מלאכים של א״י באו לקראתו ללוותו בארץ. ב״ר ובתנחומא והרמב״ן ז״ל כתב ואני תמה בזה שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלאכים אל עשו מרחוק ושם נאמר ויעבור את מעבור יבוק שהוא יבוק הנחל גבול בני עמון שהוא דרומית מזרחית לא״י ועדיין יש לו לעבור גבול עמון ומואב ואחר כך ארץ אדום ותחלת ביאתו בארץ בשכם הי׳ שנאמר ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען עכ״ד. ונראה לי שאין מקום לתמיהתו כלל כי מה שטען שתחלת ביאתו בארץ בשכם היה שהוא אחר כמה נסיעות מהמקום שפגעו בו המלאכים לא ידעתי מי הגיד לו שתחלת ביאתו בארץ היה בשכם אם ממה שאמר אשר בארץ כנען הנה אחר זה ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען ואם ממה שאמר ויבא יעקב שלם שבא להודיענו שנתקיימה לו ההבטחה שהבטיחו השם והשיבותיך אל האדמה הזאת מ״ל לפרושי הכי דילמא לא נכתב זה אלא בעבור ותצא דינה הבא אחריו לומר שעד שבא אל עיר שכר לא קרה לו שום מקרה רע לא בגופו ולא בממונו ולא בכבודו אלא אחר שבא לשכם שקרה לו המקרה של דינה כמו שפי׳ החכם ן׳ עזרא או בעבור שקודם זה הי׳ צולע על ירכו גם פזר הרבה מממונו מנחה לעשו אחיו הוצרך לומר ויבא יעקב שלם עיר שכם לומר שלם בגופו שנתרפא מצלעתו שלם בממונו שלא נחשב לו כל הפזור ההוא לכלום ואדרבה יש לתמוה על הרמב״ן ז״ל היאך עלה על דעתו שעיר שכם היתה תחלת ביאתו בארץ והלא אברהם אבינו עליו השלום כשבא גם הוא מחרן לא״י תחלה נכנס לא״י ואח״כ הלך בתוכה עד שהגיע לשכם שנאמר ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם. גם מה שטען עוד שכששלח לעשו המלאכים שם נאמר ויעבור את מעבר יבוק שהוא יבוק הנחל גבול בני עמון ועדיין יש לו לעבור גבי בני עמון ומואב ואח״כ ארץ אדום אינה טענה כי כל זה אינו אלא לפי דעתו שחושב שחרן היא דרומית מזרחית לא״י כמו שגלה דעתו בפסוק ואביו קרא לו בנימין אבל רש״י ז״ל אין דעתו כן כי הוא כתב שם נראה בעיני לפי שהוא לבדו נולד בארץ כנען שהי׳ בנגב כשאדם בא מארם נהרים כמו שאמר בנגב בארץ כנען הלוך ונסוע הנגבה נקרא בנימין בן ימין לשון צפון וימין אתה בראתם ולכך הוא מלא. ומ״ש שם הרמב״ן ז״ל ולא הבינותי זה שתהא ארץ ישראל דרומית לארם נהרים שהרי ארם מזרחית לארץ ישראל היא כדכתיב וילך ארצה בני קדם וכתיב מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם ויעקב עבר את הירדן שהיא למזרחה של ארץ ישראל והי׳ חוזר דרך אדום שהוא בדרום ארץ ישראל נמצא ארם היא דרומית מזרחית לארץ ישראל וארץ ישראל לצפונה לא ידעתי מהיכן למד שיעקב הי׳ חוזר דרך אדום עד שחייב מזה שארם היא דרומית מזרחית לארץ ישראל כי יתכן שתהי׳ ארם מזרחית צפונית לארץ ישראל ויעקב כשהי׳ חוזר לא״י לא הי׳ חוזר מדרך אדום ואם הוציא זה ממה שהי׳ שולח לעשו מלאכים לפניו בבואו מפדן ארם לא״י דאם לא כן למה הי׳ שולח לו המלאכים אם לא הי׳ דרכו לעבור משם לארץ ישראל כבר הקשו זה בב״ר רב הונא פתח מחזיק באזני כלב עובר מתעבר על ריב לא לו כך א״ל הקב״ה לדרכו הי׳ מהלך והי׳ משלח אצלו דאין לפרשו לדרכו הי׳ מהלך עשו ואתה היית משלח אצלו שיעקב לא ידע זה אלא אחר ששלח המלאכים ועוד שעשו לקראתו הי׳ מהלך ולא לדרכו אבל יעקב כשהי׳ חוזר מפדן ארם לארץ ישראל הית׳ כוונתו ללכת בחברון בארץ מגורי אביו שהית׳ בגבול יהודה שהוא צד דרומה של א״י כדכתיב ולכלב בן יפונה נתן חלק בתוך בני יהודה את קרית ארבע היא חברון ולא הי׳ דרכו לעבור מארץ אדום כי ארץ אדום היא בדרומה של א״י והיא הי׳ בא מחרן שהיא צפונה של א״י ומפני שחברון הית׳ בדרומה של ארץ ישראל וארץ אדום הית׳ בחוץ לארץ מפאת דרומה של ארץ ישראל והיו שוכנים זה עם זה שלח לו לפייסו טרם לכתו שמה שלא יבא עליו להורגו ואפילו הכי הוקשה להם לרז״ל שלא הי׳ ראוי לו לעורר הכלב בעוד שהי׳ ישן וגם יש להוכיח מן המקראות כדברי רש״י ז״ל שיעקב נסע משכם ובא אל בית אל שהי׳ בגבול יוסף שהי׳ בצפונו של יהודה ובנימין והי׳ הולך אל חברון בארץ מגורי אביו שהית׳ בגורלו של יהודה שהי׳ בדרומו של יוסף והוא דרומה של ארץ ישראל ש״מ שבחזרתו מחרן לארץ ישראל הי׳ בא מצפונה של ארץ ישראל לדרומה הפך מאמר הרמב״ן ז״ל וכשהלך לחרן והרהר בלבור לחזור להתפלל בהר המורי׳ שהתפללו בו אבותיו נעקר הר המורי׳ ובא לקראתו עד בית אל שהיא לוז שהיא לצפונו של הר המוריה כמו שהוכחנו לעיל מן המקראות ש״מ שחרן בצפונה של א״י היא לא בדרומה כדברי הרמב״ן ז״ל אף על פי שהרמב״ן יפרש הקפיצה כרצונו ויחלוק על דברי רש״י ז״ל מ״מ המקראות מוכיחות שכשיצא מארץ ישראל ללכת לחרן הי׳ הולך מדרומה של ארץ ישראל לצד צפונה שהרי באר שבע שיצא ממנו ללכת לחרן בדרומו של יהודה הי׳ שהוא בדרומה של ארץ ישראל ובית אל שהיא לוז היתה בגבול בני יוסף שהוא בצפונו של יהודה ובנימין נמצא שכשיצא מבאר שבע ובא בבית אל נסע מדרומה של א״י לצד צפונה וא״כ איך אפשר מעתה שתהיה חרן דרומית מזרחית לא״י והתימה על החכם ן׳ עזרא שכתב הנה ידענו כי ארץ אדום בין חרן ובין א״י. ומה שטען עוד מן ויעבו׳ את מעבר יבוק שהוא יבוק הנחל גבול בני עמון ועדיין יש לו לעבור גבול בני עמון ומואב ואח״כ ארץ אדום שכל אלה המקומות הם חוצה לארץ אינה טענה כי יתכן שנחל יבוק נמשך ממזרח למערב או ממערב למזרח ועובר בתוך הארץ ובגבול בני עמון ויעקב אבינו ע״ה כשבא מחרן שהיא מזרחית צפונית עבר את הירדן שהיא במזרחה של א״י ונכנס לארץ ואח״כ עבר את מעבר יבוק העובר בתוך הארץ ומבדיל בינו ובין חברון ארץ מגורי אביו שהיתה בדרומה של א״י כי יבוק שם הנהר הוא כדפרש״י ולא יחוייב שיהיה כל אורך הנהר גבול בני עמון אבל היה מקצתו בגבול בני עמון ומקצתו בתוך הארץ ואל יקשה עליך מן הירדן שהוא גבול ארץ ישראל מצד מזרחה ויחוייב בהכרח שיעבור כל רוחב א״י עד שישפך אל הים שהוא בצד דרומה של ארץ ישראל ושוב אי אפשר לומר שנחל יבוק נמשך ממזרח למערב או ממערב למזרח ועובר תוך הארץ ובגבול בני עמון כי יתכן שלא היה הירדן נמשך מצפון לדרום רק עד חצי הפאה המזרחי׳ ומשם היה נוטה לצד מזרח עד שיהיה עובר כל רוחב גבול בני עמון ומואב השוכנים לפאת מזרח ארץ ישראל מפאת דרום ואחר כך היה נוטה לצד דרום ונשפך בים ונחל יבוק היה נמשך מתוך ארץ ישראל מפאת מערב לפאת מזרת ועובר כל רוחב גבול מואב ועמון:

מלאכים מלאכים ממש. בב״ר כרבנין דלא כמ״ד שלוחי בשר ודם אמ׳ רבי חמא בר חנינא הגר שפחת שרה נזדמנו לה חמשה מלאכים זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה וכמה ואם אליעזר שהוא עבדו של בית נזדווג לו מלאך זה שהוא אהובו של בית על אחת כמה וכמה אמר רבי יוסי יוסף קטן של שבטים היה ונזדווגו לו ג׳ מלאכים וימצאהו איש וישאלהו האיש ויאמר האיש זה שהוא אביהן על אחת כמה וכמה ולא כמ״ד אלו שלוחי בשר ודם ולא מפני הק״ו הללו אמרו רבנין מלאכים ממש דא״כ גבי משה דכתיב וישלח משה מלאכים מקדש נימא הכי ועוד הרי יהושע שאמרו עליו פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכתיב ביה וישלח יהושע שני׳ אנשים מרגלים ולא נזדווגו לו מלאכים אלא ה״ק רבנין אמרי מלאכים ממש מדסמיך ליה ואל תתמה על שנעשו המלאכים שלוחי בשר ודם שהרי אליעזר שהוא עבדו של בית נזדווג לו המלאך להיות לו שלוחו לעזרו כ״ש לאהובו של בית כו׳ ובתנחומא אמרו בהדיא מהיכן היו המלאכים ראה מה כתיב למעלה ויאמר יעקב כאשר ראה מחנה אלהים זה וגו׳ הרי לך בפי׳ שלא אמרו מלאכים ממש אלא מכח הסמיכות כדפרישית עוד מצאתי בב״ר ד״א וישלח יעקב מלאכים לפניו מה כתיב למעלה מן הענין ויאמר יעקב כאשר ראש מחנה אלהים זה ונראה לי שכך פירושו מאי לפניו מאותן הכתובים לפני השליחות הזאת שהן המלאכים דאל״כ לפניו למה לי ה״ל למכתב וישלח יעקב מלאכים אל עשו דומיא דוישלח ישראל מלאכים אל סיחון וישלח משה מלאכים אל מלך אדום וישלח יהושע שנים אנשים מרגלים שאין בשום אחד מהם לפניו:

כל תיבה שצריכה למ״ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה״א בסופה. והא דכתיב ישובו רשעים לשאולה ר׳ אבא בר זבדי קא משני לה באמבטי התחתונ׳ של שאול כאלו אמר לשאול שפירושו לשאול לשאול דומיא דקול לו קול אליו זמן זמנם זמניהם נער נערה הנערה בתולה בתולות הבתולות שפירושו לשאול של שאול:

לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר. דאל״כ עם לבן גרתי ואחר עד עתה. הוה ליה למכתב עם לבן אחרתי עד עתה: