לעמוד לשרת: פירש רש״י בשם הספרי ׳מכאן שאין שירות אלא מעומד׳. מפרש ״כי בו״ בכהנים דמיירי בפרשה זו1, ומשמעות ״לשרת בשם ה׳ ״ הוא ברכת כהנים שהוא ״בשם״2. שאי אפשר לפרש3 בעבודת המקדש ומחשב לשם גבוה4, דאם כן האיך יבואר זה המקרא ״הוא ובניו״, מי ״הוא״ ומי המה ״בניו״, הכל בכלל כהני ה׳5, ואין לפרש קטנים שמכונים בשם ׳בנים׳, שהרי קטנים פסולים לעבודה. אלא על כרחך מפרשי בברכת כהנים, ואפילו קטנים עולים עם אביהם6. והיינו7 דתניא בספרי ״כל הימים״ – בין בארץ בין בחו״ל, וזה אינו אלא בברכת כהנים8. ומ״מ נכלל בזה הלשון עבודה גם כן שהרי כתיב ״לשרת״.
וכל זה הוא דעת תנא דספרי דמיירי רק בכהנים, והכי גם מפרש הפרשה הסמוכה ״וכי יבא הלוי וגו׳ ״9, כמבואר בפירוש רש״י (פסוק ו׳) בשם הספרי.
אבל תלמוד דילן על כרחך אינו מפרש הכי, דא״כ אמאי נצרך הש״ס בסוטה פרק ז׳ (לח,א)
10 להוכיח דברכת כהנים בעמידה מדכתיב לעיל
(י,ח) ״לשרתו ולברך בשמו״ אתקיש ברכה לשירות
11, הרי מפורש (כאן) ״לעמוד לשרת בשם ה׳ ״ שהוא ברכת כהנים
12, אלא על כרחך לא מפרשי האי לישנא בברכת כהנים. ועיין פירוש רש״י שם בד״ה ואתקיש
13 וכו׳: ואע״ג דבהאי קרא לאו ברכה
14 וכו׳. והכי מבואר דעת הגמרא
15 בפירוש זה הלשון דכתיב בפרשה הסמוכה (פסוק ז׳) ״ושרת בשם ה׳ אלהיו״ מפרשי בערכין
(יא,א)16 ׳איזו שירות שבשם הוי אומר זו שירה׳
17, אלא על כרחך מפרשי זה המקרא (פסוקנו) על כל השבט, כמשמעות לשון (פסוקנו) ״מכל שבטיך״
18, וקאי גם על הפרשה הקדומה (פסוקים א-ב) דמיירי בכל שבט לוי גם כן כמו שכתבתי (פסוק א׳). ומתפרש מקרא דילן
19 גם על הכהנים ביחוד
20, ועליהם כתיב ״לעמוד לשרת״
21, ועל הלוים כתיב ״לעמוד לשרת בשם ה׳ ״ זה השיר. ועל זה
22 כתיב ״הוא ובניו״ וכדתנן במסכת ערכין
(יג,ב) דצעירי הלוים עולין לשיר
23.
ופירוש ״
כל הימים״
24 עוד משמעות אחרת, והוא כמו שכתבתי לעיל
(י,ח) בביאור ״לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה״, שהוא תפלה וברכה
25, וכן כאן נכלל ב״לעמוד לשרת בשם ה׳ ״ – תפלה וברכה בשביל ישראל, ״כל הימים״ – אפילו בחו״ל.
נמצא לש״ס דילן מתפרשים דברים הללו לג׳ כוונות: ״לעמוד לשרת״ – בכהנים26, וכמשמעו, ״לשרת בשם ה׳ ״ – ללוים ולשיר. ״בשם ה׳ כל הימים״ – זו תפלה וברכה. וכך הוא דרך משנה תורה כמו שכתבתי כמה פעמים. ועוד עיין בסמוך.
1. פסוק ג׳ ״ונתן לכהן״.
2. כלומר, ה׳שרות׳ כולל הזכרת השם המפורש, לפי זה ״ב״ (במלה ״בשם״) פירושו – באמצעות שם ה׳. וברכת כהנים זו צריכה להיות במעומד.
3. ״לשרת״.
4. שהכהן המשרת יתכוון לשמו יתברך, כאשר אז ״ב״ (״בשם״) יהיה פירושו ׳בעבור׳ (כמו ״ויעבד יעקב ברחל״).
5. הנושא של הסוגיא ״משפט הכהנים״.
6. וזהו החידוש של ״הוא ובניו״ שהקטנים אמנם עולים לדוכן, אבל רק עם אביהם. וז״ל השו״ע סימן קכ״ח (ל״ד): קטן שלא הביא שתי שערות אינו נושא את כפיו בפני עצמו כלל, אבל עם כהנים שהם גדולים נושא, ללמוד ולהתחנך. כלומר, ע״פ השו״ע זהו מדין חינוך, אך לרבינו לכאורה זה חיוב דאורייתא, ויש לעיין. ועיין בזה בספר ׳מגדנות נתן׳ בפרשתנו על-אתר.
7. ראיה לכך שמדובר כאן על ברכת כהנים ולא על עבודת הקרבנות.
8. אך בספרי פירש רבינו: אפילו בא הכהן מחו״ל... עיי״ש.
9. שהכוונה לכהנים.
10. דעת ר׳ נתן.
11. לשון זו אינה מופיעה בהקשר של עמידה אלא בהמשך הסוגיא, כאן מופיעה הלשון: מה משרת בעמידה אף מברך בעמידה. ומשרת גופיה מנלן, דכתיב ״לעמוד לשרת״.
12. לשיטת הספרי (ע״פ הבנת רבינו).
13. כפי שכתבנו, לשון זו ורש״י זה לא נאמרו בהקשר זה של עמידה בנשיאות כפיים.
14. המשך: כתיבא אלא שירות ״לעמוד לשרת בשם ה׳ הוא ובניו כל הימים״, איתקוש ברכה ושירות בקרא אחרינא, כדאמרינן לעיל
(דברים י,ח) ״לשרתו ולברך בשמו״ (עכ״ל).
15. דעת הש״ס שלא כדעת הספרי, ואין מדובר בפסוקנו על כהנים דוקא, אלא על כל שבט לוי.
16. מנין לעיקר שירה מן התורה? שנאמר ״ושרת בשם ה׳ ״. איזו...
17. ושירה מוטלת על הלויים ולא על הכהנים.
18. דהיינו שבט שלם שנבחר מכל השבטים.
19. כדרכו של משנה תורה אליבא דרבינו.
20. ולענין עבודת הקרבנות שהיא עמידה.
21. ובעבודת הקרבנות אין ״בשם ה׳ ״.
22. על השיר של הלויים, כמבואר לעיל, ולא על עבודת הקרבנות.
23. משנה: אין הקטן נכנס לעבודה (רש״י לשום עבודה, כגון לכבד את העזרה ולהגיף את הדלתות) אלא בשעה שהלויים אומרים בשיר (רש״י: עובדים על הדוכן בשיר, אז נכנסים לויים קטנים לשורר עמהם).
24. שמשמעותו – גם בחו״ל (ספרי), וביאר רבינו לעיל שברכת כהנים נוהגת גם בחו״ל, ואם כן, ע״פ הש״ס שאין מדובר כאן על ברכת כהנים, אלא על שיר שבבית המקדש איך זה יתפרש ״כל הימים״.
25. את זה יעשו לויים עמלי תורה.
26. ולענין עבודת הקרבנות שהיא עמידה.