Bereshit 31 – בראשית לא‏ – Mikraot Gedolot

[טו] ¹ואתנה ידעתן, לא תהא שמיעה גדולה מראיה. (לקח טוב)

[טז] ²בכל כחי עבדתי את אביכן, ללמדך שלא היה מתעצל אלא מתיגע בכל כחו. (תנחומא ויצא י.)

1. בשכ״ט ידעתן, שהייתן מכירות בתמימות ששמעתן כי אני פועל נאמן, ועכשו שראיתן לא תהא שמיעה גדולה מראיה.

2. מענין זה כ׳ הרמב״ם פי״ג מהל׳ שכירות ה״ז כדרך שמוזהר בעל הבית שלא יגזול שכר עני ולא יעכבנו, כך העני מוזהר שלא יגזול מלאכת בעל הבית ויבטל מעט בכאן ומעט בכאן ומוציא כל היום במרמה, אלא חייב לדקדק על עצמו בזמן, שהרי הקפידו על ברכה רביעית של ברכת המזון שלא יברך אותה, וכן חייב לעבוד בכל כחו שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, ולפיכך נטל שכר זאת אף בעולם הזה שנ׳ ויפרץ האיש מאד מאד. ראה לעיל פ״ל אות קלז. וברביד הזהב העיר דמכאן ראיה להמבואר בתוספתא פ״ח דמציעא דפועל לא יעשה מלאכתו בלילה וישכיר א״ע ביום ולא ירעיב ולא יסגף א״ע כו׳ מפני גזל מלאכתו של בעל הבית. ועי׳ נזיר סב: ולקמן אות צג. בבאור.

וְאַתִּין יְדַעְתִּין אֲרֵי בְּכָל חֵילִי פְּלַחִית יָת אֲבוּכוֹן.

You know that I served your father with all my strength.

ידעתן^א ארום בכל חיילי פלחית קדם אבוכון.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״ידעתן״) גם נוסח חילופי: ״חכמתון״.

ואתון ידעתון ארום בכל חיילי פלחית ית אבוכן.

And you know that with all my strength I have served your father,

ואנתמא תערפאן אני כ֗דמתה בג֗מיע קותי.

ואתן יודעות שבכל כוחי עבדתי אותו.

ואתנה ידעתן – ¹לא תהא שמיעה גדולה מראיה.

1. לא תהא שמיעה גדולה מראיה. עי׳ מכילתא דבחדש פ״ב.

ואתנה – לשון רבות, ודומה לו ואתנה צאני (יחזקאל לד יז):

ידעתן – שהייתן מכירות בתמימות ששמעתן כי אני פועל נאמן, ועכשיו שראיתן לא תהא שמיעה גדולה מן הראיה:

ואתנה ידעתן – כלומר: מה שאביכן מראה לי פנים זועפות לא מן הדין, כי אתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתיהו. ואין זה כי אם רוע לב,⁠¹ כי אני לא עשיתי עמו רק טוב.

1. השוו ללשון הפסוק בנחמיה ב׳:ב׳.

ואתנה ידעתן – AND YOU KNOW – Meaning: The fact that your father is showing me an angry face is not just, because you know THAT WITH ALL MY MIGHT I SERVED him. And this is nothing but spite, because I did only good with him.

ואתנה – אני עבדתיו באמונה, והוא הלך עמי במרמה.⁠^א

בכל כחי – כמו שאמר: הייתי ביום אכלני חרב (בראשית ל״א:מ׳).

א. כן בכ״י מינכן 28, פריס 194. בכ״י מוסקבה 495: ״במרעה״. פריס 193: ״בעקפין״.

ואתנה..., I have served him faithfully whereas he related to me with deceit.

בכל כחי, as Yaakov tells Lavan to his face in verse 40 when he relates the harshness of the conditions he worked under.

כי בכל כחי עבדתי את אביכן – מתחלה ונתברך לרגלי. ויתכן שהיה ללבן צאן רבות כי נתברכו גם העטופים לרגל יעקב, כי לא זעקו בניו רק בקנאתם ליעקב שעשה כל הכבוד הזה (בראשית ל״א:א׳).

THAT WITH ALL MY POWER I HAVE SERVED YOUR FATHER. That is, "from the outset, and he has been blessed since my coming.⁠" It is possible that Laban's flocks had been many, but that even the feebler ones were blessed since Jacob came, for Laban's sons complained only out of jealousy of Jacob that he had gotten all this wealth.⁠¹

1. (1) here.

ואתנה – ג׳: ואתנה ידעתן, ואתנה צאני כה אמר י״י (יחזקאל ל״ד:י״ז), ואתנה אבני אלגביש תפלנה (יחזקאל י״ג:י״א). מה צאן דלהלן מדבר בישראל, כדכתי׳ ואתנה צאני, אף צאן האמור כאן דורש במדרש על הגלות. ואתנה אבני אלגביש שאמר להן אתנה ידעתן כי גשם שוטף ואבנים יורדים עלי בהיותי בשדה עם הצאן.

ואתן ידעתן כי בכל כוחי עבדתי את אביכן, והשתדלתי לרעות הצאן בהשגחה נוספת.

ואתנה ידעתן כי זהו על לא חמס בכפי כי אני בכל כחי עבדתי את אביכן כל השנים שעברו.

וְאַתֵנָה: בצירי, וכן כתו׳ ¹במכלול דף רס״ב. ²וברב פעלים ³ולוית חן ש״ב פ״ה ובס״א קדמון כ״י התי״ו בסגול. ועיין ⁴מ״ש בס״ד ביחזקאל י״ג ול״ד.⁠^א [וְאַתֵּנָה].

1. במכלול: קצ ע״א.

2. וברב פעלים: שער המלים, החלק הראשון, 232 ע״ב.

3. ולוית חן: שער שני פרק ה, כב ע״ב.

4. מ״ש: מ״ש יח׳ יג יא (׳ואתנה׳); יג כ (׳אשר אתנה׳); לד יז (׳ואתנה׳).

א. בשלושת המקומות הללו ובפסוקנו ציין נורצי בהערותיו את שני הנוסחים, ולא נקט עמדה ברורה. בארבעת המקומות ניקד בדיבור-המתחיל בצירי. נראה אפוא שזהו נוסחו של נורצי.

וְאַתֵּנָה ידעתן – כלומר ״ראוי לי לנטור לו שנאה בעבור מנהגיו הרעים שנהג עמדי. כי אתנה נשי ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן אותן י״ד שנה שעבדתי אותו חנם. לא התעצלתי בעבודתי אבל בכל כחי עבדתיו״. ומלת ״כח״ על טבע הדבר כולו. ולכל דבר יש טבע והיא כחו שממנו תוצאות כל פעולותיו. ונשמת האדם היא טבעו. לכן בטבע האדם להשכיל ולהבין, ולפעול פעולות רבות. וכן נפש הבהמה היא טבעה. והכח שבאבן היא טבעו, כמו ״אם כח אבנים כחי?⁠״¹ אם טבעי טבע האבן? ולכל מאכל יש טבע, והוא כחו. כמו ״וילך בכח האכילה ההיא״² והכח הוא הענין הנעלם שנתן השם בכל דבר. וכשיאמר בלשון הקדש ״בכל כחי״ איננו על עוצם ידי וחזקת גופי, אלא על נשמתי. בכל טבעי עבדתיו; על דרך משל בכח הזריזות ביום ובלילה, בכח השכל וההשגחה שהשגחתי על המקנה להגן עליהם, בכח צדקתי ואמונתי לשמור בעד כל אשר לו, וכיוצא בזה. ושמור הכלל הזה וענין זאת המלה.

1. איוב ו, יב.

2. מל״א יט, ח.

ואתנה – בא הכינוי אצל הפועל לחזק הכונה ולהורות הפך הקודם, כלומר אבל אתן לא כאביכן לחשדני, רק אמנם ידעתן כי בכל מאמצי כחי עבדתי את אביכן:

ואתנה ידעתן – להמדקדקים הה״א נוסף, ורוו״ה אמר בעבור שהדבור אינו לא ליחיד ולא לרבים כ״א לשנים, כי כן מנהג לשון ערב להוסיף ה״א בסוף התיבה כשהלשון לשנים, וכמהו ואתנה צאני (יחזקאל ל״ד), כי תיבת צאן כוללת שני מינים כבשים ועזים, ויתכן כי כמהו ליחמנה שבסמוך, גם עיני תראינה (מיכה ז׳), האזנה אמרתי (לעיל ד׳), התחברו בהם הציר״י והדגש שהם סימני הרבוי והיחידות בפעלים, בעבור שמספר השנים גם הוא ממוצע בין האחדות והרבוי כידוע לחכמי המספר, ובזה נמלטו התיבות מזרותן.

ואתנה ידעתן: בלי שום הוכחה וחקירה הרי ״אתנה״ בעצמכן ״ידעתן״.

כי בכל כחי עבדתי את אביכן: ולא הקלתי אפילו בשמירה, וא״כ היאך אעשה עוולה בפועל.

ואתנה – לשם הדגשה — אתן עצמכן יודעות.

בכל כחי עבדתי – חייב הפועל לעבוד בכל כחו, שהרי יעקב הצדיק אמר כי בכל כחי עבדתי את אביכן, לפיכך נטל שכר בזה אף בעוה״ז, שנאמר (ל׳ מ״ג) ויפרץ האיש מאד מאד¹ (רמב״ם פי״ג הי״ז משכירות).

1. ועיין בתוספתא פ״ח דב״מ דאסור לפועל לסגף ולהרעיב עצמו וכן אסור לו לעשות מלאכתו בלילה ולהשכיר עצמו ביום, וכן לקמץ מערך מזונותיו הדרושים לו ובנזיר ס״ב ב׳ מבואר דאסור לפועל לנדור או לקבל נזירות, וכל זה משום דמחלישים כחו ומבטל ממלאכת בעה״ב, וכל דינים אלה בנויים על יסוד הדין שצריך לעבוד בכל כחו כמו דמצינו ביעקב, עיין עוד מענין זה לפנינו בפרשת ויקרא בפסוק הרע או להיטיב.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון