Devarim 18 – דברים יח‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא קעג]

כי תועבת ה׳ כל עושה אלה – יכול לא יהא חייב עד שיעבור על כולם תלמוד לומר כל עושה אלה אפילו על אחת מהם.

ובגלל התועבות האלה ה׳ אלהיך מוריש אותם מפניך – אמר רבי שמעון מלמד שהוזהרו כנענים על כל המעשים האלו שאין עונשים את האדם עד שמזהירים אותו. כשהיה רבי אליעזר מגיע לפסוק זה היה אומר חבל עלינו ומה מי שמדבק בטומאה רוח טומאה שורה עליו המדבק בשכינה דין הוא שתשרה עליו רוח הקודש ומי גרם (ישעיהו נ״ט:ב׳) עונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלהיכם.

[Piska 173]

"For the abomination of the Lord are all who do these": Because it is written (Ibid.) "and because of these abominations,⁠" I might think that he is not liable until he transgresses all of them; it is, therefore, written "all who do these" — even one of these.

"and because of these abominations, the Lord your G-d drives them out before you": R. Shimon said: We are hereby taught that the Canaanites were exhorted for all of these things, for one is not punished unless he is first exhorted. when R. Akiva came to this verse, he said: "Woe unto us! If the spirit of tumah reposes upon one who cleaves to tumah, how much more so should the holy spirit repose upon one who cleaves to the Shechinah! What brought this (absence of the holy spirit) about? Your sins sundered you from your G-d!⁠"

כי תועבת ה׳ כל עשה אלה מתועבים הן לפני:

ובגלל התועבות האלה ה׳ אלה׳ מוריש אותם מפ׳ אמר ר׳ שמעון מלמד שהוזהרו כנענים על כל המעשים האלו שאין עונשין את האדם עד שמזהירין אותו:

אֲרֵי מְרַחַק קֳדָם יְיָ כָּל עָבֵיד אִלֵּין וּבְדִיל תּוֹעֵיבָתָא הָאִלֵּין יְיָ אֱלָהָךְ מְתָרֵיךְ יָתְהוֹן מִן קֳדָמָךְ.

for all who do these things are an abomination to the Lord; and because of these abominations the Lord your God drives them out from before you.

ארום סני^א ומרחק קדם י״י^ב כל דעבד אלין^ג ובגלל^ד מרחקתה האליין י״י אלהכון טרד יתהון מן קדמיכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״סני״) גם נוסח חילופי: ״מן דסני״.

ב. בהגהה בכ״י ניאופיטי 1 נוסף כאן: ״אלהכון״.

ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אלין״) גם נוסח חילופי: ״אליין״.

ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ובגלל״) גם נוסח חילופי: ״ומבגלל״.

ארום מרחק קדם י״י כל עביד אילין ומטול תועיבתא האילין י״י {אלהכון}⁠^א מתריכיהון מן קדמכון.

א. חסר בכ״י לונדון.

For every one who does these is an abomination before the Lord; and because of these abominations the Lord driveth them out before you.

כִּי תוֹעֲבַת ה׳ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – יָכוֹל לֹא יְהֵא חַיָב עַד שֶׁיַעֲבֹר עַל כֻּלָן תַּלְמוּד לוֹמַר ״כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה״, אֲפִלּוּ אַחַת מֵהֶן. ״וּבִגְלַל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישׁ אוֹתָם מִפָּנֶיךָ״. מִכָּאן שֶׁהֻזְהֲרוּ כְּנַעֲנִים עַל כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּו, שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין אֶת הָאָדָם עַד שֶׁמַּזְהִירִין אוֹתוֹ.

לִאַןַ אללַהַ יַכּרַהֻ כֻּלַּ מַן יַצנַעֻ הַדִ׳הִ אלּמַכַּארַהִ וַבִּגַרִירַתִהַא הֻוַ קַארִצֻ׳הֻם מִן בַּיְןִ יַדַיְךַּ

כי ה׳ יגעל כל מי שיעשה הגעולים האלה, ובסבת ענינים אלה הוא מאביד אותם מבין-ידיך.

כל עשה אלה – ׳עשה כל אלה׳ לא נאמר, אלא: כל עשה אלה – אפילו אחת מהן.

כל אלה עשה [FOR] ALL THAT DO THESE THINGS [ARE AN ABOMINATION UNTO HASHEM] – it does not say, "he who does all these things", but "all who do these things" – who do even only one of them (Sifre Devarim 173:1; cf. Makkot 24a).

פס׳: כי תועבת ה׳ כל עושה אלה – ¹אפילו באחת מאלה. ובגלל התועבות האלה ה׳ אלהיך מורישם מפניך. לא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר. א״ר שמעון מלמד שהוזהרו הכנענים על כל המעשים האלה:

1. אפילו באחת מאלה. מדלא כתיב עושה כל אלה (חכם הספרדי):

מוריש אותם – כי אינם חוששים לדרוש את הקב״ה ואת נביאי האמת, כי סומכים^א על תועבותיהם המגידים להם ברוח הטומאה.

א. כן בדפוס ראשון. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין): סמוכים.

מוריש אותם [IT IS BECAUSE OF THESE ABOMINATIONS THAT THE LORD YOUR GOD] IS DISPOSSESSING THEM [BEFORE YOU]: For they do not take the trouble to seek¹ God and the true prophets,⁠² since they rely³ on their abominations to tell them [the future] through impure spirits.⁠⁴

1. On the phrase “to seek (לדרוש) God,” see note 29 below.

2. Verse 15 says clearly that prophets are the Israelites’ acceptable alternative to divination.

3. See a lengthy and interesting comment here in Luzzatto’s commentary about the way that those who seek out sorcerers rely on what they hear from them.

4. See the comment of NJPSC here:

Sorcery and divination owe their prominence to the universal human desire to learn the future and in some way control it... . The Torah does not deprecate this desire but insists that it must be pursued only by means chosen by God, particularly prophecy. Interestingly, magic and divination are not opposed because they are deemed ineffective... . Although the reason divination and magic are unacceptable ways of learning of God’s will is nowhere explicitly stated, it is inferably because they rely or seem to rely on powers other than God.

See also commentary on the next verse and note 32 there.

כי {תועבת י״י כל עשה אלה ו}⁠בגלל התועבות האלה י״י אלהיך מוריש אותם מפניך – ואם תעשו כמותם, מה הועיל בחילופיו שגירש אותם ולקח אותך.

כי {תועבת י"י כל עשה אלה ו}⁠בגלל התועבות האלה י"י אלהיך מוריש אותם מפניך – BECAUSE {WHOEVER DOES THESE THINGS IS AN ABOMINATION TO HASHEM} AND BECAUSE OF THESE ABOMINATIONS HASHEM YOUR GOD DRIVES THEM OUT FROM BEFORE YOU – And if you do like them, what benefit was there to His exchange, that He banished them and took you?

ובגלל התועבת האלה, מוריש אותם מפניך – נמצא שאינן מצילין את דורשיהם ולא יועילו ביום עברה לפיכך תמים תהיה ולא לחזר אחר מעוננים וקוסמים.

ובגלל התועבות האלה מוריש אותם מפניך, "on account of the previous inhabitants of this land having performed all of these abominations the Lord is dispossessing them of this land.⁠" Their expulsion is proof that their protectors were powerless, so why would you even think of turning to such means for knowing the future? As a result of this failure of the idols God suggests that

כי תועבת ה׳ כל עושה אלה – אחת מכל אלה התשע שהזכיר. ובגלל התועבות האלה – שהתעיבו בהם ה׳ אלהיך שהוא למעלה מכל החכמות והמזלות מהפך הגלגל ומשדד המזלות להורישם מפניך, וזהו לשון בגלל, וכמו שדרשו רז״ל בענין הצדקה (דברים ט״ו:י׳) כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא שחוזר בעולם, וע״כ צריך שתתעב כל מה שהקב״ה מתעב, וכיון שהדברים האלו הם תועבה לפניו יש לך להזהר שלא תתעסק בהם ושלא יהיה לבך נפתה אחריהם, אלא שיהיה תמים בעבודת השי״ת, זהו שאמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך, כלומר יהי לבך שלם ביראתו לעשות מה שצוה ולהזהר ממה שימנע, ולשון תמים שיהיה תוכו כברו ושיצדק בדבורו ובמעשיו, וכבר הזכרתי זה בפסוק (בראשית י״ז) והיה תמים, ויכלול עוד תמים תהיה עם ה׳ אלהיך, אם אתה תמים תהיה עם ה׳ אלהיך, כענין במשה (שמות ל״ד:כ״ח) ויהי שם עם ה׳, וכן באור העליון (דניאל ב׳:כ״ב) ונהורא עמיה שרא, ולמדך הכתוב הזה על מעלת מדת התמימות ועל גודל שכרה, וכן אמר דוד ע״ה (תהלים מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכתי בי ותציבני לפניך לעולם.

כי תועבת ה' כל עושה אלה, "for anyone who does these is an abomination of Hashem;⁠" anyone of the nine cults mentioned previously. ובגלל התועבות האלה, "and on account of these abominations, etc.,⁠" with which the people perpetrating them disgust the Lord your God Who is above all such forces as the planetary constellations and disciplines concerning their movements and influences on terrestrial earth, the very planetary system, גלגל, is apt to be upset. The word בגלל is chosen by the Torah to remind us of the planetary systems. According to Shabbat 151 the function of these systems is to revolve in their orbits without deviating from their assigned paths. The expression also occurs in connection with צדקה, the practice of charity (Deut. 15,10) where we already mentioned that money has a way of "orbiting" from one person to another, especially if the owner is not charitable. The lesson to be learned is that we must detest anything of which we know that God detests it. We must be wholehearted in our service of the Lord as per verse 13. This means to serve the Lord without any intellectual reservations, both by fulfilling His positive commandments and by refraining from violating any of the negative commandments. The expression תמים means that one's exterior, the visible part of a person, should reflect his interior. The verse also implies reciprocity by God. If we behave towards God sincerely, then He in turn will reciprocate, as for instance in Exodus 34,28: "God remained with Moses.⁠" We have a similar verse in Daniel 2,22: "He reveals the deep and the mysterious, knows what is in the dark, and light dwells within Him.⁠" Midrash Eychah Rabbati 1,51 views this as a promise to people who have attained the level of "being wholehearted" with God. King David also referred to this theme in Psalms 41,13: "You will support me because of my integrity and let me abide in Your presence forever.⁠"

כי תועבת השם כל עושה אלה – על רובם כי המעונן והמנחש אינם תועבה כי כל אדם מתאוה לדעת עתידתו. והנה אסר לנו הכתוב כל אלה הנזכרים בעבור כי הם תועבת ה׳ ואסר לנו נחשים וקסמים אף כי אינם תועבה בעבור שעשה לנו מעלה גדולה שנתננו עליון על כל גויי הארץ שיקים לנו נביא ויתן דברו בפיו וממנו נשמע:

כי תועבת ה' כל עושה אלה; "for anyone who has done such things has committed an abomination in the eyes of Hashem.⁠" The word כל here is not to be understood literally as "everyone,⁠" for the people guilty of מעוננן or מנחש, though they have transgressed have not committed a תועבה. The Torah does make allowance for the natural desire of a person to be able to know the future. The reason why God forbade us, the Jewish people, even to engage מעוננים and מנחשים to help us unravel the future is because we have been provided by Hashem with prophets who have had revealed to us as much of the future as God deems it for necessary to make known to us, so that it would reflect ingratitude to bypass these prophets and turn to other most unreliable sources to gain that kind of knowledge.

כל עשה אלה – עושה כל אלה לא נאמר אלא כו׳ אפי׳ אחת מהן.

ובגלל התועבת האלה וגו׳ מוריש אותם – מכאן שמוזהרים הכנענים על זה שאין עונשין אלא א״כ מזהירין.

כי תועבת ה׳ כל עשה אלה – המעשים האלה הם תועבות בעיני ה׳, והעושה אלה הוא בעצמו תועבה נגד ה׳, כי מעשהו תועבה:

ובגלל התועבת האלה – העיד לנו הכתוב שהמעשים הללו הם מתועבים גם מצד השכל אף אם לא אסרם הכתוב, כי נמשכו מתכונות רעות ומרוח טומאה, ולכן ענש עליהם את הגוים אעפ״י שלא קבלו התורה, כי השכל בעצמו יחייב איסורם, והם מכלל המצות השקולות בדעת האדם, שכל בני נח מוזהרים עליהם, כמו ששנינו ר׳ יוסי אומר כל האמור בפרשת מכשף, בן נח מוזהר עליו, שנאמר ובגלל התועבות האלה וכו׳, ולא ענש הכתוב אלא אם כן הזהיר:

כי תועבת וגו׳ בגלל התועבת וגו׳ – כבר ביארנו, בפירושנו לפרשיות שהובאו לעיל מספר שמות וספר ויקרא, את הטעויות המוסריות שישנן במנהגים אליליים אלה, ואת ההשחתה המוסרית שהם יוצרים. האדם שעוסק בהם סבור שגורלו, מעשיו, החלטותיו, תקוותיו ופחדיו משועבדים לשלטון החשוך נטול החורין של כוחות פרי תעתועים; ומאחר שהוא מתמסר לכוחות אלה, שאינם מייחסים כל חשיבות לערכם המוסרי של שאיפותיו ומעשיו, הרי הוא משליך מידיו בכוונה את מאזני שיקול הדעת המוסרי שרק על ידם עליו למדוד את שאיפותיו ומעשיו, פחדיו ותקוותיו. וכך הוא נופל טרף לחוסר חירות שפירושו קץ כל המוסריות. כל השחתתם המוסרית של הכנענים יושבי הארץ נבעה מחטא הניחוש ונתמכה על ידו.

[סד] כי תועבת ה׳ כל עשה אלה – כבר בארתי בהתו״ה (אחרי סי׳ קמז) שבמאמר המחייב אם כתב עושה אלה משמע אפי׳ אחד מהם, כמ״ש במכות (דף כד) וסנהדרין (דף פא) ר״ג כי מטי להאי קרא בכי עשה אלה לא ימוט עושה כלם הוא דלא ימוט הא חדא מינייהו ימוט א״ל ר״ע מי כתיב עושה כל אלה עשה אלה כתיב אפי׳ בחד מינייהו, וזה דוקא אם כתב מלת אלה בלא ה׳ הידיעה אבל כשכתב ובגלל התועבות האלה בה׳ הידיעה מציין את כלם, לכן כתב כל עושה אלה שמשמע אפי׳ מקצתם ר״ל אפי׳ העושה א׳ מהם הוא תועבת ה׳, ואת הכנענים הוריש בגלל התועבות האלה שהם עשו את כלם:

[סה] ובגלל התועבות האלה וגו׳ – בסנהדרין (דף נו ע״ב) ס״ל לר״ש דב״נ מוזהרים על הכשוף ור׳ יוסי אמר שהוזהרו על כל האמור בפרשת כשוף, ולפ״ז צריך להגיה כאן אמר ר׳ יוסי, ומ״ש ר׳ אלעזר ובגמ׳ ר״ע, נשנה (בדף סה) אחר ודורש אל המתים (כנ״ל סי׳ סג) והגר״א מחקו מכאן והעמידו למעלה כנ״ל שם:

כי תועבת ה׳¹ וגו׳: ומשום הכי אינו רוצה שתהיה תועבה זו אפילו בעובד כוכבים².

ובגלל התועבות וגו׳ מוריש אותם מפניך: הרי הקב״ה אינו חפץ שגם העובדי כוכבים יעסקו בארץ ישראל³ בכאלה.

1. טעמא דקרא, ולא מצאנו זאת בחומשים הקודמים.

2. שיישארו בארץ ישראל, וכנ״ל ברבינו בפסוקים ט-י.

3. בארץ ישראל דוקא, תחת שלטון עם ישראל.

כי תועבת ה׳ כל עושה אלה – כלומר, אף העושה דבר אחד מכל אלה הוא בכלל תועבת ה׳.

ובגלל התועבות – גם למעלה י״ב:ל״א, מזכיר הכתוב את תועבות הכנענים, ובתור שיא ההשחתה מזכיר הכתוב ״בניהם... ישרפו באש״. כאן מתחיל הכתוב בתועבה הגדולה ביותר, עבודת המולך, בדרך ״לא זו אף זו״.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון