Devarim 26 – דברים כו‏ – Mikraot Gedolot

ויביאנו אל המקום הזה – זה בית המקדש או יכול זה ארץ ישראל כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת, הרי ארץ ישראל אמורה ומה תלמוד לומר ויביאנו אל המקום הזה בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת.

ארץ זבת חלב ודבש – נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן (שמות י״ג:ה׳) ארץ זבת חלב ודבש מה ארץ זבת חלב ודבש האמורה להלן חמשת עממים אף ארץ זבת חלב ודבש האמור כאן ארץ חמשת עממים. רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאים בכורים מעבר לירדן שאינו זבת חלב ודבש.

"And He brought us to this place": the Temple — But perhaps it refers to Eretz Yisrael? — (No, for) "and He gave us this land already refers to Eretz Yisrael. How, then, am I to understand "And he brought us to this place"? As the Temple. "And He brought us to this place and He gave us this land": As a reward for our coming to this place, we were given this land.

"a land flowing with milk and honey": It is written here "a land flowing with milk and honey,⁠" and elsewhere (Shemot 13:1) "a land flowing with milk and honey.⁠" Just as there, the land of the five nations (is being referred to), so, here. From here R. Yossi Haglili ruled: Bikkurim are not brought from across the Jordan, it not flowing with milk and honey.

ויביאנו אל המ׳ הזה זה בית המקדש [או] יכול [זה] ארץ ישראל כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת הרי כבר ארץ ישראל אמורה ומה ת״ל ויביאנו אל המקום הזה בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ:

ארץ זבת חלב ודבש נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש ונאמר להלן (שמות י״ג:ה׳) ארץ זבת חלב ודבש מה להלן ארץ חמשת עממים אף כאן ארץ חמשת עממים:

ר׳ יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר הירדן שאינו ארץ זבת חלב ודבש:

ד״א ויתן לנו את הא׳ הז׳ שומע אני חריבה ת״ל ארץ זבת חלב ודבש ארץ שפירותיה שמינים כחלב ומתוקים כדבש:

פעם אחת נכנס רבי לבני ברק ומצא שם אשכול רובץ כעגל בן שלש שנים:

פעם אחת הלך ר׳ יהושע לסכנין ומצא עז רבוצה תחת התאינה וחלב שותת ממנה ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין זה בזה:

אמרו משום ר׳ יהודה בן בתירה לעתיד דבש יוצא מן התאנה וענבים מן הגפן ופולין נושרות וחמה זורחת ונעשין כנדיקון:

אמר ר׳ יונתן יפה ספסוף שאכלנו בנערותינו מפניקרסין שאכלנו בזקנותינו:

וְאַיְתְיַנָא לְאַתְרָא הָדֵין וִיהַב לַנָא יָת אַרְעָא הָדָא אֲרַע עָבְדָא חֲלָב וּדְבַשׁ.

and brought us to this place, and gave us this land, a land producing milk and honey.

ואעיל יתן לארעא^א הדין ויהב לן ית ארעא הדא ארע עבדה פירין טבין נקיין כחלבה וטעימין^ב כדובשא.

א. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״טבה״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״וטעימין״) גם נוסח חילופי: ״וחליין״.

ואעיל יתנא לאתרא הדין ויהב לנא ית ארעא הדין ארע דפירהא שמינין כחלב וחליין כדבש.

and brought us into this place, and gave us this land, a land of fruits rich as milk and sweet as honey.

וג׳א בנא אלי הד׳א אלמוצ׳ע ואעטאנא הד׳א אלבלד בלדא יפיץ׳ אללבן ואלעסל

והביאנו אל המקום הזה ונתן לנו את הארץ הזאת, ארץ זבת חלב ודבש.

אל המקום הזה – בית המקדש.

ויתן לנו את הארץ – כמשמעו.

אל המקום הזה [AND HE HAS BROUGHT US] UNTO THIS PLACE – This refers to the Temple where the worshipper was standing when he made this declaration.

ויתן לנו את הארץ – means what it literally implies: AND HAS GIVEN US THE LAND.

פס׳: ויביאנו אל המקום הזה – זה בית המקדש.

ויתן לנו את הארץ – זו ארץ ישראל.

ארץ זבת חלב ודבש – מיכן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין ביכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש:

ויביאנו אל המקום הזה – וכבש לפנינו שבעה גוים גדולים ועצומים.

ארץ זבת חלב ודבש – משופעת בצאן ובקר, שיש להם רוב חלב, ובמיני פירות שיש להם מתיקות. דבש – לשון מתיקות.

ויביאנו אל המקום הזה – AND HE BROUGHT US TO THIS PLACE – And conquered before us seven great and mighty nations.

ארץ זבת חלב ודבש – A LAND FLOWING WITH MILK AND HONEY – Bountiful with sheep and cattle, who have abundant milk, and with assorted fruit which are full of sweetness. דבש – HONEY – a term of sweetness.

ארץ זבת חלב ודבש – מה זבת חלב ודבש דלהלן ארץ חמשה עממים אף זבת חלב ודבש דהכא ארץ חמשה עממים. מכאן היה ר׳ יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שהרי אינה ארץ זבת חלב ודבש.

ארץ זבת חלב ודבש, "a land flowing with milk and honey.⁠" Just as the land flowing with milk and honey refers to only five of the seven Canaanite tribes where it is first mentioned in Exodus 13,5 so here too Moses refers to the areas of these five tribes. This is also the source of the statement of Rabbi Yossi ha'glili who ruled that firstling fruit could not be brought from produce grown on the east Bank of the Jordan as the quality of the soil there did not lend itself to producing superior fruit.

ויבאנו אל המקום הזה – ויבאנו חסר יו״ד. שנסינו אותו עשר נסיונות, והביאנו לארץ.

אל המקום הזה זה בית המקדש. לא אל הארץ בכללה כי אחריו כתיב ויתן לנו את הארץ הזאת וכן שנו בספרי אל המקום הזה זה בית המקדש יכול א״י כשהוא אומר וימן לנו את הארץ הזאת הרי א״י אמורה מה ת״ל ויביאנו אל המקום הזה זה בי׳ המקדש וזהו שכתב רש״י ז״ל אחר זה ויתן לנו את הארץ הזאת כמשמעו דמהי תיתי לומר שאינו כמשמעו אלא הכי פירוש׳ עכשיו שפירשנו אל המקו׳ הזה זה בי׳ המקדש יהיה פי׳ ויתן לנו את הארץ הזאת כמשמעו אבל אם היינו מפרשים אל המקום הזה בשביל כל הארץ לא היינו יכולים לפרש את הארץ הזאת כמשמעו שהרי כבר נאמר אל המקום הזה:

עוד נתן להם שלמות אלהי עליון והוא ירושת הארץ ובפרט בית המקדש שהוא עקר הכונה ומקור השלמות כלו. ולכן למעלתו זכרו ראשונה באמרו ויביאנו אל המקום הזה שהוא בית האלהים ויתן לנו את הארץ הזאת רוצה לומר ארץ לא להם. ועוד השגיח בה שתמיד עיניו בה באופן שהיא תמיד ארץ זבת חלב ודבש.

ויתן-לנו את הארץ הזאת – ואחר שיצאנו לחירות, לא היה לנו שום חלק בארץ לשבת בו, ונתן לנו זאת שהיא ארץ נבחרת, ״זבת חלב ודבש״.

ויתן לנו את הארץ הזאת, after we had left Egypt as free men we did not have any part of the land to settle in, and He gave us this land which is a superior land flowing with milk and honey.

זה בית המקדש. כלומר, שאין פירוש ״אל המקום״ כל הארץ, דכתיב ״ויתן לנו את הארץ״, שהוא הארץ בכללה, אם כן ״ויביאנו אל המקום הזה״ בבית המקדש איירי:

ויתן לנו את הארץ כמשמעו. הביא ראיה למה שפירש כי ״ויביאנו אל המקום הזה״ הוא בית המקדש, דהא ״ויתן את הארץ״ הוא כמשמעו הארץ בכללה, אם כן ״ויביאנו אל המקום הזה״ בבית המקדש איירי:

כמשמעו. וא״כ בע״כ צריך לומר הא דכתיב אל המקום היינו בית המקדש, אבל אם פירוש דויתן לנו את הארץ לאו כמשמעו, היינו יכולים לפרש אל המקום היינו ארץ ישראל:

As indicated by the plain connotation. And therefore perforce "this place" refers to the Beis Hamikdosh. But if the explanation of "He gave us this land" is not according to its simple meaning, we could then explain that "to this place" means the Land of Israel.

ואומרו ויביאנו אל המקום הזה מדבר על עולם העליון שהנשמה בו, והנה אין הנשמה מגעת לדבר כל הדברים האלה אלא אחר עלייתה לעולם העליון שנקרא גן עדן של מעלה אחר שכבר שבעה ימים בגן עדן שלמטה, ולזה כנגד עמידתה לפני ה׳ לדבר הדברים האלו אומר ויביאנו אל המקום הזה כי עמידת הנפש שם לבד יש לה בו שעשוע גדול וכנגד גן עדן שלמטה שכבר זכה בו אמר ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש על דרך אומרו (שיר השירים ד׳) דבש וחלב תחת לשונך.

ויבאנו אל המקום הזה – זה בהמ״ק או אינו אלא ארץ. כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הרי ארץ אמור. והקדים בהמ״ק מלמד שלא זכו לארץ אלא בשביל בהמ״ק.

ארץ זבת חלב ודבש – מכאן אמר ר״י הגלילי פרט לעבר הירדן. וכן הוא אמר למעל׳ אשר ה׳ אלהיך נתן לך פרט לעבר הירדן שבחרו מעצמם.

ויבאנו אל המקום הזה – יתכן שירמוז אל בית המקדש שהוא העיקר, כי על ירושת הארץ אמר אח״כ ויתן לנו את הארץ הזאת:

ויבאנו אל המקום הזה – הוא הביא אותנו אל המקום הזה, שבו בחר כמקום מקדש תורתו (השווה שמות טו, יז). ויתן לנו וגו׳: ולמען תורתו, לצורך קיום התורה, השוכנת כאן, נתן לנו את הארץ הברוכה המקיפה את המקדש, מרכזה. ירושתנו את הארץ הזאת נתנה לנו את המולדת שמעולם לא הייתה לנו קודם לכן: ״⁠ ⁠׳ויבאנו אל המקום הזה׳, זה בית המקדש וכו׳. ׳ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו׳ וגו׳, בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת״ (ספרי).

[ט] ויבאנו אל המקום הזה – אמרו בספרי זה בהמ״ק או יכול זה ארץ ישראל כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ הזאת הרי א״י אמור וכו׳. ובאמת על ביאת המקדש לא יתכן לשון ויביאנו כי משמעו שכל ישראל ומנהיגם בראשם באו לשם. ולירושלים היו עולים כל אחד ואחד בפ״ע בכל השנה, רק בשלש רגלים באה המצוה שימצאו שמה כל ישראל, אבל הבאה זו הוא על הבאת המדרגה והמעלה כמ״ש (שמואל ב ז׳ יח) כי הביאותני עד הלום. וכן כאן משמעו על שהביאם ה׳ לבנות בהמ״ק, וזכר הבהמ״ק קודם מנתינת הארץ לחלוק כבוד אל המקום אשר הוא בו, או כדברי הספרי בשכר ביאתנו אל המקום הזה ניתן לנו את הארץ, בשביל שיבנו את בהמ״ק נתן ה׳ להם את הארץ:

ארץ זבת חלב ודבש – ארץ מיותר דהא כבר אמר הארץ הזאת, ואמרו בספרי נאמר כאן ארץ זבת חלב ודבש וכו׳ מה להלן ארץ חמשה עממים אף כאן ארץ חמשה עממים. פי׳ דבשמות (יג ה) נאמר והיה כי יביאך ה׳ אל ארץ הכנעני וגו׳ ארץ זבת וגו׳. שלא נזכרו שם רק חמשה עממים, ולא נזכר פרזי וגרגשי, אע״ג דשם ג׳ ח׳ וגם שם י״ז כתיב ארץ זבת וגו׳ על ששה עממים דחשיב שם גם פרזי, אפ״ה למד מן הנאמר שם י״ג ה׳ משום שנאמר בו והיה כי יביאך כמו שנאמר כאן כי תבוא:

ויביאנו אל המקום הזה: ׳זה בית המקדש׳ (רש״י), שמיועד לגילוי שכינה וגדולת הנפש¹.

ויתן לנו את הארץ וגו׳: היינו הרחבת הדעת בצרכי הגוף. משום הכי הקדים הכתוב הבאת ״המקום״ לנתינת ״הארץ״ שלא כסדר², אלא להקדים תודה על הרחבת הנפש ל⁠(תודה על) הרחבת הגוף.

1. אחרי התקופה בה ׳כסבור שבטבע הוא בדעת חלושה וקצרה׳ (רבינו פסוק ז׳).

2. שהרי עברו ארבע מאות וארבעים שנה מביאת הארץ עד להקמת בית המקדש הראשון.

ויביאנו וגו׳ – ויביאנו אל המקום הזה – זה בית המקדש, או אינו אלא זה א״י, כשהוא אומר ויתן לנו את הארץ – הרי א״י אמורה, הא מה אני מקיים אל המקום הזה, זה בנין בית המקדש¹ (ספרי).

ויביאנו וגו׳ – בשכר ביאתנו אל המקום הזה נתן לנו את הארץ הזאת.⁠² (שם)

ארץ זבת וגו׳ – מביאים בכורים מעבר הירדן ואע״פ שאינה זבת חלב ודבש, והא כתיב ארץ זבת חלב ודבש, א״ר יונה, ארץ – אשר בה זבת חלב ודבש.⁠³ (ירושלמי בכורים פ״א ה״ח)

1. וי״ל דסמיך על לשון ״הזה״ דמורה בעלמא על ההוראה באצבע כמ״ש במנחות כ״ט א׳ שלשה דברים הראה הקב״ה למשה באצבע וכולם יליף מלשון ״זה״ דכתיב בהו יעו״ש, ובאגדה ירושלמית דסוטה על הפ׳ אבל כבד זה למצרים מלמד שהראו באצבע על ארונו של יעקב, ועיין בבבלי סוף תענית, ועוד הרבה כהנה, וגם כאן דריש הלשון אל המקום הזה והוא עומד בעזרה בביהמ״ק, הרי דמורה וקאי על ביהמ״ק, ודו״ק.

2. סמך על הדרשה הקודמת דפי׳ הלשון המקום הזה הוא ביהמ״ק. וטעם הדרשה נראה דמדייק משום דלפי חקי הלשון היה צ״ל מקודם ויתן לנו את הארץ ואחר כך ויביאנו אל המקום הזה דמתחלה בא הקנין ואח״כ פעולת הקנין.

3. ר״ל שיש בה מקומות שהם זבת חלב ודבש ולא שהיא כולה כך. וטעם הדבר שאנו מוכרחין לפרש כן ולא קיי״ל שאין מביאין רק מזה המקום ששם זבת חלב ודבש הוא משום דכתיב בבכורים האדמה אשר נתת לי [פסוק הבא] והרי גם מעבר הירדן נתן לנו הקב״ה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון