×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(יט) וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְי֗וֹן עַ֤ל כׇּל⁠־הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧א עַם⁠־קָדֹ֛שׁ לַיהֹוָ֥הי⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃
and to set you high above all nations that He has made, in praise, and in name, and in honor; and that you may be a holy people to Hashem your God, as He has spoken.
א. וְלִֽהְיֹתְךָ֧ =ל,ל1,ש,ש1,ק3,ו,ל3,ל9 ובן⁠־נפתלי בספר החילופים, וכך אצל ברויאר ומג״ה
• בן⁠־אשר בספר החילופים=וְלִהְיֹתְךָ֧ (אין געיה), אך פריט זה נשמט ברשימת החילופים בתוך מחברת התיגאן (מהדורת דרנבורג).
מדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראחזקוניקיצור פענח רזארמב״ןר׳ בחייטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצררלב״ג תועלותצרור המורר״ע ספורנור׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םנצי״באם למקרארד״צ הופמןעודהכל
ולתתך עליון על כל הגוים כשם שאצבע הגדולה כובשת ארבע אצבעות כך עתידין ישראל לכבוש ארבע מלכיות באותה שעה. ולהיותך עם קדוש כשם שנ׳ (ישעיהו ד׳:ג׳) והיה הנשאר בציון והנותר בירו׳ קדוש יאמר לו לתהלה לשם ולתפארת שיהיו אומות העולם משתבחין בך ומתאוין לשמושך כשם שנ׳ (ישעיהו מ״ט:כ״ג) והיו מלכים אמניך ושרותי׳ מניקות. פעם אחת היה ר׳ יוסי יושב בשוק ובאת מטרונה אחת וישבה לימינו ובא בעלה וישב לשמאלו אמ׳ לו ר׳ אשריך שאני מינקתיך לעולם הבא וזה בעלי אומנך אמ׳ לה בתי מה ראית לומר כך אמ׳ לו שכת׳ בתורתכם והיו מלכים אומניך שטפה ר׳ יוסי והיה מסיעה מן הדברים אמ׳ לו ר׳ מה אתה שוטפיני הרי לכם עוד כת׳ (שם מ״ט:ז׳) כה אמר ה׳ גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי להם יראו מלכים וקמו שרים וישתחוו אם מתקיים לכם עכשו אשריכם ואם לעתיד לבוא אשריכם. אשריכם מה אמור לכם ובכם עליהם פתח ר׳ יוסי ואמ׳ (תהלים צ״ד:י״ט) ברוב שרעפי בקרבי תנחו׳ ישעשעו נפ׳ אע״פ שאומות העולם דוחקים אותנו בשעבוד ועושים עלינו שררה אנו נזכרין נחמות שכתבת לנו ומשתעשין בהן שנ׳ תנחומ׳ ישעש׳ נפ׳ מהו לבזה נפש למתעב גוי אפלו עני שבישר׳ עתידין כל אומות העולם שיהיו משתחוין לו:
אמרו כשעלה הדרינוס במעלה חמת גרר מצא קטנה אחת בת ישראל על מעלה שן חמת גרר אמ׳ לה מה טיבך אמ׳ לו בת ישראל אני מיד ירד מן הקרון שלו והשתחוה לה כעסו עליו כל גדולי מלכות אמ׳ לו מה ראית שבזית עצמך ותשתחוה לבזויה זו שהיא מטונפת ומלוכלכת אמ׳ להן שוטים הלא כל האומות עתידין להשתחות להן שכך כת׳ כה אמ׳ ה׳ גואל ישר׳ קדו׳ לב׳ נ׳ למ׳ גוי להם יראו מל׳ וקמו מי גרם להם כל כך אמנה שהאמינו בהקב״ה שנ׳ למען ה׳ אשר נאמן:]
וּלְמִתְּנָךְ עִלַּאי עַל כָּל עַמְמַיָּא דַּעֲבַד לְתוּשְׁבְּחָא וּלְשׁוֹם וְלִרְבוּ וּלְמִהְוָךְ עַם קַדִּישׁ קֳדָם יְיָ אֱלָהָךְ כְּמָא דְּמַלֵּיל.
and that He may set you above all the nations whom He has made, in praise, and in name, and in greatness, and that you may be a holy people before the Lord your God, as He has spoken.
ולמשויה יתכון רמין ומנטליןא על כל אומייה די ברא בליקרה ולתושבחה ולרוממי ולמהווי ל⁠(י)⁠שמיה לעם קדישין קדם י״י אלהכון היך מה די מלל.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״רמין ומנטלין״) גם נוסח חילופי: ״רמין עלין״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״ליקרה ... לעם״) נוסח אחר: ״ליקר ולשם ולתושבחתה ולמהוון עם״.
ולמנאה יתכון רמין וגיותנין על כל עממיא {דעבד}⁠א לרבו ולשום דיקר ולשיבהורא מטול למהוי עם קדיש קדם י״י אלקכון היכמא דמליל.
א. חסר בכ״י לונדון.
And He will set you on high, and exalt you above all the peoples He hath made in greatness, and with a name of glory and splendour, that you may be a holy people before the Lord your God, as He hath spoken.
ואן יג׳עלך עאליא עלי סאיר אלאמם אלד׳י כ׳לקהם מדיחה ואסמא ופכ׳רא ואן תכון שעבא מקדסא ללה רבך כמא ועדך
ושיתן אותך עליון על כל שאר הגויים אשר בראם, לתהילה ולשם ולתפארת, ושתהיה עם קדוש לה׳ אלוהיך, כאשר ייעד לך.
ולהיותך עם קדוש, כאשר דבר – והייתם לי קדושים (ויקרא כ׳:כ״ו).
ולהיתך עם קדש … כאשר דבר AND THAT YOU MAY BE AN HOLY PEOPLE … AS HE HAS SPOKEN – in the words, "And you shall be holy unto Me" (Vayikra 20:26) (Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot 12:25).
פס׳: ולתתך עליון – עליון בתורה עליון במצות. כענין שנאמר (דברים ד׳:ח׳) ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים.
עליון – כמו שנאמר (שם כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה׳ נקרא עליך ויראו ממך.
על כל הגוים אשר עשה1כענין שנאמר (ישעיהו מ״א:ד׳) מי פעל ועשה קורא הדורות מראש.
לתהלה – כענין שנאמר (דברים י׳:כ״א) הוא תהלתך והוא אלהיך.
ולשם – דכתיב (שם כח) כי שם ה׳ נקרא עליך. ואומר (יחזקאל ט״ז:י״ד) ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהררי.
ולתפארת – דכתיב (ישעיהו כ״ח:ה׳) ביום ההוא יהיה ה׳ צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו. ולהיותך עם קדוש לה׳ אלהיך וגו׳:
1. כענין שנאמר מי פעל וכו׳ ראו איים וייראו וכו׳ כמו הכא ויראו ממך:
ולתתך עליון – זה הוא שכר האמירה.
AND TO MAKE THEE HIGH. This is the reward for extolling God.
ולתתך עליון וגו׳ – והיכן דבר ונתנך י״י לראש ולא לזנב (דברים כ״ח:י״ג).
ולתתן עליון, "and to place you supreme;⁠" where is the source for God doing this? Compare Deut. 28,13: 'ונתנך ה לראש ולא לזנב, "and the Lord will make you the head and not the tail.⁠"
ולתתך עליון על כל הגוים אש״ר עש״ה – בגימט׳ שבעי״ם אומו״ת.
ולתתך עליוןלתהלה – שיהללוך כל עמי הארץ בהיות השם קרוב בכל קראך אליו. ולשם – שיצא לך שם בגוים בהדרו אשר שם עליך, כי אתה נעלה על כולם. ולתפארת – כי תתפאר עליהם לעשות בהם כל אשר תחפוץ, תגזור אומר ויקם לך,⁠1 כענין: פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי (שופטים ז׳:ב׳). ולהיותך עם קדוש – לדבקה בו בסוף.
ועל דרך האמת: לתהלה – כי אלהי ישראל הוא תהלתך, ושמו הגדול הוא אלהיך, ובזה תפארתך, כענין שנאמר: כי תפארת עוזמו אתה (תהלים פ״ט:י״ח), תפארת ישראל (איכה ב׳:א׳).
1. השוו ללשון הפסוק באיוב כ״ב:כ״ח.
AND TO MAKE THEE HIGH ABOVE ALL NATIONS THAT HE HATH MADE, IN PRAISE — that all the peoples of the earth should praise you for the fact that G-d will be near whenever you call upon Him.⁠1
AND IN NAME — that thy renown will go forth among the nations for His splendor which He had placed upon thee,⁠2 for you are exalted above all.
AND IN GLORY — for you will be glorified over them by being able to do with them whatever you will desire; thou shalt decree a thing, and it shall be established unto thee,⁠3 similar to what is stated, lest Israel vaunt themselves against Me, saying: Mine own hand hath saved me.⁠4
AND THAT THOU MAYEST BE A HOLY PEOPLE UNTO THE ETERNAL — to cleave to Him ultimately.⁠5
And by way of the Truth, [the mystic teachings of the Cabala], in praise suggests that the G-d of Israel is thy praise,⁠6 and His Great Name is thy G-d,⁠7 and this is your Glory, similar to what is written, For Thou art the Glory of their strength;8 the Glory of Israel.⁠9
1. See above, 4:7.
2. Ezekiel 16:14.
3. Job 22:28.
4. Judges 7:2.
5. See above, 11:22.
6. Ibid., 10:21.
7. Ibid., 10:21.
8. Psalms 89:18.
9. Lamentations 2:1.
על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת – שעור הכתוב כן, ולתתך עליון לתהלה ולשם ולתפארת על כל הגוים אשר עשה, כי העובדי אלילים אשר עשה אינם נתונים לתהלה ולשם ולתפארת אבל הם נתונים לחלק הכוכבים והמזלות, לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, זהו שאמר לתהלה ולשם, כי ישראל הם נתונים לתהלה ולשמו הגדול, לתהלה כענין שכתוב (דברים י) הוא תהלתך, ולשמו הגדול, והוא אלהיך.
על כל הגוים אשר עשה לתהילה ולשם ולתפארת, "over all the nations that He made, for praise, for renown, and for splendour.⁠" Whereas the Lord will make the Jewish people supreme in these respects, He does not do so with any of the other nations as they have been assigned to the various planets which govern their fates. לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא, "not like these is the portion of Yaakov, for it is He Who formed all things" (Jeremiah 10,16). This difference is meant when the Torah describes the Jewish people as being לשם ולתהילה. Israel's fame is its praising the Lord and His great name. He is Israel's God in a somewhat exclusive manner.
ולתתך עליון וגו׳ לתהלה – שיהללוך כל עמי הארץ בהיות השם קרוב אליך בכל קוראיך:
ולשם – שיצא לך שם בגוים בהדרו אשר שם עליך:
ולתפארת – כי תתפאר עליהם לעשות בהם כל אשר תחפוץ כענין כי יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי:
ולהיותך עם קדוש – לדבקה בו בסוף. ור׳ יהודה הספרדי פירש כי מלת האמרת נגזר ממלת ויאמר ופירושו עשית הישר עד שיאמר שהוא יהיה לך לאלהים והוא עשה לך עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה:
ולתתך עליון וגו', "and to make you supreme, etc.;⁠" to set you up as an example that all the other nations praise and wish to emulate. They do so because they realize that you evoke immediate responses when you call upon Hashem.
ולשם, "and for renown,⁠" to enhance your reputation all over the world.
ולתפארת, "and for splendour;⁠" you will be able to boast that whatever enterprise you are embarking on will be crowned with success.
ולהיותך עם קדוש, "and for you to be a holy nation.⁠" You will have attained the דבקות, close attachment, a state of relationship with your God which is the ultimate level of closeness to Hashem that man is capable of attaining. Rabbi Yehudah the Spaniard explains that the word האמרת in verse 17 is derived from the word ויאמר, "he said,⁠" and its meaning in that verse is that you have done what is good in His eyes to such a degree that it is said about you or of you that He is surely your God, and He in turn will do for you in accordance with what you say (request) so that you can truly say that you will be His special people.
ולתתו עליון – רמז לטוטפות דקוב״ה דכתיב ביה אשריך ישראל.
לתהלה ולשם ולתפארת – כלומר מה שישראל משבחים ומהללים לשם, הוא להם לתפארת. והיינו דאמרינן עתיד הקב״ה להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק. שאותה עטרה שמעטרים להקב״ה בתפלתם מחזירה להם. אבל מי ששח שיחת חולין בבהכ״נ מקיפין לו כל גופו בקוצים. לכך שיר השירים לית. וכנגדו כקול הסירים.
אשר עשה – בגימטריא שבעים אומות.
ולהיתך – חסר ו׳. שאין הוויית קדושתן ניכרת כל כך בעה״ז.
קדש – חסר וי״ו. לומר קדש עצמך מעט למטה ויקדשו אותך למעלה. וכן ו״פ קדוש ישראל בקרייה.
ולהיותך עם קדוש – וסמיך ליה –
התועלת החמישי הוא להודיע כי דברי תורה הם לתכלית מה מבואר עד שמקיימיה יהיו מהוללים בגוים על שאר הגוים ויגדל שמם עליהם ויהיו כמפוארים עליהם לפי שדברי תורה הם בתכלית היושר ומישירים אל היותר נפלאות שבהשגות העיוניות לפי מה שאפשר ולזה אמר כי התורה היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים ושכבר יאמרו הגוים רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה.
וזהו ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה. כי כל האומות אוכלים העוה״ז ואין להם חלק לעוה״ב. אבל ישראל נתן להם השם בעוה״ז תהלה ושם ותפארת. ונותן להם קדושת העוה״ב. וזהו ולהיותך עם קדוש לה׳ אלהיך כאשר דבר. כמו שאמר להיות לו לעם סגולה שהוא באוצר הנפשות. והם מפוארים בטובות העולם הזה ובשם טוב. והם מהוללים מפי האומות כאומרו ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה. וזהו לתהלה ולשם ולתפארת. ואלו השנים ספרם דוד ע״ה בשכר העוה״ב. כי יצפנני בסוכו בצור ירוממני. ועתה בזה העת בעולם הזה ירום ראשי על אויבי סביבותי. וזה שאמר בכאן ולתתך עליון על כל הגוים וכו׳. ולהיותך עם קדוש בעולם הנפשות. והמפרש האמרת והאמירך לשון אמירה. שבזה עשה שיאמר השם שיהיה לך לאלוה וכן האמירך ואינו נראה. ואולי רמז וה׳ האמירך היום בעוה״ז. להיות לו לעם סגולה בשכר המצות. ולתתך עליון על כל הגוים. מדבר על העתיד על עוה״ב אחר המשיח. כי אז יהיו ישראל מאושרים כאומרו ואשרו אתכם כל הגוים. ויהיו לשם ולתהלה ולתפארת בפי כל האומות. ויהללום על שקנו שם טוב בגלותם והחזיקו בתורת השם ומסרו נפשם על קדושת השם. וזהו לתהלה לשם ולתפארת. ולהיותך עם קדוש לעד לעולם ולא יגלו עוד כאשר דבר. כי בהרבה מקומות בתורה נרמז זמן העתיד. באז ישיר משה וכן בלמען ירבו ימיכם ובמקומות רבים. ולזה אמר ולתתך עליון שמורה על העתיד. וכן רמז בזה הפסוק שיהיו מוכתרים באותו זמן בידיעת שם ה׳ ובעשר ספירות. כאומרו כי כולם ידעו אותי. וזהו לתהלה לשם ולתפארת. לתהלה היא תהלה לדוד או גבורה. ולשם הוא שם מלכות. ולתפארת הוא תפארת ישראל. ולהיותך עם קדוש לעלות עד קדש הקדשים. ועוד יש בזה דברים בגו ואין להאריך:
ולתתך עליון על כל הגוים – להבין ולהורות, כאמרו ״ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים״ (שמות י״ט:ו׳).
לתהלה ולשם ולתפארת – לאל יתברך, כאמרו ״ישראל אשר בך אתפאר״ (ישעיהו מ״ט:ג׳).
ולהיתך עם-קדש – נצחי לחיי עולם הבא.
כאשר דבר – באמרו ״ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים וגוי קדוש״ (שמות שם).
ולתתך עליון על כל הגוים, in your ability to understand the meaning of life on earth and to teach it. This is the meaning of Exodus 19,6 “you shall be for Me a kingdom of priests and a holy nation.”
לתהלה ולשם ולתפארת, for the Almighty, as per Isaiah 49,3 “Israel, you in whom I glory.”
ולהיותך עם קדוש, and your being a holy and eternal nation.
כאשר דבר, when He said at the time in Exodus 20 “you shall be unto Me a kingdom of priests and a holy nation.”
ולתתך – דבק עם להיות לו לעם סגולה:
עליון – בחשיבות:
אשר עשה – אשר תקן:
לתהלה – שיהללוך כל עמי הארץ:
ולשם – אם ההנהגה ההיא תודע לרבים ותשובח מהם, אז המנהיג בה יקנה לו שם:
ולתפארת – פאר והוד הנפש ויקרה, שכן יתעלו ישראל על כל הגוים ע״י המצות וההנהגות הנכבדות:
ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה – עתה חוזר להסיר דאגת לבם שע״י החקים יושפל כבודם לכן בא להבטיחם בשם ה׳ שיהיו עליון על כל הגוים שכולם יסורו למשמעתך ולא מפני היראה אבל ישנאוך בלבם רק ולתהלה שתהלתך תהיה בפיהם. ולשם כשיתפרסם בכל הארץ מעשיך אז לא יוצרך לספר תהלתך רק בהזכרת שמך לבד. ולתפארת שתבוא למדרגה שלא יצטרכו להזכיר שמך כי כל רואיך יכירו תפארתך כמ״ש וירא את ישראל שוכן לשבטיו ותהי עליו רוח ה׳ (במדבר כד ב) כטבע הרואה דבר מפואר יתעלה רוחו. ומלכת שבא כשבאה וראתה את שלמה אמרה (מלכים א י׳ ח) אשרי אנשיך אשרי עבדיך וגו׳. ולהיותך עם קדוש לה׳ אלהיך אף שגדול יהיה כבודך בגוים ויבקשו קרבתך עכ״ז תהיה מובדל ומוקדש מהם. כאשר דבר (ויקרא כ׳ כו) והייתם לי קדושים ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי:
בענין כתיבת האבנים הרבו המפרשים לדבר ויש מהגדולים שנטו הרבה מדברי הגמ׳. ועם כל זה אין דבריהם עפ״י הפשט. לכן נעתיק בזה הברייתא במס׳ סוטה (דף לה ע״ב). תנו רבנן כיצד כתבו ישראל את התורה ר׳ יהודה אומר על גבי אבנים כתבוה שנאמר וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת וגומר ואח״כ סדו אותם בסיד. אמר לו ר״ש לדבריך האיך למדו אומות של אותו הזמן תורה. אמר לו בינה יתרה נתן בהם הקב״ה ושגרו נוטירין שלהם וקלפו את הסיד והשיאוה וכו׳. ר״ש אומר על גבי הסיד כתבוה וכו׳. נמצא לר״י היתה הכתיבה על האבנים. וטחו עליהם סיד להסתיר הכתב ולר״ש נכתב על גבי הסיד. ובין לר״י ובין לר״ש יקשה א) למה נאמר שני פעמים להקים האבנים ובפ״ר נאמר והקמות לך ובפעם השני אמר תקימו לשון רבים. ב) למה נאמר שני פעמים וכתבת ובשני אמר באר הטב שלא נאמר בראשון. ג) בתחלה אמר ביום אשר תעברו ואח״כ אמר בעברך. לכן יש לומר אלו ואלו דברי אלהים חיים. שהיה כדעת ר״י ור״ש ביחד, וכך היה הדבר. שקודם שעברו את הירדן באותו היום (לא מקודם כי אז היה הסיד יבש ולא היה באפשר לכתוב עליו רק בחקיקה וזו מלאכה כבדה) נטלו האבנים והקימו אותם כדרך עושי מלאכה באבנים קודם שיתחילו מלאכתם עושים בסיס להאבנים שלא ינודו אנה ואנה. וכשעמדו על כן המלאכה טחו אותם בסיד. וכשבאו לעבור הירדן לקחו האבנים ונשאו אתם ובין כך נתיבשו האבנים מעט. ובעת עברם בתוך הירדן כתבו על הסיד שהיה נוח לכתוב שלא נתיבשו כל צרכם. וכשעברו הירדן הקימו אותם בהר עיבל, ואז נתיבש הסיד ונעשה כאבן. וטחו מחדש בסיד והניחו להתיבש מעט. כי בעת שהוא לח אי אפשר לכתוב עליו ואח״כ בנו מזבח מאבנים אחרות. והעלו עליו עולות ושלמים ואכלו ושמחו ונתיבש מעט הטיח ואז כתבו מחדש על הסיד כל התורה באר היטב למען ירוץ כל קורא בו. ושיוכלו האומות להעתיק משם וכתבו שני פעמים כי הכתב הגלוי היה לפני אומות שהיו באותה העת והכתב השני הנסתר היה פן באחרית הימים יאמרו שהכתב הגלוי הוא מזויף מפני שהוא במקום הפקר. אז נשיב לו שיקלוף את כתב העליון (כי טבע הסיד שטיח על גבי טיח נקלף העליון והתחתון נשאר קיים) ויראה את כתב הנסתר ויכיר כי הוא האמת, ועתה נבוא לבאר:
ולתתך עליון וגו׳ לתהלה: היינו מעלות המיוחדות בכל איש, וע״י ׳התחברות׳ עם ישראל עם ה׳1 נעשו מצוינים במעלות אלו.
לתהלה: מונה שלשה דברים2 שעסק התורה3 מועיל לשלשה מיני אדם, וכמו שכתבתי לעיל (ו,כד) שאמר משה ״ויצונו ה׳ לעשות את כל החקים האלה, ליראה את ה׳ אלהינו, לטוב לנו כל הימים, לחיותנו כהיום הזה״, ופירשנו שמועיל א. לעמלי תורה להשיג יראת ה׳4, ב. ולהמחזיקים אותם לזכות בעולם הזה ובבא5, ג. ולגדולי ישראל להשיג אהבת ה׳6.
וזהו: ״לתהלה״ – להמון7 קהלת יעקב8, שמצטיינים בזה9 מכל אומות העולם. {המשפיעים חסד10 על דברים שדעת בני אדם נותנת11. מה שאין כן לחיזוק תורה שאין בזה דעת אנושי12, רק רוח גבוהה של ישראל.}
ולשם: היינו שם טוב שהוא יראת ה׳13.
ולתפארת: לגדולי ישראל שמשיגים14 אלהות ודבקות למעלה מטבע אנושי.
ולהיותך עם קדוש וגו׳: שתהא כל האומה בכללה פרושה ומובדלת15 מתאוות אומות העולם. והפרישה הזאת תהיה ״לה׳ אלהיך״ – בשביל שאתה עם ה׳ {ולא משום נקיות או בריאות16, וכמו שכתבתי בשמות (כב,ל)17 ולעיל (יד,כא).}
כאשר דבר: היינו ״ואתם תהיו לי וגו׳ וגוי קדוש״ (שמות יט,ו).
1. ע״י עיון התלמוד, כמבואר בפסוק י״ז.
2. ״לתהלה, לשם ולתפארת״.
3. בפלפול התלמוד.
4. זהו ״ליראה את ה׳ אלוהינו״.
5. זהו ״לטוב לנו כל הימים״.
6. וזהו ״לחיותנו כהיום הזה״. (לעיל כתב רבינו חיות ודביקות).
7. עסק התלמוד מועיל להמון...
8. שהם המון העם, כשיטת רבינו בכל מקום במושג ״יעקב״ המסמל את פשוטי העם.
9. בהחזקת תורה.
10. אומות העולם משפיעים חסד רק על דברים...
11. על פי ׳תורת השכל האנושי׳ או ׳הכרע הדעת׳ בלשון הרמב״ם שם.
12. אומות העולם אינם נותנים.
13. כלומר, עסק פלפול התורה לעמלים בה מועיל להם להשיג יראת ה׳.
14. ע״י עסק פלפול התורה.
15. כמשמעות השרשית של קד״ש = פרוש.
16. הערה ברורה של רבינו נגד כל ה׳איזמים׳ אשר שלטו בעולם בתקופתו.
17. על הפסוק ״ואנשי קודש תהיון לי״.
ולהיותך עם קדוש וגו׳ כאשר דבר. כאן מצינו שרמז בספר זה לשאר ספרי הקדש, שהרי היכן דבר? מצינו שנאמר בספר שמות ואתם תהיו לי וגו׳ וגוי קדוש ובספר ויקרא הוא אומר קדושים תהיו הרי שס׳ דברים רומז לשאר ספרים — וא״ת הרי גם בס׳ דברים כתוב כי עם קדוש אתה וגו׳ אין משם ראיה, ששם משה הוא האומר לישראל ולא הקב״ה, ובספר שמות, ויקרא ה״ית הוא האומר.
ולתתך עליון – להלן כ״ח:א׳.
לתהלה ולשם וגו׳ – גם זה מוסב אל ״ולתתך״ (צפניה ג׳:כ׳, השוה גם ירמיהו י״ג:י״א, ל״ג:ט׳).
עם קדוש – ז׳:ו׳, י״ד:ב׳.
הפרק שלפנינו (דברים כ״ו:א׳-י״ט) מתכוון לחזור לאותם הענינים שהעמיד הכתוב בראש פרשת פרטי המצוות (דברים י״ב:א׳), וממשיך אחרי כן (דברים כ״ו:ט״ז-י״ט) בכריתת ברית בין הקדוש ברוך הוא לישראל, על פי החוקים, המצוות והמשפטים, שנתפרסמו עכשו בשלימות לפני כל העם (כן פירש קיהנן: איינל. 105. קליינרט: דויט. 184, מעיז פניו לטעון, שהפסוקים טז-יט נכתבו תחילה אחרי כ״ז:ט׳ והלאה ולפני כ״ח:א׳. אבל כבר השיב עליו דילמן: נד״י ב, 363).
מדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)רס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובאבן עזראחזקוניקיצור פענח רזארמב״ןר׳ בחייטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצררלב״ג תועלותצרור המורר״ע ספורנור׳ י״ש ריגייונתווסף למלבי״םנצי״באם למקרארד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144