Devarim 3 – דברים ג‏ – Mikraot Gedolot

וַאֲמַר יְיָ לִי לָא תִדְחַל מִנֵּיהּ אֲרֵי בִידָךְ מְסַרִית יָתֵיהּ וְיָת כָּל עַמֵּיהּ וְיָת אַרְעֵיהּ וְתַעֲבֵיד לֵיהּ כְּמָא דַּעֲבַדְתָּא לְסִיחוֹן מַלְכָּא אֱמוֹרָאָה דְּיָתֵיב בְּחֶשְׁבּוֹן.

And the Lord said to me, Fear him not; for I have delivered him into your hand, with all his people and his land; and you shalt do to him as you have done to Sihon king of the Amoraah, who dwelt at Heshbon.

ואמר י״י לי אמר משה לא תדחל מנה^א ארום בידך מסרית יתיה וית כל עמיה וית ארעיה ותעבד ליה היך מה די עבדת לסיחון מלכהון דאמוריי^ב דהווה שרי בחשבון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא נוסח אחר: ״כיוון דחמה משה עוג רשיעא זע ואירתת מן קודמיה אמ׳ הלא הוא דן עוג רשיעא דהווה מחסר לאבהתן אברהם שרה ואמר להון אתון מדמין לאלנין שתילין על מבועין דמיין ברם פירין לית אינון עבדין בגין כן אמתין ליה קודשא בריך הוא והוא שמיה משבח שנין סגיאין מן בגלל למחווייה יתיה לדרייה דהוא מסר יתיה בידי בנוי״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאמוריי״) גם נוסח חילופי: ״{דאמו}⁠ראי״.

ואמר י״י לי לא תידחל מיניה ארום בידך מסרית יתיה וית כל עמיה וית ארעיה ותעביד ליה היכמה דעבדת לסיחן מלכא דאמוראה דיתיב בחשבון.

And the Lord said to me, Fear him not; for into thy hand I have delivered him, and all his people, and his land; and you shalt do to him as you hast done to Sihon king of the Amoraah, who dwelt in Heshbon.

כיון דחמא משה ית עוג רשיעא זע ומרתת מן קדמוי ואמר הלא דין הוא דהוה מחסד לאבהתן אברהם ושרה ואמר להון אתון דמיין לאילנין שתילין על מבועין דמיין ברם פירין לית הינון עבדין בגין כן אמתין ליה קודשא בריך הוא יהי שמיה משבח אחייא יתיה שנין סגיאין מן בגלל למחויא יתיה לדריא דהוא מסר יתיה ביד בנוי ואמר מימרא דיי ליה משה לא תדחל מיניה ארי בידך מסרית יתיה וית כל עמיה וית ארעיה ותעביד ליה היך מה דעבדת לסיחון מלכיהון דאמוראי דהוה שרי בחשבון.

When Mosheh saw that wicked one, he trembled before him, and said, Is not this he who did scoff at our father Abraham and Sarah, and said to them, Ye are like trees planted by a fountain of water, but ye bear no fruit? Therefore did the Holy One, blessed be He, and let His Name be glorified, cause him to wait, and prolong him many years alive, to show to him the generations, because He would deliver him into the hands of his (Abraham's) children: therefore the Word of the Lord said to Mosheh, Be not afraid of him, for into thy hand have I given him up, and all his people, and his land, and thou shalt do to him as thou hast done to Sihon king of the Amoraee, who dwelt in Heshbon.

[כה] דָּבָר אַחֵר: וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ – כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא: כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ (דברים ג׳:ב׳), אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּבָר פָּסַקְתִּי דִינוֹ מִימוֹת אַבְרָהָם, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּשְׁבָּה לוֹט בֶּן אָחִיו, וּבָא עוֹג וּבִשֵּׂר אֶת אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּבֹא הַפָּלִיט (בראשית י״ד:י״ג), אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מִשּׁוּם בַּר קַפָּרָא פָּלִיט הָיָה שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג, שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָהָם עָסוּק בְּמִצְווֹת בְּעֻגּוֹת הַפֶּסַח, וְלֹא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם אֶלָּא לְשֵׁם נוֹיָהּ שֶׁל שָׂרָה, אָמַר בְּלִבּוֹ הֲרֵינִי מְבַשֵּׂר אוֹתוֹ, וְהַגְּדוּד הוֹרְגוֹ, וְנוֹטֵל אֲנִי אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִי רָשָׁע, כָּךְ אָמַרְתָּ, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ שְׂכַר רַגְלֶיךָ, וּמַאֲרִיךְ לְךָ שָׁנִים, וּמַה שֶּׁחָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ הֲרֵינִי הוֹרֵג אַבְרָהָם וְנוֹטֵל אֶת שָׂרָה, בְּיַד בְּנֵי בָנֶיהָ עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל.

דָּבָר אַחֵר: כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ – כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ, כְּבָר פָּסַקְתִּי אֶת דִּינוֹ מִימוֹת יִצְחָק, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁמָּל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה וְקָרָא לְכָל מַלְכֵי כְּנַעַן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ אַבְרָהָם מִשְׁתֶּה גָדוֹל וגו׳ (בראשית כ״א:ח׳), מַהוּ גָּדוֹל, שֶׁכָּל גְּדוֹלִים הָיוּ שָׁם, אַף עוֹג הָיָה שָׁם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ לוֹ לְעוֹג לֹא כָּךְ הָיִיתָ אוֹמֵר, אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת יִצְחָק אָמַר, מַהוּ זֶה, אֵין זֶה כְּלוּם, בְּאֶצְבָּעִי אֲנִי הוֹרְגוֹ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אָמַרְתָּ, עַל מְנָת שֶׁתִּרְאֶה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וּבְיָדָם אוֹתוֹ הָאִישׁ עָתִיד לִפֹּל.

דָּבָר אַחֵר: כִּי בְיָדְךָ אֶתְּנֶנּוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָתַתִּי, כְּבָר פָּסַקְתִּי אֶת דִּינוֹ מִימוֹת יַעֲקֹב, כֵּיצַד, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנַס יַעֲקֹב אֵצֶל פַּרְעֹה לְבָרֵךְ אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה (בראשית מ״ז:ז׳), הָיָה עוֹג יוֹשֵׁב שָׁם, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר לוֹ פַּרְעֹה לְעוֹג לֹא כָךְ הָיִיתָ אוֹמֵר, אַבְרָהָם פִּרְדָּה עֲקָרָה הוּא וְאֵינוֹ מוֹלִיד, הֲרֵי בֶּן בְּנוֹ וְשִׁבְעִים נֶפֶשׁ מִירֵכוֹ, אוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל עוֹג מַכְנִיס עַיִן רָעָה עֲלֵיהֶן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִי רָשָׁע, מָה אַתָּה מַכְנִיס עַיִן רָעָה בְּבָנַי, תִּמַּס עֵינוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ, עָתִיד אוֹתוֹ הָאִישׁ לִפֹּל בְּיָדָן, הֲרֵי כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כְּשֵׁם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה הָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שׁוֹמְעִים שִׁמְעֲכֶם וּמִתְיָרְאִין וּמִתְפַּחְדִין מִכֶּם, כָּךְ לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ (דברים כ״ח:י׳).

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ

ב׳ אותו בתורה שלמים בב׳ ווים

וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ (אותו). שְׁנֵי אוֹתוֹ הֵם שְׁלֵמִים בַּתּוֹרָה בִּשְׁנֵי וָוִי״ם, אֶחָד זֶה, וְאֶחָד - (דברים כב) עַד דְּרֹשׁ אָחִיךְ אֹתוֹ (אותו). מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם שֶׁהֵם אוֹת מַמָּשׁ.

עַד דְּרשׁ אָחִיךְ (אחיך ממש) אֹתוֹ (אותו), שֶׁצָּרִיךְ לְפָרֵשׁ אֶת אוֹתוֹ הָאוֹת שֶׁל אוֹתָהּ אֲבֵדָה.

אותו זה עוג שנדבק באברהם

גַּם כָּךְ אוֹתוֹ הַזֶּה, זֶה עוֹג שֶׁנִּדְבַּק בְאַבְרָהָם, וּמֵאַנְשֵׁי בֵיתוֹ הָיָה, וּכְשֶׁנִּמּוֹל אַבְרָהָם מַה כָּתוּב? (בראשית יז) וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ׳. זֶה עוֹג שֶׁנִּמּוֹל עִמּוֹ וְקִבֵּל אוֹת הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה.

כֵּיוָן שֶׁרָאָה עוֹג שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִים אֵלָיו, אָמַר: הֲרֵי וַדַּאי אֲנִי הִקְדַּמְתִּי זְכוּת שֶׁעוֹמֶדֶת לָהֶם, וְזֶה שָׂם לְמוּלוֹ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה פָּחַד מֹשֶׁה, אֵיךְ יָכוֹל לַעֲקֹר רשֶׁם שֶׁרָשַׁם אַבְרָהָם? אָמַר, בְּוַדַּאי הַיָּמִין שֶׁלִּי מֵת, שֶׁהֲרֵי הַיָּמִין צָרִיךְ לָזֶה.

אִם נֹאמַר הֲרֵי אֶלְעָזָר - יְמִין הַלְּבָנָה הוּא וְלֹא יְמִינִי. וְהָאוֹת הַזֶּה לְיָמִין הוּא, שֶׁאַבְרָהָם הוּא לְיָמִין.

מִיָּד אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַל תִּירָא אֹתוֹ. אַל תִּירָא אֶת אוֹתוֹ הָאוֹת שֶׁלּוֹ, וַאֲפִלּוּ לַיָּמִין לֹא צָרִיךְ.

כִּי בְיָדְךְ נָתַתִּי. שְׂמֹאלְךְ תַּעֲקֹר אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם, שֶׁהֲרֵי הוּא פָּגַם הָרֹשֶׁם שֶׁלּוֹ, וּמִי שֶׁפּוֹגֵם אוֹת זוֹ רָאוּי לְהֵעָקֵר מֵהָעוֹלָם, כָּל שֶׁכֵּן שְׂמֹאל שֶׁלְּךְ, שֶׁהִיא יָדְךְ, יַעֲקֹר אוֹתוֹ מֵהָעוֹלָם, בִּגְלַל זֶה נֶעֱקַר מֵהָעוֹלָם. וַאֲפִלּוּ שֶׁהוּא תַּקִּיף מִבְּנֵי הַגִּבּוֹרִים וְרָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל, נָפַל בִּידֵי מֹשֶׁה וְהֻשְׁמַד.

בִּגְלַל זֶה הַכֹּל הִשְׁמִידוּ יִשְׂרָאֵל, בָּנָיו וְכָל עַמּוֹ וְכָל אֲשֶׁר לוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ, וְכָתוּב (דברים ב) וַנַּךְ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָו. בְּנוֹ כָּתוּב, חָסֵר יוֹ״ד, וְקוֹרְאִים בָּנָיו, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ הַחֲבֵרִים.

אַשְׁרֵיהֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁמֹּשֶׁה הַנָּבִיא הָיָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁבִּגְלָלוֹ עָשָׂה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הָאוֹתוֹ הַלָּלוּ, וּפֵרְשׁוּהָ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גָזַר בְּרִיתוֹ עִם שְׁאָר הָעַמִּים לְהִתְקַשֵּׁר בּוֹ, אֶלָּא עִם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם בְּנֵי אַבְרָהָם, שֶׁכָּתוּב בּוֹ (בראשית יז) וּבֵין זַרְעֲךְ אַחֲרֶיךְ לְדרֹתָם לִבְרִית עוֹלָם. וְכָתוּב (ישעיה נט) וַאֲנִי זֹּאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר ה׳ רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךְ וְגוֹ׳, לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךְ וְגוֹ׳. בָּרוּךְ ה׳ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

פַקַאלַ אַללָּהֻ לִי לַא תַּכַ׳פהֻ פַאנִּי קַד אַסלַמתֻהֻ פִי יַדִךַּ וַגַמִיעַ קַוְמִהִ וַבַּלַדִהִ וַאצנַע בִּהִ כַּמַא צַנַעתַּ בִּסִיחֻוןַ מַלִךִּ אלּאַמֻורִיִּין אַלּמֻקִיםִ פִי חִשׁבּוּןַ

ואמר ה׳ לי, אל תפחד ממנו, היות שאני כבר הסגרתי אותו בידך, הוא וכל-עמו וארצו, ועשה בו כמו שעשית, בסיחון מלך האמוריים השוכן בחשבון.

אל תירא אותו – ובסיחון לא הוצרך לומר: אל תירא אותו, אלא מתיירא היה משה שלא תעמוד לו זכות ששימש אברהם, שנאמר: ויבא הפליט (בראשית י״ד:י״ג) והוא עוג.

אל תירא אתו DO NOT FEAR HIM – In the case of Sihon, however, it did not feel it necessary to state, "Do not fear him"!? But in the case of Og Moshe feared lest the merit that he (Og) had been of service to Avraham might avail him, as it is said, (Bereshit 14:13: see Rashi thereon), "And the fugitive came", and that was Og (Bereshit Rabbah 42:8; see Rashi on Bemidbar 21:34).

פס׳: ויאמר ה׳ אלי אל תירא אותו – ¹מיכן אמרו עוג מלך הבשן משה הרגו:

1. מכאן אמרו עוג וכו׳. מסיפא דקרא כי בידך נתתי אותו:

ועם היות שמהירות המלחמה כזה כל שכן בראיתם השמד סיחון ועמו ועוג שלא חשש לזה היה מורה על גבורתו והוא ממה שיפחד הלבבות. הנה הש״י אמר למשה אל תירא אותו. כלומר אל תבהל מחריצותו וזדונו בצאתו לקראתכם. ובמדרש אמרו שהיה משה ירא מעוג לפי שעוג שמש לאברהם שנאמר ויבא הפליט והוא היה עוג ומשה היה ירא שמא תעמוד לו זכותו של אברהם והוא דרך הגדה. והענין הוא שלא יראו מגבורתו כי עתיד הוא שיפול לפניהם.

אל תירא אתו – פירשתיו (במדבר כ״א ל״ד):

ויאמר ה׳ אלי אל תירא אותו – כי אצל סיחון הקדים ה׳ לאמר להם שיתגרו בו מלחמה ושינצחוהו, ומה שיצא לקראתם היה ע״י ששלחו מלאכים שנית כנ״ל, אבל בעוג לא בא תחלה שום דבור שילחמו אתו והוא בא לקראתם למלחמה פתאום, לכן א״ל ה׳ אל תירא אותו שזה נעשה מאתי שאמצתי את לבבו שעי״כ בידך נתתי אותו וכו׳ ועשית לו כאשר עשית לסיחון שע״י שיצא מעריו הבצורות תכבוש את הערים בנקל כנ״ל:

אל תירא אותו – ג״ז נתבאר שם שזה היה מוראו של משה באשר המה הסבו מלחמתו בלי הכרח כ״כ.

{כאשר עשית¹ – לרשת את ארצו, לא רק להנצל ממנו, אלא גם להתנחל שמה.⁠²}

1. לכאורה מיותר, לאחר שהבטיחו ״כי בידך נתתי אותו וגו׳⁠ ⁠⁠״.

2. כפי שביאר רבינו לעיל (ב,לא).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון