Devarim 18 – דברים יח‏ – Mikraot Gedolot

לשמוע לנביא אמת – רמב״ם ספר המצוות מצוות עשה קע״ב, סמ״ג מצוות עשה ו׳, סמ״ק כ״ה, ספר החינוך תקט״ז

[פיסקא קעה]

נביא מקרבך – ולא מחוצה לארץ.

מאחיך – ולא מאחרים.

יקים לך ה׳ אלהיך – ולא לגוים ומה אני מקיים (ירמיהו א׳:ה׳) נביא לגוים נתתיך בנוהג מנהג גוים.

אליו תשמעון – אפילו אומר לך עבור על אחת מן המצות האמורות בתורה כאליהו בהר הכרמל לפי שעה שמע לו.

סליק פיסקא

[Piska 175]

"A prophet from your midst, from your brothers, such as I, the Lord your G-d will establish for you": "from your midst" — not from outside Eretz Yisrael; "from your brothers" — not from others (i.e., gentiles). "will establish for you" — and not for idolators. How, then, am I to understand (Jeremiah 1:5) "A prophet for the nations have I made you (Jeremiah)"? For those (Jews) who deport themselves as the nations do.

"to him shall you hearken": even if he tells you to transgress (temporarily) one of the mitzvoth of the Torah, as in the instance of Eliyahu on Mount Carmel, if (in his judgment) the time requires it, listen to him.

[End of Piska]

נביא מקרבך לא מחוץ לארץ:

מאחיך לא מאחרים:

כמני מה משה אומר דבר ולא מתירא [השמטה: אף נביא אומר דבר ולא מתירא] שכן משה אומר (שמות ח׳:כ״ה) רק אל יוסף פרעה התל וכן יהושע אומר (יהושע כ״ד:י״ט) ויאמר יהושע אל כל העם לא תוכלו לעבד את ה׳ וה״א בשמואל (שמואל א י״ב:י״ז) הלא קציר חטים היום וה״א באליהו (מלכים א יח יז - יח) ויהי כראת אחאב את אליהו ויאמר לו האתה זה עכר ישראל ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך וה״א באלישע (מלכים ב ג׳:י״ג) ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמיך וה״א באליעזר (דהי״ב כ׳:ל״ז) ויתנבא אליעזר בן דודיהו ממרשה על יהושפט לאמר בהתחברך עם אחזיהו פרץ ה׳ את מעשיך וה״א בירמיהו (ירמיהו א׳:י׳) ראה הפקדתיך היום הזה וה״א ביחזקאל (יחזקאל ג׳:ח׳) ראה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם:

אי מה משה זקן ובן לוי אף נביא זקן ובן לוי ת״ל אליו תשמעון מכל מקום:

יקים לך ה׳ אלהיך ולא לגוים ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך (יראה) בנוהג מנהג גוים:

אליו תשמעון זו מצות עשה אפילו אמ׳ לך לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה לפי שעה שמע לו:

נְבִיָּא מִבֵּינָךְ מֵאֲחָךְ דִּכְוָתִי יְקִים לָךְ יְיָ אֱלָהָךְ מִנֵּיהּ תְּקַבְּלוּן.

A PROPHET from among you, of your brethren, like me, will the Lord your God raise up to you, to him shall you hearken.

נבי מן ביניכון מן אחיכון כוותי יקים לכון י״י אלהכון למלוי תהוון שמעין^א.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למלוי תהוון שמעין״) גם נוסח חילופי: ״למ׳ תשמעון״.

נבייא מביניכון מן אחוכון דדמי לי ברוח קודשא יקים לכון י״י אלקכון מיניה תקבלון.

and a Right Prophet^a will the Lord your God give you; a Prophet from among you of your brethren like unto me, with the Holy Spirit will the Lord your God raise up unto you; to Him shall you be obedient.

a. Or, "a Prophet of Righteousness.⁠" Vide Glossary

לַכִּן אִי נַבִּי מִן בַּיְנִכֻּם מִן בַּעץִ׳ אִכ׳וַתִךַּ מִת׳לִי, יַנצֻבֻּהֻ לַךַּ אַללָּהֻ רַבֻּךַּ, מִנהֻ פַאקבַּלֻוא

אך איזה נביא, מביניכם מן קצת אחיך אשר הוא כמני, יציב אותו לך ה׳ אלהיך, ממנו אזי קבלו.

מקרבך מאחיך כמני – כמו שאני מקרבך מאחיך, יקים לך – תחתיי, וכן מנביא לנביא.

מקרבך מאחיך כמני [HASHEM YOUR GOD WILL RAISE UP UNTO YOU A PROPHET] FROM THE MIDST OF YOU, OF YOUR BRETHREN, LIKE UNTO ME – This means: One who is as I am, from your midst, of your brethren, יקים לך WILL HE RAISE UP UNTO YOU in my stead, and so likewise from prophet to prophet throughout all ages.

פס׳: נביא מקרבך – לא מחוצה לארץ.

מאחיך – לא מאחרים.

יקים לך ה׳ אלהיך – לא לכנענים. ומהו (ירמיה א) נביא לגוים נתתיך אלו ישראל שנוהגים מנהג הכנענים.

אליו תשמעון – ¹אפילו אמר לך לעבור על אחת מכל מצות האמורות בתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה. ²וכן מעשה גדעון בן יואש:

1. אפילו אמר לך וכו׳. כגון אליהו וכו׳ (יבמות צ:):

2. וכן מעשה גדעון. (תמורה כח:) ח׳ דברים התירו ובמדרש הגי׳ ז׳ עבירות:

נביא מקרבך מאחיך כמוני – שיצוה לך מצוות שבתורה, ולא כנביא וחולם חלום שיאמר לך לעבוד עבודה זרה.

ומה שכתוב: ולא קם נביא עוד בישראל כמשה (דברים ל״ד:י׳), הרי פירושו כמו שמפרש: אשר ידעו י״י פנים אל פנים (דברים ל״ד:י׳). אבל להאמין להקב״ה, יהא כמותו,⁠^א ולדבר אמת מאתו, ולא כנביא הנותן לישראל^ב אות ומופת לעבוד עבודה זרה.

א. כן תיקן רוזין. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון: כמותך.

ב. בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין) ובדפוס ראשון נכפלה כאן מלת: הנותן.

נביא מקרבך מאחיך כמוני A PROPHET FROM AMONG YOUR OWN PEOPLE LIKE ME: [Moses says that a legitimate prophet of future times will be “like me,” i.e., that he] will charge you to observe the commandments of the Torah;⁠¹ [he will] not [be] like that (13:2-3) “prophet or dream-diviner” who will tell you to worship false gods.

As for what is written (34:10) “Never again will there arise² in Israel a prophet like Moses,” [which seems to contradict Moses’ claim that there will yet be prophets “like me,”] the meaning of that phrase is clarified in the continuation of the verse, “whom the LORD knew face to face.” But there will still be other prophets like him who believe in God and speak His truth, not like the prophet who (13:2-3) gives the Israelites a sign or portent [that is meant to cause them] to worship false gods.⁠³

1. As NJPSC notes: “Since ‘prophet’ is grammatically singular, Christian and Muslim writers took this verse as referring to a specific individual, namely the founders of their respective religions.” (See sources cited there on p. 376, note 48.) Jewish exegetes, Rashbam included, were often aware of those claims and tried to counter them. (Rashbam presumably knew nothing of the Muslim claims, but knew what Christians were claiming.) Rashbam’s emphasis here – that legitimate prophets are like Moses in that they charge Jews to follow the laws of the Torah – should be seen to have polemical value, as then Jesus (and for that matter Mohammed, too) would hardly fit the description.
See Touitou’s discussion of the polemical nature of this comment in Tarbiz 51 (1982), 237. In note 56 there, Touitou points out that Rashbam’s younger contemporary, R. Joseph Bekhor Shor, has an even harsher anti-Christian agenda in his comment to this verse. R. Joseph Bekhor Shor writes: “‘A prophet from among your own people like me’ means someone with lineage, with a mother and a father, not someone whose mother tries to hide the fact that he was produced through licentiousness.”
On anti-Christian polemics in this chapter of Rashbam’s commentary see also commentary to 18:22 and note 37 there.

2. I have translated the phrase ולא קם as “there will not arise” instead of the standard translation “there did not arise,” since it appears from the continuation of Rashbam’s comment that he understand the verb קם as having the force of a future here.

3. Exegetes medieval and modern often address the alleged discrepancy between our verse and 34:10 and attempt to reconcile it in various ways. Rashi says that when Moses says that there will be prophets “from among your own people, like me,” he means that just as Moses is from the people, so will they be. Ibn Ezra says that it means simply “a prophet of God and not a sorcerer.” As noted in note 33, there is likely a polemical purpose in Rashbam’s interpretation that the reference here is to Moses’ role of encouraging the performance of the Torah’s commandments.

והרוצה לדרוש ידרוש מהשם^א על פי הנביא, על כן כתוב אחריו: נביא מקרבך – זה יהושע. והעד, שאמר: אליו תשמעון, וכתיב: וישמעו אליו בני ישראל (דברים ל״ד:ט׳). ועוד ראיה אחרת: כי לא מצאנו נביא שנכנס עם ישראל לארץ כי אם יהושע, גם יתכן להיות זה כלל לכל נביא שיקום אחר משה.

כמני – שהוא נביא השם ולא מנחש.

א. מלת ״מהשם״ חסרה בכ״י פריס 177 והושלמה מכ״י פריס 176.

The person who wants to inquire,⁠¹ let him inquire from God via a prophet. Scripture therefore afterward reads, A prophet will the Lord…raise up…from the midst of thee (v. 15). The latter refers to Joshua. Unto him ye shall hearken (Ibid.), which is later followed by and the children of Israel hearkened unto him (Deut. 34:9), is proof of this. The fact that we do not find any other prophet but Joshua entering Canaan² is additional proof of this.⁠³ It is also possible that our verse lays down a general rule for each and every prophet who will arise after Moses.⁠⁴

LIKE UNTO ME. Who is a prophet of God and not an enchanter.

1. As to what the future holds.

2. That is, leading Israel.

3. (15) speaks of A prophet…like unto me. The only one who fits that description is Joshua, for we do not find any other prophet but Joshua immediately following Moses.

4. In other words, A prophet…like unto me applies not only to Moses' successor, but to all prophets following Moses.

מקרבך מאחיך כמוני – מיוחס, מאב ואם, ולא שאמו משתקתו מפני שבא דרך זימה, להזהירם^א שאין הקב״ה משרה שכינתו אלא על המשפחות המיוחסות בישראל (בבלי קידושין ע׳:).

א. בכ״י מינכן 52: להזיהרם.

מקרבך מאחיך כמוני – FROM YOUR MIDST OF YOUR BROTHERS LIKE ME – of good lineage, from father and mother, and not that his mother keeps him quiet since he was born by way of fornication, to warn them that the Blessed Holy One only rests His divine spirit on families of lineage in Israel (Bavli Kiddushin 70b:12).

נביא מקרבך {וגו׳} כמני יקים לך – אחרי שהזכיר לך דברי השופט והכהן הזכיר דברי הנביא.⁠¹

מאחיך כמני – זה יהושע.⁠²

אליו תשמעון – כדכתיב וישמעו אליו בני ישראל (דברים ל״ד:ט׳).⁠³

1. שאוב מאבן עזרא דברים י״ח:י׳.

2. שאוב מאבן עזרא.

3. שאוב מאבן עזרא.

מאחיך כמוני, "from amongst your brethren, someone like me;⁠" Moses refers to Joshua in this verse.

אליו משמעון, "you are to be obedient to him.⁠" Compare what is written in Deuteronomy 34,9, "all the Israelites listened to him" (were obedient).

נביא מקרבך מאחיך כמוני וגו׳ – כמונ״י בגימט׳ ענו כמשה.

נביא מקרבך מאחיך כמני – טעם: מקרבך^א – לרמוז שאין נבואה אלא בארץ ישראל, ולכך יאמר בה הכתוב: משא גיא חיזיון (ישעיהו כ״ב:א׳), וכמו שהזכירו רבותינו (מכילתא דרבי ישמעאל שמות י״ב:א׳). וכן טעם: מאחיך – כי השם נתן לך מעלה על כל העמים ולא יתן רוחו רק עליכם. כמוני – שאני מקרב אחיך. יקים לך – תחתי, וכן מנביא לנביא. לשון רבינו שלמה.

ור׳ אברהם אמר: כמוני – שאני נביא השם, לא מעונן וקוסם.

ויתכן שיהיה מקרבך – לומר שתוכל לבטוח בדבריו שהוא מאחיך מקרבך. וכן על דעתי, כמוני – שיהיה נאמן לנביא לי״י ותאמין בו, כאשר אתה מאמין בי. ועוד אבאר זה.

א. כן בכ״י מינכן 137, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255 הושמט ע״י הדומות: ״מאחיך כמני טעם מקרבך״.

PROPHET WILL THE ETERNAL THY G-D RAISE UP UNTO THEE, FROM THE MIDST OF THEE, OF THY BRETHREN, LIKE UNTO ME. The purport of the expression from the midst of thee is to allude that prophecy is present only in the Land of Israel.⁠¹ It is for this reason that Scripture speaks with reference to the Land in this term — The burden concerning the valley of 'chizayon' (vision),⁠² and as our Rabbis have mentioned.⁠³ A similar meaning is conveyed by the expression of thy brethren, that G-d has granted you eminence over all peoples and He will put His spirit only upon you. "Like unto me, for I am from the midst of thy brethren.⁠⁴ — He will raise up unto thee in my stead, and so likewise from prophet to prophet.⁠" And Rabbi Abraham ibn Ezra commented: "Like unto me, who am a prophet of G-d, and not a diviner [by clouds], nor any [other] diviner.⁠"
It is possible that the expression from the midst of thee means that you can trust his words since he is from your brethren, from the midst of thee. Similarly, in my opinion, like unto me means that he will be established to be a prophet of the Eternal⁵ and you will believe in him just as you believe in me. I will yet explain this.⁠⁶

1. Mechilta, at the beginning of Seder Bo.

2. Isaiah 22:1.

3. Pesiktha Eichah Rabbathi, 24: "It is the valley from which all seers (prophets) arose.⁠"

4. I.e., "Just as I, Moses, am an Israelite, so will the future prophets be.⁠" Rashi's intent is to exclude the erroneous interpretation, like unto me in the same degree of prophecy, for the Torah has already testified, And there hath not arisen a prophet since in Israel like unto Moses (further, 34:10). The comparison means, therefore, "just as I am an Israelite etc.⁠" (Mizrachi).

5. I Samuel 3:20.

6. In the following verse.

נביא מקרבך מאחיך כמוני – על יהושע אמר כן, זהו שאמר אליו תשמעון, ומצינו ביהושע שכתוב (יהושע כ״ב) וישמעו אליו בני ישראל. או שיהיה נביא שם רבים, ומה שהוצרך לומר כמוני כדי שלא תבין ממלת אחיך בני עשו או בני ישמעאל, לפי שמצינו בבני עשו (במדבר כ) כה אמר אחיך ישראל, לפיכך הוסיף ואמר כמוני כלומר מבני יעקב, וזה סותר אמונת ישמעאל שאין הנבואה בו. וארבעה דברים הן שלא זכתה להם שום אומה כי אם ישראל, והן הנבואה והתורה וארץ ישראל ותחית המתים, ובסדר וזאת הברכה אזכיר זה בעז״ה כי שם נזכרו השלשה. ועוד ״כמוני״ שיהיה אוחז דרכי, שלא יוסיף ושלא יגרע ושלא יעקור שום מצוה ממצות התורה אלא אם כן היה נביא מוחזק ולפי שעה, אבל לעקור מצוה אחת לגמרי אין שומעין לו, לפי שאין אמונתנו בנבואתו של משה מצד אותותיו ומופתיו עד שתאמר כלום אני מאמין למשה אלא על פי אותותיו הרי גם בזה אותות, אבל האמונה שלנו החזקה בנבואתו של משה האמתית אינה בסבת אותות ומופתים שעשה לנו אלא מצד ששמענו אנחנו הדבור מפי הגבורה כמוהו ובזה נתאמת אצלנו ונתברר לנו ענין אמתת נבואתו, לפי שאנחנו יודעים הדבר ועדים בזה, והכתוב מבאר ענין זה, הוא שאמר הקב״ה למשה (שמות י״ט) הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם, כן פירש הרמב״ם ז״ל.

נביא מקרבך מאחיך כמוני, "A prophet, from among your brethren, like me.⁠" Moses referred to Joshua, seeing he said: "listen to him.⁠" We find that the Book of Joshua 22,11 reports: "the Children of Israel listened to him.⁠"
Alternatively, the word נביא in our verse is to be understood as a plural, in which case the additional definition כמוני,⁠" such as myself,⁠" is to exclude prophets who are from the descendants of Esau or Ishmael. We do find that the Israelites described the Edomites, the descendants of Esau as אחיך, "your brethren,⁠" (Numbers 20,14) and therefore there could have been a misunderstanding. The word כמוני, precludes prophets of any but Jewish birth. Prophecy does not exist amongst those nations.
There are a total of four distinctions which have been reserved exclusively for the Jewish people; the gift of prophecy; the Torah; Eretz Yisrael; resurrection of the dead. I plan to elaborate on this when discussing the last Parshah on the Torah, seeing that three out of these four distinctions are mentioned in that portion.
Another meaning of the word כמוני, is restrictive. Any prophet should emulate me by neither adding nor subtracting anything from the Torah except if he is an established prophet and does so only as a temporary emergency measure. If the prophet declares any Torah law as permanently abrogated the people must not follow his instructions seeing that our faith in prophets is not based on the miracles they perform (Sanhedrin 90, Maimonides Hilchot Yessodey Hatorah 9,1). The reason we acknowledge Moses as a true prophet is that he communicated to us the word of God as spelled out in the Torah (Exodus 19,5) (God speaking) "Here I come to you in the thick cloud in order that the people hear when I speak to you and they will have enduring faith in you (Moses).⁠" This is the way Maimonides understood this verse.

נביא מקרבך – פי׳ הרמב״ן מקרבך רמז שאין נבואה אלא בארץ ישראל. וכן אמר גם כן:

מאחיך – לומר כי השם יתן לך מעלה על כל העמים ולא יתן רוחו רק עליכם:

כמוני – פרש״י כמוני שאני מקרב אחיך.

ור׳ אברהם פירש: כמוני שאני נביא השם לא מעונן ומנחש. והרמב״ן כתב ויתכן לפרש מקרבך לומר שתוכל לבטוח בדבריו שהוא מאחיך מקרבך וכן יש לפרש כמוני שיהא נאמן ונביא י״י ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי:

נביא מקרבך, "a prophet from your midst, etc.⁠" According to Nachmanides the superfluous word מקרבך, "from your midst,⁠" [seeing that the word מאחיך "from your brethren,⁠" already tells us that he will be Jewish. Ed.] is a hint that prophets will only arise in the land of Israel. Similarly, the addition of the word

מאחיך, that He will not endow gentiles with His holy spirit.

כמוני, "just like I;⁠" Rashi understands the comparison Moses drew as not applying to the level of his prophetic insights but to the previous word מאחיך, i.e. "such a prophet will be of Jewish origin just as I am.⁠"

Ibn Ezra understands the word כמוני as Moses contrasting his prophecy, divinely inspired, with that of מעוננים and מנחשים that the Torah had just told us not to make use of.

Nachmanides suggests that it is possible to explain the word מקרבך as meaning that such a prophet will be trustworthy, dependable, seeing that he is one of your own, just as you have learned to rely on what I have told you.

נביא מקרבך – הפסוק מתחיל ומסיים בנו״ן לומר שידע נו״ן שערי בינה ויש בו י׳ תיבות לומר שתשמע לו כמו ליו״ד הדברות.

כמוני – בגימטריא ענו. תשמעון. ב׳ במסורה אליו תשמעון כקטן כגדול תשמעון לומר אחד קטן ואחד גדול שמע אליו.

נביא מקרבך מאחיך כמני – ידוע ממה שאחר הטבע שתוף שם הדומה, וכן כל אות דמיון, לכן אמרו כמוני אינו מחויב שיהיה דומה לו מכל הצדדים, והכונה בזה שיהיה נביא השם נביא אמת, ולא קוסם ומעונן או נביא שקר.

נביא מקרבך מאחיך כמני וגומ׳ – רוצה לומר: שאני מקרבך מאחיך אך אין הרצון בזה שיהיה במדרגת משה שהרי זכרה התורה שלא קם נביא עוד בישראל כמשה ולזה אמר אחר זה ונתתי דברי בפיו ולא אמר ואודיענו פנים אל פנים.

יקים לך י״י אלהיך – ולזה לא תצטרך לטרוח ללכת בארץ אחרת לדעת העתידות.

אליו תשמעון – רוצה לומר: בכל מה שיצוה אתכם מעניני הרשות כמו שמואל לשאול שבעת ימים תוחיל עד בואי אליך ולא קיים מצותו ואמר לו שמואל שכבר עבר על דברי השם יתעלה וכבר רבו המשלים בזה בדברי הנביאים והוא מבואר ממה שבא אחר זה שאפילו במצות התוריות צוה לשמוע אליו וראוי שנחקור מזה ונאמר שאם היתה הכונה בזה שיזהיר לשמוע כל דברי התורה הנה לא יהיה זה הענין שמיעה אליו אבל שמיעה לדברי התורה ואם היתה מצותו לסור ממצות אחרות מהתורה הרי נתבאר במה שעבר שאם צוה לעבוד עבודה זרה לא תשמע לו אפילו לפי שעה ואם היתה מצותו לסור ממצות אחרות מהתורה תמיד הנה זה יהיה גרעון מהתורה והתורה אמרה לא תגרע ממנו וכן הענין בהוספתה כי על דרך הנבואה לא תתכן התוספת בתורה מצוה לדורות ולזה ידמה שסמך בפרשת ראה אנכי אל אמרו לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו פרשת נביא השקר להורות שלא נקבל על דרך נבואה שום הוספה תמידית ושום גרעון תמידי בדברי התורה ולזה יחוייב שנשמע אליו במה שצוה לסור ממצות אחרות ממצות התורה שלא תתלה בענין האלהות לפי שעה כמו שמצאנו באליהו בהר הכרמל ובגדעון בן יואש לפי מה שפירשנו בספר שופטים.

מקרב מאחיך כמוני כמו שאני מקרבך מאחיך יקום לך תחתי וכן מנביא לנביא. פי׳ האי כמוני לא כמוני בנבואה הוא דקאמר שהרי כתוב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אלא כמוני שאני מקרבך ואחיך יקום לך תחתי ואמר וכן מנביא לנביא שהרי המכוון מכל זה המאמר אינו אלא להרחיקם מן המעוננים והקוסמים וכיוצא בהם ואמר שאין צורך לך בהם שמאחר שיהיו לך תמיד נביאים כמוני שאני מקרבך ומאחיך שיהיו תחתי זה אחר זה בכל דור ודור שוב אין לך צורך אל המעוננים ואל הקוסמים וכיוצא בהן וכל זה אינו אלא לפי פשוטו אבל רז״ל דרשו בספרי מקרבך ולא מחוצה לארץ רמז שאין נבואה שורה אלא בא״י מאחיך ולא מאחרים כמוני מה משה מדבר דבר ואינו מתירה אף נביא אומר דבר ואינו מתירא וכן הוא אומר רק אל יוסף פרעה התל וכן הוא אומר ביהושע ויאמר יהושע אל כל העם לא תוכלו לעבוד את י״י וכן אליהו אמר לא עבדת י״י וכן אלישע אמר מה לי ולך לך אל נביאי איזבל אמך יכול מה משה זקן ובן לוי אף נביא זקן ובן לוי ת״ל אליו תשמעון מכל מקום:

ולכן נתן לך מעלה גדולה ועליונה מזו, והיא מציאות הנבואה שבקרבך שבזה תהיה עליון לכל גויי הארץ. והוא אמרו נביא מקרבך מאחיך כמוני, רוצה לומר א״צ שיהיו בקרבך כנענים ואמוריים לשמוע מפיהם העתידות על פי מלאכותיהם אבל נביא מקרבך יקים לך ה׳ מאחיך יהיה, וגם לזה לא תבא הנבואה לא במלאכה ולא בתחבולה והשתדלו׳ כי אם שיקים אותו ה׳ ויבחר בו ויאמר אליו לך הנבא אל עמי ישראל כי זה ענין יקים לך ה׳ אלהיך שלא יהיה הנביא מנבא בתחבולותיו כי אם לפי שבחר השם יתברך בו וזהו אמרו כמוני, רוצה לומר שבחר בי ויקראני להנבא בהיותי רועה צאן ולא הייתי משתדל על ההליכה אלא הייתי פוצר שלא ללכת בשליחותו והענין שהוא בחר בי וקראני לנבואה וכן יהיו שאר הנביאים נקראים בהיכל המלך ואל הנביא אשר כזה אליו תשמעון כי הוא יגיד לכם מה פעל אל.

אליו תשמעון – אם יצוה מצות שעה.

אליו תשמעון, if his instructions which appear to deviate from Jewish norms are meant as a temporary measure, addressing a specific emergency.

כמו שאני מקרבך מאחיך. דאין לומר כמשמעו, שלא היה נביא כמו שהיה משה (להלן לד, י), אלא רוצה לומר כמו שאני מקרב אחיך, כך יהיה כל נביא (כ״ה ברא״ם). ואם תאמר, לפירוש זה הרי כבר כתיב ״נביא אקים לך מקרבך מאחיך״, ולמה הוצרך למכתב ״כמוני״. ואמנם בספרי דרשו ״כמוני״ – כמו שאני מדבר דבר ואיני מתירא, וכן הוא אומר ״רק אל יוסף פרעה התל״ (שמות ח, כה), כך כל הנביאים לא יהיו מתיראים; שכן אמר יהושע (יהושע כד, יט) ״לא תוכלו לעבוד את ה׳⁠ ⁠⁠״. וכן אליהו אמר ״לא עבדת את ה׳⁠ ⁠⁠״. וכן אלישע אמר (ראו מ״ב ג, יג) ״מה לי ולך לך אצל נביאי אמך וכו׳⁠ ⁠⁠״:
זה המדרש יש בו ענין נפלא, אפרשהו לך למען תבין. כי הכתוב אמר ״כי נביא אקים״, לא כמו האומות שהם דורשים אל מעוננים ואל קוסמים, שכל המעשים האלו הם מעשים מן רוחות הטומאה, ואינם מן האלקים, אבל הנביא יהיה דברו מן האלקים. וזה נראה כי ענין אלקי עמו, דכאשר לא ירא הנביא, ענין זה הוא מפני כי דבר רוח אלקים עליו, שהם דברי קדוש, ומכח דברי קדוש – שהוא נורא על כל בשר ודם – לא היה הנביא מתיירא מבשר ודם, כי זהו הוראה על שנבואתו נבדלת אלקית, שהרי אינו מתיירא מבשר ודם, וזהו שנבואתו למעלה מבשר ודם
:ומפני שמשה היה מגנה ענין האומות, אמר ״נביא אקים לך וגו׳⁠ ⁠⁠״, דאף על גב דמדריגות הנביאים האחרונים לא היו כמו משה, אל תאמר כלל מפני זה שלא יהיו דברי אלקים חיים בקרבו, אלא הוא כמוני בענין זה שדברי אלקים חיים בקרבו, ולכך אינו ירא כמוני. הרי הנביא הבא אחרי שוה הוא לי בענין זה, כי דברי אלקים חיים בו. אף על גב דהיה מדריגת משה חשוב לענין זה שהיה יודע יותר, מכל מקום בעיקר הדבר – שהיה דברי משה דברי אלקים חיים – הרי כל הנביאים שוים, כי דברי קדוש היו שומעים. ומזה היה והוא אינו יראה שהיו יראים מפניו. והבן זה היטב:

וכן מנביא לנביא. פירוש, שאין ״נביא מקרבך״ מורה על נביא פרטי, כמשמעות ״נביא מקרבך״, שאין זה כן, אלא פירושו בודאי ״נביא מקרבך״ על דור אחר דור, שיהיה כן מנביא לנביא אחר. דאם לא כן, הרי הכתוב בא לומר (פסוק יד) ״לא כן נתן לך ה׳ אלקיך״ לשמוע אל מעוננים, ומשמע מזה שמדבר בכל הזמנים, שתקן הקדוש ברוך הוא לישראל אשר לא יצטרכו אל מעוננים ואל קוסמים, ואם כן איך מדבר מנביא פרטי שיאמר ״נביא אקים מקרבך״, אלא פירושו ׳וכן מנביא לנביא׳
:והמתנגדים מפרשים על נביא פרטי, ומפרשים ״כמוני״ שהוא ישווה לו כמשמעו. וטוב להם השתיקה, שהרי יש לפרש להוציא מדעתם, כי אמר ״נביא כמוני״, כמו שאני מלמד אתכם התורה, ומצוה אתכם על התורה, ומזהיר לשמור התורה לעולם, נביא כזה כמוני יקים לך, שכולם יהיו מתנבאים לקיים תורת משה. ולא היה אחד שפיחת והוסיף עליה, כדאמרינן במגילה (יד.) מ״ח נביאים נתנבאו לישראל, וכולם לא הוסיפו ולא פחתו על תורת משה רבינו עליו השלום. ובא להוציא כוונתם, שמי שלא יהיה כמו משה שיהיה מצוה על התורה – אל תאבה לו ואל תשמע לו, כי בא לעקור יסוד הכל. שאותו שבחרו, ותלמידיו, הפכים הם ומעשיהם לתורת משה:

כמו שאני מקרבך כו׳. רצונו לתרץ, הא כתיב ולא קם בישראל עוד נביא כמשה. ל״פ כמו שאני מקרבך מאחיך:

וכן מנביא לנביא. פי׳ כדי שלא יובן שמדבר על נביא פרטי העתיד לקום אחריו, כמו שפירשו הטועים, הוסיף ואמר וכן מנביא לנביא, והוכחתו, שהרי המכוין הוא להרחיקם מן העוננים והקוסמים, ואמר שאינך צריך אל המעוננים והקוסמים, כי תמיד יהיו מקרבך נביאים בכל דור ודור שלא תצטרך למעוננים:

Just as I from your midst, etc. The question is: [How can the verse say "like me" when] it is written (Devarim 34:10), "There has not ever arisen a prophet within Yisroel like Moshe"? Therefore he explains [that the verse means], "Just as I am in your midst and of your brethren.⁠"

Similarly, from prophet to prophet. Meaning in order that the verse should not be misunderstood that it is speaking about a specific prophet who will arise after Moshe in the future, as the heretics explained, Rashi adds and says, "Similarly from prophet to prophet" [i.e., continuously]. His proof is that the [verse's] intent is to distant people from auguries and sorcerers and it is saying that you do not need auguries and sorcerers because there will always be prophets from your midst in every generation so that you will not need auguries.

נביא מקרבך – ולא מח״ל.

מאחיך – ולא מן הנכרי׳.

כמוני – שיקיים כל התורה כולה כמוני. שמתחיל׳ אמרו כי מי כל בשר אשר שמע קול וגו׳. וכשראו שדיבר ה׳ עמהם האמינו ולכך אמר הכתוב וגם בך יאמינו פי׳ יאמינו שדברתי עמך פה אל פה. ולכך כתיב כמני.

אליו תשמעון – אפילו לעבור על המצות כגון אליהו בהר הכרמל.

נביא – ולא די שיש לכם עתה נביא אמת, כי עודני חי בקרבכם להגיד לכם את דבר ה׳, אבל גם אחרי מותי יקים ה׳ לכם נביאי אמת אשר רוח ה׳ נוססה בם, והם יישירו אתכם ויגידו לכם מה פעל אל:

מקרבך – לרמוז שאין נבואה אלא בארץ ישראל:

מאחיך – כי לא יתן ה׳ את רוחו רק עליכם ולא על שאר העמים:

כמני – שיהיה נביא אמת ותאמין בו כאשר אתה מאמין בי, ואין זה סותר למה שנאמר ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, כי זהו בבחינת המעלה ומדריגתו, שבו לא קם ולא יקום כמהו, אבל בבחינת סבת ותכלית שליחותו להדריך את עם ה׳ בדרך הישר ולהוכיחם על פניהם כל נביאי השם שווין:

יקים לך – כי לא תבוא הנבואה לא במלאכה ולא בתחבולה והשתדלות, כי אם את אשר יבחר בו יקריב אליו ויקימהו לנביא, ופתאום יקרא אליו לאמר קום לך והנבא אל עמי ישראל, וזהו יקים לך:

אליו תשמעון – אם יצוה לשעתו, ואפילו יאמר לעבור לפי שעה על אחת מן המצות חוץ מע״א, שומעין לו:

נביא מקרבך מאחיך כמני – בתחלה אמר לא ימצא בך {דברים י״ח:י׳}, אפילו גוי לא ישב בקרבך אם הוא מעביר בנו ובתו באש וקוסם וכו׳. נראה שישראל לא היו בקיאים באותן האומניות, וחששה התורה שמא יבאו ביניהם קוסמים משאר אומות, לפיכך אמר נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך ה׳ אלהיך, ולא תשמע לקוסמים נכרים, אשר קרוב הדבר שיסיתוך לעשות כתועבות הגוים (תלמידי יוסף שבתי באזיבי).

נביא מקרבך וגו׳, ושליחת הנביאים הובטחה ונידונה, אנו סבורים שמשמעות שליחה זו היא כך: תכלית הנביאים איננה למלא בישראל את מקום המעוננים והקוסמים ששאר האומות מאמינות בהם. שכן עצם הצורך בבעלי אומנויות אלה כבר נשלל על ידי הצו ״תמים תהיה עם ה׳ אלקיך״ (עיין רש״י, פסוק יד). נביא איננו נשלח כדי שנוכל להתייעץ עמו אודות תועלתן או אפשריותן המעשית של תכניותינו, או כדי שנוכל לבקש ממנו את גילוי הנסתרות; תכליתו איננה לספק את תשוקתנו לידיעות שבדרך כלל נשללות מבשר ודם. ה׳ שולח לנו את נביאו, לא כדי שנוכל לגלות דרכו את מה שאנו רוצים לדעת, אלא כדי שהוא, הנביא, יוכל לספר לנו מה שה׳ רוצה שנדע. הנביא איננו כלי בידינו; הוא כלי ביד ה׳. בפסוקנו לא נאמר ״אותו תשאלון״ אלא ״אליו תשמעון״: אַל לך להתייעץ אתו; עליך לשמוע בקולו. ה׳ משתמש בנביא לקיום מטרותיו עמנו.

עתה נשמע את דברי משה רבינו:

נביא מקרבך מאחיך כמני – האנשים שה׳ ישלח אליכם כנביאיו יהיו אנשים מקרבכם. הם יישבו בתוככם. הם לא יעטו גלימת מסתורין. אתם תדעו איך הם חיים ומהו הרקע שממנו הם באים. הם ייוולדו ויגדלו בתוככם. הם יוכיחו את עצמם בקרבכם. אתם תכירו את הוריהם, את אחיהם ואחיותיהם ואת קרוביהם. הם יהיו ״מקרבך מאחיך״. הם לא יפנו אליכם כדמויות על⁠־אנושיות; הם יהיו בני אדם רגילים ולא יבקשו להיות משהו יותר מכך. הם יהיו ״כמני״, האדם הראשון שנשלח אליכם מאת ה׳ (השווה פירוש, שמות ו, יד–ל). ושוב: ״כמני״ – באותו מעמד ולצורך אותן מטרות. גם הם לא יהיו אלא שלוחי דבר ה׳ אליכם.

יקים לך, לא ״ישלח לך״: ה׳ ירומם אותו ויזקוף את קומתו; ה׳ יחזק את מעמדו וייתן בידו את האמצעים המתאימים כדי שיהיה ״מקוים״ ו״מוחזק״ בעיניך, כדי שיהיה מהימן עליך, וכדי שייכונו כוחו ומעמדו כשליח ה׳ (עיין פסוק כב).

אליו תשמעון – ״אפילו אומר לך עבוֹר על אחת מכל מצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל, הכל לפי שעה שמע לו״ (יבמות צ:; עיין סנהדרין פט: ותוספות שם). אם הוא כבר מוחזק כנביא, אתה חייב לשמוע בקולו, אף אם הוא דורש – כהוראת שעה – לעבור על אחת ממצוות התורה, כדי לחזק את שמירת התורה בשלמותה: ״למגדר מלתא״. כך מצאנו אצל אליהו הנביא: הוא הקריב קרבן על הר הכרמל, כדי לבייש את נביאי הבעל, וכדי לשכנע את העם הפוסח על שתי הסעיפים בין ה׳ ובין הבעל, ולשם כך היה צורך לעבור על איסור במה של שחוטי חוץ והעלאה בחוץ (עיין לעיל יב, יג; ויקרא יז).

אם נביא מכריז בשם ה׳ שמצווה ממצוות התורה – אפילו רק מצווה אחת – בטלה לדורות, אין לשמוע בקולו; ולא עוד אלא שבית דין חייב להמית אותו. דבר זה כבר נתבאר לעיל (יג, ד–ו).

[סח] נביא מקרבך מאחיך – הנה מ״ש כי הגוים אל מעוננים ישמעו בודאי לא הזהיר שלא ישמעו אל מעוננים מבני ישראל, דהא גם הם מוזהרים מלעונן רק כונתו פן תרצה לדרוש העתידות ממעוננים בני נכר, ע״ז השיב שהנה הענין של ידיעת העתידות יצויר בשני ענינים, א] בשתרצה לדעת דבר לעניניך הפרטים, שגם זה היו משיגים ע״י הנביא כמו שהיה בשמואל בדבר האתונות, עז״א שזה תדע מעצמך בכח התורה וטוב יותר שתמים תהיה ותסמוך על ה׳, זאת שנית לדעת דבר בענינים הכלליים, ע״ז השיב אתה לא תצטרך ע״ז למעוננים וקוסמים מבני נכר, כי לך נביא אקים לא מעונן ומנחש ולא בני נכר וגוים רק מקרבך ומאחיך, ולא שיהיה ענינו להגיד לכל שואל אף לאו״ה כי נביא יקום שיהיה מיוחד לך לבדך להזהירך בעניני התורה והמוסר ויראת ה׳, ולא יצטרך לעשות מעשים זרים כמו המעוננים והמנחשים שהם קוסמים קסמים ועושים מעשים להגביר כח הדמיון רק יקים לך ה׳, הוא יקימו, ועז״א כמוני, שגם משה באה אליו הנבואה במראה הסנה פתאום מבלי שעשה איזה מעשים לזה, ואני מצוך שאליו תשמעון ומלת אליו משמע רק אליו והלא ישראל מוזהרים לשמוע גם לחכמיהם ובפרט לסנהדרין, רק שיש בשמיעה לדברי הנביא ענין פרטי אם מצוה לעבור על אחת מכל מצות התורה (חוץ מעכו״ם) לפי שעה, שבזה לא ישמעו לסנהדרין דכתיב רק עפ״י התורה אשר יורוך אבל להנביא תשמעו בהחלט אפי׳ לעבור על דת. והרלב״ג באר זה שמ״ש אליו תשמעון כולל אפי׳ בעניני מצות התורה, ואא״ל אם יצוה לעשות מצות התורה, הנה זה לא יהיה שמיעה אליו רק שמיעה אל התורה, ואם שיצוה לסור ממצות התורה, הנה אם יצוה לעבוד עכו״ם כבר נתבאר שלא ישמע לו אפי׳ לפי שעה, ואם יצוה לסור ממצוה אחרת תמיד הנה יהיה זה גרעון מהתורה והתורה אמרה לא תגרעו ממנו וכן בהוספה אמרה לא תוסיפו, וע״כ מדבר אם ישנה מצוה אחת לפי שעה כמו אליהו בהר הכרמל:

מקרבך:⁠¹ כמו שכתב הרמב״ם בהלכות יסודי התורה (ז,א) שלא על פי אות ומופת לבד נודע כי הוא נביא, אלא ע״פ שיודעין שראוי לכך על פי חכמתו הרחבה ופרישותו ומעשיו שנעלה על בני גילו². וכל זה אי אפשר לדעת על בוריו אלא כשהוא ״מקרבך״³.

1. הרמב״ן פירש, א׳. שאין נבואה אלא בארץ ישראל (וכך משמע בספרי: ״מקרבך״ – ולא מחו״ל). ב׳. לומר שתוכל לבטוח בדבריו, שהוא מאחיך מקרבך.

2. פרק ז׳ הלכה א׳: מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני אדם, ואין הנבואה חלה אלא על ׳חכם׳ – גדול החכמה, ׳גבור׳ – במידותיו, ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם... בעל דעה רחבה נכונה עד מאוד. אדם שהוא ממולא בכל המידות האלו... מתקדש והולך ופירש מדרכי כלל העם... דעתו פנויה תמיד למעלה...

3. ולפי זה אין כפילות בין ״מקרבך״ ובין ״מאחיך״. אך קצ״ע שמשה אומר ״כמוני״, והרי עם ישראל לא הכירו את משה ״בקרבם״, שהרי יצא בגיל שלש עשרה וחזר בגיל שמונים, ואף אחד לא הכירו, וכפי שהאריך רבינו בנקודה זו בפרשת שמות (ד,א) ד״ה כי יאמרו לא נראה אליך ה׳.

נביא מקרבך מאחיך כמוני. אין הכוונה בכמוני שהיה שוה למשה שהרי כתוב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה גם לא הכוונה כמוני שידבר ברו״הק כדברי בוצר עוללות ואחרים כי אין צורך לפרש, רק הנכון שאמר כמוני כנגד המעוננים והקוסמים שזכר למעלה וכלומר לא מעונן ולא קוסם גם לא מלאך או אלוה כדרך שעשו עצמם אלוהות קדמוני הגוים רק כמוני אדם ולא אל, נביא ולא קוסם.

נביא... יקים – ״⁠ ⁠⁠״נביא״ נאמר בלשון יחיד, ועל כן מפרש הראב״ע בפירושו הראשון, שכוונת הכתוב ליהושע שקם סמוך למשה רבינו, והוא מסייע את הפירוש הזה ממה שנאמר כאן: ״אליו תשמעון״ וביהושע נאמר להלן ל״ד:ט׳: ״וישמעו אליו בני ישראל״; ועוד מפני שלא מצאנו שום נביא שנכנס עם ישראל לארץ רק יהושע (אולם במדרש אמרו רבותינו כי גם פינחס היה נביא). הנוצרים תלו את עצמם במקרא זה ופתרו אותו על אותו האיש, ופירשו כי בתיבת ״כמוני״ הושוה ח״ו למשה. אבל כעת כבר הודו אף הפרשנים הנוצרים שפתרון זה הוא הבל וריק (דילמן).

הפירוש השני של הראב״ע הוא לאמתו של דבר פשוט עד כדי כך, שאין כל צורך לדחות את שאר הפירושים. התורה מתכוונת כאן לכל נביא שעתיד לעמוד אחרי משה רבינו ע״ה. בכל תקופה ישלח לנו הקב״ה נביא אשר על ידו נדע את רצונו של הקב״ה, כמו שידענו על ידי משה רבינו.

מקרבך מאחיך – לשון כפולה. הרמב״ן מפרש, שכוונת הכתוב לומר, שאין הנבואה שורה אלא בארץ ישראל; אבל נראה שפירוש זה דחוק הוא. מה שאמרו בספרי: ״מקרבך ולא מחוצה לארץ״ הוא בדרך דרש (כי לפי פשוטו היה הכתוב צריך לומר ״בקרבך״, כמו למעלה י״ג:ב׳). בפשוטו של מקרא נראה לומר, כי הכתוב הזהירנו מלשאול את פי מגידי העתידות של הגוים הנמצאים בחוצה לארץ, השוה ישעיהו ב׳:ו׳, כי הקב״ה יקים לנו נביאים מקרבנו (ואולי זאת היא גם כוונת הספרי); נביא זה, שנצטווינו לשאול את פיו, לא יהיה נכרי, אלא ״מאחיך״ (השוה דברי שד״ל כאן). אולי יש לומר, כי ״מקרבך מאחיך״ הוא כמו ״מקרב אחיך״, וכמו שנאמר בפסוק יח: ״מקרב אחיהם״.

כמוני – רש״י מפרש שהמלה מתייחסת אל ״מקרבך מאחיך״, כלומר כמו שאני מקרבך מאחיך. הראב״ע מפרש בענין אחר: נביא כמוני, כלומר לא מנחש, אלא נביא ה׳ כמוני. השוה במדבר כ״ג:כ״ג, השוה עוד את פירושי הרמב״ן והרשב״ם. יונתן מתרגם: ״דדמי לי ברוח קודשא״.

אליו תשמעון – אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצוות האמורות בתורה לפי שעה (ספרי).

נביא מקרבך מאחיך וכו׳ – בספרי מאחיך ולא מאחרים. פירוש דאף גר אתמעט כמו גבי מלך רק ממובחר שבאחיך, ולכן אמר מקרב אחיהם כו׳. וע״ז אמר שם עוד יקים לך ולא לעו״ג, פירוש שעל עובדיה אמרו סוף פרק ז׳ דסנהדרין דגר אדומי היה, רק נבואתו לא היה שיאמר לישראל שיעשו איזה דבר, אך נבואתו היה למפלת עשו ואדום, וכמאמרם מיניה וביה וכו׳. ופשוט.

נביא מקרב אחיך כמוני – פירוש כמוני בשתוף שם נביא לבד לא במעלה, וזה שאמר אליו תשמעון, אפילו לעבור על מצוה אחת שבתורה כאליהו בהר הכרמל, משום שכל התורה שמעו מפי משה, לכן יכולה להעקר לשעה עפ״י נביא שגם הוא נביא כמוהו בשתוף השם, אבל אנכי ולא יהיה לך ששמעו בעצמם מפי הגבורה אין נביא רשאי לעקור בעבו״ז אפילו לשעה, וכדאמר ר׳ יוחנן סוף הנחנקין. וזה הי׳ הטיבו אשר דברו, שאם שמעו הכל מפי הגבורה לא הי׳ יכול אליהו לזבוח בהר הכרמל ושאר נביאים. ודו״ק.

מקרבך מאחיך – מקרבך ולא מחוץ לארץ, מאחיך ולא מאחרים.⁠¹ (שם)

יקים לך – לך ולא לעובדי כוכבים, ומה אני מקיים נביא לגוים נתתיך (ירמיהו א׳) לנוהגים מנהג עובדי כוכבים.⁠² (שם)

אליו תשמעון – ואפילו אומר לך עבור על אחת ממצות שבתורה כגון אליהו בהר הכרמל הכל לפי שעה שמע לו.⁠³ (יבמות צ׳:)

1. דמשבאו ישראל לא״י בטלה השראת הנבואה בחו״ל כמבואר במכילתא פ׳ בא פרשה ראשונה.

2. וצריך לייסרם ולהתרותם לחזור בתשובה כמו יונה בנינוה.

3. ר״ל כמו אליהו שהקריב עולה בחוץ אע״פ שעל שחוטי חוץ חייבים כרת, אך מפני שהיתה השעה צריכה לכך כדי להכחיש את נביאי הבעל, ולכן אם אמר מפורש שהוא לצורך שעה שומעין לו, אבל אם אומר לעקור מצוה שבתורה אין שומעין לו ומיתתו בחנק, וגם לפי שעה אין שומעין רק לנביא מוחזק בנביאות כמו אליהו, וגם בעת ששומעין לו הוא רק בשארי עצות לבד מעבודת כוכבים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון