להכין שש ערי מקלט – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קפ״ב, ספר החינוך תק״כ. מפסוקים אחרים – בה״ג מניין המצוות פרשה ד׳, סמ״ג מצוות עשה ע״ו
(ג) תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּ֒רֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהֹוָ֣היְ־הֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כׇּל־רֹצֵֽחַ׃
You shall prepare the way, and divide the borders of your land which Hashem your God causes you to inherit into three parts, that every manslayer may flee there.
תכין לך הדרך – תכין לך סטרטיאות שיהו מפורשות לתוכה.
ושלשת את גבול ארצך – שלא יהיו מפוזרות אלא יהיו מכוונות כשתי שורות שבכרם.
אשר ינחילך ה׳ אלהיך – לרבות עבר הירדן.
והיה לנוס שמה כל רוצח – שלא יהיה גולה מעיר לעיר.
סליק פיסקא
"Prepare for yourself the way": Make stations leading into them.
"and divide in thirds the border of your land': They (the cities of refuge) are not to be (indiscriminately) scattered, but aligned (with other such cities) by threes.
"that the Lord your G-d shall cause you to inherit": to include (the cities of refuge) across the Jordan (aligned) like two rows in a vineyard.
"that every slayer may flee there" — even the high-priest, (though he, of course, cannot leave the city of refuge, as all others do, with the death of the high-priest).
[End of Piska]
תכין לך הדרך ר׳ אליעזר בן יעקב אומר מקלט מקלט כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם:
ושלשת את גבול ארצך שיהו משולשות שיהא מדרום לחברון כמחברון לשכם ומחברון לשכם כמשכם לקדש ומשכם לקדש כמקדש לצפון:
אשר ינח׳ ה׳ אלהיך לרבות עבר הירדן:
והיה לנוס שמה כל רצח שומע אני כל רצח במשמע ת״ל (במדבר ל״ה:י״א) מכה נפש אי מכה נפש [השמטה: שומע אני אף מכה רוצח במשמע ת״ל מכה נפש או מכה נפש] שומע אני אף מכה אביו במשמע ת״ל והיה לנוס שמה כל רצח לא אמרתי אלא רצח מכה נפש מכה נפש רצח יצא המכה אביו ואמו שאינו גולה:
תַּתְקֵין לָךְ אוֹרְחָא וּתְתַלֵּית יָת תְּחוּם אַרְעָךְ דְּיַחְסְנִנָּךְ יְיָ אֱלָהָךְ וִיהֵי לְמִעְרַק לְתַמָּן כָּל קָטוֹל.
You shalt prepare for you a way, and divide into three parts the boundary of your land which the Lord your God gives you to possess, for any manslayer to escape there.
תכוונון לכון אורחאא ותתלתון ית תחום ארעכון די יאחסןב יתכון י״י אלהכון ויהוויין לכון למערק לתמן כל דקטילג ד בשלו.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אורחא״) גם נוסח חילופי: ״באו׳ ״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יאחסן״) גם נוסח חילופי: ״יחסן״.
ג. בכ״י ניאופיטי 1 מופיע גם נוסח חילופי בין השיטין: ״דיק׳ ״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ויהוויין לכון למערק לתמן כל דקטיל״) גם נוסח חילופי: ״ויהוי למיעירוק תמן כל דקטל״.
תכוונון לכון אורחא ותתלתון ית תחום ארעכון דיחסנכון י״י אלקכון ויהי למערוק לתמן {כל}א קטולא.
א. חסר בכ״י לונדון.
You shall prepare a high road, and divide your limit which the Lord your God bestoweth upon you, that any manslayer may flee thither.
תכין לך הדרך – 1כדי שיהיה כתוב בכל שיש ושיש בכל הדרך מקלט, כדי שיכיר הרוצח לאיזה מקום ינוס.
ושלשת את גבול ארצך – 2שיהיה בין קצה ארץ עבר הירדן עד בצר כבין בצר לרמות, וכן בין רמות לגולן, וכן בין גולן לקצה ארץ עבר הירדן.
1. כדי שיהיה כתוב כו׳. מכות י׳ ע״ב, ורש״י על התורה.
2. שיהיה בין קצה ארץ עבר הירדן. עיין מכות ט׳ ע״ב.
אַצלִח טֻרֻקַהַא עַלַי׳ תַּת׳לִיתִ׳ תֻכֻ׳םִ אַרצִ׳ךַּ אַלַּתִי יֻנחִלֻךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תַּכֻּוןֻ מֻעַדַּתַּ לִיַהרֻבַּ אִלַיְהַא כֻּלֻּ קַאתִלֵ
הכשר את הדרכים המובילות אליהן, לפי חלוקה לשלושה אזורים את תחום ארצך, אשר ינחיל לך ה׳ אלהיך, יהיו מוכנות וזמינות, בכדי שיברח אליהן כל הורג נפש.
תכין לך הדרך – ׳מקלט מקלט׳ היה כתוב על פרשת הדרכים.
ושלשת את גבול ארצך – שיהא מתחילת הגבול עד עיר הראשונה של מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השנייה. וכן משנייה לשלישית, וכן מן השלישית עד הגבול השיני של ארץ ישראל.
תכין לך הדרך YOU SHALL PREPARE YOU A WAY – "Refuge!" "Refuge!" was inscribed at each crossroad (to point the way to the nearest city of refuge) (Makkot 10b).
ושלשת את גבול ארצך AND YOU SHALL DIVIDE THE TERRITORY OF YOUR LAND … INTO THREE PARTS – so that from the point where the boundary begins unto the first city of refuge there should be the same length of journey as there is from it to the second city; and that there should be the same distance from the second to the third and from the third to the other (opposite) boundary of the Land of Israel (Makkot 9b).
פס׳: תכין לך הדרך – תכין לך 1סטרטיאות שיהו מפולשות לתוכן. רבי אליעזר בן יעקב אומר מקלט מקלט כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח ויפנה לשם. שנאמר תכין לך הדרך עשה לך הכנה בדרך.
ושלשת – שלא יהו מפוזרות אלא מכוונות. היו כמין שתי שורות שבכרם. חברון ביהודה כנגד בצר שבמדבר. שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד. קדש בהר נפתלי כנגד גולן בבשן.
ושלשת – שיהו משולשות. שיהא מצפון לחברון כמחברון לשכם ומשכם לקדש 2כמקדש (לדרום).
אשר ינחילך ה׳ אלהיך – לרבות עבר הירדן מלמד שפרשה זו נאמרה על עבר הירדן ולמה בעבר הירדן שלש ובארץ ישראל שלש לפי שהיו בארץ גלעד רוצחנין הרבה. דכתיב (הושע ו) גלעד קרית פועלי און עקובה מדם. א״ר אלעזר 3שהיו עוקבים להרוג נפשות. ועל אלו הששה הוסיפו מ׳ וב׳ בכל מ׳ וב׳ ערי הלוים אתהן ואת מגרשיהן, 4והיה לנום שמה כל רוצח, אפילו כהן במשמע:
1. סטריאות כצ״ל ופי׳ דרכים המפולשים:
2. כמקדש לצפון בעבר הירדן כצ״ל:
3. שהיה עוקבין. אורבין להרוג:
4. והיח לנוס שמה כל רוצח אפילו כהן גדול במשמע כצ״ל (סנהדרין יח.) אף שאינו יוצא משם לעולם:
תכין לך הדרך – להיות הערים במקום שדרכו מוכנת ומיושבת.
ושלשת – תחלק הארץ לשלש.
או: תשים בשלישית הארץ.
THOU SHALT PREPARE THEE THE WAY. The cities should be in a place where the way1 is prepared2 and settled.3
AND DIVIDE. Ve-shillashta (and divide) means divide the land into three, or place a city of refuge in each third of the land.
1. The way of the person fleeing to the city of refuge.
2. The city of refuge shall have prepared roads leading to it.
3. The road should run through settled areas so that it is a safe road and provisions are available for the person on the way to the city of refuge.
ושלשת את גבול ארצך – שתהיינה משולשות. וכבר פירשתי (ר״י בכור שור במדבר ל״ה:ו׳) ״מה שנא״ שאמרו רבותינו: (בבלי מכות י׳.) מאי שנא מהאי גיסא {ומהאי גיסא}א דמרחקי, משום דבשכם שכיחי רוצחים, והקב״ה מזמין להם שוגגין.
א. ההשלמה ע״פ הבבלי ור״י בכור שור במדבר ל״ה:ו׳.
ושלשת את גבול ארצך – AND DIVIDE THE BORDERS OF YOUR LAND INTO THREE – that it shall be in thirds. And I already explained (R״Y Bekhor Shor Bemidbar 35:6) “What is the difference” that our Rabbis said: (Bavli Makkot 10a:2) What is different about this side {and that side} that they are distanced [one-quarter of the length of the land of Israel from the border, in contrast to the cities of refuge in the middle of the country which are positioned closer to potential murderers], since murderers are common in Shekhem, and the Blessed Holy One provides for them accidental murderers [to exact retribution from the intentional murderers].
תכין לך הדרך – שיהיה הדרך גדול וכבוש ומכוון שלא יטעה מלילך אל המקלט ר׳ אבין בשם ר׳ יעקב אומר על כל מיזל ומיזל היה עומד בורגן ועל כל בורגן ובורגן צלם והייתה ידו של צלם עקומה והייתה מראה להיכן עיר המקלט והיינו על כן יורה חטאים בדרך (תהלים כ״ה:ח׳).
ושלשת את גבול ארצך – כיצד ארץ ישראל הייתה ארבע מאות פרסה. מדרום לחברון מאה פרסה ומחברון לשכם מאה פרסה ומשכם לקדש מאה פרסה ומקדש לצפון מאה פרסה נמצא ערי מקלט שבשני הקצוות לצפון ולדרום רחוקות הם מן האמצעיות הרבה והיינו תלמודא מאי שני מהאי גיסי דמירחקי ובאמצעי דמקרבי ומשני דבשכם נמי שכיחי רוצחים דכתיב חבר כהנים דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳).
כל רצח – בין מזיד בין שוגג כמו שפי׳ למעלה בפרשת מסעי.
_
ושלשת את גבול ארצך – כדי שיהיו שש עם השלש שבעבר הירדן כנגד ששה קצוות, והנה הארץ העליונה תחלת שלשה הגבולים, משם יעלה וישוב הרמתה, וזהו שאמר והיה לנוס שמה כל רוצח, כי אותיות ההויה פתוחות ומזומנות לנוס שמה כל רוצח, ושם ימצא בית מנוס אחר התשובה ובקשת רחמים, כי טוב ה׳ לכל ורחמיו על כל מעשיו.
ושלשת את גבול ארצך, "you shall divide the territory of your land into three sections." The simile continues, i.e. in order to make a total of six cities of refuge together with the three on the east bank; they are to correspond to the six extremities in our universe. The author understands this division in terms of the three parts of the universe we described earlier. The celestial regions are perceived as the topmost of these three parts of ארצך. Having attained that level in his penitence, the unintentional killer will begin his ascent to spiritual rehabilitation. This is the meaning of והיה לנוס שמה כל רוצח, the letters of the tetragrammaton are perceived as "open" letters, allowing easy access for the fleeing killer. [I believe the whole allegorical approach is based on the fact that this legislation had been spelled out in Numbers 35,9-34. The author may feel that the repetition is meant to allude to the mystical element of how it is possible to completely rehabilitate oneself for killing a person seeing one cannot bring him back to life. Ed.]
ושלשת את גבול ארצך – פי׳ ארץ ישראל ד׳ מאות פרסה ומצפון לערי מקלט ק׳ פרסה דמראשונה לשנייה ק׳ פרסה ומשנייה לשלישית ק׳ פרסה ומשלישית לדרום ק׳ פרסה נמצא אותם שבשני ראשים צפון ודרום רחוקים מערי מקלט ק׳ פרסה והאמצעים קרובים הרבה יותר ולכך פריך תלמודא במכות מאי שנא מהאי גיסא ומהאי גיסא דמרחקי ובמצעי דמקרבי. ומשני דבשכם שהיא אמצעית שכיחי רוצחים שנאמר דרך ירצחו שכמה (הושע ו׳:ט׳). ותימא א״כ הדרא קושיא לדוכתיה כיון דבא״י נמי שכיחי מאי שנא דבא״י תלת ובעבר הירדן תלת וי״ל דבגלעד שכיחי דקרי ליה עקובה מדם.
ושלשת את גבול ארצך – ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ומסיק בפרק שני דמכות ושלשת שיהו משולשות מאה פרסה מדרום לחברון ומאה מחברון לשכם ומאה משכם לקדש ומאה מקדש לצפון ופריך מאי שנא מהאי גיסא דמרחקי ומאי שנא מהאי גיסא דמקרבי פי׳ שהרי אותם שדרים ברוח דרומי וברוח צפוני היו רחוקים מערי מקלט מאה פרסה ואותם הדרים בין חברון לשכם ובין שכם לקדש היו קרובים מערי מקלט ומשני אמר אביי משום דבשכם נפישי רוצחים דכתיב שם ירצחו שכמה מאי חבר כהנים אר״א שהיו מתחברין להרוג נפשות ככהנים שמתחברין ליטול תרומה בבית הגרנות ומשום דשכיחי רוצחים היתה קרובה לעיירות שבינה לבין חברון ובינה לבין קדש כדי שיבאו ההורגים בשוגג מעיירות הסמוכות להו למקלט ויהרגו הורגי מזיד שבתוכה ואי קשיא א״כ דבארץ ישראל שכיחי רוצחי׳ הדרא קושיא לדוכתא אמאי בעבר הירדן תלת כו׳ וצ״ל דבגלעד מיהא שכיחא טפי מדקרי לה עקובה מדם.
ושלשת את גבול ארך, "you shall divide your land into three sections." According to tradition, the total area of the Holy Land comprises 400 by 400 Parsah (1 parsah is equivalent to 4480 square meters.). According to the Talmud in tractate Makkot, folio 9, the word ושלשת means that you are to divide this area into three parts 100 parsah from Hebron south 100, 100 parsah from north from Hebron to Sh'chem (Safed); 100 parsah from Sh'chem to Kadesh. From there to the north 100 parsah. If this is correct, it would follow that the people dwelling between Hebron and Safed were much closer to the nearest city of refuge than people living in any other section of the land. The answer provided by Abbaye is that the region around Safed was known to harbour many killers. He based himself on Hoseah 6,9: חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו, "the gang of priest is like the ambuscade of bandits who murder on the road to Sh'chem, for they have encouraged depravity." The expression "gang of priests," sounds peculiar. What is meant by this? According to Rabbi Elazar this was a band of people who ganged up on priests who illegally raided storage barns of grain to help themselves to the portions meant for priests which the farmers had not distributed although the Torah bids them to do this. Seeing that their conduct was liable to result in at least unintentional killing, the cities of refuge were placed in their vicinity. In the region between kadesh and Hebron, murders also occurred frequently so that cities of refuge were placed there to allow those who had not killed deliberately to take refuge there. If you were to ask that if even on the west bank of Israel there were numerous instances of killings, why did Moses place half the cities of refuge there? We had stated originally that he did so because he felt that that area was more lawless than the "holy" area west of the Jordan? We have to fall back on the explanation that the area around Gilead was even more plagued by violent people than the area west of the Jordan. The prophet Hoseah, in the verse before the one we quoted described Gilead as "drenched in blood."
ושלשת את גבול ארצך – א״י ת׳ פרסה על ת׳ פרסה ומסיק פ״ב דמכות ושלשת שיהיו משולשות ק׳ פרסה מדרום לחברון וק׳ פרסה מחברון לשכם וק׳ משכם לקדש וק׳ מקדש לצפון ופריך מאי שנא מהאי גיסא דמרחקי ומהאי גיסא בי מיצעי דמקרבי פי׳ אותם שהם בדרום ברוח דרומית וברוח צפונית היו רחוקים מערי מקלט מאה פרסה ואותם הדרים בין חברון לשכם ובין שכם לקדש היו קרובים יותר לערי מקלט ומשני אמר אביי משום דבשכם שכיחי רוצחים דכתיב חבר כהנים דרך ירצחו שכמה מאי חבר כהנים א״ר אלעזר שהיו מתחברים להרוג נפשות ככהנים הללו שמתחברין לבקש תרומה בבית הגרנות ומשום דשכיחי רוצחים בשכם היתה קרובה לעיירות שבינה לבין חברון ובין קדש כדי שיבואו ההורגים בשוגג מעיירות הסמוכות לה לשכם למקלט ויהרגו הורגי מזיד שבתוכם ואי קשייא א״כ דבא״י הוו שכיחי רוצחים הדרא קושייא לדוכתין אמאי בעבר הירדן תלת ובארץ ישראל תלת וי״ל בגלעד מיהא שכיחי רוצחים טפי מדקרי לה קרית גלעד קרית פועלי און עקובה מדם.
ושלשת – ב׳ במסורה ושלשת את גבול ארצך ושלשת תרד מאד רמז למה שאמרו דרך ירידה גולה דרך עלייה אינו גולה וזהו תרד שהרגו דרך ירידה אז ושלשת שילך אל ערי מקלט.
תכין לך הדרך – הנה הכנת הדרך היתה כדי שיוכל לכוין הרוצח עיר מקלט לנוס אליו וזה היה כתוב מקלט בדרך אשר תביאהו אליו והיתה עוד הכנת הדרך שלא יהיה שם אבן נגף וצור מכשול ולא תל ולא נהר ואם היה שם היו עושים גשר עליו כדי שלא יכשל שם הרוצח ולא יצטרך להתעכב לעבור הנהר והיה עוד מהכנת הדרך שיהיה רחב כדי שלא יכשל שם.
והיה לנוס שמה כל רוצח – רוצה לומר: היה שהרג שוגג או מזיד הנה ינוס שם עד שיתברר דינו ואם היה למות ישלחו זקני עירו ולקחוהו משם ויתנוהו ביד גואל הדם להמיתו כמו שאמר אחר זה בסוף זאת הפרשה.
והוסיף בכאן לומר תכין לך הדרך וגו׳ – לומר שיהיו הדרכים מתוקנין ומזומנין בלי שום מכשול שיהא מעכב הנה בדרך וכמו שאמרו חז״ל (מכות י׳:) שיכתבו מקלט על העצים או האבני׳ כדי שלא יצטרכו לדרוש על הדרכים כי אפשר שעל ידי השאלה יתפשו מגואלי הדם.
ושלשתה את גבול ארצך. שיהא מתחלת הגבול עד העיר הראשון של עיר מקלע כשיעור המהלך שיש ממנה עד השנייה וכן משנייה לשלישית וכן מן השלישית עד הגבול השני של א״י וא״ת אי הכי האי ושלשת ורבעת מיבעי ליה שלפי החלוק הזה גבוה הארץ הוא הנחלק לד׳ חלקים ולא לשלשה חלקים וכיוצא בזה איכא לאקשויי בפ״ב דמגלה גבי אם הטיל בה שלשה חוטי גידין כשרה דאמר רב נחמן ובלבד שיהו משולשים ופרש״י שיהא מראש הדף עד הגיד כמגיד לחבירו כו׳ וי״ל דה״ק שיחלק אורך הארץ לשלשה חלקים שוים כזה א ג ב ד ו שמא עד ב׳ כמו מג׳ עד ד׳ וכמו מב׳ עד ו׳ אלה הם הג׳ חלקים השוי׳ ובאמצע כל א׳ מהם עיר מקלע הראשון ג׳ והשני ב׳ והג׳ ד׳ נמצא מא׳ שהוא תחל׳ הגבול עד ג׳ שהוא המקלט הראשון כמו מג׳ עד ב׳ שהוא המקלע השני ומב׳ עד ד׳ שהוא המקלע השלישי כמד׳ עד ו׳ שהוא סוף הגבול:
פן ירדוף גואל הדם לכך אני אומר להכין לך דרך וערי מקלט רבים. פי׳ האי פן ירדוף לאו אדסמיך ליה קאי לומר שינוס הרוצח אל אחת הערים האלה וחי שמא ירדוף אחריו גואל הדם דא״כ השתא נמי ירדוף אחריו עד העיר של מקלט והשיגו כי יחם לבבו אלא אשלש ערים תבדיל ואתכין לך הדרך דלעיל קאי לומר שמה שהוצרך הכתוב להרבות לך ערי מקלט רבים ולא הספיק באחד מהם וגם להכין לך הדרך לכתוב בכל פרשה ופרשה מפרשת דרכים מקלט מקלט הוא פן ירדוף גואל הדם וגו׳ אבל השתא דאיכא ערי מקלט רבים וגם כתוב בכל פרשה ופרשה מפרשת דרכים מקלט מקלט יוכל להנצל הרוצח בקלות ולא יוכל גואל הדם הרודף אחריו להשיגו וזהו שסיים בו על כן אנכי מצווך לאמר שלש ערים תבדיל לך וההכנה לא הוזכרה פה כי סמך על הנזכר לעיל ולא רצה להאריך פה שנית:
שיהיה מתחילת הגבול כו׳. ואף על גב דהשתא הגבול נחלק לארבעה חלקים, ולא לשלשה חלקים, מכל מקום נקרא ׳משולש׳, כי כל אחד מן הערים מחזיק בשוה מן הארץ, שיש לכל אחד פנוי כמו לשני, וזה נקרא ׳משולש׳, אחר ששלשתן הם שוים בארץ. שהרי העיר הראשונה יש לה פנוי סביבות העיר כמו חצי הארץ, רביעית מצד זה ורביעית מצד זה. שהרי יש לבצר פנוי רביעית הארץ מתחלת הגבול עד בצר, ורביעית הארץ מן בצר עד ראמות פנוי. וכן יש לראמות פנוי משני צדדיה כמו חצי הארץ; רביעית מן בצר עד ראמות, ורביעית מן ראמות עד גולן. וכן לגולן פנוי משני צדדיה כמו חצי הארץ; רביעית מן ראמות עד גולן, ורביעית מן גולן עד סוף הגבול. ובזה נקרא ״ושלשת״, כיון דהוי שלשה מקומות, והיה כל מקום אליו פנוי כמו לשני, ולשני כמו לשלישי, זה נקרא ״משולש״:
על פרשת דרכים. שלא יטעה בפרשת דרכים:
שיהא מתחלת הגבול כו׳. וא״ת דלפי חילוק הזה תחלק הארץ לד׳ חלקים. וי״ל דמתחילת הגבול עד עיר מקלט שנייה יש כמו שיש מן העיר הראשונה עד האחרונה, ומעיר שנייה עד הגבול השני ג״כ יש כשיעורים הללו, לכך נקרא משולש. וכן פירשתי בפ׳ תרומה (שמות כ״ו:כ״ו) גבי בדים. ועוד מפרש בפ׳ אלו הן הגולין (מכות ט:), ושלשת, כלומר שמתחלקת לד׳ רבעים לרחבו. וע״ש:
At every fork in the road. So that he does not err at the fork in the road.
The distance from the border, etc. You might ask that based to this division, the land would be divided into four sections! The answer is that the distance from the border until the second town of refuge is the same distance as from the first town until the last [town]. And from the second town until the second border is also the same as these distances. Therefore it is called "three sections." I gave the same explanation in parshas Terumah (Shmos 26:26) regarding the bars. It also explains in Perek Eilu Hein Hagolin (Makkos 9b) [like Rashi here], that "divide into three sections" means that the land is divided into four sections along its breadth. See there.
תכין לך – שתסיר המכשולים. ראבי״א מקלט כתוב על פרשת דרכים.
ושלשת – שתחלק א״י לד׳ חלקים ויהי׳ מרחקם שוה בשוה.
תכין לך הדרך – להיות הערים במקום שיהיה דרכו מוכנת ומיושבת, וממלת תכין למדנו כל ההכנות הצריכות להקל טורח הדרך מעל הרוצח אשר ינוס שמה, כגון שיכתוב מקלט מקלט על פרשת הדרכים כדי שלא יטעה בדרך, ושלא יהיה שם אבן נגף וצור מכשול, ואם יש שם נהר יעשו עליו גשר כדי שלא יצטרך להתעכב בהעברת הנהר, וכל כיוצא בזה:
ושלשת את גבול ארצך – שלא יהיו ערי המקלט סמוכות זו לזו וכולן לצד אחד של ארץ ישראל, אבל תהיה הארץ מחולקת לשלשה גבולים ובכל גבול תהיה עיר אחת למקלט בריחוק שוה, כלומר שיהיה מתחילת הגבול עד העיר הראשונה של ערי מקלט כשיעור מהלך שיש ממנה עד השנייה, וכן משנייה לשלישית, וכן מן השלישית עד הגבול השני של ארץ ישראל:
לנוס שמה כל רצח – אעפ״י שאין הערים קולטות אלא מכה נפש בשגגה, אמר כאן כל רוצח, להגיד שבין שוגג בין מזיד יוכל לנוס שמה עד שיתברר דינו, ואם היה חייב מיתה ישלחו זקני עירו ויקחוהו משם להמיתו, ואם יהיה פטור יניחוהו שמה:
תכין לך הדרך – לכוין הדרכים לערי מקלט לתקנם ולהרחיבם ומסירין מהם כל מכשול וכל תקלה ואין מניחין בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר, שלא לעכב את הבורח לשם ומקלט מקלט כתוב על פרשת דרכים כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם (רמב״ם פ״ח מרוצח) ושרש תכין בכ״ף ענין אחד עם שרש תקין בקו״ף, תכנתי עמודי׳, תקן משלים הרבה, לתקן ולסדר את המעוות והמקולקל.
[עג] תכין לך הדרך – שיהיה דרך כבושה ומוכן לעוברי דרך ובבבא בתרא (דף ק) ממ״ש הדרך בה׳ הידיעה, שדרך הרגיל שהוא דרך הרבים ט״ז אמה תכינהו שיהיה כפול דהיינו ל״ב אמה. ועל זה אמר בספרי מפולשות, וכתב הרמב״ם (פ״ח ה״ה) וחייבים ב״ד לכוין הדרכים וכו׳ ומסירים מהם כל מכשול ואין מניחים בדרך לא תל ולא גיא ולא נהר אלא עושין עליו גשר. ושלשת שיהיו שלשה גבולים שוים מתחלת ארץ ישראל עד העיר הראשונה כמן עיר הראשונה עד השניה וכן משניה לשלישית ומשלישית עד הגבול, כן פי׳ רש״י, ועי׳ בתוס׳ מכות (דף י ע״ב ד״ה משולשות) ובכורות (דף לט ד״ה שיהיו). ומ״ש אשר ינחילך ה׳ – כי מ״ש אשר ה׳ נותן לך לרשתה משמע דוקא ארץ ישראל ונאמר שנחשב השלוש הזה בארץ ישראל בפני עצמו. לכן אמר שיכנס בחשבון הזה גם עבר הירדן המזרחי כמ״ש במכות (שם) חברון ביהודה כנגד בצר במדבר. והגר״א הגיה לרבות עבר הירדן ומכוונות כשתי שורות שבכרם, ואמר לנוס שמה הוא הטעם להכין הדרך שיבא ביושר לעיר מקלט ולא יגלה מעיר לעיר עד יגיע לעיר מקלט רק יהיה דרך מכוון שלא תהיה עיר מפסקת בינתים ועל זה אמר לנוס שמה:
תכין לך וגו׳ – בספרי פירשו רבותינו, שמצוה לעשות דרכים כבושות ומכוונות לתוכן; ובתלמוד (הובא ברש״י) אמרו שמצוה להתקין על פרשות הדרכים תמרורים שכתוב עליהם מקלט מקלט.
ושלשת – שורש ״שלש׳ נמצא במלכים א י״ח:ל״ד, ופירושו שם לעשות דבר פעם שלישית. אבל כאן פירושו לחלק לשלשה חלקים. בספרי ובתלמוד מכות ט׳: אמרו שמצות ״ושלשת״ נוהגת אף בערי המקלט שבעבר הירדן.
שנינו בתוספתא מכות פרק ב, שמהגבול הדרומי עד חברון היה כמחברון עד שכם, וכן משכם עד קדש, ומקדש עד הגבול הצפוני. רבותינו חכמי התלמוד כבר הקשו על זה, שלפי זה אם נמצא מכה הנפש בגבול הדרומי או הצפוני היה צריך לברוח דרך רבע הארץ מה שאין כן הנמצא באמצע הארץ היה צריך לברוח לכל היותר שמינית מאורך הארץ. התלמוד מתרץ, שבשכם וגלעד היו מקרי רצח מצויים ביותר ועל כן הוצרכו לערי מקלט רבות יותר. ואכן בדרך כלל רוב התושבים נמצאים באמצע הארץ, ועל כן היה יותר צורך לתקן שם צרכי שמירת הנפש.
אבל עדיין קשה, מנין לה לתוספתא פירוש זה? אם מהמציאות, אם כן קשה, שלפי המפות שבידינו אינו כן. אולי קבלו רבותינו פירוש ״ושלשת״ שהוא כלומר תחזור שלש פעמים לעשות קו גבול (כמו מלכים א י״ח:ל״ד), באופן שהארץ תתחלק לארבעה חלקים, ובכל חלק תקבע עיר מקלט. פשוטו של מקרא נראה, שיחלקו את הארץ לשלשה חלקים שוים ויקבעו עיר מקלט באמצע כל אזור.
אשר ינחילך – להוציא את הארץ שלא כבשו, שאין להביאה בחשבון ערי המקלט, אף על פי שהיא מכלל הארץ שהובטחה לישראל. כל זמן שלא נתקיימה ההבטחה בשלימותה, אין להתחשב לענין ערי המקלט אלא בארץ שנכבשה בפועל.
והיה – מתייחס אל כל מה שנאמר מקודם. כלומר, כל זה יהיה כדי לנוס שמה וגו׳.
והיה לנוס שמה כל רוצח וכו׳ – לא נזכר כאן בפרשה שישב שם עד מות הכה״ג. ונראה לי דמזה דרשו בריש כה״ג ההורג כ״ג או כ״ג שהרג, אינו יוצא משם לעולם, דגלי לן קרא כאן דעד מות הכה״ג אינו עיקר בענין הגלות, דאף באופן שלא יצא במות כה״ג גולה והגלות היא מצוה בפני עצמה בלא פרט זה. ובגמ׳ שם יליף לנוס שמה כל רוצח אפילו כ״ג במשמע, ואין כוונת הגמרא מתיבת כל לחודא, דהא הוה יליף מקרא דמסעי כל מכה נפש בשגגה, רק הכוונה מדלא כתיב כאן מיתת כה״ג בפרשה.
או י״ל עפ״י מה שאמרו בשבועות מתני ליה יכך ה׳ א״ל כנה כו׳, אבל בקראי אימא לא מכנינין קמ״ל, והואיל במשנה תורה אמר משה כמדבר מפי עצמו וכמו שאמרו בפרק הספינה מפי עצמו, יעו״ש, והיה כמדבר לאלעזר כה״ג שימות וזה לא נאות וכמו שאמרו כנה, לכן לא זכר זה כלל. ולכן ביהושע ק׳ כ׳ לא נזכר בפרשה זו אלעזר הכהן כמו שנזכר בסימן י״ט, כ״א. יעו״ש ודו״ק.
והיה לנוס שמה כל רצח – לפי עומק הפשט הוא כלל ופרט שכל רוצח אחד שוגג ואחד מזיד ינוס שמה ומפרש וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי, מפרש דין הרוצח שוגג שהוא ינוס שמה לחיותו, וכי יהי׳ איש שונא כו׳ ונס כו׳ ושלחו זקני עירו ומת וכריב״י במכות דאמר כן. יעו״ש ודו״ק.
תכין לך הדרך – מכוונות דרכים לערי מקלט מזו לזו, שנאמר תכין לך הדרך.1 (מכות ט׳:)
תכין לך הדרך – תניא, ר׳ אליעזר בן יעקב אומר, מקלט היה כתוב על פרשת דרכים כדי שיכיר הרוצח דפנה לשם, אמר רב כהנא, מאי קרא, תכין לך הדרך – עשה לך הכנה לדרך.2 (שם י׳:)
הדרך – ת״ר, דרך ערי מקלט שלשים ושתים אמות, אמר רב הונא, מאי קרא, דכתיב תכין לך הדרך – דרך הדרך3. (ב״ב ק׳:)
כל רצח – ואפילו כהן גדול.4 (סנהדרין י״ח:)
1. תכלית דבר זה הוא שלא יהא עכוב להבורח בברחו לשם מפני גואל הדם, ותכונת הכנת הדרכים שהיו עושים דרכים מיושרים בלי עיקול וסיבוב מכל עיר לערי מקלט ומסירין משם כל מכשול וכל תקלה וכל תל וכל גיא, ועל כל נהר עשו גשר כדי שלא יתעכב הבורח, כמבואר.
2. כונת תקנה זו היא לתכלית המבואר בדרשה הקודמת שלא יהא עיכוב להבורח בברחו מפני גואל הדם לבא ישר לעיר מקלט.
3. נראה דר״ל דמי שאמר לאחד בשעת מכירה שיתן לו רוחב דרך ערי מקלט, צריך שתהיה הדרך ל״ב אמה אבל לא שמכר ממש דרך לערי מקלט, כי הלא הדרכים האלה מתוקנים וקיימי ולא שייך בהו משא ומתן. והנה בגמרא כאן חשיב הרבה מיני דרכים, דרך היחיד ד׳ אמות, דרך מעיר לעיר ח׳ אמות, דרך הרבים שש עשרה אמות, ובחו״מ סי׳ רי״ז ס״ד חשב אופני מכירת כל הדרכים והשמיע דרך ערי מקלט, וכפי הנראה טעם הדבר מפני שאין דין ערי מקלט נוהג בזה״ז, אבל לא ידעתי מה בכך, כיון דאיירי שמכר לו שיתן לו במדת רוחב דרך ערי מקלט, וזה שייך גם בזה״ז, וצ״ע.
וטעם הדרשה דרך הדרך פי׳ רשב״ם דהיה אפשר לכתוב דרך וכתיב הדרך לאוסופי דרך אחרת, וסתם דרך שבתורה ע״ז אמה כדילפינן מעגלות דמשכן, ועוד דאפילו לא הוי כתב אלא דרך הו״א ט״ז אמה, דסתם דרכי ערי מקלט רשות הרבים הן כדי שיוכלו מכל עיירות לנוס שמה.
וטעם הדרשה דרך הדרך פי׳ רשב״ם דהיה אפשר לכתוב דרך וכתיב הדרך לאוסופי דרך אחרת, וסתם דרך שבתורה ע״ז אמה כדילפינן מעגלות דמשכן, ועוד דאפילו לא הוי כתב אלא דרך הו״א ט״ז אמה, דסתם דרכי ערי מקלט רשות הרבים הן כדי שיוכלו מכל עיירות לנוס שמה.
4. הרבותא בזה משום דכתיב בפ׳ מסעי וישב בם עד מות הכהן הגדול, והו״א כל דאית ליה תקנתא בחזרה יגלה וכל דלית ליה תקנתא בחזרה לא יגלה, ותנן כה״ג שהרג אינו יוצא משם לעולם והו״א דלא לגלי, קמ״ל.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.