Tehillim 31 – תהלים לא‏ – Mikraot Gedolot

חוּס עֲלַי יְיָ אֲרוּם עַיִק לִי בְּלֵאָת מֵרוּגְזָא עֵינִי אִתְּעָק נַפְשִׁי וּכְרֵיסִי.

Have mercy on me, O LORD, for I am in distress. My eye is wasted¹ from agitation; my soul and my belly are destroyed.

1. Wasted: darkened.

אללהם פרפני פאן קד צ׳אק בי אמרי, ואלמת עיני מן אלמי, ונפסי ובואטני.

ה׳! לכן תחוס עלי. לפי שכבר הציק (הוצר) לי הענין שלי. ומכאבי כהתה (בלתה) העין שלי ונפשי וגם כל קרבי.

חנני, חנני ה׳ כי צר לי במצבי וכאבו עיני מיסורי ונפשי וכל קרבי. תרגם כאן עששה ״אלמת״ וכפי שתרגמתי, ולפי כ״י מ.ד.כ.ו. ״עת״⁠ ⁠׳ היא כמות ״גת׳⁠ ⁠⁠״ שהרבה מובנים לה, מהם, כליון חולשה והפסד, או דמיעה ונזילת לחה מחמת מכה. ולקמן בסמוך תרגם עששי ״סוסת״ כעין אכלם עש, נרקבו. ותרגם כעס ״אלם״ וראה לקמן קיב י.

עששה – כהתה, לשון עששית, שאדם נותן זכוכית לנגד עיניו לראות לעבר הזכוכית דבר, אין אותה מראה ברורה.

is dimmed Heb. עששה, an expression of a lantern, עששית. If a person puts glass in front of his eyes to see something on the other side of the glass, the appearance (of that thing) is unclear.

וטעם עששה בכעס – בעבור היות כעס האויב עלי^א עששתי כולי כאלו עש אכלני. ודימה היגון שהוא בלב לחום הגוף.

וטעם עיני – שהמאכל הרואה החולה יתעבהו, כל אכל תתעב נפשם^ב (תהלים ק״ז:י״ח).

וטעם נפשי – הנפש המתאוה שכחה נטוע בכבד, וככה הכתוב אומר: הנפש האוכלת.

ובטני – רמז לקרב העליון ששם המאכל. והנה הטעם כי כח הגוף חלש כבגד אכלו עש (איוב י״ג:כ״ח).

א. כן בכ״י לונדון 24896. בכ״י פרמא 1870, מנטובה 13 חסר: ״עלי״.

ב. כן בפסוק ובכ״י פרמא 1870, פרמא 2062. בכ״י מנטובה 13, לונדון 24896: ״נפשו״.

Osheshah be-kha’as (wasteth away because of anger) means, I am, as it were, totally eaten by a moth,⁠¹ for the wrath of the enemy is directed at me.⁠² David compares the pain in the heart to a fever in the body.⁠³

Scripture reads: mine eye. It so reads, because a sick person despises all food that he sees.

The spirit of a sick person can’t stand any food.

My soul⁴ refers to the lusting⁵ soul, whose power is implanted in the liver.⁠⁶ Scripture similarly says, the soul (nefesh) that eateth (Lev. 7:18).⁠⁷

My belly alludes to the upper innards wherein the food is.

The meaning of our verse is, the power of my⁸ body has been weakened like a garment that has been eaten by a moth.

1. The word ash means a moth. Hence osheshah means “mothed” that is, eaten by a moth. According to Ibn Ezra, osheshah be-kha’as eni means, mine eye has been eaten by a moth (ash).

2. Because of anger is short for because of the anger of the enemy.

3. Literally, to the heat of the body. The anger of the enemy causes David to worry. This worry is compared to a fever that wastes the body.

4. Heb., nafshi.

5. According to Ibn Ezra there are three souls or powers in the human body, neshamah, ru’ach and nefesh. “The nefesh is corporeal and it is that part of the psyche that desires food and sex.” See The Secret of the Torah, p. 96.

6. See, The Secret of the Torah, Page 96.

7. Ibn Ezra takes this verse literally and refers it to the lusting soul which is in the liver.

8. Literally, the.

ועתה שב לתפלתו ואמר: חנני י״י כי צר לי עששה – מגזרת עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳), כלומר נרקבה.

בכעס – האויב.

עיני – מבכי.

נפשי ובטני – ירקבו גם כן מרעב ומצמא, כי פעמים רבות היה לו רעב וצמא בברחו, כמו שראינו שנתן לו אבימלך לחם קדש מפני רעבונו (שמואל א כ״א:ד׳-ז׳). ואמר: נפשי שהיא הנפש המתאוה לאכול. ובטני הקרבים שאוספים ומקבלים המאכל ובראשם האצטומכא כי בה הרעבון והשובע.

עששה בכעס – הבי״ת רפה ופליגי בה ספרי.

עששה – ענין בליה ורקבון וכן למטה ועצמי עששו וקרוב הוא מלשון עש יאכלם (ישעיהו נ׳:ט׳) שהוא התולעת האוכל הבגד ומפסידה.

נפשי – הוא הנפש המתאוה.

עששה – בעבור כעס מתוגיון הצרות כאלו נרקבו עיני וגו׳.

עששה – נרקבה (כנ״ל ו׳ ח׳).

חנני ה׳ כי צר לי – שצר לי בפועל מרעת האויב, זאת שנית, כי עששה בכעס עיני ונפשי ובטני על דבריהם שמדברים להכעיס אותי ולחרפני, ומפרש, נגד מ״ש כי צר לי (יא-יב) כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה מרוב הצרות, ונגד מ״ש עששה בכעס עיני,

כי כשל בעוני כחי מכל צוררי הייתי חרפה – שצוררי מחרפים אותי לאמר שע״י עוני כשל כחי ועל ידי עוני עששו עצמי ואני חלוש, כן הייתי חרפה מצוררי והייתי חרפה לשכני מאד – שמחרפים גם את שכני ששוכן אצלם איש מלא עונות ופשעים, והייתי פחד למיודעי שפחדו להתקרב אלי מיראת צוררי בל ירעו להם בעבור זה, עד שרואי בחוץ נדדו ממני לבל אתקרב אליהם, עד כי

כי צר לי – גם עתה שאני בצרה חנני.

עששה בכעס – לשון נופל על לשון, ועיין מה שכתבתי למעלה ו׳:ח׳.

עיני – הוא הראש.

נפשי – היא החזה שבו הנשימה.

ובטני – כמשמעו, ועצמי שאחריהם הם הידים והרגלים, א״כ נזכר כאן כל הגוף.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון