Devarim 19 – דברים יט‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא קפד]

ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך – עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך.

כאשר נשבע לאבותיך – הכל בזכות אבותיך.

ונתן לך את כל הארץ – הכל בזכות אבותיך.

סליק פיסקא

[Piska 184]

"And if the Lord your G-d broaden your border": Do the mitzvah stated herein, in reward for which the Lord will broaden your border.

"as He swore to your forefathers" — all in the merit of the forefathers.

"and He give you all the land that He swore to give to your forefathers": These are (the cities of) the Keni, the Kenizi, and the Kadmoni (across the Jordan, where three cities of refuge were established).

[End of Piska]

ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גב׳ למה נאמר לפי שהוא אומ׳ (דברים ז׳:א׳). ונשל גוים רבים מפ׳ אין לי אלא אלו בלבד מנ׳ אם רצו לכבש ולישב יכבישו ת״ל ואם ירחיב ה׳ אלהי׳ כו׳:

וְאִם יַפְתֵּי יְיָ אֱלָהָךְ יָת תְּחוּמָךְ כְּמָא דְּקַיֵּים לַאֲבָהָתָךְ וְיִתֵּין לָךְ יָת כָּל אַרְעָא דְּמַלֵּיל לְמִתַּן לַאֲבָהָתָךְ.

And when the Lord your God shall enlarge your border, as He swore to your fathers, and give you all the land which He said to your fathers He would give,

ואין יפתי י״י אלהכון ית תחומיכון^א היך מה די קיים לאבהתכון ויתן לכון ית כל ארעא די מלל למיתן לאבהתכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״תחומיכון״) גם נוסח חילופי: ״{תחו}⁠מכון״.

ואין יפתי י״י אלקכון ית תחומכון היכמא דקיים לאבהתכון ויתן לכון ית כל ארעא דקיים {למתן}⁠^א לאבהתכון.

א. חסר בכ״י לונדון.

And if the Lord your God enlarge your border, as He hath sworn to your fathers, and give you all the land which He hath sworn to your fathers to give,

וְאִם יַרְחִיב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ – עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן בַּתּוֹרָה שֶׁבִּשְׂכָרָהּ יַרְחִיב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ. כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ. הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת. וְנָתַן לְךָ אֶת כָּל הָאָרֶץ וְגוֹ׳. הַכֹּל בִּזְכוּת אָבוֹת.

וַאִן אַוְסַעַ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ תֻכֻ׳מַךַּ כַּמַא קַסַםַ לִאבַּאאִךַּ פַאעטַאךַּ גַמִיעַ אַלּבַּלַדִ אַלַּדִ׳י וַעַדַ אַן יֻעטִיַהֻ לִאבַּאאִךַּ

ואם הרחיב ה׳ אלהיך, את תחום שפוטך, כמו שנשבע לאבותיך, ונתן לך את כל הארץ אשר הבטיח כי יתן אותה לאבותיך.

ואם ירחיב – כאשר נשבע לתת לך – ארץ קיני וקנזי וקדמני.

ואם ירחיב … כאשר נשבע AND IF [HASHEM YOUR GOD] ENLARGE [YOUR TERRITORY], AS HE HAS SWORN [UNTO YOUR FATHERS] – to give you the land of the Kenite, the Kenizzite and the Kadmonite (Sifre Devarim 184:3).

פס׳: ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך – זו ארץ ישראל.

אשר נשבע לאבותיך – כענין שנאמר (שמות ל״ב:י״ג) אשר נשבעת להם בך ותדבר אליהם ארבה את זרעכם וגו׳.

ואם ירחיב – עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך.

אשר נשבע לאבותיך – הכל בזכות אבותיך. אמר למעלה אשר ה׳ אלהיך נותן לך וכתיב אשר נשבע לאבותיך וכתיב אשר דבר לתת לאבותיך כנגד ג׳ אבות העולם:

ואם ירחיב – לתת לך כל העשרת עממים שניתנו לאברהם בין הבתרים (בראשית ט״ו:י״ט-כ״א).

ואם ירחיב IF [THE LORD YOUR GOD] ENLARGES YOUR TERRITORY: by giving you [the territories of] all the ten nations that were promised to Abraham in the covenant between the pieces (Genesis 15:19-21).⁠¹

1. So also Rashi, following Sifre 75. This comment not only explains our verse, but also solves the discrepancy between the promise of ten nations that the Israelites will conquer (Genesis 15) and the more common biblical reference to conquering the seven indigenous peoples of Canaan (e.g. Deuteronomy 7:1). Our verse, Rashbam and Rashi say, teaches that the territories of those last three nations will become Israelite land (vs. 9), “If you faithfully observe all the commandments... .”
See also Rashbam’s commentary above to 4:41 where he discusses our verse at greater length.

ואם ירחיב י״י אלהיך – אם ישמרו כל התורה. על כן כתיב: תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה (דברים י״ט:ט׳), והיא שלש ערים.

AND IF THE LORD THY GOD ENLARGE THY BORDER. If Israel observes the entire Torah.⁠¹ Scripture therefore reads,⁠² if thou shalt keep all this commandment (v. 9), the reference being to the commandment dealing with the three cities of refuge.⁠³

1. If Israel observes the entire Torah, God will enlarge Israel's borders.

2. In the next verse.

3. As this is the law which this section deals with. This appears to contradict Ibn Ezra's first statement that the reference is to all the laws of the Torah. Filwarg suggests reading "or the reference is (or, some say the reference is) to the commandment dealing with the three cities of refuge. See Nachmanides on this verse.

ואם^א ירחיב י״י – עתה מפרש למתי יעשה השלש ערים שאומר לך עכשיו.

א. בכ״י מינכן 52: כי.

ואם ירחיב י"י – IF HASHEM ENLARGES – now it explains when the three cities he speaks to you [about] now shall be made.

ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך – פרשה זו הבטחה לעתיד, והוא מה שנאמר לאברהם בין הבתרים (בראשית ט״ו) לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת, ושם מונה והולך עשר עממין, כבשו השבעה בימי יהושע, ונשארו שלשה, קיני קנזי וקדמוני שלא כבשום מעולם אבל הם לעתיד. ולשון ואם לשון ודאי, ויורה על זה מה שאמר כאשר נשבע כלומר שבועה יש בדבר זה. וכמוהו (שמות כ) ואם מזבח אבנים תעשה לי שהוא לשון ודאי, וכן (שם כ״ב) אם כסף תלוה, וכן (ויקרא ב) ואם תקריב מנחת בכורים, שהרי מצאנום בתורה במקום אחר מצות בפני עצמם, וזה יורה שלשון אם לשון ודאי הוא.

ואם ירחיב ה' אלו-היך את גבולך, "and if the Lord your God will expand your borders, etc.⁠" This paragraph is a promise pertaining to the more distant future. It deals with aspects of what God had promised Avraham at the covenant between the pieces in Genesis 15,18: "to your descendants I have given this land from the river of Egypt until the great river, the river Euphrates.⁠" In that connection God mentioned ten tribes all of whom would be dispossessed in favor of the Israelites. Seven of these nations were dispossessed in the days of Joshua whereas the other three the Keyni, Kenizi, and Kadmoni have never been conquered by the Jewish people, though they will be conquered in due course.
In this instance the word ואם at the beginning of our verse is not to be understood as something conditional but as definitive. We must translate it as "when God will expand, etc.,⁠" not "if God will expand.⁠" The proof that this is the meaning of the word ואם in our verse are the words כאשר נשבע, "as He has sworn.⁠" There was never anything "iffy" about this oath by God to our patriarchs. This is not the only instance in which the word אם means "when" instead of "if.⁠" Another example is Exodus 20,22:ואם מזבח אבנים תעשה לי, where the meaning is: "when you make an altar of stones for Me;⁠" a third example of the word אם meaning "when,⁠" is in Exodus 22,24 אם כסף תלוה את עמי, where the meaning is not "if you will lend money to My people,⁠" but "when you will lend money to My people.⁠" Still another example of this meaning of the word אם is found in Leviticus 2,14 ואם תקריב מנחת בכורים, "when you offer a meal-offering of first ripe grain, etc.⁠" (compare Mechilta בחודש 11 Parshat Yitro).

ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך – מתחלה אמר כי יכרית ה׳ אלהיך את הגוים אשר ה׳ אלהיך נותן לך את ארצם והם ז׳ עממים שמזכיר בכל מקום וציוה לאחר ירושת וישיבת ז׳ עממים יבדלו שש ערים ובהם נשלמה המצוה הזאת וכל המצות שנוהגין אחר ירושה וישיבה נוהגות אחר ירושה וישיבת ז׳ עממין אבל במצוה זאת לבדה הוסיף ואם ירחיב וגו׳ ולא אמר כאן כאשר דיבר לך כמו שנ׳ בואם ירחיב של בשר תאוה כי שם לא הבטיחם בשום מקום לתת להם רק ז׳ עממים אבל כאן הזכיר האבות ואם ירחיב ה׳ אלהיך גבולך כאשר נשבע לאבותיך לכך רומז לכל י׳ עממים שנתנו לאברהם והתנה בהם אם תשמור כל המצוה כאשר אמר פעמים רבים למען תחיו וירשתם את הארץ. ויש לומר כי היה הרצון לפניו ית׳ שינחילם בימי משה ויהושע ז׳ עממים אשר הבטיחם במדבר כי היה גלוי וידוע לפניו שהגיע זכותם לכך ומפני זה חייב אותם בכל המצות בירושה של אילו לחייב אותם בשש ערי מקלט אבל בג׳ הנשארים התנה:

ואם ירחיב ה' אלוהיך את גבולך, "and if the Lord your God will expand your boundaries, etc.;⁠" (condensed version of Nachmanides) At the beginning of the paragraph Moses spoke of the nations that God would dispossess, i.e. the seven well known Canaanite nations, and he commanded that after these cities had been resettled with Israelites, three cities of refuge in addition to the ones Moses himself had already set aside as such on the east bank of the Jordan were to be designated as such. (Compare Deut. 4,41) With the addition of the cities mentioned here the commandment of setting aside such cities would have been fulfilled in its entirety. All the commandments that were legislated with a view to being observed after conquest of the land are understood to become effective after the people had received their share of the land and had settled thereon.

It is interesting that at this point, though Moses is apparently speaking about a law already formulated when the people had just received the Ten Commandments, that he does not add the words כאשר דבר לך, "as He (Hashem) had said to you" [40 years ago. Moses had used this formula no fewer than 5 times when elaborating on laws in the first 4 Books of the Torah. Ed.] The reason may be that what Moses refers to as the "broadening of the borders of the land of Israel" is the inclusion of the land of the three tribes promised at the covenant between the pieces to Avraham, but soft-pedaled since that time. (Compare Genesis, 15,19-21). This may be the reason why he adds the words כאשר נשבע לאבותיך, "as He has sworn to your patriarchs,⁠" and again in verse 9 אשר דבר לתת לאבותיך, "which He has spoken about to give to your forefathers.⁠" This is in sharp contrast to when he informed the people that after they would settle in the land, meat that has not been consecrated first would be allowed in their respective dwellings. On that occasion, although a broadening of the borders is clearly spelled out, (Deut. 12,20) Moses failed to mention that this had anything to do with promises Hashem had made to the patriarchs. He offered as a rationale for this new law only the fact that the journey to the Temple each time might be tedious.

It is fairly obvious, that just as tenure in the land is dependent on the observance of the Torah's command-ments, so Hashem's fulfilling the unfulfilled portion of His promise to Avraham would have to await the time when the people's claim to the part of the land they had already inherited would prove to be deserved by their loyalty to the Torah. We may conjecture that it had always been Hashem's intention to let the people inherit the lands of the seven tribes during the lifetime of Moses and Joshua, and that in order to qualify for the balance He gave them all the commandments in the Torah to test them if they were worthy of the remainder of the lands promised to the first of the patriarchs, Avraham.

וירחיב י״י אלהיך את גבולך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבותיך – הוא ארץ הקני והקניזי והקדמוני שלא נתנו לישראל עד הנה ויעד השם יתעלה נתינתם לאברהם.

ואם ירחיב כאשר נשבע לתת לך ארץ קני וקניזי וקדמוני שהם השלש אומות מהעש׳ אומות שנשבע לתת לאבותיך שלא תזכה עתה רק בשבע אומות מהם והשלש שהם קני וקניזי וקדמוני עתידי׳ להיות ירושה לכם לעתיד כמו שכת׳ רש״י בפרשת לך לך ויספת לך עוד שלש הרי תשע ופי׳ על השלש האלה השלש ערים שבארץ כנען:

כאשר נשבע לתת לך ארץ כו׳. פי׳ הש״י הבטיח לתת עשר אומות לישראל, ולא נתן להם רק שבע אומות, וקני וקניזי וקדמוני עדיין לא נתן, אלא שעתידים להיות לנו ירושה לקיים שבועת האבות:

In accordance with His oath to give you the land, etc. Meaning that although Hashem promised to give Yisroel the [land of] the ten nations, He only gave Yisroel seven nations. He did not yet give the [land of the] Keini, Kenizi, and Kadmoni. However, in the future he will give [these three nations] as an inheritance [in order] to fulfill the oath [made to] the forefathers.

ואם ירחיב וגו׳ לאבותיך – פירוש עצמן כי הם ינחלו הארץ לעתיד לבא, ואמר זה יושג להם אם ישמרו את כל התורה ויעשוה ותהיה השמירה והעשיה מאהבת ה׳ ולא מיראה הדור ההוא אשר יעמוד בזה, בימיו יקים ה׳ דברו הטוב לתת כל העשרה עממין ויעמיד ביד ישראל כל הטוב שהבטיח לעשות לאבות ביום עומדם בתחיה, ורבותינו ז״ל (סנהדרין צ״ט:) העירו שגאולה העתידה תלויה בעבודת ה׳ מאהבה דוקא.

ואם ירחיב ה' את גבולך, "And if the Lord your God will expand your boundary, etc.⁠" The Torah assures the Israelites that if they will observe all the Lord's commandments not only out of fear but out of love for Him the time will come when He will include the lands of the other 3 tribes in the boundaries of ארץ ישראל, the lands of the Kenite, the Kenizzite and the Kadmoni, all of whose lands were included in God's first promise to Abraham in Genesis 15,19. Our sages in Sanhedrin 99 confirm that the redemption in the future depends on our serving God out of love.

ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבלך – הוא לעתיד שיתן הקב״ה עוד ג׳ אומות לישראל.

ויספת לך עוד שלש ערים – אם תרחיב ותעשה מצוה האמורה בענין ובזכותה ירחיב ה׳ גבולך.

כאשר נשבע לאבתיך – בזכות אבות.

ואם ירחיב ה׳ אלהיך – הפרשה הזו עתידה, כי מתחלה צוה להבדיל שלש ערים לאחר ירושת הז׳ גוים והישיבה בארצם, ובזה נשלמה המצוה כאמרו ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען (במדבר ל״ה י״ד), ואח״כ הוסיף צווי להבדיל עוד שלש ערים כאשר ירחיב ה׳ את גבולם, וע״כ זה נאמר על ארץ קני קניזי וקדמוני שהבטיח ה׳ לאברהם מלבד הז׳ עממין שהבטיח לתת להם מיד כבואם אל הארץ, ולכן לא אמר כאן כאשר דבר לך, כי השם לא הבטיח אותם לתת להם, רק שבעת הגוים האלה, אבל הזכיר האבות:

כאשר נשבע לאבתיך – אשר דבר לתת לאבותיך:

ונתן לך את כל הארץ אשר דיבר: היינו קיני קניזי וקדמוני¹, לפי הפירושים שבב״ב (נו,א)². אבל אין זה הרחבת הארץ שכתוב לעיל (יא,כד), דשם מיירי בשעת כיבוש הארץ, שאם היו זכאים היו מתפשטים למערב ולקצה דרומית מערבית עד ים אוקינוס. אבל כאן מיירי בהבטחה של שלש ארצות שהבטיח ה׳ לאברהם³, וזה אינו אלא לעתיד לבא.

1. רש״י על אתר.

2. לשון הגמרא: כל שהראהו הקב״ה למשה חייב במעשר. לאפוקי מאי? לאפוקי קיני קניזי וקדמוני. תניא (כולהו הני תנאי בפירוש דקיני קניזי וקדמוני פליגי) רבי מאיר אומר, נפתוחא ערבאה ושלמאה. רבי יהודה אומר, הר שעיר עמון ומואב. רבי שמעון אומר, ערדיסקוס אסיא ואספמיא.

3. על זה נאמר ״דיבר״ מעבר למה ש״נשבע״, הלא הם שבעת העמים. [לפירוש רבינו קצת קשה ״אשר דבר לתת לאבותיך״, באשר לא מצינו מקרא מפורש אודות קני קניזי וקדמוני אצל יצחק ויעקב].

שני פסוקים אלה הם כמו מאמר מוסגר, כי ״ולא ישפך וגו׳⁠ ⁠⁠״ הסמוך אינו מתייחס אל פסוק ט׳ אלא אל פסוק ז, כמו שיתבאר להלן. פירשו רבותינו ורוב מפרשי התורה, כי שני פסוקים אלה מדברים לעתיד לבוא, כאשר יתן ה׳ לישראל את כל הארץ שהבטיח לאבותינו (ואחריהם נמשכו רוב הפרשנים הנוצרים). הבטחה זאת לא נתקיימה עדיין. התורה התנתה הבטחה זאת בתנאי שישמרו ישראל את ״כל המצוה״. בבראשית ט״ו:י״ח-כ״א נאמר, שהקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם אבינו ארץ עשרה עממין (מנחל מצרים עד נהר פרת). אבל כאשר נכנסו ישראל לארץ לא זכו אלא בארץ שבעה עממין (דברים ז׳:א׳). ארץ הקיני והקניזי והקדמוני לא נזכרו בספר דברים ובספר יהושע. רבותינו אמרו שאלה הן ארצות אדום, עמון ומואב, שעתיד הקדוש ברוך הוא להנחילן לנו.⁠¹ התורה צוותה לנו להפריש בזמן ההוא עוד שלש ערי מקלט. וכן נתפרש גם בספרי, בתוספתא ובירושלמי: ״שלש ערים הפריש משה בעבר הירדן, וכשבאו לארץ הפרישו עוד שלש, ולעתיד לבוא עתידים להפריש עוד שלש״.⁠²

פירוש מסתייע בקביעת שני גבולות לארץ בתורה. במקום אחד מצאנו שהגבול הצפוני הוא פרת והגבול הדרומי הוא ענף הנילוס המזרחי (בראשית ט״ו:י״ח, שמות כ״ג:ל״א, דברים א׳:ז׳, י״א:כ״ב-כ״ד; יהושע א׳:ד׳); בעוד שבמקום אחר אנו מוצאים שהגבול הצפוני הוא הלבנון עד חמת ובדרום המדבר (במדבר ל״ד:א׳-י״ב). מתקבל על הדעת, שהגבול המצומצם הוא השטח שישראל זכו בו מיד עם כניסתם לארץ, ואילו השטח המורחב הוא מה שיזכו בו כאשר יתרבו בזכות שישמרו את כל התורה (השוה שמות כ״ג:ל׳ ודברים ח׳:א׳). הבטחה זאת לא נתקיימה עדיין בעונותינו הרבים.⁠³

לא כן הבין הנגסטנברג חלק ג עמוד 441. הוא אומר, כי הפסוקים ח׳-ט׳ אינם תוספת לפסוק ז, אלא פירוש מורחב. ״על השלש האלה״, אינה תוספת לשלש הנזכרות תחילה לפי דבריו, אלא לשלש שהופרשו כבר בעבר הירדן. והננו משיבים על דבריו: 1) אין טעם לחזור על תוכנו של פסוק ז׳ פעמיים; 2) לדבריו משמע שכיבוש ארץ ישראל מותנה בקיום התורה, ולא מצינו זאת בכל ספר דברים (השוה את פירושנו למעלה לפסוקים א׳-ג׳); 3) הוא מכריח את עצמו לייחס את ״על השלש האלה״ אל שלש הערים שבעבר הירדן, שלא נזכרו כלל תחילה.

1. השוה רש״י לבראשית ט״ו:י״ט. פירושים אחרים תמצא בבבא בתרא נ״ו., ירושלמי שביעית ו׳:א׳, בראשית רבה סוף פרשה מד.

2. במכילתא (מדרש תנאים עמוד 114) נאמר: ״ויספת לך עוד שלש ערים, לימות המשיח הכתוב מדבר, אתה אומר לימות המשיח הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא לעתיד לבוא (כלומר לאחר תחיית המתים), תלמוד לומר כי תשמור את כל המצוה הזאת לעשותה, אמרת וכי יש מצוות נוהגות לעתיד לבוא (נדה ס״א:), הא מה תלמוד לומר ויספת לך עוד שלש ערים, לימות המשיח הכתוב מדבר, ונמצאו תשע ערים. והיכן מוסיפים אותן, בערי הקיני הקנזי והקדמוני שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית ועדיין לא נכבשו״ (עיין רמב״ם הלכות רוצח פרק ח, הלכה ד׳). השוה את הערותי למדרש תנאים שם.

3. הרמב״ן בפירושו כאן אומר, כי למעלה י״ב:כ׳ נאמר ״כי ירחיב... כאשר דבר לך״, מפני שאין הכתוב מדבר שם אלא בנוגע לארץ העומדת להכבש כעת, אבל כאן נאמר ״ואם ירחיב... כאשר נשבע לאבותיך״, מפני שהכתוב כאן מדבר בגבולות הארץ שלעתיד שהובטחו לאבות.

ואם ירחיב וכו׳ כאשר נשבע לאבותיך וכו׳ – בספרי הכל בזכות אבות, אשר דבר לתת לאבותיך הכל בזכות אבות. פירושו דמוכח דהשבועה אינה מכרחת לתת את כל הארץ להם ורק כי תשמור את כל המצוה הזאת כו׳ מוכח דמה שאינו נותן להם הג׳ ארצות קיני, קניזי, קדמוני שזה אדום, עמון ומואב הוא ג״כ בזכות אבות כמו שדרשו ז״ל והביאו רש״י בדברים על הפסוק עד מדרך כף רגל, שהכל בזכות אברהם, ולוט נחשב כבנו, וזה שלהם יש זכות אבות רק כי תשמר לעשות כו׳ אז יהא זכות אבותיך מסייעתך שתקח אותם.

והנה יש שתי אופני גאולות, האחת בעתה שזה אם לא זכו, ואז יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר וכו׳ וגר זאב עם כבש ולא ישמע עוד שוד ושבר כו׳ ולא יהיה נרצח בשוגג ג״כ, והאחת דאחישנה, והיא כאשר יזכו ויהיה דור שכולו זכאי ואז יהיה עולם כמנהגו נוהג ואין בין וכו׳ אלא שעבוד מלכיות בלבד, לכן אמר פה ואם ירחיב ה׳ את גבולך כי תשמר לעשות את כל המצוה, זהו האופן דאחישנה, אז ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה.

ואם ירחיב וגו׳ – תניא, ואם ירחיב ה׳ אלהיך את גבולך [אלו ערי קיני קניזי וקדמוני].⁠¹ (שם)

1. באור הענין עפ״י מה שיתבאר אי״ה לפנינו לקמן בפ׳ נצבים בפסוק והטיבך והרבך מאבותיך, אבותיך ירשו ארץ ז׳ עממים ואתה תירש ארץ עשרה עממים, ומאן נינהו שלש היתירים, קיני קניזי וקדמוני, יעו״ש. ועל זה מצוה כאן כי לע״ל יוסיפו עוד שלש ערי מקלט באותן השלש ארצות שנתוספו להם ירושה, וע׳ ברמב״ם פ״ח ה״ד מרוצח.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון