Bereshit 31 – בראשית לא‏ – Mikraot Gedolot

[יח] ¹אם כה יאמר, רבי ברכיה בשם ר׳ חנינא צפה הקב״ה מה לבן עתיד לעשות עם יעקב אבינו והיה צר צורה כיוצא בה אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר. ר׳ יודן ור׳ אייבו משם ר׳ יוחנן כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך אין כתיב אלא עושה לך (בראשית ל״א:י״ב). (בראשית רבה עד)

[יט] ²אם כה יאמר, דבר למוד מסופו, מלמד שלא יחם יעקב את הצאן אלא אחר ששינה בו עשרה פעמים, ולא עשה אלא על פי שכינה, שנאמר ויאמר אלי מלאך האלהים (בראשית ל״א:י״א). (מדרש הגדול)

1. בשכ״ט צופה היה הקב״ה מה עתיד אביכן לאמר והיה צר הוולדות כיוצא בה.

2. לעיל פ״ל אות קל. בבאור.

אִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר נְמוֹרִין יְהֵי אַגְרָךְ וִילִידָן כָּל עָנָא נְמוֹרִין וְאִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר רְגוֹלִין יְהֵי אַגְרָךְ וִילִידָן כָּל עָנָא רְגוֹלִין.

If he would say, ‘The speckled will be your wage,’ then all the sheep gave birth to speckled ones. If he would say, ‘Ringed ones will be your wage,’ all the sheep gave birth to ringed ones.

אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן נְקֻדִּים וְאִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן עֲקֻדִּים

אִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר נְמוֹרִין יְהֵי אַגְרָךְ וְיָלְדָן כָּל עָנָא נְמוֹרִין וְאִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר רְגוֹלִין יְהֵי אַגְרָךְ וְיָלְדָן כָּל עָנָא רְגוֹלִין

כֹּה יֹאמַר – כְּדֵין ולא כִּדְנָן

א. ״אִם כֹּה יֹאמַר״ – ״אִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר״, ולא תרגם ״כִּדְנָן״ כדרכו, כי כאן הוא ציטוט מדויק כמבואר לקמן בפסוק ״כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״ (בראשית לב ד) ״כְּדֵין תֵּימְרוּן לְרִבּוֹנִי לְעֵשָׂו כִּדְנָן אֲמַר עַבְדָּךְ יַעֲקֹב״.

יֹאמַר בעתיד – הֲוָה אָמַר לציון התדירות

ב. ״אִם כֹּה יֹאמַר״ היא צורת עתיד אולם משמעה עבר. לכן, בניגוד לחז״ל שתמהו על צורת העתיד ודרשו: ״צפה הקב״ה מה לבן עתיד לעשות עם אבינו יעקב... אִם כֹּה אָמַר אין כתיב כאן אלא אִם כֹּה יֹאמַר״ (ב״ר עד ב), אונקלוס מפרש את כוונת הפועל ומתרגמו ״אָמַר״ בעבר. ועל פי דרכו לציין אופי מתמיד של פעולה באמצעות פועל העזר הֲוָה, הוסיף גם כאן ״אִם כְּדֵין הֲוָה אָמַר״, ללמד שלא פעם אחת קבע לבן שעקודים או נקודים יהיה שכר יעקב אלא התמיד בכך. ולמד זאת מפסוק ז המדבר על ״עֲשֶׂרֶת מֹנִים״.⁠¹

1. על דרכו לדייק בזמני הפועל ראה בהרחבה בפסוק ״וכאשר יְעַנּוּ אֹתוֹ״ (שמות א יב) ״וּכְמָא דִּמְעַנַּן לְהוֹן״. על תוספת הֲוָה, ראה לעיל ״וְאֵד יַעֲלֶה״ (בראשית ב ו) ״וַעֲנָנָא הֲוָה סָלֵיק״.

אן^א כדין הוה אמר קרחין^ב יהוי אגריך הוות ילדה כל ענה {....} נמרין יהווי אגרך הוות ילדה כל ענה נמרין.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״אן״) גם נוסח חילופי: ״אם״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״קרחין״) גם נוסח חילופי: ״קרוחין״.

אם כדין הוה אמיר קרוחין יהי אגרך וילידן כל ענא קרוחין ואם כדין יימר מאן דשומא בריגליהון יהי אגרך וילידן כל ענא מאן דשומא בריגליהון.

If now he said, The streaked shall be thy wages, all the sheep bare streaked; and if now he said, The spotted-footed shall be thy wages, all the sheep bare those which were spotted in their feet:

אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וְיָלְדוּ כָל הַצֹּאן – רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה לָּבָן עָתִיד לַעֲשׂוֹת עִם אָבִינוּ יַעֲקֹב וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ, אִם כֹּה יֹאמַר, אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא יֹאמַר, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ אָמְרוּ: כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ לָבָן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֵת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עֹשֶׂה לָךְ (בראשית ל״א:י״ב).

ויאמר להם רואה אני את פני אביכן וגו׳, ואתנה ידעתן וגו׳, ואביכן התל בי וגו׳, אם כה יאמר וגו׳ (שם ה-ח), אמר ר׳ ברכיה אם כה אמר אין כתיב כאן אלא אם כה יאמר והמלאך היה אומר ליעקב אם יאמר לבן כך, חייך כשם שאתה רוצה כך אני עושה לך:

אם כה יאמר – ר׳ ברכיה אמר (ככה) [צפה] הקב״ה מה לבן עתיד לעשות ליעקב והיה צר צורה כיוצא בו, הה״ד אם כה יאמר, אם כה (ת)⁠אמר אין כתיב כאן. אלא אם כה יאמר. ר׳ יודן אומר כי ראיתי את כל אשר לבן ע⁠(ו)⁠שה לך אין כתיב אלא ע⁠[ו]⁠שה לך. אם כה יאמר, מכאן אתה למד רמאותו של לבן דלא הזכיר כאן [טלואים], כיון שראה לבן שילדו הצאן טלואים בתחלה, כד״א ותלדן הצאן עקודים נקודים וטלואים (בראשית ל׳ ל״ט), וילדו טלואים לרוב כמו שדרכן של צאן ללדת טלואים לרוב, יותר מעקודים ונקודים, לא התנה עוד עם יעקב טלואים אלא עקודים שאינן מצויין הצאן ללדת, הוי אומרו אם כה יאמר.

אִם כֹּה יֹאמַר נְקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ – צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לָבָן עִם אֲבוּנָא יַעֲקֹב, וְהָיָה צָר צוּרָה כַּיּוֹצֵא בָּהּ אִם כֹּה אָמַר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אִם כֹּה יֹאמַר כִּי רָאִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לָבָן עָשָׂה לָךְ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ״עוֹשֶׂה לָךְ״.

אן קאל כד֗א יכון אג֗רך מנקטה ולד ג֗מיע אלגנם כד֗אך ואן קאל יכון אג֗רך מחג֗לה ולד ג֗מיע אלגנם כד֗אך.

אם אמר כך: יהיה שכרך מנומרים, וילדו כל הצאן כך, ואם אמר: יהיה שכרך מפוספסים, ילדו כל הצאן כך.

אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך – ¹ר׳ לוי בש״ר חמא ב״ר חנינא אמר צפה הקב״ה מה לבן עתיד לעשות ליעקב אבינו. והיה צר צורה כיוצא בה. שנאמר אם כה יאמר. אמר לא נאמר. אלא יאמר.

1. ר׳ לוי בש״ר חמא ב״ר חנינא. וכ״ה בכ״י פלארענץ. בב״ר שם הגי׳ רבי ברכיה בש״ר חנינא. ובילקוט רמז ק״ל חסר שם האומר.

[אם] כה יאמר נקודים יהיה שכרך – צופה היה הקב״ה מה עתיד אביכן לאמר והיה צר הוולדות כיוצא בה:

וילדו כל הצאן נקודים ואם כה יאמר עקודים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקודים – וה״ה לשחורין ולטולאין, דתניא ר׳ ברכיה בשם ר׳ לוי אם כה אמר אין כתיב כאן, אלא אם כה יאמר, צפה הקב״ה מה עתיד לבן לעשות ליעקב, והיה צר צורה כיוצא בה:

וילדו כל הצאן נקודים – בזה לא הועיל מחשוף הלבן.

Veyaledu THEN ALL THE FLOCKS WOULD DROP SPECKLED YOUNG: [Jacob continued to succeed despite the fact that Laban kept changing the conditions. This proves that Jacob's success] was not [simply] a result of "laying bare the white" (Gen. 30:37).⁠¹

1. So also Nahmanides

וזה שאמר: עקדים יהיה שכרך – ידוע שהחליף משכורתו לקחת עקודים לבדם, וכן פעם אחרת: נקדים.

From the statement, The streaked shall be thy wages, it is clear that Laban changed Jacob's hire so that it was limited only to streaked goats.⁠¹ At other times Laban limited Jacob's hire to speckled goats.

1. Jacob's wages were to consist of speckled, spotted and streaked goats. Laban, as this verse indicates, changed his original conditions and gave Jacob only one of this kind rather than all three.

שאם כה יאמר נקודים יהיה שכרך – כשהוא רואה שמאותו מין נולדו הרבה, היה מחליף לי לשנה הבאה למין אחר. וכך היה עושה בכל שנה כדי להמעיט שכרי, והקב״ה היה מצליח לי, והיו כולן יולדות מאותו המין שהיה מתנה לי.

For if HE SAID THUS: THE SPECKLED WILL BE YOUR WAGES – When he would see that from that type many were born, he would switch [my wages] the next year to a different type. And thus he would do every year in order to reduce my wages, and the Blessed Holy One would make me succeed, and all would be born from that type that he [Lavan] would set for me.

אם כה – כל הצאן – רוב הצאן, כמו וכל הארץ באו מצרימה (בראשית מ״א:נ״ז) והדומים לו.

וזכר נקדים ועקדים – והוא הדין לטלואים.

אם כה... כל הצאן, the word כל need not be understood literally as “all.” It means simply: “most.” We have many examples in Scripture when the word כל does not mean “all,” but “most.” A well known example is Genesis 41,55 וכל הארץ באו מצרימה, which cannot mean that everybody came to Egypt, but must mean that most people from the neighboring countries sent representatives to Egypt to buy food there during the famine in their own land. Although in our verse only נקודים and עקודים are mentioned specifically, the same applies to טלאים.

וטעם אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך – כי מתחלה נתן לו שני המראות נקודים וטלואים, גם החום בכשבים, וחזר בו לתת מראה אחד. והיה מחליף אותו בכל שנה, והיו הצאן יולדות כן, ולא היה זה במקלות כי הוא יספר להן מעשה י״י הגדול שעשה¹ עמו להפליא מדי שנה בשנה, כאשר אמר: ולא נתנו אלהים להרע עמדי (בראשית ל״א:ז׳).

גם יתכן שהיה מחליף את משכורתו אחרי שהיו הצאן מעוברות והיו יולדות כרצון יעקב, כאשר ישר בעיני היוצר לעשות.⁠² ובבראשית רבה (בראשית רבה ע״ד:ג׳) צפה הקב״ה מה לבן עתיד לעשות ליעקב אבינו והיה צר צורה כיוצא בה, אם כה אמר אין כתיב כאן, אלא: אם כה יאמר.

1. השוו ללשון הפסוק בדברים י״א:ז׳.

2. השוו ללשון הפסוק בירמיהו י״ח:ד׳.

IF HE SAID THUS: THE SPECKLED SHALL BE THY WAGES. The meaning thereof is that at first Laban agreed to give Jacob the two appearances the speckled and the spotted — also the brownish lambs. Then he retracted and agreed to give him another color, and thus he changed it every year. The flocks, however, gave birth accordingly. This was not due to the power of the sticks, for he was telling them of the deed of the Great G-d who treated him wondrously each and every year, just as he said, But G-d suffered him not to do me evil.⁠¹
It is also possible that Laban changed his wages after the flocks became pregnant and gave birth in accordance with Jacob's will, it pleasing the Creator to do so. [In this case, it clearly was not due to the power of the sticks.] And so we find in Bereshith Rabbah:⁠² "The Holy One, blessed be He, foresaw what Laban was destined to do to our father Jacob, and He created the form of the sheep to conform to the colors Laban was to stipulate. Thus, it is not written here, 'If he said (amar) thus,' but it is written, 'If he will say (yomar) thus,'" [indicating that G-d foresaw what Laban was destined to stipulate to Jacob].

1. Above, (7).

2. 74:2.

נקודים – ניקוד שלהם דק וקטון.

ברודים – מגזרת ברד שהבהמות מנומרות כברד גדולים ורחבים.

אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך – כי מתחלה נתן לו שני המראות נקודים וטלואים וגם החום בכשבים וחזר לתת לו מראה אחר והיו יולדות כן ולא בכח המקלות אלא הי׳ מספר להם מעשה השם הגדול שעשה עמו להפליא בכל שנה ושנה. ועוד שאפשר שלבן הי׳ משנה תנאו אחר שנתעברו והקב״ה היה מהפך אותם כפי התנאי שיתנה בכל פעם והכי איתא בב״ר ודורש מדכתיב אם כה יאמר ולא כתיב אם כה אמר ואחר שהחליף משכורתו לא עשה עוד מקלות:

אם כה יאמר: נקודים יהיה שכרך, וגו', "if he would say thus: "the blotched ones will be your wages, etc.⁠" Originally, Yaakov had stipulated two skin patterns among the goats, as well as the colour brown when it would show up among the sheep. When the result favoured Yaakov, Lavan changed the terms of the agreement, substituting skin patterns which had been rare up to that point. However, as soon as he did so, the animals bore young with the skin patterns which favoured Yaakov disproportionately. The new skin patterns were already totally unrelated to anything Yaakov could do by peeling them and patterning them. It was clear that without Divine intervention on behalf of Yaakov, he could not have become so rich in so short a period of time. We know this from the fact that Yaakov did not add that he had to use these stratagems again and again.

אם כה יאמר עקודים יהיה שכרך – תימה והלא כבר נתנו לו מכל העקודים והנקודים, על כן נראה לפי׳ למעלה הסר משם כל שה נקוד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקוד בעזים והיה שכרי, כלומר אל תתן שכרי אלא נקודים וטלואים, אי זו שנה שתחפוץ תתן לי עקודים, ואי זו שנה שתחפוץ תתן לי נקודים, ואי זו שנה שתחפוץ תתן לי טלואים, ונתן לו שנה ראשונה אחד מהם עקודים, וילדו כל הצאן עקודים, וכשראה לבן שבזו שנה הצליח בזה, נתן לו שנה שנייה נקודים וילדו לו כל הצאן נקודים, או שמא עבור היה מתנה עמו.

והיה זה כי כאשר היה רואה לבן שהיו יולדות נקודים והיה שכרו כפי תנאי יעקב היה מחליף שכרו ואומר שלא יהיו לו בעתיד כי אם העקודים בחשבו שלא תלדנה הצאן עקודים וכאשר רואה שיולדות עקודים היה מחליף התנאי בטלואים או היה חוזר לנקודים וכן היה מחליף אותו מצבע לצבע ואם קצר הכתוב בספור המאורע אין ספק שכן היה כיון שיעקב אמר כן ללבן בפניו ולא כחש והותרו אם כן בזה שתי השאלות הראשונות.

אם כה יאמר נקודים יהיה שכרך וגו׳ – אם כה אמר הל״ל, כי יאמר להבא משמע, ונראה שזה קאי על מה שאמר ולא נתנו אלהים להרע עמדי, כי כבר נראה לו בחלום ראיתי את כל אשר לבן עושה לך וגו׳, ע״כ אמר אם כה יאמר להבא כי פשיטא בשעת שימת המקלות שיולדו עקודים וטלואים, אלא אפילו להבא כשלא אשים המקלות מ״מ יהיה הכל לפי תנאו שאם יאמר נקודים יהיה שכרך וילדו כולם נקודים, כי כך הובטחתי בחלום מפי הגבורה, לפי שראה ה׳ בעניי את כל אשר לבן עושה לי, כי אני אמרתי הסר משם כל שה נקוד וטלוא, היתה כוונתי לומר שיהיו שני עדרים סמוכים זה לזה ואם ילכו הנקיבות אל עדר הנקודים והטלואים מזלי גרם, ואם יתעברו בעדרם מזלך גרם, ומסתמא יסכים לבן על זה כי יותר קרוב לו מה שיתעברו בעדרם ממה שילכו לעדר אחר, ולבן הרחיק דרך ג׳ ימים באופן שיהיה נמנע שילכו הנקיבות לאותו עדר כדי שילך יעקב ריקם, על כן הוצרך לעשות ענין המקלות והסכים הקב״ה על ידו לומר שאף בלא שימת המקלות יהיה כן להבא.

ובספר תולדות יצחק פירש, שלכך נאמר אם כה יאמר, לפי שלבן ראה שכל אשר חפץ יעקב עושה ה׳ ומסכים על ידו ע״כ חשב לעשות תחבולה נגד רצון האל יתברך והוא, להתנות מתחלה נקודים וכאשר יתעברו נקודים אז יחזור ויתנה טלואים כי כבר נתעברו נקודים, אבל הקב״ה ידע מה שבלבו של לבן שכך יאמר אחר שיתעברו, ועשה הקב״ה שנתעברו מאותה מראה שלבן יאמר לעתיד בשעת ההריון במראה זו אני חפץ, לכך נאמר אם כה יאמר להבא.

אם כה יאמר – והגם שתנאי הראשון היה שיטול נקודים וטלואים, לא עמד בדבר אלא אחת מהנה הסכים לתת לו.

עוד טעם הדבר הוא לצד כי מין זה של עקודים לא הוזכר בתנאי הראשון בא עליו הרשע בטענה כי לא כאלה לחלק יעקב, ולא הודה על האמת מההוכחה שנטל מין זה ולזה בפעם ראשונה הוציא מחלק יעקב עקודים ואחר כך היה מתווך עמו לרצונו להחליף מין נקודים שבחלק יעקב בחלק עקודים שהוא של לבן וחוזר חלילה עשרת מונים, ולעולם תנאי הראשון של נקודים וטלואים בכשבים ובעזים עמד במקומו.

ואומרו אם כה יאמר לשון עתיד, לפי מה שפירשתי באומרו התל בי ידוייק על נכון, כי לא על אמירה שהיה אומר בתחילה היתה הנהגת הלידה אלא על מה שעתיד (להוליד) [לומר] באחרונה אחר עיבור הצאן, ודבר זה לא היה לצד השתדלות יעקב אלא כי מה׳ היתה לו וכמו שספר אחר כך שראה בחלום וכו׳.

אם כה יאמר, "If he said thus, etc.⁠" Although the original condition had been that Jacob should take the spotted and speckled ones, he did not honour his word but agreed to give him only one of these two.

Another reason is that originally the ankle-striped ones had not been included in the agreement at all. Laban therefore argued that those certainly were not part of Jacob's share. The fact that Laban did not admit the truth can be seen from the fact that he had removed this category of animal, whereas later on he negotiated with him about exchanging them for animals with a different skin pattern. This kind of wheeling and dealing was repeated no fewer than ten times. All the while the original conditions remained legally valid.

The reason the Torah describes this as in the future, i.e. ואם כה יאמר, instead of אם כה אמר, may be support for my theory that Laban hastened to change the terms of the agreement as soon as the animals were in heat and conceived, but before they actually gave birth again. Clearly Jacob's success was not due to his own machinations but only to God's intervention on his behalf.

אם כה יאמר נקודים יהיו שכרך – כלומר עכשיו לא היה בידו להחליף משכורתי להרע עמדי, שאם יחלוף מראה במראה אחר שהאל העושה פלא לתת לי בעלי מראה אחת שאיננו בעדר, יוכל [השם] לתת לי תמורתה מראה אחרת. ולכן אם יאמר נקודים יהיו שכרך תלדנה הצאן כולם נקודים. ואם היה אומר עקודים יהיו שכרך תלדנה כולם עקודים. {ולא זכר ״טלואים״ לפי שבין נקודים ובין עקודים (צריך) [נקרא] ״טלוא״ וזה ראיה למה שפירשנו על ״הסר משם כל שה נקד וטלוא״}. והכוונה הן בפעם שהתנו זאת ביניהן כשאמר יעקב ״הסר משם כל שה נקוד וטלוא״ אם היה לבן חושב על יעקב שבתחבולה אומר כן, ואמר ״לא, אלא עקוד וטלוא״ היו יולדות כולם עקודים, וכן בכל המראות. {וגם אחרי כן מדי שנה בשנה אם היה מחליף, המרה זאת לא היה מועיל לו} ולבן ידע שאי אפשר שתלדנה כן רק על דרך פלא, ולכן לא החליף מראה במראה. כי העושה נפלאות יעשה זה כזה. ויאמר רמב״ן ז״ל עוד ש״יתכן שהיה מחליף את משכרתו אחרי שהיו הצאן מעוברות, ואעפ״כ ילדו כרצון יעקב כאשר ישר בעיני היוצר ב״ה לעשות״. ומביא ראיה ממדרש רבה.⁠¹ ואין ספק שהשם יוכל כל. אבל אין לזה צורך כפי הפשט.

1. בראשית רבה עד, ג.

וילדו כל הצאן – זה לא היה בעבור המקלות, אלא הוא מספר להם עתה מעשה ה׳ הגדול שעשה עמו להפליא מידי שנה בשנה, וכמו שאמר אח״כ שהאלהים הציל לו ממקנה לבן:

אם כה יאמר – שלבן היה ממתין תמיד עד שהגיע עת לידת הצאן, ואז החליף את משכרתו פעם לעקודים ופעם לנקודים, ואז הלא כבר היו הצאן כעצמים בבטן המלאה, וה׳ שנה את צבע הצאן כפי מה שבחר לבן בעת הלידה לתת בשכרו. ועז״א אם כה יאמר בלשון עתיד, אם עתיד לאמר עקודים יהיה שכרך ילדו כל הצאן עקודים, באופן שנראה בעליל שהציל ה׳ את מקנה אביכם ויתן לי, כי טרם שגמר אומר ששכר יעקב עקודים היו העקודים ללבן, ואחר שגמר אומר שיהיו עקודים נהפך שיהיו ליעקב, לפ״ז אין לו להתרעם שעשיתי זאת בתחבולות, כי זה נעשה ע״י נס.

ופירש יותר: אם כה יאמר וגו׳: כבר דקדקו חז״ל במדרש רבה¹ מה שלא אמר יעקב ׳אם כה אמר׳, אלא ״יאמר״, ללמד, דאפילו החליף התנאי בשעת עיבור, ורק הקב״ה ידע שיאמר אח״כ כן, ״וילדו וגו׳״. הרי דלא המקלות גרמו הקמת התנאי, שלא ידעתי בשעת הזווג האיך יאמר אחרי כן.

1. ז״ל הב״ר (עד,ג): צפה הקב״ה מה לבן עתיד לעשות עם אבינו יעקב, והיה צר צורה כיוצא בה. ״אם כה יאמר״, ״אמר״ אין כתוב כאן, אלא ״יאמר״. וכך פירש המלבי״ם.

אם⁠־כה יאמר... ואם⁠־כה יאמר – רק שתי דוגמות מובאות כאן כדי לתאר פעולתה הנפלאה של ההשגחה האלהית.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון