×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ט) כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל⁠־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר⁠־יְהֹוָ֥היְ⁠־⁠הֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא⁠־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם׃
When you have come into the land which Hashem your God gives you, you shall not learn to do like the abominations of those nations.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאר׳ בחייטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצררלב״גרלב״ג תועלותצרור המוראדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימהעודהכל
[פיסקא קע]
כי אתה בא אל הארץ – עשה מצוה האמורה בענין שבשכרה תכנס לארץ.
אשר ה׳ אלהיך נותן לך – בזכותך.
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם יכול אי אתה רשיי ללמוד להורות ולהבין תלמוד לומר לעשות לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להורות ולהבין.
סליק פיסקא
[Piska 170]
"When you come to the land": Perform the mitzvah stated herein, in whose reward you will enter the land.
"that the Lord your G-d gives to you": in your merit.
"you shall not learn to do as the abominations of those nations": I might think that you are forbidden to understand and teach (the falsity of their ways); it is, therefore, written "to do.⁠" You may not learn them to do them, but you may learn them to each and to understand.
[End of Piska]
כי אתה בא אל הארץ אשר ה׳ אלה׳ נותן לך לא תל׳ לע׳ הרי משה מזהיר את ישראל שלא לעשות כמעשה הגוים שהן באים לירש את ארצם ובשכר שהן מקבלין עליהן שלא לעשות כמעשיהן הן באין לירש את ארצם:
לא תלמד לעשות ר׳ יהושע אומר למד אתה על מנת לישב בדין:
לא ימצא בך מע׳ בנו וב׳ באש זה המעביר מזרעו למולך:
ד״א לא ימצא בך למה נאמר לפי שהוא אומר (ויקרא כ׳:ב׳) ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יתן מזרעו למלך מות יומת ר׳ ישמעאל אומר זה הבועל ארמית ומעמיד ממנה בן אויב למקום עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת״ל לא ימצא בך מע׳ בנו וב׳ באש:
ר׳ יהודה אומר זה שהוא מעביר בנו ובתו לע״ז וכורת עמה ברית שנ׳ (ירמיהו ל״ד:י״ח) העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו:
וחכמים אומרים זה המעביר בנו ובתו באש ושורפן לע״ז שנ׳ (ירמיהו ז׳:ל״א) ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנום להעביר את בניהם ואת בנותיהם באש עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת״ל לא ימצא בך מע׳ בנו ובתו באש:
קסם קסמים זה הקוסם ועושה מעשה ואומר דברים שעתידין להיות:
קסם אחד קסמים הרבה לחייב על כל קסם וקסם כגון זה האוחז במקלו ואומר אם אלך ואם לא אלך אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו (הושע ד׳:י״ב):
מעונן ר׳ ישמעאל אומר זה המעביר שבעה מיני זכור על העין וחכמים אומ׳ זה האוחז את העינים ר׳ עקיבה אומ׳ זה המחשב עתים ושעות ואומ׳ היום יפה לצאת למחר יפה ליקח לימודי ערבי שביעית להיות חטים יפה עקורי קטניות להיות רעות:
ומנחש זה האומר פתו נפלה מפיו מקלו נפל מידו בא קורא לו מאחוריו עורב קורא לו צבי הפסיקו בדרך עבר נחש מימינו שועל משמאלו אל תתחיל בו שחרית הוא ראש חדש הוא מוצאי שבת הוא וכן כל העושה סימנין לעצמו אם יהיה כך וכך יהיה כך וכך ואם לא יהיה כך וכך לא יהיה כך וכך כאליעזר עבד אברהם הרי זה ניחוש:
ד״א ומנחש כגון אלו המנחשים בחולדה ובעופות ובככבים:
ומכשף למה נאמר לפי שהוא אומר (שמות כ״ב:י״ז) מכשפה לא תחיה עונש שמענו אזהרה לא שמענו ת״ל ומכשף:
איזו הוא מכשף זה העושה מעשה ולא האוחז את העינים:
אמר ר׳ עקיבה משום ר׳ יהושע שנים מלקטין קישואין אחד לוקט ופטור ואחד לוקט וחייב העושה מעשה חייב והאוחז את העינים פטור:
אֲרֵי אַתְּ עָלֵיל לְאַרְעָא דַּייָ אֱלָהָךְ יָהֵיב לָךְ לָא תֵילַף לְמֶעֱבַד כְּתוֹעֲבָת עַמְמַיָּא הָאִנּוּן.
When you have entered into the land which the Lord your God will give you, you shalt not learn to do after the abominations of these peoples.
ארום (א)⁠אתון עללין לארעא די״י אלהכון יהב לכון לא תלפון למעבד כמרחקתהון דאתרא [ה]⁠אינוןא.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דאתרא [ה]⁠אינון״) גם נוסח חילופי: ״דאומייא ההנון״.
ארום אתון עללין לארעא די״י אלקכון יהיב לכון לא תילפון למעבד כריחוקי עממיא האינון.
When you have entered the land which the Lord your God giveth you, ye shall not learn to do after the abominations of those nations.
לֹֽא⁠־תִלְמַ֣ד לַעֲשׂ֔וֹת כְּתוֹעֲבֹ֖ת הַגּוֹיִ֥ם הָהֵֽם
פסח בשה דווקא אלוהי המצרים שעובדים למזל טלה
רַבִּי חִיָּיא פָּתַח, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ פֶּסַח וְגוֹ׳. שֶׂה שֶׁהוּא פֶּסַח, מַדּוּעַ? אֶלָּא יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים וֵאלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם הָיָה שֶׂה. מִשּׁוּם שֶׁהַמִּצְרִים עוֹבְדִים לְמַזַּל טָלֶה, וּמִשּׁוּם זֶה עוֹבְדִים לַשֶּׂה.
תועבת מצרים – אלוהי מצרים
בּא וּרְאֵה, כָּתוּב (שמות ח) הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם. מַהִי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם? וְכִי עַל שֶׁשּׂוֹנְאִים אוֹתוֹ כָּתוּב תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם? אֶלָּא יִרְאָתָם שֶׁל הַמִּצְרִים וְהָאֱלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם נִקְרָא תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יח) כְּתוֹעֲבֹת הַגּוֹיִם, יִרְאָתָם שֶׁל שְׁאָר הָאֻמּוֹת.
תועבה – לשון יראה וכן באחי יוסף
בֹּא וּרְאֵה חָכְמָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית מז) וּמִקְצֵה אֶחָיו לָקַח חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים, וּמְלַמֵּד אוֹתָם לוֹמַר, אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךְ. וְכִי יוֹסֵף שֶׁהָיָה מֶלֶךְ שֶׁהָיָה שׁוֹלֵט עַל כָּל הָאָרֶץ, וְאָב לְמַלְכוּת, עָשָׂה כָּךְ, וְעָשָׂה לְאֶחָיו שֶׁיִּשְׂנְאוּ אוֹתָם וְלֹא יַחֲשִׁיבוּ אוֹתָם (שיעשו מהם רועי צאן) ?! אֶלָּא וַדַּאי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם, יִרְאָה וֵאלוֹהַּ שֶׁלָּהֶם נִקְרָא כָּךְ, וְעַל זֶה כָּתוּב (שמות ח) הֵן נִזְבַּח אֶת תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם.
(זהר במדבר דף רנ:)
וַאעלַם אַנַּךַּ דַאכִ׳לֹ אִלַי׳ אלּבַּלַדִ אלּדִ׳י אַללָּהֻ רַבֻּךַּ מֻעטִיךַּ פַלַא תַּתַּעַלַם אַן תַּעמַלַ כַּמַכַּארִהִ אַוְלַאִךַּ אַלאֻמַםִ
ודע כי אתה מגיע להכנס אל הארץ אשר ה׳ אלהיך, נותן לך, אל תתלמד לעשות בדומה לגעולי אותם האמות.
לא תלמד לעשות – אבל אתה למד להבין ולהורות: אלהבין מעשיהם כמה הן מקולקלין, ולהורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חוק הגוים.
א. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, אוקספורד 34, לונדון 26917, דפוסי רומא, שונצינו. בדפוס סביונטה נוסף כאן: ״כלומר״.
לא תלמד לעשות YOU SHALL NOT LEARN TO DO [AFTER THE ABOMINATIONS OF THOSE NATIONS] – you shall not learn to do, but you may learn their practices in order to understand them and to teach others, that is to say, to understand their doings, how depraved they are, and thus to be able to teach your children, "Do not so and so because these are the religious observances of the heathens!⁠" (Sifre Devarim 170:3; Sanhedrin 68a.)
פס׳: כי אתה בא אל הארץ1עשה מצוה שבשבילה תכנס לארץ.
לא תלמד לעשות2אבל אתה למד להבין ולהורות:
1. עשה מצוה. האמורה בענין כ״ה בספרי. והיינו שלא יהיה בך מעונן ומנחש:
2. אבל אתה למד להבין ולהורות. (סנהדרין סח.):
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם – בדור המדבר כתיב: כמעשה ארץ מצרים וכו׳ (ויקרא י״ח:ג׳), לפי שגדולים היו כשיצאו משם, וידעו עניין מצרים. וגם היה להם לבא לארץ כנען, לולי שנתעכבו על ידי המרגלים, ולכך הוצרכו להזהירם על אילו ועל אילו. אבל אילו שנכנסו עתה לארץ היו טף כשיצאו ממצרים ולא למדו ממעשיהם, ולכך לא הוצרכו להזהר אלא על מעשה ארץ כנען שהם באים שם.
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם – DO NOT LEARN TO DO LIKE THE ABOMINATIONS OF THOSE NATIONS – About the wilderness generation it is written: “as they do in the land of Egypt etc.” (Vayikra 18:3), since they were adults when they left from there, and they knew the manners of Egypt. And also they were supposed to go to the land of Canaan, except that they were delayed by the spies, and therefore they needed to be warned about both of them. But those that were now entering the land were children when they left Egypt and did not learn from their actions, and therefore they only needed to be warned about the actions of the land of Canaan to which they were coming.
כי אתה בא אל הארץ – אחר שכתב הכהנים והמלך שאתה חייב לשמוע להם כתב לך אותם שאתה מוזהר משמוע להם.
'כי אתה בא אל הארץ וגו, "when you will come to the land, etc.⁠" After the Torah had told you what type of authority the priests and the King possess, and that you must be obedient to them, it now tells you what kind of instructions you must disobey, if such are decreed by them. You are to record those in writing also.
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם – לפי הפשט, בדור המדבר כת׳ כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען כו׳ (ויקרא י״ח:ג׳), לפי שגדולים היו כשיצאו משם, וידעו ארץ מצרים. וגם היה לבוא לארץ כנען, לולא שנתעכבו עתה לארץ היו טף כשיצאו ממצרים ולא למדו ממעשיהם, ולכך לא הוצרכו להזהיר אלא על מעשה ארץ כנען שהם באים שם. בכור שור.
לא תלמד לעשות – דרשו רז״ל אבל אתה למד להבין ולהורות. וכן מצינו בשבעים סנהדרין שהיו צריכין להיותם בקיאים בכל החכמות אפילו בחכמת הכשפים, כדי שיהיו דנין בכל הענינים דין אמת במשפט התורה, ואלו לא היו שלמים בחכמת ידיעת כל מיני הכשוף ויחסר להם אפילו מין אחד שלא ידעוהו לא היו יכולים לדונו לחיוב או לפטור ולעשות בו כהלכה.
לא תלמד לעשות, "You shall not learn to do, etc.⁠" Our sages in Sifri Shoftim 170 construe the word לעשות, "to do,⁠" as limiting the injunction of this verse to actually carrying out such abominations. It is permitted to study and investigate the abominations practiced by these pagan nations. One may even teach the subject matter (as theoretical knowledge). We find that the elders of the Supreme Court, Sanhedrin, had to be familiar with all these abominations, even with witchcraft, how else could they have been able to convict people of practicing these arts of wrongdoing? Lack of knowledge of even a single such discipline would disqualify the elders from judging such a case.
לא תלמד לעשות בתועבות הגוים ההם – כתב הרמב״ן בעבור שכבר אמר וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו מזכיר עתה מעשיהם ואומר שהם תועבה לפני השם והזכיר מעביר בנו ובתו באש והוא מין כישוף על דרך הפשט או מולך על דעת רבותי׳. ואמר מכשף והוא שם כולל לכל הכשפים וחובר חבר ושואל אוב וידעוני הם פרטים דכישוף ואסר אותם גם לשואל. ודורש אל המתים באוב עצמו ובכל ענין שידרוש אליהם. ואומר קוסם קסמים והוא מחשבה שמחשב בעתידות מלשון קסם על שפתי מלך כמו שאמר בלעם הקוסם והוא היה מנחש כמו שנא׳ ולא הלך לקראת נחשים. ואמר מעונן והוא היודע בעננים. ומנחש המביט בעופות בכנפיהם או בצפצוף והוא נגזר מלשון חשתי ולא התמהמהתי שכל מה שממהר להודיע בעתידות קודם היותו נקרא נחש. ואמר הכתוב:
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים האלה, "you must not learn to copy the abominations performed by these nations. According to Nachmanides, seeing that in Leviticus 18, we already have been warned not to practice any of the abominations of the Canaanites or Egyptians, Moses now illustrates examples of some of the abominations the Torah had in mind. There are divergent opinions as to the meaning of מעביר בנו או בתו באש. Some authorities believe that this is the same as the infamous moloch cult, whereas others believe it was some sort of magic designed to ward off negative vibes by powerful forces. The expression מכשף is an umbrella term for any number of different sorcerers' tricks. Expressions such as חובר חבר, שואל אוב וידעוני, are examples of such sorcery. They are different forms of necromancy. קוסם קסמים, are people trying to divine future events, such as palm readings, tea leaf readings, etc. So-called prophets such as Bileam used such tools as their stock-in-trade in order to impress their clients. These, as well as נחשים, are outlawed by the Torah for use by the Jewish people although they do not fall under the heading of abomination, תועבה. When Moses speaks of מעוננים, he refers to people who claim to be able to foretell the future by examining cloud patterns. מנחשים are people claiming to be able to get messages revealing some future events form the twittering of birds or by looking at their wings. The idea is derived from Kohelet 10,20 ובעל הכנפים יגיד דבר, "that winged matter may reveal something.⁠"
כי אתה בא – סמך כאן שואל אוב לומר שהמלך שואל באורים ולא באוב.
כי אתה בא אל הארץ וגומ׳ עד יד ביד רגל ברגל.
לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם – ידוע שאין הכונה בזה שלא תהיה האזהרה הזאת רק בארץ וזה שאין בכאן דבר יהיה לו התלות בארץ בצד מהצדדים וכבר הזהיר על קצתם גם כן במקומות אחרים ולא התנה בהם שיהיה זה בארץ ואמנם הכונה בזה הוא כי כבר הוצרך הזהירם על זה יותר מפני באם אל הארץ שימצאו שם הגוים ההם עושים אלו הפעולות המגונות ולזה אמר שלא ילמדו לעשות כתועבות הגוים ההם וזהו מצות לא תעשה ולמדנו מזה שלא הזהיר אלא שלא ילמדו לעשות כתועבות הגוים ההם אבל יוכלו ללמוד להבין ולהורות והנה יחוייב לסנהדרין שידעו אלו הדברים מה הם ואיך הם כדי שיוכלו לשפוט עליהם כפי הראוי.
ואולם התועלות המגיעות ממנה הם ששה עשר:
התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שהזהירנו מללמד לעשות כתועבות הגוים ההם ומההליכה בחקותיהם כי אם נקח קצת מנהגיהם יהיה זה סבה אל שנקחם כלם וימשך מזה עבודת אלהים אחרים.
וכן סמך לכאן כי אתה בא אל הארץ וגו׳. שדיבר בכאן שלא ישמע לקוסמים ולמכשפים. אלא לנביאים שיקים להם השם. להורות כי המלך צריך שיהיו לו נביאים וישמע אליהם לכל הדברים הצריכים במלכותו. ובפרט (לעיני) [לענין] המלחמות.
ולפי שאולי המלך יטעה כשיצטרך לילך במלחמה לשאול למכשפים ולקוסמים אם ילך למלחמה או יחדל. לזה אמר כי אתה בא אל הארץ לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם. שהולכים אחרי המעוננים והמכשפים. אלא תמים תהיה עם ה׳ אלהיך. ולא תלך אחרי ההבל.
כי אתה בא וגו׳ לא תלמד לעשו׳. אבל אתה למד להבין ולהורות. כי אתה בא. עשה מצוה האמור בענין שבשכרה תכנס לארץ.
כי אתה בא – כמו כי תבוא:
לא תלמד לעשות – אבל אתה למד להבין ולהורות, כלומר להבין מעשיהם כמה הם מקולקלים להורות לבניך לא תעשה כך וכך שזה הוא חק נכרים:
כתועבת הגוים ההם – כלל, ואח״כ יפרט לא ימצא בך וכו׳:
כי אתה וגו׳ – שופט, מלך, כהן – אלה הם בעלי התפקיד שמעמדם וייעודם נידונו לעיל, ושסמכותם הוגדרה במסגרת הגבולות שנקבעו להם. שלושה תפקידים אלה, מהווים את עיקר המבנה המדיני הנדרש לקיום התורה בפועל. עתה בא דיון אודות המקום שתופסים הנביאים במבנה זה.
הכתוב פותח את הפרשה במשפט שלילי, האוסר על הימצאות בעלי תפקיד שאומות עובדי האלילים סבורות שאי אפשר בלעדיהם, אך בקרב ישראל אַל יהיה להם לא מקום ולא צורך, והמדינה היהודית איננה רשאית לסבול אותם: הכוונה לעוסקים במה שמכונה ״ניחוש״.
הפתיחה מזכירה לנו שה׳ הוא אלקיך, והוא לבדו מנהיג גורלך ומדריך מעשיך; הוא זה שנתן לך את הארץ, הבסיס לכל התפתחות טובתך הלאומית; והוא נתנה לך – כפי שהספרי מבאר גם כאן, ״בזכותך״ – רק על יסוד זכותך המוסרית, אשר כבר הוכחת, או שאתה נדרש להוכיח בעתיד. בכך נאמר לך כבר הכל לצורך הדברים הבאים: כל מה שאתה צריך כדי לזכות ולהחזיק בטובתך ובאושרך, נמצא בתוכך.
לא תלמד לעשות – ״לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות״ (ספרי). אסור ללמוד את דרכי האליליות על מנת לעשות כמעשיהם, אך מותר ללומדן כדי לרכוש את היֶדע העיוני שלהן, על מנת להבין ולהעריך את אפסותן המוחלטת. יתירה מכך, בתנאים מסוימים לימוד זה נצרך – כגון לחברי בתי הדין, כדי שיוכלו לשפוט בצורה נכונה במקרים המובאים לפניהם (עיין סנהדרין סח.; שבת עה. ורש״י שם; מנחות סה. תוספות ד״ה בעלי כשפים).
כתועבת הגוים – כל הקרוי ״תועבה״, איננו רק מנוגד לשכל אלא הוא גם תועבה מוסרית.
[נד] כי אתה בא אל הארץ – תלה זה בביאת הארץ מפני מ״ש ובגלל התועבות האלה ה׳ מורישם מפניך וא״כ הלא בשכר שאתה לא תעשה כן תבוא אל הארץ ובשכר זה הוא נותן לך:
[נה] לא תלמד לעשות – אבל הלמוד להבין אינו מוזהר (כמ״ש בשבת דף עה סנהדרין סה ועכו״ם סג ע״ב):
כי אתה בא אל הארץ וגו׳: יש להתבונן מה זה ענין אזהרה על הכישוף1 לארץ ישראל2. ועוד, הא כבר נזהרנו3 על הכישוף וכתיב גם עונשה4, אלא כאן באה עוד בצירוף עשה (פסוק י״ג) ״תמים תהיה וגו׳⁠ ⁠⁠״. אכן מזה למדנו ענין הפרשה, דארץ ישראל מצומצם זמנה בגשמי השנה, ובזה תלוי חיותן של יושביה5, ונצרך לדעת מתי ירדו גשמים, שלא לאחר הזמן של זריעה ולא להקדים הרבה. והיו ז׳ האומות משתמשים בידיעות כאלו6 זה בכה וזה בכה. ומשום הכי הוזהרו ישראל ביחוד ״כי אתה בא אל הארץ... לא תלמד לעשות וגו׳⁠ ⁠⁠״, ולא בא להזהיר שלא יהיו בעצמם מכשפים וכדומה7, אלא לא ׳ילמדו׳ לעובד כוכבים בתוכם ״לעשות״8 כדי לדעת מה שיהיה. והיינו שדרשו חז״ל (שבת עה,א) ׳אבל אתה למד להבין ולהורות׳9, מזה מובן דללמוד כדי ללמד לעובד כוכבים ״לעשות״ אסור, וזהו עיקר אזהרה זו בכאן.
1. וכל שאר המוזכרים כאן.
2. לא מצאנו מי מהראשונים שעמד על נקודה זו.
3. לכאורה אין אזהרה מפורשת בתורה על כישוף מלבד בפסוקים אלו. אמנם מצאנו אזהרות על חלק מהעניינים המוזכרים כאן, אך לא על כישוף.
4. שמות (כב,יז) ״מכשפה לא תחיה״.
5. ״למטר השמים תשתה מים״ (לעיל יא,יא).
6. של כישוף וכדו׳. וכתב ה׳אזנים לתורה׳ שע״פ רבינו מובן מדוע לא הוזכר כאן ׳וכמעשה ארץ מצרים׳ וכפי שהוזכר בפרשת אחרי מות, כי ענין זה של ידיעת זמני ירידת הגשמים אינה משמעותית במצרים באשר הם מקבלים מימיהם מהנילוס.
7. כי על זה כבר הוזהרו.
8. ״לא תלמד (כמו ״תלמד״ בסגו״ל) לעשות״.
9. ורש״י על-אתר ממשיך: כלומר, להבין מעשיהם... ולהורות לבניך ׳לא תעשה כך וכך׳...
כי אתה בא – הלשון הרגילה בכתוב היא ״כי תבא״, כלומר כאשר תבוא. כאן נאמר ״כי אתה בא״, כלומר עכשו אתה עומד לבוא במגע עם העמים האלה ועל כן הכתוב מזהירך באזהרות דלהלן. השוה כ״ט:ט״ו והלאה.
לא תלמד לעשות – מכאן למדו רבותינו, שלא אסר הכתוב אלא ללמוד על מנת לעשות, אבל למד אתה להבין ולהורות, כדי לדון את החוטאים.
כתועבות הגוים ההם – בשעה שעמדו ישראל סמוך לכניסתם לארץ, מצביע משה רבינו על הגוים ההם, כאילו היו לפניו.
לא תלמד לעשות – לעשות אי אתה למד אבל אתה למד להבין ולהורות1. (שבת ע״ה.)
1. פירש״י שתוכל לעמוד בהן ואם יעשה נביא שקר לפניך עניני נחושים וקסמים תדע שהוא מכשף, עכ״ל. וגם י״ל דנ״מ היכי דמצוי במקום כשפים ויירא מהם מותר לו ללמוד ענין זה כדי שידע איך ומה להזהר או להנצל מהם. ועיין בע״ז י״ח א׳ דבכלל זה הותר ללמוד להגות את השם באותיותיו, ופירש״י בסנהדרין ק״א ב׳ דענין הגות השם הוא שמוש בשם מ״ב, והתוס׳ בשבועות ל״ה א׳ כתבו דהפי׳ הוא לקרות שם הוי״ה ככתבו, ומכאן נראה ראיה לפירש״י, דלפי׳ התוס׳ קשה מאי לימוד איכא בקריאה פשוטית.

והנה כל דין זה נשמט ברמב״ם ולא ידעתי למה, דאין לימר דחשבו לאסמכתא, דהא מצינו מעשים שהיו בפועל שלמדו ענינים אלה כמו שלמד ר״א לר״ע שלש מאות כללים בענינים אלה (סנהדרין ס״ז.), ובסנהדרין היו יושבין אנשים שהיו יודעין כשפים כמבואר במנחות ס״ה א׳ ועיי״ש ברש״י ותוס׳, וצ״ע.
ספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״ילקח טובר״י בכור שורחזקוניקיצור פענח רזאר׳ בחייטור הפירוש הארוךטור הפירוש הקצררלב״גרלב״ג תועלותצרור המוראדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייורש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןתורה תמימההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144