Devarim 26 – דברים כו‏ – Mikraot Gedolot

שעבוד מצרים (קישור לעיון) – בראשית ט״ו:י״ג, שמות א׳:י״א-י״ד, שמות ה׳:ו׳-ט׳, במדבר כ׳:ט״ו

וירעו אותנו המצ׳ כמה שנ׳ (שמות ה׳:כ״ג) ומאז באתי אל פר׳ לדב׳ בש׳ הרע לעם הזה:

ויענונו כמה שנ׳ (שמות א׳:י״א) וישימו עליו שרי מסים למען ענ׳ בסבלתם:

ויתנו על׳ עב׳ קש׳ כמה שנ׳ (שמות א׳:י״ג) ויעב׳ מצרים את בני יש׳ בפרך:

וְאַבְאִישׁוּ לַנָא מִצְרָאֵי וְעַנְּיוּנָא וִיהַבוּ עֲלַנָא פּוּלְחָנָא קַשְׁיָא.

But the Mizraee maltreated and afflicted us, and laid hard labour upon us.

ואבאישו לן מצריי^א וצערו יתן ושוון עלינן פלחן קשי.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מצריי״) גם נוסח חילופי: ״מצראי״.

ואבאישו לנא מצראי וצערו יתנא ויהבו עלנא פולחנא קשיא.

But the Mizraee evil-treated and afflicted us, and laid heavy bondage upon us.

פאסי בנא אלמצריון ועד׳בונא וג׳עלו עלינא כ׳דמהֵ צעבהֵ

והרעו לנו המצרים וענו אותנו, ונתנו עלינו עבודה קשה.

פס׳: וירעו אותנו המצרים – כמה שנאמר (שם) הבה נתחכמה לו פן ירבה.

ויענונו – כמה שנאמר (שם) וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם:

פס׳: ויתנו עלינו עבודה קשה – כמו שנאמר (שם) ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. שהיו מחליפין עבודת האנשים לנשים ושל נשים לאנשים:

וירעו אותנו המצרים – לאמר: כל הבן הילוד (שמות א׳:כ״ב), ולמען ענותו בסבלותם (שמות א׳:י״א).

וירעו אותנו המצרים – THE EGYPTIANS DEALT ILL WITH US – Saying: “Every son that is born” (Shemot 1:22), and “in order to oppress them with their burdens” (Shemot 1:11).

והנה א״כ הירידה לשם סובבה מרוע טבעם ובחירתם אשר ממנה נמשך מה שנמשך שהרעו אותנו המצריים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה.

אבל היה בהפך שעם כל רבויים היו תמיד מעונים מהמצרים ומשועבדי׳ וזהו וירעו אותנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה. ר״ל שעשו להם שלשה מינים מהרעות. האחד שצוו (פ׳ שמות) כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו. וזו היה רעה גדולה מגעת לגופים ולנפשות ועליה נאמר וירעו אותנו המצרים. השני הוא אמרו ויענונו והיה זה בבנותם ערי מסכנות לפרעה כי מלאכת הבונים הנה הוא ענוי גדול. והשלישי הוא אמרו ויתנו עלינו עבודה קשה שכל המצריים היו משעבדים בהם לצרכם מזולת עבודת המלך. וכמו שפירש הרמב״ן על ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך. הנה א״כ לא הועיל להם השתדלות יעקב אביה׳ לא בהליכתו לארם גם לא בירידתו למצרים.

ויענונו, ויתנו עלינו עבדה קשה – ואחר שהיה לגוי, לא היה ראוי לקבל מתנה, שהיה תחת עבדות, ו׳מה שקנה עבד קנה רבו׳ (פסחים פ״ח:).

ויענונו ויתנו עלינו עבודה קשה, seeing that once the Jewish people had become a nation they were not legally capable of receiving gifts as the gifts given to slaves automatically belong to the slave’s master.

ואומרו וירעו אותנו המצרים וגו׳ – פירוש שבאמצעות יסודות האדם גרמו גם לנפש להרשיע כמותם, והוא אומרו וירעו אותנו פירוש עשו אותנו רעים כמותם כי המזג כשיסריח ימשוך אליו רצון הנפש.

ואומרו ויענונו זה אפיסת כח הלוחם כנגד היצה״ר, צא ולמד ממעשה רב עמרם חסידא (קידושין פ״א.) שלא היה בו כח להתעצם כנגד המחטיא עד שקרא נורא בי עמרם וכו׳.

ואומרו ויתנו עלינו עבודה קשה פירוש שלא נהג היצר בדרך זה בעתים מרוחקים אלא תמיד בכל שעה ובכל רגע מתגבר על האדם ולזו יקרא עבודה קשה, עוד נתכוון על פי דבריהם ז״ל (שם ל:) שאמרו בכל יום מתחדש היצר על האדם בתגבורת חדש וכנגד זה אמר עבודה קשה כל אלה הדברים יאמר עבד ישראל לפני הבורא להתנצל על מנחה קטנה.

וירעו אתנו – כמו וירעו לנו, והכונה שהיו כפויי טובה, ועם כל הטובות שעשה עמהם יוסף בשנות הרעב, הם גמלו לנו רעה:

ויענונו – תחת היותנו בתחלה חפשים כתושבי הארץ, כדכתיב ויאחזו בה (בראשית מ״ז כ״ז), וביארנוהו שם, המצרים ענו אותנו כעבדים:

עבדה קשה – בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה:

וירעו אתנו – ״הרע״: לפגוע באדם, לנהוג בו באופן רע. בדרך כלל ״הרע״ בא עם אות היחס ״ל⁠־״ בראש התיבה שלאחריו, אך מצאנו שהוא בא גם עם תיבת ״את״. כך: ״ולא הרעתי את אחד מהם״ (במדבר טז, טו), ״מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ״ (שמואל א כה, לד).

ההגדה מפנה כאן ל״הבה נתחכמה״ וגו׳ (שמות א, י). משמע שההגדה מפרשת את ״וירעו״ במובן של: הם ביקשו להרע לנו, למעט את גודלנו ולשבור את כוחנו.

ויענונו ויתנו עלינו וגו׳ – כתוב זה מתייחס לעינוי ולעבדות שבאו כתוצאה מגרותם, ואשר מהווים יחדיו את שלוש הבחינות האופייניות של גלות מצרים (עיין פירוש שם ו, ו).

[ו] וירעו אותנו – הוא כמו לנו, פי׳ שהמצרים נעשו לנו רעים שכל עוד שלא נתקנאו בבני ישראל היה לבם טוב להם ורק ע״י הקנאה נעשו רעים, והתחכמו לענותם כמו שמביא בספרי הבה נתחכמה לו פן ירבה:

ויענונו – כדכתיב וישימו עליו שרי מסים למען ענותו בסבלותם, ועבדו בישראל עבודת סבל שהוא לשאת משאות שלא הורגלו בכך, וכל דבר שלא הורגל בו האדם נקרא ענוי:

ויתנו עלינו עבודה קשה – אחרי שראו המצרים שהורגלו בעבודה אז עבדו בהם עבודה שהיא קשה באמת אפי׳ למי שרגיל בה כמו שמביא בספרי ויעבידו מצרים את ב״י בפרך וימררו את חייהם בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה:

וירעו אותנו המצרים: ׳וירעו לנו׳ מיבעי, כמו דכתיב בפרשת חוקת (במדבר כ,טו)¹. אלא הפירוש ״וירעו אותנו המצרים״ – עשו אותנו לרעים² וכפויי טובה, עד שחשדו אותנו ואמרו (שמות א,י) ״ונוסף גם הוא על שונאינו וגו׳⁠ ⁠⁠״, מה שלא עלה על דעת ישראל. {והסיבה לזה³ היה בעון ישראל, כמבואר בראש פרשת שמות⁴, שמרוב שלוה ביקשו להשכיח שם ישראל מהם, וגם זה בכלל פירוש ״וירעו אותנו״⁵.}

ויענונו: במלאכות שאין בהם הנאה לבעלים כי אם לענות את העושים⁶, והיינו ׳עבודת פרך׳ – מלאכת אנשים לנשים, ושל נשים לאנשים⁷.

ויתנו עלינו עבודה קשה: כמשמעו, היא קשה ומעמלת את עובדיה⁸.

1. ״ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים...

2. כן פירשו הרשב״ץ והאברבנאל על הגדה של פסח, וכן בפירושו של רבינו על הגדה של פסח.

3. לשעבוד שהמצרים הטילו על בני ישראל.

4. עיין בהרחבה בפירוש רבינו לשמות (א,ח) ד״ה ותמלא הארץ אותם, החל במלים: ובשמות רבה (א,ח) איתא עוד שפסקו למול, מזה הטעם שאמרו ׳נהיה כמצרים׳...

5. השפיעו עלינו לרעה עד כדי כך שביקשנו להתבולל ביניהם, וכתוצאה מכך – ״וירעו לנו״. כלומר, האנטישמיות היא העוצרת את תהליך ההתבוללות. וכעין זה פירש היעב״ץ על הגדה של פסח.

6. ז״ל רבינו בפירושו ׳אמרי שפר׳ על הגדה של פסח (על דרשת המגיד: ״ויענונו״, כמה שנאמר ״וישימו עליו שרי מסים למען ענותו״): העלה המגיד שלא נפרש שכוונת המלוכה היתה לתועלת המדינה, אלא שממילא נתענו ישראל מרוב עבודה. אבל המגיד מפרש שכיוונו הם רק לענות את ישראל אף בלי שום תועלת למדינה, כדכתיב ״למען ענותו״. והכי איתא בסוטה (יא,ב) ״פתום ורעמסס״ – שהיה תהום בולעו, וראשון ראשון מתרוסס (עכ״ל), ולא חש פרעה לזה, כי באמת לא רצה אלא לענותם.

7. בגמרא סוטה (יא,ב) שהיא המקור לענין הזה של ׳מלאכת אנשים לנשים׳ וכו׳, נראה שלמדו זאת לא מהמלה ״פרך״ אלא מ״בעבודה קשה״, עיי״ש. ואכן נראה מפירוש רבינו על הגדה של פסח שקישר את ענין ׳עבודת אנשים לנשים׳ וכו׳ למילים ״ויתנו עלינו עבודה קשה״. וכל זה בעקבות בעל הגדה של פסח פירש ״ויתנו עלינו עבודה קשה״ – כמו שנאמר ״ויעבידו מצרים את בני ישראל בפרך״.

8. קושי פיזי לעומת סבל נפשי (״ויענונו״). ועיין בהערה הקודמת.

וירעו – גמלו אתנו רעה, וענו אותנו בתתם עלינו עבודה קשה.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון