנרת, וזהו שנאמר: והירדן וגבול – הירדן ומעבר לו.

מכנרת FROM CHINNERETH – This is on the western side of Jordan. The inheritance of the children of Gad was in the east side of the Jordan, and there fell as their lot the width of the Jordan, adjoining their territory, and in addition, land on its opposite bank up to Chinnereth. This is the meaning of what is said here, "And the Jordan and the territory thereof", i.e. the Jordan and some land on its opposite bank.

פס׳: והערבה והירדן וגבול – היא ארץ הגבלים.

מכנרת – היא גינוסר.

תחת אשדות הפסגה – היא מקום מורדת הגבעות.

הפסגה – לשון (תהלים מ״ח:י״ד) פסגו ארמנותיה, כלומר הגביהו:

אשדות – לשון שפיכה, כמו: ואשד הנחלים (במדבר כ״א:ט״ו). זהו מקום שהנחל שיצא מן הסלע שופך ומזנק שם, דכתיב הכא: אשדות הפסגה, וכתיב התם: {ו}⁠מבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה (במדבר כ״א:כ׳).

אשדות – SLOPES – A term of pouring, like “the slope of the rivers” (Bemidbar 21:15). This is the place that the river that came out of the rock poured and sprung there, as it is written here: "the slopes of the mountain", and it is written there: “{and} from the heights of the valley that is in the field of Moav to the top of Pisgah” (Bemidbar 21:20).

אשדות הפסגה – אשדות – לשון שפיכה, כמו שדי. פסגה – לשון גובה כמו פסגו ארמנותיה (תהלים מ״ח:י״ד) – גבהו ארמנותיה, כלומר שהמים שופכים ויורדין ממקום גבוה, וכן מתרגם משפך מדמתא.

כנר׳ מעב׳ הירדן המערבי הוא ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי ונפל בגורל׳ רוחב הירדן כנגדם ועוד מעב׳ שפתו עד כנרת וזהו שנ׳ הירדן וגבול הירדן ומעב׳ לו. פירוש כנרת זו לצד מערבו של ירדן הוא ואחר שנחלת בני גד היתה לפאת מזרחו של ירדן נמצא שנמשכ׳ נחלתו ממזרחו של ירדן עד כל רחבו של ירדן ועוד מעבר הירדן והלאה לפאת מערבו של ירדן עד כנרת פירוש רוחב הירדן כלו ועוד משפתו והלאה לפאת מערבו עד כנרת הוא מנחלת בני גד וזה ושנאמר הירדן וגבול שפירושו שירדן עצמו הוא מכלל גבול נחלת בני גד וגם מעב׳ לו עד כנרת:

מעבר הירדן המערבי היה כו׳. פירוש כנרת זו לצד מערב של ירדן, ומאחר שנחלת גד לפאת מזרח הירדן, נמצא שנמשכה נחלתו ממזרח הירדן על כל רחבו, ועוד מעבר הירדן והלאה לפאת מערב הירדן עד כנרת, וזהו הירדן וגבול שפירושו הירדן עצמו הוא מכלל הנחלה וגם מעבר לו עד כנרת:

This is on the western side of the Yardein, etc. I.e., the Kinneres is on the western side of the Yardein. Since the inheritance of the tribe of Gad was on the eastern side of the Yardein, we find that Gad's inheritance extended from the eastern side of the Yardein along its entire width, and continued from [the eastern side of] the Yardein westward until the Kinneres. The phrase, "The Yardein and the border,⁠" means that the Yardein itself is included in the inheritance, and also beyond until the Kinneres.

והירדן וגבל – שהירדן יהיה גבולם לצד מערב:

מכנרת ועד ים הערבה – ולא כל הירדן יהיה גבולם, אלא מים כנרת שהירדן עובר בתוכו עד ים הערבה שהוא ים המלח, שגם בו הירדן עובר:

והערבה והירדן וגבול – פרש״י ועוד מעבר לירדן עד כנרת וזהו שנא׳ והירדן וגבול הירדן ומעבר לו. ותמוה שהרי ידוע דהירדן הולך בתוך כנרת¹. אלא ה״פ מכנרת ואילך לצד דרום היה גבול הירדן של ראובני וגדי משא״כ ממקור הירדן עד הכנרת לא היה הירדן גבול עה״י אלא רבלה. וכתף ים כנרת כמבואר בגבולות בפ׳ מסעי וג״ז לא היה לראובני וגדי אלא לחצי שבט מנשה. אבל מכנרת ואילך שייך להם והירדן הוא הגבול.

{ועד ים הערבה ים המלח – לפני הפיכת סדום היה נקרא ים הערבה, ואחר כך נקרא ים המלח².}

1. ב׳לקט בהיר׳ על פירוש רש״י כתב: ויתכן שאין זה ים כנרת, אלא עיר או מקום ששמו כנרת.

2. אך לא ברור, א״כ מדוע כאן התורה מזכירה את שמו ההיסטורי.

והערבה – בפסוק ט״ז לא צוינה רק הארץ ההררית מן הצפון עד לגבול הדרומי. בפסוק י״ז נוסף לשטח ההוא עמק הירדן, הערבה (הנקראת אל⁠־רור או אל⁠־גהור), עד הירדן בתור גבול מערבי, ועד בכלל, כמו שיש לפרש על פי הדמיון ל״תוך הנחל וגבול״ גם ״והירדן וגבול״ (וכן במדבר ל״ד:ו׳, השוה רש״י שם על פי מה שאמרו חז״ל בגיטין ח׳., וגם יחזקאל מ״ז:י״ח,כ׳) — וכן ביהושע י״ג:כ״ג,כ״ז, ט״ו:י״ב,מ״ז. לדעת אהרליך ״תוך הנחל וגבול״ וכן ״והירדן וגבול״, פירושם, הנהר עצמו עם השטח המתרומם שעל גדותיו.

מכנרת – כלומר מים כנרת ואילך בצפון. היתה קיימת עיר בשם כנרת גם בנחלת בני נפתלי (יהושע י״ט:ל״ה), שיתכן שהים נקרא על שמה; אבל כאן הכוונה לקצהו הדרומי של הים, כמו שמוכח ביהושע י״ג:ל״ז (אולי היתה גם העיר כנרת בקצה הדרומי של הים).

ועד ים וגו׳ – עד ים המלח בדרום.

תחת אשדות – מציין את הגבול הדרומי ביתר דיוק.

אשדות – בבמדבר כ״א:ט״ו נזכר ״אשד הנחלים״ דהיינו מקום שהנחלים נשפכים שם, כלומר מורד ההרים. באותו מובן יש לפרש אשדה (בש׳ צרויה), בלשון רבים אשדות (בש׳ צרויה) (אולי אשדה זהה עם اصاد הערבית). תחת ״הפסגה״ יש להבין את ההרים הקרובים לים המלח, ששיפועם יורד כלפי קצהו הצפוני⁠־מזרחי של ים המלח וכלפי הערבה. בבמדבר כ״א:כ׳ נזכר ״ראש הפסגה״ בתור חלק של המישור ההררי ״שדה מואב״, השוה שם.

מזרחה – במזרח, אותו הדבר כמו ״עבר הירדן מזרחה״ ביהושע י״ג:כ״ז, ומציין את הערבה הנזכרת כאן בתור החלק המזרחי שלה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון