Devarim 19 – דברים יט‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא קפו]

ולא ישפך דם נקי, והיה עליך דמים – להזהיר בית דין על כך.

[Piska 186]

"And innocent blood shall not be shed in the midst of your land that the Lord your G-d gives to you as an inheritance": Beth-din is hereby being exhorted to this end.

ולא ישפך דם נקי מגיד הכת׳ שאם לא כיונתה את הדרכים ולא התקנת את האיסטראטיות מעלה אני עליך שכל הדמים שנשפכו כאלו את שפכתם לכך נאמר ולא ישפך דם נקי:

וְלָא יִשְׁתְּפֵיךְ דַּם זַכַּאי בְּגוֹ אַרְעָךְ דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ אַחְסָנָא וִיהֵי עֲלָךְ חוֹבַת דִּין דִּקְטוֹל.

that innocent blood may not be shed within your land which the Lord your God will give you to inherit, and that the guilt of murder may not be upon you.

ולא ישתפך אדם^א זכיי בגו ארעכון די״י אלהכון יהיב לכון לאחסנה דלא יהווי עליכון חובת שפיכות אדם^ב זכיי.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אדם״) גם נוסח חילופי: ״דם״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אדם״) גם נוסח חילופי: ״דם״.

ולא אתשד אדם זכאי בארעכון די״י אלקכון יהיב לכון אחסנא ויהי עליכון חובת דין קטולא.

that innocent blood may not be shed in your land which the Lord your God giveth you to inherit, and the guilt of the judgment of death may not be upon you.

יוֹצְאִים (וּמְתַקְּנִים) [לְקַוֵּץ] אֶת הַדְּרָכִים וּלְתַקֵּן הָרְחוֹבוֹת וְאֶת הָאַסְטַרְטָאוֹת וְלָמוֹד אֶת הַמִּקְוָאוֹת וּלְהַרְגִּיל לְתוֹכָן אַרְבָּעִים סְאָה. וּמִנַּיִן שֶׁאִם לֹא יָצְאוּ וְעָשׂוּ כָּל אֵלּוּ שֶׁכָּל דָּמִים שֶׁנִּשְׁפְּכוּ שָׁם מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שָׁפְכוּ הֵם שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה עָלֶיךָ דָּמִים״.

לִאַלַּא יֻספַךַּ דַם בַּרִיאֵ פִי בַּלַדִ ךַּ אַלַּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ נַחלַתַּ פַיַכֻּוןֻ עַלַיְךַּ דַמֻהֻ

בכדי שלא ישפך, דמו של נקי מאשמה, בארצך אשר ה׳ אלהיך, נותן לך לנחלה, ואזי יהיה עליך דמו.

פס׳: ולא ישפך דם נקי והיה עליך דמים – ¹להזהיר בית דין על כך:

1. להזהיר ב״ד ע״כ. דורש והיה עליך דמים קאי על ב״ד:

והיה עליך דמים – אם לא תתקן המקלט.

והיה עליך דמים – AND BLOOD BE ON YOU – If you do not set up the [cities of] refuge.

ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך – ויהיה עליך חטא עצום אם ישפך דם נקי בקרב ארצך.

ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך וגו׳ למד על השוגג שהוא אינו העושה בעצם וראשונה כי האבן או המקל או זולת זה הוא ההורג אמנם כאשר אין לבו עליו הוא לא עשה ואם יפגעו בו הרי שפכו דם נקי והארץ הזאת אשר י״י אלהיהם נותן להם לא תוכל שאת.

ואמנם מה שאמר ולא ישפך דם הנקי בקרב ארצך הוא דם הרוצח בשגגה שלא יהרגהו גואל הדם, ואם לא תעשה השמירה הזאת יהיה עליך דמים, רוצה לומר שאע״פ שאתה לא תהרוג יחשב כאלו אתה הרגת ושפכת דמים כיון שלא הבדלת הערים אשר בהם תמנע ההריגה ההיא מהרוצח בשגגה.

ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך – הוא ארץ ז׳ עממים שיפנו את הדרך בכדי שלא ישפך כו׳.

אשר ה׳ אלהיך נתן לך נחלה – הוא לעתיד ג׳ עמים שיתן ויתוספו לכם עוד שלש ערי מקלט ג״כ תראו לפנות מן המכשולין. עליך דמים. מכאן שב״ד מתקנים הדרכים.

דם נקי – דם של נקי, והוא דם של רוצח בשגגה הנקרא נקי, כמו שאמר למעלה ולו אין משפט מות, ואם יהרגנו גואל הדם הנה הוא שופך דם נקי:

והיה עליך דמים – תביעת דמים, ואעפ״י שאתה לא תהרוג יחשב לך כאילו שפכת דמים כיון שלא הבדלת הערים אשר בהם תמנע ההריגה ההיא של רוצח בשגגה:

ולא ישפך דם נקי:⁠¹ של ההורג בשגגה. דאע״ג שיהיו אז זכאים הרבה², מ״מ לא ימלט³ מחוטאים⁴ גם כן, אלא שאין הדור נידון אלא אחר רובו⁵, כדאיתא בקידושין סוף פרק א׳ (מ,ב).

1. רבינו מפרש את פסוקנו כהמשך לפסוק הקודם, אשר לשיטתו עוסק בתקופת ימות המשיח, לכן קשה לי כיצד תהיה בעיה של ״דם נקי״ באותה תקופה בה ׳לא יחטאו עוד׳.

2. רבינו מפרש את פסוקנו כהמשך לפסוק הקודם, אשר לשיטתו עוסק בתקופת ימות המשיח, לכן קשה לי כיצד תהיה בעיה של ״דם נקי״ באותה תקופה בה ׳לא יחטאו עוד׳.

3. לגמרי.

4. ׳חוטאים׳ דייקא, כי אנו עוסקים ברוצח בשגגה ושוגג מוגדר ״חטא״.

5. ורובם נמצאים במדרגה הגבוהה של ימות המשיח.

כבר כתבנו למעלה כי פסוק זה מתייחס אל פסוק ז. שהרי ״ארצך אשר ה׳ אלהיך נותן לך נחלה״ הוא מה שנאמר למעלה בפסוק ג: ״ארצך אשר ינחילך ה׳ אלהיך״, ואי אפשר לפרשו על הגבולות המורחבים. ועוד, כי מה שנאמר כאן: ״ולא ישפך וגו׳⁠ ⁠⁠״ קשור במה שנאמר למעלה: ״ולו אין משפט מות״. אילו היה הגואל הורג מכה נפש בשגגה, היה שופך דם נקי; זאת יש למנוע ובמיוחד בארץ הקדש, כי הארץ תתחלל ותטמא על ידי כך (במדבר ל״ה:ל״ג-ל״ד).

והיה עליך דמים – קולר העון יהיה תלוי בציבור, מפני שלא דאגו למנוע מקרה כזה.

במכות י׳. אמרו רבותינו, שגם שאר ארבעים ושתים ערי הלוים היו קולטות (אולי למדו זאת מדברי הימים א ו׳:נ״ב), אולם רק אם הרוצח ברח לשם על מנת שתהא העיר קולטתו. עוד יש הבדל בין ערי הלויים לערי המקלט המבואר במכות י״ג., כי הרוצח שברח לאחת מערי הלוים חייב להעלות שכר דירה עבור ביתו, מה שאין כן בשאר ששת ערי המקלט (כן פסק הרמב״ם). השוה יהושע כ׳:ד׳.

והיה עליך דמים – תניא, מניין שאם לא יצאו ב״ד לקווץ את הדרכים ולתקן את הרחובות ואת האסטרטאות ולמוד את המקואות, שכל דמים שנשפכו שם מעלה עליהם הכתוב כאלו הם שפכום, ת״ל והיה עליך דמים.⁠¹ (מו״ק ה׳.)

1. לקווץ, הוא להסיר הקוצים מהדרכים, ואסטרטאות הם דרכים המפולשים, והוא רמז לב״ד שתקנות הכלל חלים עליהם. ומהאי טעמא מבואר בפוסקים דמותר לעשות דברים אלו בחוה״מ מפני שהם צרכי רבים להשמר מתקלה, ע׳ באו״ח סי׳ תקמ״ד ס״א.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון