Bereshit 31 – בראשית לא‏ – Mikraot Gedolot

[מח] ¹ויגד ללבן, חסר ו׳ שהיה דבר רכילות. (שכל טוב)

[מט] ²ויגד ללבן ביום השלישי, אמר ר׳ אבהו מה שהלך יעקב אבינו לג׳ ימים הלך לבן ליום אחד (ויגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה) אמר ר׳ חייא רבה מה שהלך יעקב אבינו לז׳ ימים הלך לבן ביום אחד, ממה נפשך רוצה ולא רוצה (פי׳ על כרחך) כבר כתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב (בראשית ל׳:ל״ו) וכתי׳ ויגד ללבן ביום השלישי שלישי לבריחה, שנאמר ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים יומא דהוו קיימין ביה, הוי מה שהלך יעקב בז׳ ימים הלך לבן ביום אחד. (בראשית רבה עד)

1. ויגד חסר וי״ו. ראה לקמן אות נו. ובמדרש מובא בבעל הטורים כאן ודברים כו, א. דעמלק הגיד ללבן כי ברח יעקב. ראה מכילתא שמות יד, ה. בתיב״ע ות״י דהרועים הגידו לו.

2. ראה פירש״י דהוא לדרשת ר״ח, וביפ״ת מגיה דצ״ל ברש״י מה שהלך יעקב בג׳ ימים וכדרשת ר״א. והרמב״ן ורב״ח מביאים לשון רש״י כל מה שהלך יעקב ״בששה״ ימים הלך לבן ביום א׳. ומפרשים ואפשר שהתחיל יעקב לנסוע ביום ראשון ויום השביעי שבו הלך לבן והשיגו היה יום שבת. (ובפי׳ הריב״א רוצה מתחילה לפרש דאף לבן היה שובת ביום השבת וחוזר בו, דדוחק הוא). ובפי׳ התוס׳ בהדר זקנים ובפירוש הרא״ש מבארים לפירש״י כל מה שהלך יעקב בז׳ ימים, משום דלבן היה רחוק מיעקב דרך ג׳ ימים וכאשר ברח יעקב הלך השליח ג׳ ימים להודיע ללבן וחזר לבן לביתו מהלך ג׳ ימים ומצא שברח יעקב ולקח התרפים רדף אחריו והשיגו ביום השביעי, והרא״ש מוסיף וניתן להאמין לפי שטפולו (של יעקב) מרובה והיה מתנהל לאט. וי״מ דהשיגו ביום הרביעי כאשר הודיעו השליח ומה שפירש״י שהלך יעקב לז׳ ימים הפי׳ דרך שראוי להלוך ז׳ ימים ממקום לבן עד מקום יעקב. וכן פירש החזקוני. ולא הזכירו כלל מקור הדברים בב״ר דשני הפירושים תלוים בדברי ר׳ אבהו ור׳ חייא. והרמב״ן פי׳ כי אחרי שהגידו ללבן שב לעירו ואח״כ רדף אחריו מעירו שבעה ימים והשיגו. ונראה דלזה כיון בפי׳ מנחה בלולה מ״ש מה שהלך יעקב בי״ג ימים הלך לבן בז׳ ימים. וזהו דלא כחד מ״ד בב״ר.

וְאִתְחַוַּא לְלָבָן בְּיוֹמָא תְּלִיתָאָה אֲרֵי אֲזַל יַעֲקֹב.

Lavan was told on the third day that Yaakov had gone.

^אוהוה כיון דאזלו רעוי דלבן למשקיה ענה מן ^בבארה ולא יכלו ואמתינו תרין תלתא יומין סברין דלמה דהיא טייפה ולא טפת בכדן אתני ללבן ביומא תליתייא ארום ערק יעקב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״והוה כיון ... יעקב״) נוסח אחר: ״ואתני ללבן ביומא תליתאה ארום ערק יעקב״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום: ״בארה ... טפת״) נוסח אחר: ״ולא אשכחו מיא ואמתינו תלתא יומין דלמה יהא טיפה ולא טפת ובכן אתנו ביומא תליתאה ארום אזל יעקב חסידא דבזכו׳ הוון מיא טיפין מ⁠(יא){ן} על בירא עשרין שנין״.

ובתר דאזל יעקב קמו רעייא על בירא ולא אשכחו מיא ואמתינו תלתא יומין דילמא תיהי טייפא ולא טפת ובכין איתני ללבן ביומא תליתאה וידע ארום ערק יעקב דבזכותיה הווה טייפא עשרין שנין.

But after Jacob had gone, the shepherds went to the well, but found no water; and they waited three days, if that it might (again) overflow; but it overflowed not; and then came they to Laban on the third day, and he knew that Jacob had fled; because through his righteousness it had flowed twenty years.

והוה כד אתכנישו רעייא בעיין למשתן ענא ולא הוו יכלין ואמתינו תרין ותלתא יומין דילמא תטיף בירא ולא טפת ובכן אתנו ללבן ביומא תליתאה ארום ערק יעקב.

And it was, when the shepherds were gathered together, they sought to water the flock, but were not able; and they waited two and three days, if that the well might overflow; but it overflowed not; and then came they to Laban in the third day, because Jakob had fled.

[ו] וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי – אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לִשְׁלשָׁה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד, וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה.

אָמַר רַבִּי חִיָּא רַבָּה מַה שֶּׁהָלַךְ אָבִינוּ יַעֲקֹב לְשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן בְּיוֹם אֶחָד, מִמַּה נַּפְשָׁךְ רוֹצֶה וְלֹא רוֹצֶה כְּבָר כְּתִיב: וַיָּשֶׂם דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בֵּינוֹ וּבֵין יַעֲקֹב (בראשית ל׳:ל״ו), וּכְתִיב: וַיֻּגַּד לְלָבָן בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, שְׁלִישִׁי לַבְּרִיחָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אֶת אֶחָיו עִמּוֹ וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים (בראשית ל״א:כ״ג), יוֹמָא דַּהֲווֹ קָיְמִין בֵּיהּ, הֱוֵי מַה שֶּׁהָלַךְ יַעֲקֹב בְּשִׁבְעָה יָמִים הָלַךְ לָבָן לְיוֹם אֶחָד.

ביום השלישי – שהיה רחוק דרך שלשה ימים.

פאכ֗בר לבן פי אליום אלת֗אלת֗ אן יעקוב קד אנצרף.

והודיעו ללבן ביום השלישי כי יעקב כבר יצא לדרכו.

ביום השלישי – שהרי דרך שלשה ימים היה ביניהם (בראשית ל׳:ל״ו).

ביום השלישי ON THE THIRD DAY – for there was a journey of three days between them.

ויוגד ללבן ביום השלישי – ¹א״ר אבהו מה שהלך יעקב אבינו בשלשה ימים הלך לבן ביום אחד. דכתיב וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב (בראשית ל׳:ל״ו).

1. אמר ר׳ אבהו. ב״ר וילקוט.

ויגד ללבן – חסר ו׳, שהיה דבר רכילות:

ביום השלישי כי ברח יעקב – כי היה דרך ג׳ ימים בינו ובין יעקב, והלך השליח באותו היום שנסע יעקב להגיד ללבן, והגיע אצל לבן לסוף ג׳ ימים, ומצאו עם קרוביו מקובצין ועומדין על הגזיזה, כי כן דרך הראשונים לעשות:

ויגד ללבן ביום השלישי – כי דרך שלשה ימים בינו לבין יעקב, כמו שנאמר: וישם דרך שלושת ימים בי⁠[נו] ובין^א יעקב (בראשית ל׳:ל״ו).

א. בכ״י מינכן 52: לבין.

ויגד ללבן ביום השלישי – IT WAS TOLD TO LAVAN ON THE THIRD DAY – Because a journey of three days was between him and Yaakov, as it said: “He placed a distance of three days between him and Yaakov” (Bereshit 30:36).

ויגד – ביום השלישי – פרשנוהו.

ויגד...ביום השלישי, we explained this construction vayugad in 27,42.

ביום השלישי – שהרי מהלך שלשה ימים היה ביניהם. דרך שבעת ימים – כל אותן שלשה ימים הלך המגיד להגיד את^א לבן שהלך יעקב לדרכו, נמצא רחוק מלבן ששה ימים, ובשביעי השיגו. ולמדנו שכל מה שהלך יעקב בששה ימים הלך לבן ביום אחד, לשון רבינו שלמה מבראשית רבה (בראשית רבה ע״ד:ו׳).

ונכון הוא שילך לבן כגבור לרוץ אורח,⁠¹ כי כן דרך הרודפים, אבל לבן דרך שלשת ימים שם בין צאנו ובין הצאן אשר ביד יעקב, לא בין העיר ובין צאנו, כאלו לבן רועה צאנו במזרח לעיר^ב ויעקב למערבה וביניהם דרך שלשת ימים. והנה יעקב מן העיר נסע כי שם ביתו בניו ובנותיו וכל אשר לו מלבד הצאן, והוגד ללבן ביום השלישי כי לא הרגישו ביום הראשון, ושב לבן לעירו ולקח את אחיו משם ורדף אחריו מעירו שבעת ימים והשיגו ביום השביעי. אבל נאמר על דעת בראשית רבה כי מן השדה אשר שם הצאן נסע יעקב, ולבן לקח את אחיו עמו מגוזזי צאנו. ובפירקי רבי אליעזר (פרקי דרבי אליעזר ל״ו) נראה כי לבן שב לעירו ומשם לקח כל גבור וכל בן חיל² ורדף אחריו משם.

1. השוו ללשון הפסוק בתהלים י״ט:ו׳.

2. השוו ללשון הפסוק בשמואל א י״ד:נ״ב.

א. כן בכ״י מינכן 138, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״אל״.

ב. כן בכ״י מינכן 138, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״העיר״.

ON THE THIRD DAY. For there was a journey of three days between them. Seven days' journey—¹ throughout these three days during which the messenger had travelled to tell Laban that Jacob had proceeded on his journey, Jacob was consequently a six days' journey distance from Laban. On the seventh day, [that is, on the day during which Jacob covered the stretch of ground which made him seven days' journey distance from Laban's starting point, Laban] overtook him. We may thus infer that the entire distance which Jacob covered in six² days, Laban covered in one day. These are the words of Rashi quoting Bereshith Rabbah.⁠³ It is correct that Laban should proceed as a strong man to run his course,⁠⁴ for such is the way of pursuers. However, Laban had set a three days' journey⁵ between his flock and the flock which was in Jacob's care, not between the city and his flock. Thus if Laban tended his flocks to the east of the city, Jacob did so to the west, and between them there was a three days' journey.⁠⁶ Now Jacob began his journey from the city, in which were his wives, sons and daughters, and all his belongings with the exception of the flocks. The fact of his flight was told to Laban on the third day since they were not aware of it on the first day, and then Laban returned to his nearby city and took his brethren⁷ from there, and starting from his city he pursued him for seven days. [Hence, it should have been said that what Jacob covered in ten days Laban covered in seven days!] We must say then, according to the opinion of Bereshith Rabbah, that it was from the field where the flocks were that Jacob left for the journey, and that Laban took his brethren with him from the shearers of his flocks. [Since there was a three days' journey between them at the outset and Jacob had already travelled for three days, they were thus six travel days apart. On that day Laban was informed, and the following day he pursued him and overtook him. Jacob meanwhile had covered an additional day's distance, with the result that the distance Jacob travelled in seven days, Laban covered in one day].
In Pirkei d'Rabbi Eliezer⁸ it appears that Laban returned to his city, and from there he took all mighty men and all valiant ones, and he pursued Jacob from there.

1. (23) here.

2. "Six.⁠" In our Rashi we have "seven,⁠" which seems to fit the calculation better.

3. 74:4.

4. Psalms 19:6.

5. Above, 30:36.

6. Above, 30:36.

7. (23) here.

8. Chapter 36.

ויוגד ללבן ביום השלישי – היה דרך שלשה ימים בין צאן יעקב לצאן לבן וכשהלך המגיד להגיד ללבן ביום השלישי לקח לבן את אחיו עמו וחזר ממקום הצאן עד פדן הרי ששה ימים, שלשה ימים של מגיד וג׳ של חזרת לבן וביום השביעי השיגו. הוא שכתוב וירדף אחריו דרך שבעת ימים, נמצא כל מה שהלך יעקב בששה ימים הלך לבן ביום אחד וכמו שכתב רש״י. ואפשר שהתחיל יעקב לנסוע מפדן ארם ביום ראשון ויום השביעי שבו הלך לבן והשיגו היה יום שבת.

ויוגד ללבן ביום השלישי, "Lavan was told on the third day.⁠" There was a distance of three days' journey between the area where Yaakov and Lavan grazed their flocks respectively. When the person who told Lavan that Yaakov had left told him about it on the third day, Lavan took his brothers with him and returned to Padan Aram, so that six days had elapsed until he could begin the pursuit. On the seventh day Lavan caught up with Yaakov. This is the meaning of the words וירדף אחריו שבעת ימים, "he pursued him for (a distance of) seven days.⁠" This shows that during the six days Yaakov had managed to cover only a single day's distance. It is possible that Yaakov left Padan Aram on a Sunday and that Lavan caught up with him on the Sabbath, seeing Yaakov would not travel on that day.

ויגד ללבן ביום השלישי – פירש״י שהרי ג׳ ימים היה בין צאנו לצאן יעקב אבל לא בין העיר לבין צאנו. והשיג עליו הרמב״ן שאין ראי׳ מזה שהרי ג׳ ימים היה בין צאן לצאן ויעקב מן העיר נסע כי שם ביתו ובניו וכל אשר לו ואפשר שצאן לבן היה קרוב לעיר כגון שצאן לבן היה במזרח העיר ושל יעקב במערבה ויעקב מן העיר נסע כי שם ביתו ואפשר שכך היה הענין שלא הוגד לו עד יום ג׳ כי לא הרגישו בו קודם ושב לבן לעירו ולקח אחיו ורדף אחריו מעירו והשיגו ביום השביעי ולפירש״י צריך לומר שיעקב נסע מן השדה ששם הצאן ולבן לקח אחיו וגוזזי צאנו הרי שהיה ז׳ ימים ביניהם.

ויגד ללבן ביום השלישי, "Lavan was informed on the third day, etc.⁠" Rashi explains the time lag by the fact that Lavan's flocks grazed a distance of three days travel from those which Yaakov tended. It does not refer to a distance between the town and the area where Lavan's flocks were grazing.

Nachmanides questions Rashi's commentary that there is no proof for his contention as Yaakov hardly set out from the middle of the field, but went back to town to gather up his and his family's belongings.

It is possible that Lavan's flocks grazed close to the town, these flocks being on the east side of town, whereas Yaakov grazed his flocks on the west side of the town. Yaakov returned home, gathered up his belongings. Seeing that he had not given Lavan reason to suspect that he was about to leave him, he gained an initial advantage and Lavan only found out that he was gone when he had occasion to return to the town. By the time Lavan had organized his sons and sheepshearers, arranged for a pursuit, plus the time spent riding in pursuit, seven days had elapsed until he caught up with Yaakov.

כי ברח – ב׳ במסורה כי ברח יעקב. כי ברח העם. איתא במדרש שעמלק הגיד ללבן על בריחת יעקב וגם לפרעה על בריחת ישראל.

כי ברח – בגימטריא עמלק.

והנה ביום השלישי מהיום שנסע יעקב, הוגד ללבן כי ברח יעקב; וזה, שכבר נסע משם המגיד כאשר נסע יעקב, ובא אל לבן שהיה רחוק משם דרך שלושת ימים.

ויוגד ללבן ביום השלישי – כי היה אצל גוזזי צאנו רחוק דרך שלשת ימים מן המקום שברח משם. ולמדנו שמיד שברח יעקב הלך המגיד מן העיר להודיע הכל ללבן, כי יעקב בלכתו היה טוען על גמליו ועל חמוריו, ולוקח את הצאן מן השדה וכל אשר לו, והוצרך להגיד לאנשי העיר שאינו רוצה להתעכב עוד בבית לבן, ושדואג על הזמן הבא. גם חפץ שאחרי נסעו ידע לבן שיש בלבו עליו ושהבין רמיותיו ורוע לבבו, ויצדיק על עצמו את הדין וילמד זכות על יעקב שיפה עשה שברח ולא הגיד לו. וזהו שהגידו ללבן כי ברח יעקב.

ביום השלישי – שהרי דרך שלשת ימים היה ביניהם:

ויגד: ע״י רועי צאן לבן שהיו תחת יעקב¹.

1. אך רש״י הזכיר בפסוק כ״ג ׳שהלך המגיד׳.

ביום השלישי – שהרי עדריו של לבן מרוחקים היו¹ דרך שלושה ימים מעדריו של יעקב.⁠²

1. לעיל ל׳:ל״ו.

2. מכאן שיש תיאום מלא בין פרקנו ובין התעודה, שאליה מיחסים המבקרים את הפסוק הבא.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון