Bereshit 31 – בראשית לא‏ – Mikraot Gedolot

[יז] ¹עשרת מנים, א״ר חייא רבה כל דבר ודבר שהיה מתנה עם אבינו יעקב היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע הן לא, רבנן אמרי מאה פעמים שנאמר ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מנים אין מנין פחות מעשרה. (בראשית רבה עד)

1. ראה לעיל פ״ל אות קיד. ובתנחומא ויצא יא. והחליף את משכורתי עשרת מונים מהו עשרת מונים עשרה פעמים אינו אומר אלא עשרת מונים א״ר אבא עשרת מאה פעמים מן עשר עשר, ר׳ חייא אמר מאה פעמים מן מאה מאה. וכ״ה במדרש הגדול אמר ר׳ אבא מאה פעמים משל עשר עשר רח״א מאה פעמים משל מאה מאה (היינו עשרת אלפים פעם, וי״ל דדורש שכן עשה משך כל העשרים שנה שהיה בביתו) וכהדרש של ד״א דעשרת מונים יש גרסא בש״נ במנח״י בב״ר ורבנן אמרין אלף ובפי׳ ב״ר כ״י מפרש מנים כתיב חסר ואין מנה פחות ממאה ועשרה מנים הן אלף. ובשכ״ט מפרש רבנן אמרי מאה פעמים שנאמר עשרת מונים כלומר עשרה מניינים ואין מנין פחות מעשרה. ובסגנון אחר דורש המלה מנים בזח״א קסז. ובכלהו עשרה זיני חרשין וקוסמין כו׳ עבד לבן לקבליה דיעקב ולא יכיל הה״ד ותחלף את משכרתי עשרת מונים דכלהו עבד לבן לקבליה ולא סליקו בידוי לאבאשא ליה דכתיב והחליף את משכרתי עשרת מונים ולא נתנו אלהים להרע עמדי מאי מונים כתרגום זינין (לפנינו באונקלוס ״זמנין״ וצ״ע) וכתיב לשעירים אשר הם זונים אחריהם. מונים מינים כמשמעו ועשרה זינין אינון דחרשין כו׳: ובאופן אחר בזהר שם קסא. ועכ״ד לא בעא לבן דיהא אגריה דיעקב הכי אלא נטל עשרה מן דא ועשרה מן דא ויהב ליה ואמר ליה טול הני ואי יולידו כמה דאמרת בהאי גוונא יהא אגרך הה״ד ותחלף את משכורתי עשרת מונים עשרה מן דא ועשרה מן דא וכתיב ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים ובהני עשרה אשתדל בתר קב״ה וברכיה ומכל מה דשוי לבן עמיה דיעקב אהדר במלוליה ונטיל מיעקב כלא עד דקב״ה חס עליה ונטל מדיליה בזרוע. ובכת״י ילקוט מעין גנים והחליף את משכרתי עשרת מונים. (מה כוונתם) תשובה, לפי שהצאן חמשה מינים עקודים נקודים וברודים וטלואים וחום אמר לו עקודים יהיו שכרך הולידו כולן עקודים אמר לו העקודים יהיו בחלקי ואתה השאר נתמעטו העקודים, חזר והחליף הדברים, נמצא החליף עליו בעקדים שתי פעמים ובכל מין ומין שתי פעמים והן חמשה מינין נמצא החליף עליו עשרה פעמים שנא׳ והחליף את משכרתי עשרת מונים. וצריך תיקון הלשון במדרש אגדה שכ׳ והחליף את משכורתי כלל בחמשה שנים החליף את משכרתי, עשרת מונים כמה הם עשרת מונים מאה פעמים בכל שנה שחמשת השנים שתי פעמים וצ״ב, ובהערות מהרש״ב לא הרגיש בזה. ונראה לפרש עפמ״ש הרד״ק בשם אביו עשרת דווקא כי שש שנים עבד בצאנו שנה הראשונה ראה בלידה כי היה חלקו של יעקב רב, והחליף משכורתו, ומכאן ואילך בכל שנה ושנה שתי פעמים כי ב׳ פעמים יולדות הצאן הרי בד׳ שנים ח׳ פעמים ובראשונה פעם אחת ובאחרונה פעם אחת הרי עשרה. ונראה דזה ג״כ כוונת המדרש אגדה וצ״ל כלל בחמשה שנים החליף את משכרתי עשרה מונים [כמה המה עשרה מונים מאה פעמים זהו פירש הב״ר שנתוסף כאן שלא במקומו] בכל שנה [מ]⁠חמשת השנים שתי פעמים. וברשב״ם ורד״ק עשרת לאו דווקא אלא ר״ל הרבה פעמים. ובכ״י רמזי ר״י על התורה והחלף את משכרתי והחלף חסר י׳ כי עשרת מונים החליף והיה עושה בסתר ובמרמה לכך חסר. (ועי׳ באבן עזרא ובמנחת שי התל הנח חמורת הדגש שראוי להיות בתי״ו. ובס׳ מעין גנים פי׳ לאיוב לר׳ שמואל בן ר׳ נסים אסנות פי״ג צד מג. כותב דהתי״ו דאביכם התל בי צריך להיות דגושה).

וַאֲבוּכוֹן שַׁקַּר בִּי וְאַשְׁנִי יָת אַגְרִי עֲסַר זִמְנִין וְלָא שַׁבְקֵיהּ יְיָ לְאַבְאָשָׁא עִמִּי.

Your father cheated me and changed my wage ten times; but Hashem did not let him harm me.

וַאֲבִיכֶן הֵתֶל בִּי וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי עֲשֶׂרֶת מֹנִים וְלֹא נְתָנוֹ אֱלֹהִים לְהָרַע עִמָּדִי

וַאֲבוּכֵין שַׁקַּר בִּי וְאַשְׁנִי יָת אַגְרִי עֲסַר זִמְנִין וְלָא שַׁבְקֵיהּ ה׳ לְאַבְאָשָׁא עִמִּי

היתול, מעילה – שקר

א. ״ואביכן הֵתֶל בִּי״ – ״וַאֲבוּכֵין שַׁקַּר בִּי״, וכן תרגם ״אַל יֹסֵף פַּרְעֹה הָתֵל״ (שמות ח כה) ״לָא יוֹסֵף פַּרְעֹה לְשַׁקָּרָא״. ולכאורה התרגום תמוה שהרי הִתֵּל משמעו לָעַג, לִגְלֵג, שִׁטָּה, וכדרך שתרגם יוב״ע ״וַיְהַתֵּל בָּהֶם אֵלִיָּהוּ״ (מלכים א יח כז) ״וְחַיָךְ בְּהוֹן״ ומדוע תרגם הִתּוּל בלשון שקר?

כתב ״מרפא לשון״: ״ולכן אין פירושו כמשמעו ממש... ולפי שיש בכלל השקר כל מדה רעה, נקראות כל המדות הרעות שקר״. כלומר, לפעמים אונקלוס מתרחק מדיוק מילולי ומתרגם פעלים שונים בפועל אחד כדי להצביע על יסוד משותף לכולם, וכן כאן: הואיל והיסוד המשותף להתול ולבגידה הוא השקר, תרגם כך בשניהם.⁠¹ גם מְעִילָה, שמשמעה המדויק הוא הֲפָרַת אֵמוּן, מתורגמת כשקר כגון, ״וּמָעֲלָה בו מָעַל״ (במדבר ה יב) ״וּתְשַׁקַּר בֵּיהּ שְׁקַר״, ״על אשר מְעַלְתֶּם בי״ (דברים לב נא) ״עַל דְּשַׁקַּרְתּוּן בְּמֵימְרִי״. גם מעילה בקדשים הנעשית בשוגג, מתורגמת ״נפש כי תִמְעֹל מַעַל וחטאה בשגגה״ (ויקרא ה טו) ״אֱנָשׁ אֲרֵי יְשַׁקַּר שְׁקַר״ כמבואר שם.

הַחְלָפָה – שינוי

ב. כל הַחְלָפָה מתורגמת בלשון שינוי כבפסוקנו: ״וְהֶחֱלִף אֶת מַשְׂכֻּרְתִּי״ – ״וְאַשְׁנִי יָת אַגְרִי״. וכן להלן: ״וַתַּחֲלֵף את מַשְׂכֻּרְתִּי״ (מא) ״וְאַשְׁנִיתָא יָת אַגְרִי״, ״וְהַחֲלִיפוּ שִׂמְלֹתֵיכֶם״ (בראשית לה ב) ״וְשַׁנּוֹ כְּסוּתְכוֹן״. זולת ״לֹא יַחֲלִיפֶנּוּ וְלֹא יָמִיר אֹתוֹ״ (ויקרא כז י) המתורגם ״לָא יְחַלְּפִינֵּיהּ״, עיין שם הטעם.

עֲשֶׂרֶת מֹנִים – עשר פעמים

ג. הניב היחידאי ״עֲשֶׂרֶת מֹנִים״ מתורגם ״עֲסַר זִמְנִין״, עשר פעמים, אולי על פי המקבילה ״עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי״ (איוב יט ג). ועניין מֹנִים, לשון מניין.⁠² אבל הצעת ״הכתב והקבלה״ לפרש ״עֲשֶׂרֶת מֹנִים״ עשר רְמִיוֹת לשון ״אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו״ (ויקרא כה יד) – רחוקה.

1. וכן כתב רד״ק ״שרשים״, התל, שעניינו ״השקר והתעתוע״. כעין זה פועל ״טעי״ המשמש לתרגום פעלים רבים כדי לציין בכולם את הטעות השכלית כמבואר בפסוק ״ולא תתורו אחרי לבבכם... אשר אתם זֹנִים אחריהם״ (במדבר טו לט) ״וְלָא תִטְעוֹן בָּתַר הַרְהוּר לִבְּכוֹן וּבָתַר חֵיזוּ עֵינֵיכוֹן דְּאַתּוּן טָעַן בַּתְרֵיהוֹן״, עיין שם.

2. רשב״ם: ״מונים – מניינים. עשרת אינו דוקא, כמו עשר נשים לחמם, עשר פעמים תכלימוני. כלומר הרבה מניינים״.

ואבוכון שקר בי ושלחף ית אגרי עשרה^א זמנין ולא יהב י״י רשו⁠(י) למבאשא לי^ב.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ואבוכון שקר בי ושלחף ית אגרי עשרה״) גם נוסח חילופי: ״ואבוכן שקר בי ופרג אבוכן ית אגרי דנה עשרה״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״יהב י״י רשו⁠(י) למבאשא לי״) גם נוסח חילופי: ״שבק יתיה מימריה די״י למבאשה לי״.

ואבוכן שקר בי ושלחיף ית אגרי עשר חולקין ולא יהב ליה י״י רשו לאבאשא עמי.

but your father hath deceived me, and hath changed my wages ten portions; yet the Lord hath not given him power to do me evil.

התל בי – שקר.

והחליף את משכורתי – כלל בחמשה שנים החליף את משכורתי.

עשרת מונים – ¹כמה הם עשרת מונים מאה פעמים בכל שנה שחמשת השנים שני פעמים.

1. כמה הם. עיין תנחומא הנדפס מכבר ויצא אות י״א, וכן רש״י עה״ת הביא עשרת מונים אין מונים פחות מעשרה, מונים לשון סכום כלל החשבון והם עשריות, למדנו שהחליף תנאו ק׳ פעמים ועיין ב״ר פע״ד אות ג׳.

ואבוכמא סכ֗ר בי ובדל אג֗רתי עשרה אעדאד ולם ידעה אללה אן יסי בי.

ואביכן התל בי והחליף את שכרי עשרה מניינים ולא נתנו אלוהים להרע לי.

עשרת מנים – אין מנים פחות מעשרה.

מנים – לשון סכום כלל חשבון, והן עשריות, למדנו שהחליף תנאו ק׳ פעמים.

עשרת מנים TEN TIMES – The word מנים never means less than ten (Ruth 4:11).

מנים signifies sum – the total of enumeration – these are tens: we may infer, therefore, that he changed the conditions of his hire one hundred times (Bereshit Rabbah 74:3).

ואביכן התל בי והחליף את משכרתי עשרת מונים – ¹א״ר חייא כל דבר ודבר שהיה לבן מתנה עם יעקב אבינו. היה חוזר בו עשרה פעמים למפרע ²הן לאו.

1. א״ר חייא. ב״ר סוף פע״ג וריש פע״ד ושם הגי׳ ר׳ חייא רבה.

2. הן לאו. בב״ר שם הגי׳ היה חוזר עשרה פעמים למפרע שנאמר הן לו. הביא ראיה מן הכתוב ויאמר לבן הן לו יהי כדברך. דלשון הן הוא הודאה. ומלת לו הוא לשון שמא.

ואביכן התל בי – התול זה התולה דברי אמת לשקר, כדי לשחק באנוש, כמו ויהתל בהם אליהו (מלכים א יח כז), שהיה משחק בנביאי הבעל ומתלוצץ לע״ז, ודומה לו אל יוסף פרעה התל (שמות ח כה), חזו מהתלות (ישעיה ל י), אם לא התולים עמדי (איוב יז ב), וכל דומיהן:

והחליף את משכורתו עשרת מונים – ק׳ פעמים כדברי רבותינו:

ולא נתנו אלהים – כלומר לא נתנו הקב״ה מושל עלי כדי שיוכל להרע עמדי בשכרי:

מונים – מניינים. עשר אינו דוקא, כמו: עשר נשים לחמ⁠{כ}⁠ם (ויקרא כ״ו:כ״ו), עשר פעמים תכלימוני (איוב י״ט:ג׳), כלומר: הרבה מניינים.

Monim: means "times.⁠"¹ TEN is not to be seen as a precise number. Similarly (Lev. 26:26), "Ten women shall bake,⁠" and (Job 19:3), "You insult me ten times" – i.e. many times.⁠²

1. Rashbam's comment is opposed to that of Rashi who explained monim as meaning "ten" and, accordingly, aseret monim as meaning "one hundred.⁠"

2. See similarly Ibn Ezra and R. Joseph Bekhor Shor. See also Rashbam ad Lev. 26:26.

התל בי – מלה זרה בדקדוק בעבור היות התי״ו רפה.⁠^א [וכן כל הנוטה מאחרי המשקל תקרא זרה, בעבור שנפרדה מאחיותיה, כי המלה מהבנין הכבד.]⁠^ב והנכון להדגש, כמו: ויהתל בהם אליהו (מלכים א י״ח:כ״ז). [ואם היתה על דרך האמת, היה משקלה: רוח י״י דבר בי (שמואל ב כ״ג:ב׳). וטעמה:]⁠^ג דרך לעג.

עשרת מונים – מגזרת: מנה את ישראל ואת יהודה^ד (שמואל ב כ״ד:א׳), והטעם: עשרה במספר.

או: הזכיר עשרה^ה בעבור היותו סך חשבון, [והוא יותר מעשרה. וכן משפט לשונינו: שבע, ועשר, ומאה, ואלף.]⁠^ו

א. ״בעבור... רפה״ חסר בכ״י פריס 177 והושלם מכ״י פריס 176.

ב. ההוספה בכ״י פריס 177. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, פרנקפורט 150, ועוד עדי נוסח.

ג. ההוספה בכ״י פריס 177 ופרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

ד. כן בפסוק. בכ״י פריס 176, 177, פרנקפורט 150, ס״פ I.24, ברסלאו 53, וינה 39, וטיקן ניאופיטי 2: מנה את העם.

ה. כן בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ס״פ I.24, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 177: בעשרה.

ו. ההוספה בכ״י פריס 177 ופרנקפורט 150. ההוספה חסרה בכ״י פריס 176, לוצקי 827, ועוד עדי נוסח.

HATH MOCKED ME. Hetel is irregular in that it lacks a dagesh.⁠¹ It should have a dagesh like the word va-yehattel (and he mocked) in that Elijah mocked (va-yehattel) them (I Kings 18:27).⁠² The meaning of hetel is mocked.⁠³

TEN TIMES. The word monin (times) is akin to the word meneh (number) in Go number (meneh) the people (II Sam. 24:1).⁠⁴ The meaning of our verse is: your father deceived me ten times. Or ten signifies many times.⁠⁵

1. A dagesh should have been placed in the tav. According to Ibn Ezra hetel is a pi'el. The middle root letter of a pi'el perfect receives a dagesh, and the first root letter is vocalized with a chirik. Thus "mocked" should have been vocalized hittel. Hence hetel is irregular (Filwarg).

2. Va-yehattel is a pi'el, has a dagesh and follows the normal pi'el paradigm.

3. It means to mock by deceiving.

4. There is no such verse in the Bible. The reference is obviously to II Sam. 24:1. The text there reads, Go, number Israel and Judah. This is either a scribal error in the text of Ibn Ezra, or it indicates that the author quoted verses from memory.

5. Cohen. Ten is a round number (Friedlander).

אבל הוא עושה עמי רעות והחליף את משכרתי – שבתחילה אמר: לו יהי כדבריך (בראשית ל׳:ל״ד), ואחר חזר בו והחליף ולא עמד בדיבורו.

עשרת מונים – לפי הפשט: לאו דווקא אלא הרבה פעמים, כמו: ואפו עשר נשים לחמכם וגו׳ (ויקרא כ״ו:כ״ו).

מונין – מניינין.

וגם יש לפרש: לשון אונאה, כמו: והאכלתי את מונייך את בשרם (ישעיהו מ״ט:כ״ו). ואם תאמרו: לא הרע לך כי בכל הצלחת, זהו בעל כרחו ולא ברצונו היה. כי ברצונו הרע לי, אלא שהקב״ה לא נתנו להרע, אלא היה מטיב לי.

But he does with me wickedness and SWITCHED MY WAGES – for in the beginning he said: “Behold, let it be as you say” (Bereshit 30:34), and afterwards he went back and switched and did not stand by his word.

עשרת מונים – TEN TIMES – According to the plain meaning: Not exactly, but many times, like: “Ten women shall bake your bread etc.” (Vayikra 26:26).

מונין – TIMES – countings.

It is also possible to explain: a term of abuse, like: “I will feed those that oppress you with their own flesh” (Yeshayahu 49:26). And if you say: He did not harm you because you succeeded in everything, [but] this was against his will and was not what he wanted. Because his desire was to harm me, except that the Blessed Holy One DID NOT ALLOW HIM TO HARM, but rather was good to me.

ואביכן התל בי – יבא השרש הזה מבנין הדגוש והוא קל, ובא דגוש ויהתל בהם אליהו (מלכים א י״ח:כ״ז).

עשרת מונים – פעמים.

ואמר עשרת לפי שהוא סוף האחדים וראש העשרות, לפיכך בא לשון רבוי המספר בזה השם בסתם, ר״ל פעמים רבות, וכן ואפו עשר נשים (ויקרא כ״ו:כ״ו) והדומים לו.

ואדני אבי ז״ל פירש: עשרת – דוקא, אמר עבדו שש שנים בצאנו, שנה ראשונה ראה בלדה ראשונה כי הרבה חלק יעקב, והחליף את משכרתו, ומכאן ואילך בכל שנה, שני פעמים יולדות הצאן בשנה, הרי בארבעה שנים שמנה פעמים, ובראשונה פעם אחת ובאחרונה פעם אחת, הרי עשרה.⁠^א

א. כן בכ״י מינכן 28, פריס 193, פריס 194. בכ״י מוסקבה 495 חסר: ״ואמר עשרת לפי... הרי עשרה״.

ואביכן התל בי, this is a variation of the root with the same letters but with the dagesh in the letter ת, as we find in Kings 1 18,27 where it describes the prophet Elijah ridiculing the god of the priests of the Baal. Here the root is not used transitively but intransitively in the conjugation kal, hence there is not dagesh.

עשרת מונים, ten times. The reason the word עשרת is in the construct mode when we would have expected to read עשרה מונים, is because it is the final contact with the single digit numbers. It actually belongs to them, though in our language it is written as a 2 digit number. The fact is that the first 10 numbers are all part of one group, the number “ten” being the last one of that group. Hence it is treated here as if in the construct mode. To prove that this is correct, note that whenever the number ten appears, such as in ואפו עשר נשים, “ten women will bake” (Leviticus 26,26), where the number of women involved bears no relationship to the ninth or eighth woman preceding her, such a number is not in the construct mode. My late father of blessed memory explained the word עשרת as not being meant literally. It is not a figure of speech meaning “numerous times,” Yaakov had spent 6 years working for Lavan’ in order to amass his own flocks. The sheep give birth twice a year, i.e. 12 times in 6 years. Lavan therefore had opportunity to change Yaakov’s wages 8 times in the intermediate 6 years, and once each in the first year and last year respectively.

התל בי – מורה אל שנות הדיבור וחסרון האמת ממנו¹, {וכמוהו} אל יוסף פרעה התל (שמות ח:כה).

עשרת מונים – ביטוי של השאלה ואי-הקפדה בלשון², שהרי הכוונה לספר כי {הרבה פעמים} החליף [את משכורתו], לא לדקדק במספר³.

1. קנא. וכ״ה בתרגום אונקלוס ׳שקר׳, ועי׳ להראב״ע שפירשו מלשון ׳לעג׳. וראה ס׳ פרשגן כאן שקירב את שתי הקצוות ע״פ הרד״ק בשרשיו (שרש התל) שכתב שעניינו שקר ותעתוע.

2. קנב. במקור: ׳מג׳אז ותסמח פי אלתעביר׳ (בתרגום המהדיר: דמיון והקלה בדיבור).

3. קנג. השוה לשון רס״ג בפירושו הארוך לפר׳ בראשית (מהד׳ צוקר עמ׳ 324) שהצביע על מנהג העברי להשתמש במספר עשרה לחזק הענין ולא לחשבון מדוייק (ונראה שכ״ה כוונת הראב״ע כאן בפירושו השני). והשוה לשון הראב״ע בפירושו לבמדבר (יד:כב): ׳זה עשר פעמים – הטעם רבים, והזכיר עשר בעבור היותו סך חשבון כי הוא סוף האחדים וראש העשרות שהם במחברת השנית׳, וכ״כ בפירושו לדניאל (א:כ), וכ״כ רשב״ם שם והביא פסוק זה לראיה: ׳עשר פעמים – הרבה, כמו עשרת מונים, ואפו עשר נשים, עשר פעמים תכלימוני׳. והשוה פירושו ופי׳ הרד״ק כאן.

ואביכן התל בי והחליף את משכורתי – זה היה אמת ואם לא ספרו הכתוב מתחלה, וכן אמר לו: ותחליף את משכורתי עשרת מונים (בראשית ל״א:מ״א). וכזה במקומות רבים בתורה, ובפרשה הזאת למעלה לא^א ספר שנתנה לאה הדודאים לרחל.

א. כן בכ״י מינכן 138, פולדה 2, דפוס ליסבון. בכ״י פרמא 3255: ״ולא״.

AND YOUR FATHER HATH MOCKED ME, AND CHANGED MY WAGES TEN TIMES. This was true, even though Scripture did not previously relate it. And so too did Jacob tell Laban: And thou hast changed my wages ten times.⁠¹ There are many similar places in the Torah. For example, in this earlier section, Scripture did not relate that Leah gave the mandrakes to Rachel [although the event is referred to later in (16): for I have hired thee with my son's mandrakes].

1. Further, (41).

עשרת מונים – עשר מניינים הרי מאה.

עשרת מונים – עשרה מנינים הרי מאה.

עשרת מנים, "ten times a minyan", i.e. ten times ten,=100 times.

עשרת מֹנים – הם להורות על הריבוי, כי עשרה הוא ראש המספר. ורצה בזה כי פעמים רבות החליף את משכורתו.

ועם כל זה לא נהג עמי כשורה, אבל התל בי והחליף את משכורתי פעמים רבות; ולא נתנוֹ ה׳ יתעלה להרע עמדי:

ואביכן התל בי והחליף את משכורתי עשרת מונים.

אין מנין בפחות מעשרה. משום דדרך בני אדם לספור עד עשרה ואחר כך חוזרים למנות ׳אחד שנים׳, ולפיכך ״עשרת מונים״ הם עשר מנינים. ואם תאמר למה לא אמר ׳ותחלף משכרתי מאה׳, ויש לומר דכך היה אומר – כמו שדרך המונים מונים עד עשרה וחוזרים למנות ׳אחד שנים׳, כך היה עושה לבן, אמר ״נקודים יהיה שכרך״ (פסוק ח) ואחר כך ׳טלואים׳ – עד עשרה פעמים היה משנה, אחר כך חוזר לומר לא יהיה כך שכרך אלא ״נקודים יהיה שכרך״ כמו שאמר בראשונה, וזה גנאי גדול לו ורשעה גדולה, דאילו היה אומר ׳מידי אחריני יהיה שכרך׳ היה לו קצת טענה לומר ׳טעיתי ודבר זה יהי שכרך׳, אבל עכשיו כי מתחלה אמר ׳עקודים׳ וחזר לומר ׳נקודים׳ ואחר כך ׳טלואים׳ ואחר כך ׳ברודים׳, וחזר לומר ׳עקודים׳ ואחר כך חזר עוד ממנו – זה היה גנאי גדול לו:

הֵ֣תֶל בִ֔י: הה״א בצירי בכל הספרי׳ והנח תמורת הדגש שראוי להיות בתי״ו כי הוא עבר מן הדגוש. ¹והמדפיס הרבה דברי׳, ולב הותל הטהו.⁠^א [הֵ֣תֶל בִּ֔י].

וְהֶחֱלִף: החי״ת בחטף סגול וחס׳ יו״ד. וכ״כ ²הרמ״ה ז״ל, חס׳ יו״ד כתי׳. [וְהֶחֱלִף].

1. והמדפיס: מסורה צדית של ד על אתר (׳התל ל׳, ונ״ל שדינו בששה נקדות מכח הדיוק׳).

2. הרמ״ה: חל״ף.

א. נורצי נוקט כאן לשון נופל על לשון (משתמש ב׳הותל׳ כשהתיבה הנדונה היא ׳התל׳). משחקי מילים כאלה נמצאים במ״ש במקומות רבים.

אין מונים פחות מעשרה. דמונים הוא ל׳ מניין דהוה עשרה וכתיב עשרת מונים משמע עשרה פעמים יו״ד דהיינו ק׳ אבל מונים אין פירושו פעמים:

למדנו שהחליף תנאו ק׳ פעמים. הא דנקט רש״י תנאו ולא נקט משכורתו משום דאין הפסד בזה אם מחליף משכורתו כגון אם היה חייב ליתן לו מעות ונתן לו מטלטלין אין הפסד בזה לכן נקט תנאו עיקר התנאי היה מחליף כדפירש״י בסמוך (פסוק מא) היית מחליף תנאי שבינינו מנקוד לטלוא וכו׳:

מונים is no less than ten. מונים is a term of counting, which is [done in sets of] ten. It is written, "Ten מונים,⁠" i.e., 10 x 10 =100. But מונים does not mean "times.⁠"

We thus learn that he changed his conditions 100 times. Rashi explains it as changing the conditions rather than changing the form of payment because it would cause no loss if Lavan changed the wages. For example, if Lavan owed cash but gave movables, [thereby changing the form of payment,] this would not be a loss. Thus Rashi explains that Lavan changed the actual conditions, as Rashi says on v. 41: "You kept changing the condition between us, from speckled to spotted...⁠"

ואביכן וגו׳ – צריך לדעת מה הוא ההתול שהיה מהתל בו, ואם עברת הדרך, זה גזלן מקרי.

ואולי כי לבן הרגיש מפעם ראשונה שראה שילדו הצאן ברבוי מין הנוגע ליעקב בחלקו לזה נתחכם ואמר בודאי הלא דבר הוא, לזה היה אומר לו מין אחד בתחילה ואחר שיחמו הצאן היה חוזר בו בין עבור ללידה ולוקח לעצמו מין שאמר, ומיחד ליעקב מין אחר, ולזה לא יקרא אלא התול שפעמים אומר כך ופעמים וכו׳.

ואביכן התל בי, "and your father deceived me, etc.⁠" What precisely was the deception which Laban was guilty of? If it was עברת הדרך, this should be called robbery.

Perhaps Laban noticed already the first time that it was unusual for most of the flocks to give birth to animals with the skin patterns which he had allocated to Jacob. As a result he tried to be clever and changed the designation of the animals which were to be Jacob's as soon as the animals were in heat, before they actually gave birth. If that is what happened the description of his trick as התול, deception, instead of as robbery would be accurate.

ואביכן התל בי – לא שמצינו בכל הענין שהיה לבן מהתל ביעקב או שהחליף משכרתו. כי י״ד שנים הראשונים עבדו בשתי בנותיו, ושכר לא היה לו. ובשש שנים האחרונות היו בתנאי ששאל יעקב והתעשר. ולדעתי ״התל״ כמו ״ויהתל בהם אליהו״,⁠¹ ונפל על המדבר בפיו, ובלבו חושב אחרת. כי אליהו אמר להם ״קראו בקול גדול, כי אלהים הוא״. וכן עשו והוא לעג עליהם בלשונו. כי מה צורך לקרוא בקול גדול ״כי אלהים הוא, כי שיח וכי שיג לו, אולי ישן הוא ויקץ״. ואין שיח ואין שיג ואין שינה לאלהים. וכן זה ״שלש פעמים התלת בי״,⁠² שאמרת בפיך והיה אחרת בלבבך. וכן ״אם כהתל באנוש תהתלו בו?⁠״³ שתגידו לפניו דבר שבלבבכם אינו כלום, והוא בוחן לבבות. וכאן⁴ ״ואביכן התל בי״, שדבר אלי דברי אחוה והשלום שרוצה להטיב עמי, ובלבבו לא חשב כן. ושב על דברי לבן שאמר לו ״אך עצמי ובשרי אתה״.⁠⁵ כאומר חשוב אתה לי כגופי, שְׁבָה עמדי ותראה כל הטובה שאטיב עמך. ואין ספק שדברים האלה דבר פעמים רבות בי״ד שני העבודה, כשראה צדקת יעקב ואמונתו, ושהשם מצליח כל מעשיו. אבל לא מלא דבריו כי לא נתן לו מכל הברכה מאומה בשכרו.

והחליף – העביר. וְשָׂם לאין, כמו ״הגשם חלף הלך לו״,⁠⁶ ״בבקר יציץ וחלף״.⁠⁷ וכן ״לא יחליפנו ולא ימר אותו, טוב ברע״. שההמרה הוא דבר בדבר. וכן כאן אם היה צריך לתת לי שכר היה מחליפנו ומשנה בדבורו ״לא כך אמרתי״. ואם צעקתי עליו, היה מתפשר עמי על שכר אחר. ואח״כ היה מחליפו ג״כ. וכן פעם אחר פעם עד שיצאתי ריקם. וזהו ״עשרת מונים״ כמו פעמים רבים, מנינים רבים. ועל זה ״עשרת״, כי העשרה מנין גדול ויוצא מכלל האחדים וכן אמרו ״ואפו עשר נשים״.⁠⁸

והחליף את משכורתי עשרת מונים – זה לא מצינו. כי בכל הזמן לא שאל יעקב שכר, וגם לבן לא קבע לו שכר מעצמו, שיאמר עליו ״והחליף את משכרתי״. ויאמר רמב״ן⁹ ז״ל: ואביכן התל בי והחליף את משכורתי זה היה אמת, ואם לא ספרו הכתוב מתחלה, וכן אמר לו ותחלף את משכורתי עשרת מונים,⁠¹⁰ וכזה במקומות רבים בתורה, ובפרשה הזאת למעלה לא ספר שנתנה לאה את הדודאים לרחל. וזה טעם אם כי יאמר נקודים יהיה שכרך, שהיה מחליף המראות מדי שנה בשנה פעם אמר נקודים יהיו שכרך ובשנה אחרת אמר עקודים. וזהו ו״לא נְתָנוֹ אלהים להרע עמדי״ [עד כאן תוכן דברי רמב״ן]. וזה קשה בעיני מכמה טעמים. כי בין הכל היה שש שנים. ולא יתכן להחליף עשר פעמים. ועוד שאין כאן להחליף רק עקודים נקודים וברודים. גם איני יודע למה יעשה כן לבן. ולדעתי טעם ״והחליף את משכורתי״ כטענתם ״לקח יעקב את כל אשר לאבינו״. וכך אמר להן בתחלה. אמר ״הגידה לי מה משכורתך״. ולסוף י״ד שנה אמר אליו ״נקבה אלי שכרך ואתנה״. אילו שאלתי ממנו שכר ממון לא היה נותן לי, כי היה מחליף משכורתי עשרת מונים. ולכן לא עלה במחשבתי לשאול שכר ומאת י״י היתה זאת לי, וכמו שאמר ״ולא נְתָנוֹ אלהים להרע עמדי״. הטעם שלא היה יכול לעשות לי רעה בפועל לפי שלא נְתָנוֹ אלהים שיעשנה, כי בכל הדרכים שהייתי קובע עמו שכר היה אפשר לו להחליף משכורתי. על כן נתן אלהים בלבי לשאול ממנו דבר שלא עלה על דעתו שיהיה לי לעזר כמפורש למעלה שאשאל בשכרי הצאן שאין כמראיהן בכל העדרים, והסכימה דעתו. וע״י כן מצאתי הון בחסד אלהים. וכמו שמבאר והולך.

1. מל״א יח, כז.

2. שופטים טז, טו. שאמרה דלילה לשמשון.

3. איוב יג, ט.

4. בענין יעקב.

5. בראשית כט, יד.

6. שיר השירים ב, יא.

7. תהלים צ, ו

8. ויקרא כו, כו.

9. על פסוק ז.

10. פסוק מא.

התל בי – אין התול בממון, אלא השטאת דברים (צום בעסטען האבען), אל יוסף פרעה התל (שמות ח׳:כ״ה), אם כהתל באנוש תהתלו בו (איוב י״ג:ט׳), וכן כלם. ואמר, אביכן הונה אותי בדברים¹, וגם החליף את משכורתי.

עשרת מונים – יתכן שהוא משורש ינה², כמו אל תונו איש את עמיתו (ויקרא כ״ה:י״ז), עשר רמיות, אף שכתוב חסר וי״ו, כמו מורים משורש ירה, מודים משורש ידה.

1. אבן עזרא: ״וטעמה, דרך לעג״, ר׳ אברהם בן הרמב״ם: ״מורה אל שנות הדיבור וחסרון האמת ממנו״, וראה רש״ד (מובא בקיצור אצל רדצ״ה), רנ״ה וויזל ורש״ר הירש. ומהרמב״ן נראה שמפרש שהוא בממון.

2. רש״י: ״לשון סכום כלל חשבון, והן עשריות, למדנו שהחליף תנאו ק׳ פעמים״, רשב״ם: ״מונים – מניינים״, אבן עזרא: ״מגזרת מנה את ישראל ואת יהודה״.

ואביכן התל בי – מלת התל על המדבר אחת בפה ואחת בלב, וכן לבן לא דבר עם יעקב רק טוב וכרוצה להעשירו, ולבו חורש רע עליו, ויתכן שרמז יעקב בזה למרמת לבן בהסיר מן העדר כל שה עקוד וטלוא, כי בפיו אמר לו לו יהיה כדברך, ובמעשיו עשק את כל שכרו, ונוסף על זה כאשר נולדו מן הצאן עקודים וטלואים בא לבן להחליף את משכורתו מצבע אחד לצבע אחר:

עשרת מנים – מנינים, והטעם כמו עשרת פעמים, ואמר עשרת לפי שהוא סוף האחדים וראש העשרות, ולאו דוקא עשר אלא פעמים הרבה כמו זה עשר פעמים תכלימוני (איוב י״ט ג׳), ואם קצר הכתוב בסיפור המאורע, אין ספק שהחליף לו תנאי שכרו פעמים רבות, כיון שיעקב אמר כן ללבן בפניו ולא כחש:

ולא נתנו – לא נתן לו כח להרע עמדי, ואח״כ מפרש איך היה ה׳ עמו:

עשרת מנים – יתכן שהוא משרש ינה כמו אל תונו איש את עמיתו, וטעמו עשר רמיות, אף שכתוב חסר וי״ו, כמו מורים משרש ירה מודים מידה (רל״ש) וכן והאכלתי את מוניך (ישעיהו).

התל – לדעתי הוא הפעיל משרש תלל, וכמהו ותוללינו שמחה (תהלים קל״ז:ג׳), ומזה בתלמוד {עירובין ע״ח:} חוכא ואטלולא, ומזה ואיש ברעהו יהתלו (ירמיהו ט׳:ד׳), אם כהתל באנוש תהתלו בו (איוב י״ג:ט׳) בדגש הלמ״ד, ונשארה ה״א הבנין באמצע המלה כמו, אהודנו {תהלים כ״ח:ז׳}, יהושיע {תהלים קט״ז:ו׳}, יהודוך {תהלים מ״ה:י״ח} (על דרך לשון ארמית), וקרובה לזה דעת מה״ר שלמה דובנא, שגם הוא עושה המלות האלה הפעיל, אלא שהוא אומר שהשרש תול. והקדמונים וראז׳ וגעזעניוס אמרו כי השרש התל, והוא בנין פעל, ובא הנח תמורת הדגש, ומלה אחת מסייעתם וַיְהַתֵּל בהם אליהו (מלכים א י״ח:כ״ז).

עשרת מנים – עשרה מספר מיוחד נאמר להורות על מספר מרובה בלתי קצוב, כמו ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד (ויקרא כ״ו:כ״ו), וכן שבעה.

מונים – ענינו לפי מקומו פעמים, והוא מענין מנין, כי המנין הוא הוספת אחדים זה על זה, וכן פעמים הוא ל׳ הנאמר כשאדם חוזר על מעשה מה לעשותו שנית ושלישית, והנה הוא מוסיף אחדים זה על זה כמו המונה, וענין חלוף משכרתו הוא כי תחלה התנו ביניהם שיהיו כל הנולדים עקודים נקודים וטלואים וכל שה חום בכשבים ליעקב, והנה בשנה השניה כבר היו ליעקב עדרים של עקודים נקודים וטלואים שהיו שלו, וכשראה לבן הצלחתו אמר לו מעתה רק הנולדים נקודים יהיו שלך, ואז היה יעקב נותן פני הצאן אל הנקודים לבדם והיה מפריד מהן שאר הזכרים, ובכן ילדו כל הצאן נקודים, ובשנה השלישית אמר לו לבן מעתה רק הנולדים עקודים יהיו שלך, ויעקב עשה מעשהו כבראשונה וילדו כל הצאן עקודים, וכן משנה לשנה היה לבן מחליף התנאי, אך לא היה מועיל כלום, כי לא היה יכול להסיר משם כל שה נקוד וטלוא כאשר עשה בפעם הראשונה, כי כבר נולדו עדרים מהגוונים ההם, והם היו ליעקב לפי התנאי הראשון, ולא היה אומר לו לבנים או שחורים יהיה שכרך, כי הם הרוב, וקל וחומר שיצליח.

התל נגזר משורש ״תלל״, שממנו מתקבל ״תֵּל״ – גל של חורבות; ומכאן כנראה: ״וְתוֹלָלֵינוּ״ (תהלים קלז, ג) – מחריבנו. קרובים ל״תלל״: ״טלל״, ״דלל״. ה״טל״ עולה מן הארץ ולאחר מכן נופל; וכך גם ה״דל״: אחד שקודם לכן היה עשיר, אך עתה ירד ממעמדו.

״הָתֵל״ פירושו: להטעות אדם, על ידי שבתחילה מגדילים את תקוותיו, ולאחר מכן לא ממלאים אותן וגורמים לו מפח נפש. לרמות, לא לקיים את דבריו.

ואביכן התל בי – שתיכף בעת התחלת השכירות התל בי ושנה בו בג׳ דברים כנ״ל (סי׳ ל׳ פ׳ ל״ה ופ׳ ל״ו), ואח״כ החלף את משכרתי עשרת מנים, ד] י״ל שכעס עליו מפני שנצח אותו ע״י תחבולת המקלות שבזה בטל כל ערמת לבן, וזה חרה לו. עז״א שזה לא נהיה ע״י תחבולות רק שלא נתנו אלהים להרע עמדי, שכ״ז היה ענין השגחיי, כי,

This is not so, however, for your father lied to me. Right at the start he lied to me by making the aforesaid three changes in our agreement, and changed my wage ten times. (4) Conceivably he is angry because I outwitted him — since via the strategy of the branches all of Lavan’s cunning was neutralized, and that enraged him. However, he told them, this was not the result of any ruse, but that God did not allow him to deal badly with me.

ואביכן התל בי: מה שנראה שעשיתי עוולה ומרמה במקלות, הלא אביכן התל בי שהבטיח שישאר בידי הנקודים וטלואים והוא הסיר באותו יום¹.

ועוד הוכחה שלא בא עשרי בעוול של המקלות, שהרי:

והחלף את משכרתי עשרת מונים: בכל שעה החליף לתנאי אחר, ומ״מ ״ולא נתנו וגו׳״.

1. כפי שיטת רבינו לעיל פרק ל׳ פסוקים ל״ב ול״ה.

מנים. בלשון יוני יאמרו Monas על האחדים, ויתכן שיהיה מונים מענין זה, כי לפרשו מלשון מנין אין לו שחר, כי מה טעם לומר מנים שיורה על האנשים המונים, במקום פעמים, ואיך שיהיה כבר מצאנו אחד מהדמיונות בין לשון הקדש ללשון יוני, ומצאנוה ג״כ בודדת בכל המקרא כי אין לה רע, רק בלשון יוני היא מלה נהוגה עד מאד.- ומוצא אני טעם נכבד להקרא הפעמים בלשון אחדים, כי המנהג היה בארץ מצרים שהמונה ימנה אחד אחד ויוסיף תמיד על המספר ד״מ אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע הרי שהאחדים היו מונים והולכים, ובכן כאור נגה הולך ואור מה שקבלו אבותינו בסגנון מספר ההזאות אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע כי נתכוונו לאופן הנהוג בזמן ומקום נתינת התורה, וחוץ מהכרע קבלתם אמת נכון הדבר שעל פי המנהג המפורסם שם צריך לפרש דברי התורה וכן הדעת נותנת.

התל – מלשון תלל,⁠¹ ולפי ר״ש דובנו ב״ביאור״ — מלשון תול.

עשרת מנים – מלשון מנה, כלומר עשרה מספרים, הווה אומר פעמים רבות.

1. איוולד § 127 d.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון