×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(א) מִזְמ֡וֹר שִׁיר⁠־חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃ א
A psalm. A song for the dedication of the house.⁠1 Of David.⁠2
1. dedication of the house | חֲנֻכַּת הַבַּיִת – Commentators debate which "house" is referred to: the first Temple (Rashi, Radak), the future Temples (opinion brought by Ibn Ezra) or David's palace (Ibn Ezra). Cf. Malbim that the "house" is metaphoric for David's body which was restored (and hence "dedicated") after illness. For discussion of the various opinions and how the heading relates to the rest of the psalm, see Tehillim 30.
2. Of David | לְדָוִד – Many psalms include "לְדָוִד" in their title. See Ibn Ezra and Radak in their introductions to the book, that the term means that the psalm was composed either by David, about David, or in honor of David.
א. ‹ר4› פרשה פתוחה
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משהעודהכל
תּוּשְׁבְּחַת שִׁירְתָא עַל חֲנוּכַּת בֵּית מַקְדְשָׁא לְדָוִד.
A praise song for the dedication of the sanctuary. Of David.
מזמור שיר חנוכת הבית לדוד – אמר רב חסדא לית מילתא פליגא שבית המקדש של מטה מכוון כנגד בית המקדש של מעלה. אמר רבי אבא מהו (תהלים כ״ח:ב׳) אל דביר קדשך. ממקום שהדברות יוצאות לעולם שנאמר (ישעיהו ב׳:ג׳) כי מציון תצא תורה ודבר ה׳ מירושלים. וכתיב (תהלים ס״ח:ל״ו) נורא אלהים ממקדשיך.
דבר אחר: מזמור שיר חנוכת הבית – זה שאמר הכתוב (איוב מ״א:ג׳) מי הקדימני ואשלם. מי חושב בלבו לעשות מצוה לפני ולא השלמתי לאחריו. מי עשה מילה ולא נתתי לו קודם הבן. מי עשה ציצית ולא נתתי לו קודם הטלית. מי עשה מעקה לגגו ולא נתתי לו אני קודם הבית. מי עשה צדקה ולא נתתי לו קודם הדינרים. מי שחשב בלבו לעשות מצוה ולא עשאה אני מעלה עליו כאלו עשאה. שהרי דוד חשב לבנות בית המקדש ונקרא על שמו שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
דבר אחר: מזמור שיר חנוכת הבית לדוד – זה שאמר הכתוב (תהלים קמ״ט:ה׳) יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם. בשעה שהצדיקים נפטרין מן העולם שלש כתות של מלאכים מטפלין עמו. אחת אומרת (ישעיהו נ״ז:ב׳) יבא שלום. ואחת אומרת ירננו על משכבותם. ואחת אומרת הולך נכוחו. ומהלכות לפניו. א״ר יהודה ב״ר סימון בשם רבי יאשיה כביכול הקב״ה אומר לו שלום. וממי אתה למד מן הרשעים שנאמר (שם כ״א) אין שלום אמר ה׳ לרשעים. אם לרשעים אמר קל וחומר לצדיקים שהקב״ה אומר להם שלום. לכך יעלזו חסידים בכבוד. באיזה כבוד בכבוד שהקב״ה עושה לצדיקים בשעה שנפטרין מן העולם והם מקלסין להקב״ה. א״ר חייא בר׳ יוסי אין בין צדיקים חיים למתים אלא הדבור בלבד והם מקלסין להקב״ה ששם אותם בצרור החיים שנאמר (שמואל א כ״ה:כ״ט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים. ירננו על משכבותם. אין ירננו אלא קילוס. כמה דאמר (תהלים קי״ח:ט״ו) קול רנה וישועה באהלי צדיקים. א״ר יוחנן בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר כך אמר פלוני שפתותיו רוחשות ודובבות בקבר שנאמר (שיר השירים ז׳:י׳) וחכך כיין הטוב. וכתיב (שם) דובב שפתי ישנים. לכך ירננו על משכבותם. אמר דוד (תהלים ס״א:ה׳) אגורה באהלך עולמים. וכי חשב דוד שהוא חי לעולמים. אלא א״ר יהודה שיהו אומרים משמי בבתי כנסיות ובתי מדרשות. אמר לו הקב״ה חייך אף על פי שאתה מת אין שמך זז מתוך ביתי לעולם אלא על כל קרבן וקרבן מזכירין אותך ואומרים שירים משלך מזמור לדוד. ולא עוד אלא אמר הקב״ה הואיל ואתה חשבת לבנות בית המקדש אף על פי ששלמה בנך בונה אותו על שמך אני קורא אותו ואני כותבו. שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. לשלמה אינו אומר אלא לדוד.
דבר אחר: מזמור שיר חנוכת – זה שאמר הכתוב (תהלים ס״ב:י״ג) ולך ה׳ חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו. רבי יהודה ורבי נחמיה אמרי מדת פורענות עקרה ואינה עושה פירות מדה טובה עושה פירות. שנאמר (הושע י׳:י״ב) זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד. מה הקב״ה עושה גובה מן האדם עונותיו וחוזר ונותן לו שכרו. רבנן אמרי אפילו עונותיו אינו גובה ממנו בבת אחת שנאמר (עזרא ט׳:י״ג) כי אתה אלהינו חשכת למטה מעונינו. ר׳ אלעזר ור׳ יוסי בר חנינא. ר׳ אלעזר אמר כף מעויין הוא כף עונות וכף זכיות. ומה הקב״ה עושה מטה כלפי חסד שנאמר (תהלים ס״ב:י״ג) ולך ה׳ חסד. ורבי יוסי בר חנינא אמר מה הקב״ה עושה חוטף שטר מן העוונות שהן בכף ומיד הזכיות מכריעות. וכן הוא אומר (מיכה ז׳:י״ח) מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע. ר׳ נחמיה אומר חשב עכו״ם לעשות עבירה אף על פי שלא עשאה הקב״ה חושבה כאילו עשאה. שכן הוא אומר (דברים כ״ו:ה׳) ארמי אובד אבי. וכי היכן איבד לבן ליעקב. אלא על ידי שחשב לעשות כן מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. ואם חשב עכו״ם מצוה אינו כותבה עד שיעשנה. שנאמר (דניאל ו׳:ט״ו) ועד מעלי שמשא וגו׳. ולא חשב לו הקב״ה עד שעשאה. וישראל שחשב לעשות עבירה ולא עשאה אין הקב״ה כותבה עד שיעשנה. שנאמר (מיכה ב׳:א׳) חושבי און ופועלי רע. אמר דוד אם כן (תהלים ס״ו:י״ח) און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה׳. ואם חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה הקב״ה מעלה עליו כאילו עשאה. תדע לך שהרי דוד חשב לבנות המקדש ואף על פי שלא בנאו נכתב על שמו. שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד. מכאן שכל מי שמצטער על הדבר נקרא על שמו. שכן מצינו במשה על שנצטער בתורה וישב מ׳ יום ומ׳ לילה נקרא על שמו. שנאמר (מלאכי ג׳:כ״ב) זכרו תורת משה עבדי. וכן דוד שנצטער עליו תחלה נקרא על שמו. שנאמר מזמור שיר חנוכת הבית.
דבר אחר זה שאמר הכתוב (שם ט״ז) אז נדברו יראי ה׳ איש אל רעהו. רבי חייא בשם רבי אבא אמר בשעה שתלמידי חכמים יושבין ונכבשים אלו לאלו. כענין שנאמר (תהלים מ״ז:ד׳) ידבר עמים תחתנו. הקב״ה מצית לדבריהם שנאמר (מלאכי ג׳:ט״ז) ויקשב ה׳ וישמע. א״ר יעקב בר זבדי בשם רבי אבהו ולא עוד אלא הקב״ה מאיר להם מעונותיהן. א״ר אבא לכך הן אומר מר (אולי צ״ל - אומרים אמר מר) שהן קוראים למארי דעלמא מר.
דבר אחר: מזמור שיר – לפי ששני פעמים נבנה בית המקדש אחד בנה שלמה ואחד בנה עזרא. לפיכך מזמור שיר. מזמור על הראשון ושיר על השני.

רמז תשיג

מזמור שיר חנכת הבית לדוד – וכי דוד בנאו (ביהושע ברמז כ׳ ובשמואל ברמז מ״ו), למה מזמור שיר כנגד ביהמ״ק של מעלה וביהמ״ק של מטה, אמר רב חסדא לית מילתא פליגא שביהמ״ק של מטה מכוון כנגד ביהמ״ק של מעלה. אמר רבי חייא בר אבא מהו אל דביר קדשך מקום שהדברות יוצאות לעולם שנאמר כי מציון תצא תורה. רבי חנינא אמר מקום שהדבור יוצא לעולם שנאמר ודבר ה׳ מירושלים, א״ל הקב״ה אע״פ שאתה מת אין שמך יוצא מביתי לעולם אלא על כל קרבן וקרבן מזכירין את שמך ואומרים שירים משלך מזמור שיר חנכת הבית לדוד. ר׳ נחמיה אומר חשב ישראל לעשות עבירה אין הקב״ה כותבה עד שיעשנה ואם חשב לעשות מצוה מיד הקב״ה כותבה, אבל עובד אלילים אם חשב לעשות רעה אפילו לא עשאה הוא כותב עליו מיד כאלו עשאה, מנין שכן כתיב ארמי אובד אבי, והיכן אבדו לבן, אלא על ידי שחשב עליו כתב עליו הקב״ה כאלו עשה מעשה, וכה״א מחמס אחיך יעקב וגו׳ מקטל, וכי הרגו אלא חשב להרגו והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו. ואילו חשב לעשות מצוה אינו כותבה עד שיעשנה דכתיב ועד מעלי שמשא הוה משתדר להצלותיה אע״פ שחשב לא כתב עליו הקב״ה עד שעשאה. וישראל שחשב עבירה ולא עשאה אין הקב״ה כותבה עד שיעשנה שנאמר הוי חושבי און ופועלי רע, א״ר הונא אמר דוד און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה׳ חשב לעשות מצוה אע״פ שלא עשאה מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה, תדע לך שכן הוא שהרי דוד חשב לבנות ב״ה אע״פ שלא בנאו נכתב בשמו שנאמר מזמור שיר חנכת הבית לדוד. ד״א מזמור שיר לפי ששתי פעמים נבנה ב״ה אחד בנה שלמה ואחד בנה עזרא לכך מזמור על האחד ושיר על השני.
מג׳ד לדאוד יסבח בה פי דשן בית אללה.
שבח ששבח בו דוד ביום חינוך בית ה׳.
מזמור לדוד ישירו בו בחנוכת בית ה׳. תרגם חנכת ״דשן״ וכן תרגם בדברים כ ה. והכוונה שחנכת הבית היא אמירת השיר על הקרבן. וכתב ר׳ אברהם בן שלמה בפירושו למלכים א ח. כתב רבינו סעדיה ז״ל אמר הכתוב בחנוכת הבית עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים. . . וכבר טעה מי שהוא בזה לפי שראו יום הכפורים של אותה שנה בכלל שבעת הימים הראשונים וחשבו שאכלו ביום הכפורים (ראה מועד קטן ט א) ונדחקו בכך מפני שחשבו שענין חניכה אכילה ושתיה, ואין הדבר כן אלא ענין החניכה כאן קרבן וכמו שנ׳ ויזבח שלמה את זבח השלמים ואמר בסופו ויחנכו את בית ה׳ המלך וכו׳, וכן תפלה ותושבחות שנ׳ וכל תפלה וכל תחנה.
It says in the Psalm which follows “A song for the dedication of the House,” … without explaining anything about the meaning of “dedication of the House,” It secretly alludes to that. Now he was out of kindness, as David was inevitably saddened by what he was told by (Nathan); “you shall not build a House for My name, for you have shed much blood(I Chr. 22:8). Furthermore, when he told him “It will be your son Solomon who will build My House and My courts(I Chr. 28:6) his sadness changed to happiness and great joy, for this quality (of being a man of war) would not pass on to his descendants as his enemy gloats at his misfortune, therefore, it says “and not let my enemies rejoice over me.”
שיר חנוכת הבית – שיאמרוהו הלוים בחנוכת הבית בימי שלמה.
A song of dedication of the House which the Levites will say at the dedication of the House in the days of Solomon.
מזמור חנוכת הבית – יש אומרים: שצוה דוד שינגנו המשורריםא זה המזמור בחנוכת הבית הראשון.
ויש אומרים: בחנוכת הבית השני או השלישי כי דמה ימי הגלות לימי החולי כאשר אפרש. והקרוב אלי כי זה המזמור חברו בחנוכת ביתו בית ארזים כי הכתוב לא הזכיר בית השם, וכמוהו: עור ופסח לא יבוא אל הבית (שמואל ב ה׳:ח׳) כאשר פירשתי במקומו ואותו הזמן חלה דוד ויחי מחליו.
ויאמר ר׳ משה: כי דוד התאבל כאשר אמר לו נתן כי הוא לא יבנה הבית לשם וכאשר אמר לו כי שלמה בנו יבנה הבית אז התאזר שמחה תחת אבלו כי בנו כמוהו ולא יחרפהו האויב. ואמר כי יגון הנפש נמשל לחולי הגוף ויותר קשה, כדרך: רוח איש יכלכל מחלהו (משלי י״ח:י״ד).
א. כן בכ״י פרמא 1870, לונדון 24896. בכ״י מנטובה 13: ״המנגנים״.
A PSALM; A SONG AT THE DEDICATION OF THE HOUSE. Some say that David commanded that the singers play this psalm at the dedication of the first temple.⁠1 Others say at the dedication of the second or the third temple,⁠2 for David, as I will explain, compares the days of exile to days of illness.⁠3
It appears that David composed this psalm when he dedicated his house, the house of cedars,⁠4 for our psalm does not mention God’s house.⁠5 The same, as I have explained in its place, is the case with There are the blind and the lame; he cannot come into the house (Samuel II 5:8).⁠6 David fell ill at that time,⁠7 and recovered from his illness.
Rabbi Moses says that David mourned when Nathan told him that he would not build a house for God.⁠8 However, when the Lord told him that his son Solomon would build the house9 he girded himself with joy in place of mourning, for his son is like himself10 and the enemy11 would not taunt David.⁠12 Rabbi Moses says that affliction of the spirit is like the affliction of the body.⁠13 It is even worse. Compare, The spirit of a man will sustain his infirmity (Prov. 18:14).
1. Which was built after the death of David.
2. In other words this is a prophetic psalm.
3. This psalm speaks of David’s recovery from illness. These commentators believe that David’s illness is a metaphor for redemption from exile.
4. See Samuel II 5:11.
5. Our verse speaks of the dedication of the house. It does not speak of the dedication of God’s house.
6. There too house refers to David’s cedar house.
7. When he dedicated his house.
8. Samuel II 7:5.
9. Ibid. v. 13.
10. A person lives on in his children.
11. David’s enemies. See Samuel II 16:5-8.
12. By saying that he was unworthy to build God’s house.
13. In other words, the illness spoken of in this verse refers to David’s spiritual anguish.
מזמור שיר חנכת הבית לדוד – חברו דוד שיאמרוהו בחנכת בית המקדש. ואף על פי שאין בזה המזמור זכר הבית הזכיר בו סליחת פשעיו, שהיו חושבים איביו שלא תתקים לו המלוכה ולזרעו אחריו לעונש אותו עון. ואף על פי שנאמר לו על ידי נביא, כי בנו שימלוך אחריו הוא יבנה הבית, לא היו מאמינים שיוכל להיות כי בן שיולד לו מאותה האשה יהיה מלך ויבנה בית המקדש לי״י שיהיה מקום סליחה וכפרה. וכשמרד אדניה בסוף ימיו ורצה למלוך מעצמו בלא רשות היו סבורים שלא יהיה שלמה מלך. וכיון שהמלך וראו כי הצליח הדבר, כי הקושרים עם אדניה לא עמדו במרדם וברחו איש לאהליו, הכירו כל ישראל כי מי״י היא מלכות שלמה. וכיון שרצה האל כי בן שנולד לו מאותה האשה יהיה מלך על כל ישראל ידעו באמת כי נמחל לדוד אותו עון מחילה גמורה ושלמה. והראה לשלמה צורת הבית לעיני כל ישראל והתנדב הוא לבנין הבית והתנדבו בו בני ישראל לפניו. לפיכך חבר מזמור שיר חנכת הבית על זה הדרך שהזכיר בו סליחת חטאיו שהיא רפואת נפשו, כי בזה הענין נודעה הסליחה לכל אדם.
מזמור שיר חנוכת הבית וגו׳ נראה לי שאמרו דוד אחרי מות שאול, וששלח לו חירם מלך צור עצי ארזים וחרשי עץ ואבן ובנה לו בית, ונאמר שם (שמואל ב ה, יב) וידע דוד כי הכינו ה׳ למלך וכי נשא ממלכתו, כלומר, שהכיר שיצא שמו ונתפרסם מלכותו באומות והוטלה אימתו ונפל פחדו על כל העמים.
[מזמור] שיר חנוכת הבית. העתיד להיבנות במהרה בימינו1:
1. בית המקדש השלישי. ויש שפירשו שדוד חיברו עבור הלויים שישירו בחנוכת הבית שיבנה בימי שלמה (אבע״ז). ועוד הביא אבע״ז ׳ויש אומרים בחנוכת הבית השני או השלישי, כי דימה ימי הגלות לימי החולי׳ [ולכן תוכן המזמור מדבר על רפואתו].
מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד. אמר הגאון, אחרי שדוד הפקיד1 את כל עם ישראל על ידי יואב (שמואל ב׳ כד ב-ד) ונתגלגלה המגיפה ההיא בעם ותעצר המגפה, תיכף דוד בנה מזבח [כדברי] הפסוקים, כאמרו (שם פסוק כה) ׳ויבן שם דוד מזבח לה׳ ויעל עולות ושלמים׳ וגו׳, ואותו המקום נתייחד לבית המקדש, נמצא שדוד חנך בתחילה הבית ההוא ואותו המקום לבית ה׳, וכן [אמרו ז״ל (ברכות סב:) ׳מה] ראה – בית המקדש ראה׳2. ולפי שדוד הוא היה אשר חנך את אותו המקום אשר לבסוף היה בית ה׳, לכך אמר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד, כי זה המזמור עשאו אחרי שהעלה עולות לה׳ והמגיפה נעצרה כנותן שבח והודיה לה׳, כי אמר לקצוף הרבה ועשה מעט3:
1. – פקד.
2. באותו העניין בדה״י א׳ (כא טו) כתוב: ׳וַיִּשְׁלַח הָאֱלֹהִים מַלְאָךְ לִירוּשָׁלִַם לְהַשְׁחִיתָהּ וּכְהַשְׁחִית רָאָה ה׳ וַיִּנָּחֶם עַל הָרָעָה וַיֹּאמֶר לַמַּלְאָךְ הַמַּשְׁחִית רַב עַתָּה הֶרֶף יָדֶךָ וּמַלְאַךְ ה׳ עֹמֵד עִם גֹּרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי׳. ובגמרא ׳מאי ראה וכו׳, רבי יוחנן אמר – בית המקדש ראה׳, ע״ש. ובנדפס פירש מזמור זה ׳כנגד כל ישראל׳ על חנוכת הבית לעתיד, ועל הישועה והרפואה מצרות הגלות.
3. שדוד קיבל על עצמו שלושה ימים של דבר, ולבסוף לא היה אלא יום אחד, ולא כל היום, ועוד שלפירוש רבינו בסמוך היה צריך להיענש בשלושת העונשים שאמר גד החוזה, ולא באחד מהם בלבד. [ראה אלשיך שם שדוד היה חייב בשלושתם, אך לשון הכתוב מפורש ׳שלוש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׳, וכן ׳התבוא לך׳, ו׳אם היות׳, משמע כדברי המפרשים שניתן לו לבחור עונש אחד מתוך השלושה, וצ״ע].
מזמור שיר חנכת הבית – ב׳ בטעם פזר הדין ואידך שירו לה׳ שיר חדש סימן צ״ח ועיין זוהר פרשת בלק דף כ״א.
חנוכת – התחלת הדבר שעתיד לעמוד בה קרוי חנוך בלשון המקרא.
חנוכת הבית – המזמור הזה תקן לאמרו בעת חנוכת בית המקדש.
שיר חנוכת הבית – המזמור כולו יוסד לתת הודאה בחלותו ויחי מחליו, ולא נמצא בו שום ענין מחנוכת הבית? ומבואר שהבית המוזכר פה הוא הבית המשלי, הוא הגוף שהוא מעון לנפש ובית להאדם הפנימי השוכן ודר בקרבו, כי הנפש הוא האדם באמת, והגוף החמרי הוא רק בית חומר לשבתה כל ימי היותה במצודה, (כמ״ש אף כי שוכני בתי חומר, ביום שיזועו שומרי הבית), ועת חלה אז רופפו עמודי הבית ומכונותיו, ואחר שנתרפא נבנה הבית על תילו וישב לימי עלומיו, לכן ציין שם השיר בשם חנוכת הבית לדוד – ר״ל בית דוד העצמי, מעון נפשו שנתחנך בהרפאותו.
חנכת הבית – בשמואל ב׳ ה׳:י״א⁠־י״ב כתוב וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד, וידע דוד כי הכינו לה׳ למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל – ר״ל עם כל הצלחתו ועשרו לא נתגאה, ובראותו כי כל אויביו נגפו לפניו ומלך כביר שולח אליו לבקש שלומו ולבנות לו ארמון (דבר לא נהיה קודם לכן בישראל) הודה לה׳ ואמר כי לא מצדקתו היתה זאת כי אם מאהבת ה׳ את ישראל; וביום חנכת ביתו (ששם נטה ג״כ אהל לאדון) חבר שיר זה להודות לה׳ על חסדו כי הצילו מכל צרותיו, שמתחלה בצאתו למלחמה על הפלשתים ובכל אשר ישלחנו שאול ישכיל (שמואל א׳ י״ח:ה׳ וי׳ וכ״ז, וי״ט:ח׳) היה בוטח בגבורתו, וכאשר התחיל שאול לבקש את נפשו, בדעת דוד כי לא מלבו ענה ה׳ ויגה בני איש, חשב כי זה עונש גאותו (ואני אמרתי בשלוי וגו׳ ה׳ ברצונך העמדת וגו׳), ודמה צרתו לאיש חולה ואנוש מרפואה (ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול, שמואל א׳ כ״ז:א׳) ומתחנן לה׳ והוא רופאו; ונוכל להניח ג״כ שדוד חלה חולי אנוש בזמן ההוא (וגם מזמור מ״א מוכיח קצת על הדבר, רק מגמת מזמור זה נראית יותר, כהודעה על רפואת הנפש (הפכת מספדי וגו׳) מהודאה על רפואת הגוף, והבוחר יבחר; ומפסוק זה וגם מפרשת שופטים, מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו נראה שהיה מנהג בישראל לחנוך בתי מושביהם בהודעה ותחנונים לה׳.
תרגום כתוביםמדרש תהליםילקוט שמעונירס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתהערות הרב קאפח על תפסיר רס״גר׳ משה אבן ג׳יקטילהרש״יאבן עזרא ב׳רד״קמאיריר״ע ספורנושיעורי ספורנומנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״ם ביאור העניןהואיל משההכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144