Tehillim 31 – תהלים לא‏ – Mikraot Gedolot

תִּתְפַּקְקָן סִפְוָת שִׁקְרָא דְמַלְלָן עַל צַדִיקַיָא גִדוּפִין בְּגֵיוְתָנוּתָא וּבַסְרָנוּתָא.

Let the lips of¹ falsehood be stopped up, [the lips] that speak slander against the righteous in pride and contempt.

1. Lips of: lips that speak.

תאלמנה שפתי שקר – אמר רב יהודה אמר רב כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם בלא עדים עובר משום ולפני עור לא תתן מכשול. ריש לקיש אמר גורם קללה לעצמו שנאמר תאלמנה שפתי שקר. ד״א תאלמנה שפתי שקר. אמר רב הונא משום בר קפרא יתפרכן יתחדשן ישתתקן, יתפרכן כמה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים וגו׳, יתחדשן כד״א או מי ישום אלם, ישתתקן כמשמעו. הדוברות על צדיק עתק על צדיק חי העולמים דברים שהעתיק מבריותיו. בגאוה, בשביל להתגאות ולומר אני דורש במעשה בראשית, ובוז, מבזה על כבודי. אמר רבי יוסי בר חנינא המתכבד בקלונו של חברו אין לו חלק לעולם הבא בכבודו של הקב״ה על אחת כמה וכמה, מה כתיב אחריו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך אל יהי לו במה רב טובך, בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין במקום הביבין במקום האשפה במקום הסריות כל מי שהוא בא לומר פלטין זה בנוי במקום הביבין במקום האשפה במקום הסריות אינו פוגם, כך כל מי שבא לומר העולם הזה נברא מתוך תהו ובהו אינו פוגם. רב הונא בשם בר קפרא אמר אלולא שהדבר כתוב אי אפשר לאמרו בראשית ברא אלהים מן הן והארץ היתה תהו ובהו וחשך.

ותכ׳רס אלשפתאן אלמבטלה אלמתקולה אלכ׳נא ען אלצאלח באקתדאר ואזרא בה.

וישתקו השפתים המשקרות המדברות לעז על הצדיק בכח ובעצמה ובבזיון אליו [לצדיק].

תאלמנה, ותאלמנה השפתים המשקרות הדוברות דברי לעז על הצדיק בגאוה ומתוך זלזול בו.

ותאלמנה מסתקבל אנפעאל אדֺ קיל ונאלמתי וכאן חק אלפה אלתשדיד מתֺל שין פי תשבַרנה (תהלים לז:טו, יז ישעיהו כז:יא)

[... ..] ינצרף קו׳ ב⁠[ג]⁠אוה ובוז אלי חאלהם מן אלאנתכׄא ואלצולא ענד מא יפתכון עלי אלצדיק במא סמג וכׄשן מן אלכלאם. וקו׳ ובוז במא ינאל אלצדיק מן דֺלך.

“let lying lips be stilled (teʾālamnâ)” is an imperfect Nip̄ʿal as if it says ‘I was stilled. (neʿelamtî)’ Its ʾ(ʾalęp̄) should have been doubled like the Š (Šîn) in “shall be broken (Tiššāḇarnâ)” (Ps. 37:15, and Is. 27:11).

He applies the phrase “with arrogance and contempt” to their circumstance; incitement and tyranny in which they assault the righteous with hostile and coarse words. The phrase “and contempt” is that which He confers upon the ‘righteous’ (Ṣaddîq).

הדוברות על צדיק עתק – שאומרים עלי לשאול: דוד מבקש רעתך (שמואל א כ״ד:ט׳).

עתק – סרה [דבר שאינו],⁠^א כמו: ויעתק משם (בראשית י״ב:ח׳).

[ודונש פתר אותו: לשון דבר גדול וקשה, כמו: עתקו וגם גברו חיל (איוב כ״א:ז׳), הון עתק (משלי ח׳:י״ח), ולמכסה עתיק (ישעיהו כ״ג:י״ח).]⁠^ב

א. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י קמברידג׳ A3, ברלין 122 (״שאינו״), פרמא 3204, פריס 161, מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 34, פריס 154.

ב. הביאור בסוגריים המרובעים מופיע בכ״י מוסקבה 104 ובדפוסים. הוא אינו מופיע בכ״י לוצקי 778, אוקספורד 165, קמברידג׳ A3, פריס 154, ברלין 122, אוקספורד 34, פרמא 3204, פריס 161.

that speak against a righteous man falsely That say to Saul concerning me, "David seeks to harm you.⁠"

falsely Heb. עתק, untruth, something unfounded, as: "And he moved (ויעתק) from there" (Bereshit 12:8) [i.e., something removed from the truth]. Dunash (pp. 17f.) however, interpreted it as an expression of a great and strong thing, as: "grow strong (עתקו) and powerfully rich" (Iyyov 21:7); "powerful (עתק) wealth" (Mishlei 8:18); "and for stately (עתקו) clothing" (Yeshayahu 23:18).

תאלמנה – בניין נפעל,⁠^א בעבור שהזכיר למעלה כי שמעתי דבת רבים (תהלים ל״א:י״ד).

והנה עתק, כדרך: וידבר אתם קשות (בראשית מ״ב:ז׳), והנה יחסר דבר.

וטעם צדיק – כמוני.

א. כן בכ״י פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, פרמא 1870, לונדון 24896 חסר: ״בניין נפעל״.

LET THE LYING LIPS BE DUMB. The psalmist now says this because he earlier stated:

For I have heard the whisperings of many (v. 14).⁠¹

Atak (arrogantly) [is to be read as if written, devar atak (arrogant words).⁠²] Compare, and spoke rough³ with them⁴ (Gen. 42:7).⁠⁵ The word davar has been omitted from our verse. Righteous means, a righteous person such as I.

1. The word translated as whispering in verse 14 reads dibbatam. Dibbatam means, their defamation. Thus according to Ibn Ezra verse 14 reads: For I have heard the defamation of many. Hence his comment.

2. Our text literally reads, which speaks arrogant (atak) against the righteous. Hence Ibn Ezra’s comment that our verse is to be read as if written, which speaks arrogant words against the righteous.

3. Hebrew, kashot (hard, rough).

4. Translated lit. According to Ibn Ezra, this verse should be read as if written, and spoke rough words with them.

5. Lit. “Behold, atak (arrogantly) is like, and spoke rough with them (Gen. 42:7). Behold, the word davar is missing.”

תאלמנה שפתי שקר – המוציאים עליו דבה והם אומרים עליו לשאול כי הוא היה מתגאה ומתפאר במלוכה.

הדברות על צדיק – על עצמו ועל הצדיקים האחרים.

עתק – דבר עתק וחזק.

בגאוה ובוז.

הדוברות על צדיק. המלשינים אותי שאני ׳צדיק׳ בזה, ואומרים לשאול שאני מבקש רעתו¹:

1. כ״כ רש״י: שאומרות לשאול עלי דוד מבקש רעתך. וכן רד״ק: המוציאים עליו דיבה והם אומרים עליו לשאול כי הוא היה מתגאה ומתפאר במלוכה.

תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת וגו׳. כגון שמעי בן גרא:

תאלמנה – מלשון אלם.

עתק – חזק וקשה כמו ידברו עתק (תהלים צ״ד:ד׳).

ובוז – ובזיון.

תאלמנה – מהראוי שתאלמנה שפתי שקר.

עתק – בא על ההעתקה ממקום, ויעתק משם ההרה, ועל לשון חוזק, ולדעתי עקר ענינו בכ״מ לשון העתק, כי כ״מ שבא על דבור שמדברים עתק על ה׳ היינו הכחשת ההשגחה, כמו (שמואל א ב׳ ג׳, לקמן ע״ה ז׳, צ״ד ד׳) בא על הכחשת השגחת ה׳, עי׳ פרושי בכ״מ האלה והוא מענין העתק שהוא מועתק ורחוק מברואיו, וכן פי׳ חז״ל (ב״ר פ״א), הדוברות על צדיק עתק שהעתיק מבריותיו, ורצונו לומר יאלמו המכחישים השגחת ה׳ על ידי שרואים צדיק ורע לו ובאמת ה׳ משגיח עליו אם לשלם לו בעוה״ב, ואם גם בעוה״ז תצפנם בסוכה ויפעל לחוסים בו נגד בני אדם וכולם יראו מזה השגחת ה׳, וכן מ״ש עתקו גם גברו חיל, הון עתק, היינו דבר הנעתק ומופרש מדרך הטבע.

תאלמנה – אחר שראה השגחת ה׳ עליו יאמר, מעתה תאלמנה שפתי שקר הם שפתי הכופרים,

הדוברים על צדיק על ה׳ הצדיק, דברי עתק בגאוה ובוז – שאומרים שאין ה׳ משגיח בעולמו ואין שכר ועונש, ושהעולם הפקר, ועתה ע״י שיראו השגחתך איך אתה מציל את החוסים בך תאלמנה שפתותיהם, כי

תאלמנה – מוסיף על ידמו הכתוב לפניו, הדומם יכול לדבר אם ירצה משא״כ באלם.

עתק – עתיק תרגומו של ישן, ואולי משל לקוח הוא מן היין שבהושנו יחזק יותר, וכן ולמכסה עתיק (ישעיה כ״ג:י״ח) מלבוש איש גבור וחזק המשתרר על חבריו, מלבוש השררה, ובלשון ערבי עתיק הוראתו יקר וכבד, א״כ עתק דברים כבדים וחזקים.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון