Tehillim 31 – תהלים לא‏ – Mikraot Gedolot

רְחוּמוּ יַת יְיָ כָּל חֲסִידוֹי מְהֵימְנַיָא נָטִיר מִן בִּישׁ יְיָ וּפָרֵעַ עַל דוֹרְבָּנֵי דְעָבְדִין גֵיוְתָנוּתָא.

Love the LORD, all his devotees; the LORD keeps the faithful from harm, and pays back the haughty who act proudly.

אהבו את ה׳ כל חסידיו אמונים נוצר ה׳ – אלו שהן אומרים אמן באמונה אומר מחיה המתים ועדיין לא ראו אלא לפי שעה ומאמינים שאני מחיה מתים, אומר גאל ישראל ועד עכשו לא נגאלו אלא לפי שעה וחזרו ונשתעבדו והם מאמינים שאני עתיד לגאול אותם, הוי אמונים נוצר י״י (ברמז תקי״ט).

פצרת אקול אחבו אללה יא ג׳מיע אברארה פאנה חאפט׳ אלאמאנה, ומכאפי ד׳וי אלאקתדאר עלי תפאצ׳להם.

ונהייתי אומר: יראי ה׳! תאהבו את ה׳. כי הוא שומר את המאמינים. ולבעלי היכולת (עשירים בדרך משל) נותן לכל אחד כפי מה שכל אחד העדיף מחבירו [נותן לכל אחד לפי מה שהוא התאמץ יותר] מגיע לו.

אהבו, ותמיד אני אומר אהבו את ה׳ כל חסידיו כי הוא שזמר האמונה וגומל לבעלי הגאוה כפי גאותם.

ופירשתי אמונים, אמונה, ככל הדומים לה בשפה כפורים¹ כפרה, שמורים² שמירה, ניחומים³ נחמה, ודומיהם.

1. שמות כט לו. ל, י. ועוד.

2. שמות יב מב.

3. ישעיה נז יח. זכריה א יג.

ופסרת אמונים, אמאנה, מת׳ל נט׳ראיה פי אללגה כפורים גפראן, שמורים חפאט׳, נחומים עזאה, ואמת׳אל ד׳לך.

וקו׳ משלם על יתר יחתמל וגהין אן יריד יסלמהם אלי אלאוראר יעני אלסﹺהאם אלמנדפעה מנהא פכנﹼﹶי בהא ענד כמא כנﹼﹶי אלקסו איצֺא פקאל דרך קשתו (איכה ב:ד) ואלפעלה ללסהאם. יקול פי מוצֺע אכׄר ידרך חציו (תהלים נח:ח). [36 א] ואן יריד יכאפי באקיהם אי מן בקי מנהם עלי אן קדֺפני אכתֺרהם. ויכון יתר עלי הדֺא מצֺאפא לעשה גאוה וישלם יצל אלי מפעולה אלתֺני באללם ישלם שנים לרעהו (שמות כב:ח) לאן שנים מפעול אול לרעהו תֺאני ויצל בעל הגמול אתם משלמים עלי (יואל ד:ד) פגמול אול ועלי תֺאן ודונה מא ישלמוני רעה (תהלים לה:יב) ישלמך טובה (שמואל א כד:כ) פאלצֺמיראן מפעול אול ורעה וטובה מפעול תֺאן.

The verse “and more than requires” has two meanings, that is to say he delivers him from the bows, meaning the arrows burst forth against them. It alludes to them, as it also alludes to the harshness, as he says “He bent His bow” (Lam. 4:20) and the act of drawing a bow. It says in another places “aims His arrows” (Ps. 58:8). That is to say, ‘a concealed remnant’, as in one who preserves them although slandered me more frequently than them. Based upon this ‘more’ is annexed to “who acts arrogantly” and ‘requite’ is connected to the second objects with a L (Lāmęḏ) “shall pay double to the other” (Ex. 22:8). For ‘Šənayim’ is the first objects and ‘to another’ the second objects. “Are you requiting Me for something I have done” (Joel 4:4) ‘Gəmûl’ is the first and the second, aside from it “They repay me evil for good” (Ps. 35:12), “will reward you generously” (1 Sam. 24:20). The two subjects are objects, the first ‘Rāʾâ (saw)’ and ‘Ṭôḇâ (good)’ is the second object.

אמונים נוצר י״י – את המאמינים בישועתו וסומכים עליו.

על יתר – מדה במדה, מכוונת כחץ על יתר הקשת.

או יש לפתור: על יתר – חבל כנגד חבל, קו כנגד קו.

[לשון אחר: יתר הוא לשון גאוה, כמו: יתרה עשה (ישעיהו ט״ו:ז׳). פירוש ומשלם על יתר – ומשלם בגאוה לעושה גאוה.]⁠^א

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

The Lord guards those who believe in His salvation and rely on Him.

with a bowstring Heb. יתר (with measure for measure and with exactitude, like an arrow on a bowstring. Not in all editions.) Or, יתר can be interpreted as a rope for a rope, a line for a line. Another interpretation: יתר is an expression of haughtiness, as: "Because of the haughtiness (יתרה) with which they acted" (Yeshayahu 15:7).

אהבו – לשון צווי, כמו: אחזו לנו שועלים (שיר השירים ב׳:ט״ו).

אמונים – תאר, כמו: פסו אמונים (תהלים י״ב:ב׳).

על יתר – הנותרים מאנשי הגאוה.

ומלת לעשות – לתקן הסבות, כמו: וימהר לעשות אותו (בראשית י״ח:ז׳).

ויתכן היות גאוה חסר בי״ת, גם יחסר מלת מעשה, כאילו אמר ומשלם על יתר עושה מעשה גאוה.

O LOVE THE LORD. Ehevu (love) is an imperative.⁠¹ It is like the word echezu (take us) in Take us the foxes (Songs 2:15).⁠²

THE LORD PRESERVETH THE FAITHFUL. The word emunim (faithful) is an adjective.⁠³ It is similar to emunim (faithful) in the faithful fail (Psalms 12:2).⁠⁴

AND PLENTIFULLY REPAYETH HIM THAT ACTETH HAUGHTILY. Its meaning is that God repays⁵ the remnants of the haughty.⁠⁶

The word la’asot (acteth)⁠⁷ means to arrange the out come. Compare, and he⁸ hastened to prepare (la’asot)⁠⁹ it.⁠¹⁰ (Gen. 18:7).⁠¹¹

It is possible that the word ga’avah (haughtily) is lacking a bet.⁠¹² The word ma’aseh (deeds) is also missing.⁠¹³ Our clause should thus be rendered: And repays the remnant of those who do deeds in haughtiness.⁠¹⁴

1. An imperative in the kal is usually vocalized with a chirik under the first letter. Hence Ibn Ezra’s comment.

2. Ehevu is an imperative.

3. The Lord preserveth the faithful (emunim) is short for The Lord preserveth the faithful people (anashim emunim). Thus emunim describes anashim.

4. The faithful fail is short for The faithful people fail. Thus here too emunim is short for anashim emunim.

5. That is, punishes.

6. Our clause reads, u-meshalem al yeter oseh ga’avah. Ibn Ezra renders al yeter (plentifully), the remnant. He believes al yeter oseh ga’avah is short for, al yeter me-anshe oseh ga’avah. Hence his interpretation.

7. Oseh and la’asot come from the same root, ayin, sin, heh. Oseh literally means, makes. La’asot literally means, to make. Hence Ibn Ezra points out that these verbs are not always used in their literal sense.

8. Abraham’s young man.

9. The young man prepared the calf. He did not make it.

10. The calf.

11. According to Ibn Ezra, And plentifully repayeth him that acteth haughtily means, God repays the remnants of those who arrange (commit) haughty acts.

12. In other words ga’avah should be read as if written, be-ga’avah. The word ga’avah means, pride, haughtiness. Be-ga’avah means haughtily.

13. This also applies to the previous comment. Our text should be read as if written, oseh ma’aseh be-ga’avah.

14. Or who act haughtily.

אהבו את י״י כל חסידיו אהבו – צוי בסגו״ל מפני אות הגרון. וברב יבא בפת״ח כמו: ושחטו הפסח (שמות י״ב:כ״א). אמר: הדין עליכם שתאהבו אותו כשתראו מה עשה עמי,

כי אמונים נצר י״י – שנצרני מכל איבי. ואמונים תאר כמו: פסו אמונים (תהלים י״ב:ב׳).

ומשלם על יתר עשה גאוה – האמונים נצר מיד הגאים המדברים בגאוה כמו שאמר. והעושים בגאוה ישפילם ומשלם להם על יתרם ועל גאותם.

אהבו את ה׳. על מידת טובו: אמונים נוצר. ישמור מה שדיבר על ידי שמואל הנביא: ומשלם. ישלם לשאול על יתר עושה גאוה, הנוהג בגאוה יותר מן הראוי למלך¹, כאמרו (דברים יז כ) ׳לבלתי רום לבבו מאחיו׳²:

1. ׳יתר הוא לשון גאוה כמו (ישעיה ט״ו) יתרה עשה פירוש ומשלם על יתר בגאוה לעושי גאוה׳ (ספרים אחרים ברש״י).

2. בפרשת המלך.

לכן אמר דוד, אֶהֱבוּ אֶת ה׳ כָּל חֲסִידָיו, לפי שהאֱמוּנִים לבד נֹצֵר ה׳¹, וּמְשַׁלֵּם עַל יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה, ר״ל, אלה המשתררים ומתגאים על האחרים כאילו הם בעלי יתרון עליהם, ה׳ יתברך לוקח מהם אותו היכולת והיתרון, ומשלם להם על אותו ההשתררות והיתרון:

1. ׳שומר ה׳ את המאמינים בישועתו וסומכים עליו׳ (רש״י), ׳אמונים׳ תואר (וכ״כ אבע״ז). ולפי הנדפס ׳אמונים׳ הוא שם דבר, והכוונה למה שהבטיח ה׳.

אהבו – האל״ף בסגו״ל ובספרים אחרים בחטף סגול וטעות נפל בחילופים שלנו מב״א וב״נ.

אהבו – לזה אהבו את ה׳ כי הוא שומר אנשי אמונים.

על יתר – על יתרון הגאות של עושי הגאוה.

אמונים – כמו כי פסו אמונים (למעלה י״ב).

אהבו – עפ״ז סיים דבריו נגד הדוברים על צדיקו של עולם עתק, ואחר שנתברר שיש שכר ועונש והשגחה,

אהבו את ה׳ כל חסידיו כי הוא נוצר אנשי אמונים – וכן משלם על יתר של עושה גאוה כמו שנצר את דוד ושלם עונש לשאול.

חסידיו – שומרי תורתו תורת חסד.

אמונים – הנאמנים בעבודתו.

על יתר – מלשון שפת יתר (משלי י״ז:ז׳) גובה לב.

עשה גאוה – הבוגד בה׳ וכן אמרו חז״ל כל אדם שיש בו גסות הרוח כאלו עובד עבודה זרה (סוטה ד׳).

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון