[קיז] 1אשר יריתי, א״ר יוחנן כזה שהוא מורה את החנית. (בראשית רבה עד)
א. הַמַּצֵּבָ֔ה =ל1,ש,ק3,ו וכמו כן בתיגאן ובדפוסים
• ל!=הַמַצֵּבָ֔ה (חסר דגש באות מ״ם)
• ל!=הַמַצֵּבָ֔ה (חסר דגש באות מ״ם)
(נא) וַיֹּ֥אמֶר לָבָ֖ן לְיַעֲקֹ֑ב הִנֵּ֣ה׀ הַגַּ֣ל הַזֶּ֗ה וְהִנֵּה֙ הַמַּצֵּבָ֔הא אֲשֶׁ֥ר יָרִ֖יתִי בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽךָ׃
Lavan said to Yaakov, "Behold this mound, and behold the monument which I cast between me and you,
1. בפי׳ ב״ר כ״י כזה שהוא מורה את החנית כך ירה לבן האבן מרוב גבורתו. ובלק״ט אשר יריתי א״ר יוחנן כאדם יורה, ד״א אשר יריתי כלומר אשר העמדתי והשרשתי. ובכ״י פלארענץ כאדם שיורה בחץ. ובכת״י מדרש החפץ אשר יריתי, והלא לא עשה לבן, אל דבר למוד מסופה וכן הוא אומר לאחיו לקטו אבנים. (ובשכ״ט כ׳ והנה המצבה שהרימותי בידי וכן כ׳ מקודם ענין זה מודיע שלבן הרימה מצבה. וצ״ע איך מפרש הקרא דלעיל דיעקב הרימה מצבה. ועי׳ רשב״ם דיעקב ירה אותה בעצת לבן.) ובענין זה יש להעיר מה שמביא בס׳ אהל דוד (סאסון) צד תט. מכת״י מושב זקנים (נראה דהוא דוגמת ס׳ דעת זקנים וס׳ הדר זקנים עה״ת) פי׳ עה״ת לר׳ שמואל בן דוד אבן שהם מביא (בשם) בראשית זוטא (מצא ספר קטן והיה כתוב בו) שנעצו חרב בתוך הגל לעיקר כריתת הברית ואותו הקיר שנלחץ רגל בלעם היה אותו הגל, וחרב שנעצו בו באותו חרב נהרג בלעם דכתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב משמע בחרב הידוע להם מימים רבים. ומענין זה בכת״י רמזי התורה לר״י בשם ר׳ משה הדרשן עד הגל הזה ועדה המצבה, הם עדים שלא נעבור הברית, ובלעם שהיה בנו של לבן עבר הברית והלך לקלל את ישראל וכשהלך לקללם בא בין הגל ההוא ובין המצבה, וזהו אשר אין דרך לנטות ימין ושמאל ונלחץ רגלו אל הגל ואל המצבה שנ׳ ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר, וזהו הגל והמצבה, והעדים עשו אותו פסח ברגליו על שם יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו, מר׳ משה הדרשן. וכ״ה ברבעה״ת כאן ובפי׳ הרא״ש ובפער״ז ומביאים המעשה דבור וחולדה בגמ׳ תענית ח. ובהד״ז שמות כד: ובפי׳ הרע״ב פ׳ בלק שם.
Lavan said to Yaakov, “Here is this mound, and here is this monument that I have established between me and you.
אֲשֶׁר יָרִיתִי – רמאות לבן?
כתב הגר״ח קניבסקי בשם אביו: ״בא לספר כמה היה רגיל בשקרים ומרמה, שהרי הוא לא עשה כלום שנאמר וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, ומיד אמר אֲשֶׁר יָרִיתִי״.1 אבל ״פענח רזא״ כתב: ״אשר יריתי – פי׳ ע״ש הסיוע שסייע לבן להעמיד גל ומצבה״. ואולי זו גם דעת אונקלוס שתרגם ״אֲשֶׁר יָרִיתִי״ – ״דַּאֲקֵימִית״.2 וכן כתב במדרש שכל טוב: תרגם (עקולס) [אונקלוס] דאקימת [דאקימית], להודיע כי לבן הרימה״.
1. ״טעמא דקרא״.
2. גם ראב״ע ורד״ק כתבו שלבן ואחיו סייעו בלקיטת האבנים. ראב״ע: ״אשר יריתי, הוא ואחיו שירו אבנים״. רד״ק (לפסוק מו): ״ואף על פי שיעקב אמר לאחיו, לבן גם כן עם אנשיו לקטו אבנים ועשו כולם גל אבנים״.
And Laban said to Jacob, Behold this mound, and behold the pillar which you hast reared between me and thee.
יריתי I HAVE SET UP – (by casting stones down); the word has the same meaning as "He cast (ירה) into the sea" (Shemot 15:4). Laban speaks like a person who casts (יורה) one arrow (Midrash Rabbah has "one spear") and boasts of his prowess.
אשר יריתי – 1א״ר יוחנן כאדם יורה. 2ד״א אשר יריתי. כלומר אשר העמדתי והשרשתי.
1. א״ר יוחנן כאדם יורה. בב״ר א״ר יוחנן כזה שהוא מורה את החנית. יותר נכון גירסת רש״י בפי׳ על התורה. כזה שהוא יורה החץ. וגם בכ״י פלארענץ כאדם שיורה בחץ.
2. ד״א אשר יריתי אשר העמדתי. כמו שת״א ויב״ע אקימית. והוא מענין ירה אבן פנתה. ובכ״י פלארענץ חסר מן ד״א עד והשרשתי.
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה – שעשיתם:
והנה המצבה – שהרימותי בידי:
ואשר יריתי ביני ובינך – א״ר יצחק כזה שמורה את החנית, וזה שכבר דרשינן שרוב בריתות אינן נכרתין אלא ע״י דבר מופלג, כמו ברית של בין הבתרים, וברית זה שע״י הגל ומצבה, וברית חורב ע״י החציית הדם, וברית התורה שעל שתי הלוחות, וברית יהוידע ע״י החציית הדם, וברית ירמיה ע״י בתרי העגל:
יריתי – תרגם (עקולס) [אונקלוס] דאקימת, להודיע כי לבן הרימה, אפס כי עיקר המלה כדברי ר׳ יוחנן לשון יריית פינתה, וכל דומיהן, ודומה לו או ירה יירה (שמות יט יג), ירה בים (שם טו ד), ויאמר [אלישע] ירה [ויור] (מלכים ב יג יז), או מי ירה אבן פנתה (איוב לח ו), וכל דומיהן:
Yariti: "I erected." Jacob set it up at Laban's suggestion.1 [Yariti here is to be understood] like yarah va-yam (Ex. 15:4).2
1. Rashbam's comment is meant to solve the discrepancy between vs. 45, according to which Jacob erected the monument, and Laban's claim here that he was the one who erected it. So also R. David Qimhi.
2. Rashbam's comment here does not appear to be consistent with what he wrote ad Ex. 15:4. Here he sees yarah as a synonym of zaqaf, meaning "to erect." There he explains it as synonymous with hishlikh, meaning "to cast," just as Rashi does here and in Exodus.
אשר יריתי – הוא ואחיו ירו האבנים, מגזרת: ירה בים (שמות ט״ו:ד׳), וירום אל מקום אחד.א
א. כן בכ״י פריס 176, פריס 182. בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150: ״אחר״.
WHICH I HAVE SET UP. Laban and his brethren.1 They cast stones and formed the heap. Yariti comes from the same root as yarah2 (cast) in hath He cast (yarah) into the sea (Ex. 15:4). He cast them into one place.3
1. Ibn Ezra explains that yariti (which in Hebrew means I have cast) refers to the heap of stones since the pillar was set up by Jacob alone (v. 45). Laban said, I have cast, because it was Laban and his brethren who made the heap, for we read, And they took stones and made a heap (v. 46).
2. Its root is yod, resh, heh and it means to cast.
3. Ibn Ezra is explaining what to cast a heap means. It means to cast many stones in one place until a heap is formed.
ויאמר – אשר יריתי ביני ובינך – אשר יריתי להיותם עד ביני ובינך.
או פרושו יהיו ביני ובינך – שלא תעבר מהם והנה, אלי לרעה (בראשית ל״א:נ״ב), ולא אעבר מהם והלאה, אליך לרעה.
ויאמר – אשר יריתי – אף על פי שיעקב הקים המצבה והוא אמר לעשות הגל, כיון שלבן אמר ליעקב: לכה ונכרתה ברית (בראשית ל״א:מ״ד) ויעקב עשה על דבריו,א הרי הוא כאלו הוא ירה אבני הגל והמצבה. וכבר פרשנו כי גם לבן ואחיו לקטו אבנים לעשות הגל.
או פירוש אשר יריתי – בדבור, כלומר בדברי השלכתים ביני ובינך, וכן אורה אתכם ביד אל (איוב כ״ז:י״א).
א. כן בכ״י מינכן 28. בכ״י פריס 193: ״על דבריו״. בכ״י מוסקבה 495 (במקום ״על דברו״: ״המצבה״.
ויאמר...אשר יריתי ביני וביניך, the words להיותם עד, “to serve as witness” are presumed to be part of this verse. It is also possible that the line as it is written means “shall be between me and you,” as a warning not to trespass, i.e. violate any of the conditions agreed to. Crossing the boundary established for aggressive purposes was outlawed by mutual agreement. Lavan added the words אשר יריתי, “which I have set up,” to emphasize that although Yaakov had in fact erected this pile of stones, this was a joint undertaking and obligated both of them to keep the peace. After all, he, Lavan had first broached the subject of entering into a covenant. This meant that when Yaakov had erected the pile and the monument he had done so at the initiative and suggestion of Lavan, making it a joint enterprise. We have already explained on verse 46 that in fact Lavan’s sons and brothers had collected the rocks which later formed the גל, the heap.1 The meaning of the words אשר יריתי could be: “at my instruction.” We have such a meaning of the root in Job 27,11 אורה אתכם ביד א-ל,”I will teach you what is in God’s power.”
1. I believe that seeing they had no mortar the monument was called a גל, suggesting that it was not as permanent as a wall with its stones held in place by mortar.
ומאמר לבן יריתי אע״פ שיעקב ואחיו הם שהקימו אותה, לפי שלבן הסכים על מעשיו הרי היא כאילו הוא עשה אותה1, שהרי בהסכמתו [נעשה2.
ופירוש יריתי – השלכתי, {נגזר} מן ירה יירה (שמות יט:יג).
ואם תתבונן בסיפור] תמצא {כי} לבן הוא שבחר ל{כרות את} הברית ולהקים את העדות ואת הסימן עליו, מפני יראתו מיעקב או מצאצאיו3. וזה מפני הרמאות שהיה מוצא בלבו, לפי שלא יחשוד את זולתו אלא החשוד [כמו שאמרו החכמים ז״ל] כל הפוסל פסול ובמומו הוא פוסל (קידושין ע:).
1. רג. השוה פירוש רבנו להלן פר׳ וישב (לט:כב) ש׳הוא היה עושה׳ היינו כת״א ׳במימריה הוה מתעביד׳. ומאידך גיסא, עי׳ להראב״ע כאן שפירש שגם לבן ואחיו סייעו בהקמתה [ולהלן פר׳ וארא (שמות ח:יג) מוחלפת השיטה, שהראב״ע הוא שייחס הפעולה למי שציוה עליה, בניגוד לד׳ רבנו שם, ע״ש].
2. רד. המוסגר, מתיבת ׳נעשה׳ עד ׳הסיפור׳, נוסף בגליון ונרשם עליו ׳צח׳ [הערות נהור שרגא] .
3. רה. רבנו למד זאת מלשון הכתוב לעיל (פסוקים מג-מד) ׳ויען לבן וגו׳ ועתה לכה נכרתה ברית׳ וגו׳. ונראה שרבנו הזכיר זאת כאן כתוספת ביאור לריש דבריו, שלבן אמר ׳יריתי׳ משום שהוא יזם את הקמת המצבה.
יריתי – קאי אגל ומצבה שהרי בין יעקב ובין לבן הרימוהו. אבל יעקב נתאמץ תחילה כמו שנ׳ ויקח יעקב אבן (בראשית לא:מה). וי״ל שסייעו לבן.
ויאמר לבן ליעקב – כשכלה לדבר אל יעקב דברי סתר שביניהם, שאין עליהן עֵד כי אם השם לבדו, חזר ודבר על דברי הברית שכרתו לעיני כל, ושבעבורן נעשה המצבה והגל.
הנה הגל הזה והנה המצבה – כלומר שתי אלה גלויות לכל רואה.
אשר יריתי ביני ובינך – ירייה ידועה כמו ״או ירה יירה״1 ״ירה בים״.2 ופירש רש״י ז״ל ״כזה שהוא יורה חנית״. ויתכן לומר כן על אבני הגל, ואין כן המצבה. ורשב״ם פירש ״יריתי, זקפתי כמו ירה בים״. ואיני מבין זה אולי נופל כך על אבן שילקח ממקומו ויושם במקום אחר שיעמוד כמי שיורה ממקום זה אל המטרה, וכן ״מי ירה אבן פנתה?״3 מי לקח אבן לשומו לראש פנת תבל, כדמיון הבית. והנה אמר שתי אלה [״הנה הגל הזה והנה המצבה״] הושמו לעד ביני ובינך ועל פיו הרים יעקב מצבה, וְעָשׂוּ אחיו גל.
1. שם יט, יג.
2. שם טו, ד.
3. איוב לח, ו.
ויאמר לבן ליעקב – עתה יעשה תנאי אחר והוא שלא לעבור את הגל וכו׳, ולכן חזר הכתוב בלשון ויאמר לבן אעפ״י שהוא היה המדבר עד הנה:
הנה הגל הזה והנה המצבה – שני עדים היו שם, הגל שצוה יעקב לעשות בעצת לבן, ואנשי לבן לקטו האבנים ולכן אמר כאן לבן אשר יריתי, והמצבה שהרים יעקב, אשר אחר כך קראוה מצפה בחילוף הבי״ת בפ״א, לפי שרמזו בה למאמר יצף ה׳ וכו׳:
אשר יריתי ביני ובינך – שיעורו, אשר יריתי להיות עד ביני ובינך:
אשר יריתי – ענין תקיעה בארץ או בגוף אחר, כמו או מי יָרָה אבן פנתה (איוב ל״ח:ו׳), וכן יורה החצים {משלי כ״ו:י׳} הוא מתכוון לקבעם בגוף אחר, וכן יָרָה בים {שמות ט״ו:ד׳} טִבע ותקע אבל לשון הורָה נגזר מן הֶרְאָה כדברי ר׳ שלמה לעוויזאהן בבית האוסף. והנה מלת יריתי לפי מה שפירשתי היא מתישבת יותר על המצבה מעל הגל אלא שהזכיר הפועל השייך אל השם הנזכר באחרונה; ואעפ״י שיעקב הוא שהקים המצבה ולא לבן, וגם הגל הקימוהו אחי לבן ולא הוא עצמו, אמר לבן אשר יריתי, כי הוא שאמר לכרות הברית, ורק מדבריו התעורר יעקב להרים המצבה ולומר לאחיו לקטו אבנים (אח״ם), או אשר יריתי עבר במקום בינוני, וטעמו הנה הגל הזה והנה המצבה שאני מציב ומעמיד לעד ביני וביניך, ואין הכוונה על פעולה מעשית כלל, אלא על המחשבה והרצון, אני רוצה שיעמוד הגל הזה והמצבה הזאת לעדים ביננו. והנה אחר זמן נקרא ההר ההוא גִלְעָד על שם גַלְעֵד ונבנתה שם עיר ונקראה מצפה (יהושע י״א:ג׳ (וי״ח), וי״ג:כ״ו) ומצפה אחרת היתה לבנימין (שופטים כ׳:א׳, כ״א:א׳).
ויאמר לבן ליעקב: ביאר בטוב תכלית שני העדים הללו הגל והמצבה.
{אשר יריתי: דלבן בחר האבן ויחדה לעד, אלא שיעקב הוסיף והרים אותה האבן למצבה, היינו לקדשה1.}
1. כפי שביאר רבינו לעיל פסוק מ״ה.
עתה קובע לבן את משמעותן של המצבות האלה לעתיד לבוא, כביכול את משמעותן הלאומית. שוב מדובר בשתי המצבות, האחת בשביל לבן והאחרת בשביל יעקב, אשר אמורות להעיד על ההתחייבויות ההדדיות, ושוב קובע לבן, כמי שיזם כריתת ברית זו, את סמליותן.
יריתי – השווה איוב ל״ח:ו׳. כמי שיזם את הברית, מיחס לבן לעצמו גם את הקמת המצבות.
הכל
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.