מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם – אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים מָטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לוֹמַר מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא אָמַר בְּכָל עָמָל, אֶלָּא בַּעֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ אֵינוֹ עָמֵל אֲבָל עָמֵל הוּא בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת עַל יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁמָּטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כָּךְ שֶׁאָמַר: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ
(קהלת י״א:ט׳), וּמשֶׁה אָמַר: וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם
(במדבר ט״ו:ל״ט), וּשְׁלֹמֹה אָמַר: וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְפַיי, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹצֵר לוֹ לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ.
אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, יֵשׁ לוֹ. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה הֲנָאָה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת אֲשֶׁר מְסַגְּלוֹת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עֲלֵיהֶם אוֹרָה. וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַה הֲנָאָה יֵשׁ אֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְסַגְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי עָתִיד לְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם כְּגַלְגַּל חַמָּה, דִּכְתִיב: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ
(שופטים ה׳:ל״א).
אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ לִטְרָה שֶׁל בָּשָׂר כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְבַשְּׁלֶנָּה, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִין וּמְבַשְּׁלָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר.
אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְנַגְּבָהּ, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִים, וּמְכַבְּסָן, וּמְבַשְּׁלָן, וּמְנַגְּבָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, פְּסַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ מַטְעֵם לִי מִתַּבְשִׁילֵי דְּאִידַע מַהוּ צָרִיךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, סַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ יָהֵיב לִי מִסַּנְטָרְיוּתִי.
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב: וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת ה׳ וגו׳
(ירמיהו ה׳:כ״ד), הָא חַיָּיבִין מִן כַּדּוּן לֵית אַתּוּן צְרִיכִין לִי, תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ
(ירמיהו ה׳:כ״ד), יִשְׁמָר לָנוּ מִשָּׁרָב, יִשְׁמָר לָנוּ, מֵהַטְּלָלִים רָעִים, וְהוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר: גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים
(תהלים ס״ח:י׳), אִם גֶּשֶׁם הִיא צְרִיכָה, נְדָבָה. וְאִם טְלָלִים הִיא צְרִיכָה תָּנִיף אֱלֹהִים. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּתִיב: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה
(ויקרא כ״ג:ט״ו), אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵין יֵשׁוּעַ וּשְׁכַנְיָה בֵּינֵיהֶם.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאִין עַד שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָעֹמֶר, כְּדִתְנֵינַן, כֵּיצַד עוֹשִׂין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נוֹחַ לִקָּצֵר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִקְצַר בְּעֵסֶק גָּדוֹל.
אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם, הֲרֵי חָרַשְׁתָּ, וְזָרַעְתָּ, וְקָצַרְתָּ, וְעָמַרְתָּ, וְעָשִׂיתָ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת, אִם אֵינִי מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ יָכוֹל אַתְּ לִזְרוֹת, וַאֲפִלּוּ שְׂכַר אוֹתוֹ הָרוּחַ אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֱוֵי: וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ
(קהלת ה׳:ט״ו). רַבִּי עָשָׂה סְעוּדַת מִשְׁתֶּה בְּנוֹ, קָרָא רַבִּי לְכָל רַבָּנָן, וְאִינְשֵׁי לְמִקְרֵי בַּר קַפָּרָא, אֲזַל וּכְּתַב עַל תַּרְעָא אַחַר כָּל שִׂמְחָתֶךָ מָוֶת וּמַה יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ. אֲמַר מַאן עֲבַד לָן הָדָא, אָמְרוּ בַּר קַפָּרָא דְּאִנְּשִׁיתוּן לְמִיקְרֵי לֵיהּ, לְגַרְמֵיהּ חַפְיָה הוּא. אֲזַל וַעֲבַד אֲרִיסְטוֹן אוֹחֲרָן וּקְרָא לְכָל רַבָּנָן וּקְרָא לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא, וְעַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל דַּהֲוָה מַנִּיחַ קָדָמֵיהוֹן הֲוָה אָמַר עֲלֵיהּ תְּלַת מְאָה מַתְלִין עַל הָדֵין תַּעֲלָה, וַהֲוָה עָרֵיב לְהוֹן וַהֲוַת תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין לֵיהּ. וַהֲוָה רַבִּי אָמַר לִמְשׁוּמְשְׁנוֹהִי לָמָּה תַּבְשִׁילֵינוֹן עָלְלִין וְנָפְקִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, אָמְרִין לֵיהּ בְּגִין חַד סַב דְּיָתֵיב תַּמָּן וְכֵיוָן דְּתַבְשִׁילָא עָלֵיל הוּא אָמַר תְּלַת מְאָה מַתְלִין בַּהֲדֵין תַּעֲלָה, בְּגִין כֵּן תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, סָלֵיק לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ עָבֵיד כֵּן, שָׁבֵיק אֲרִיסְטְוָן דְּיֵכְלִין. אֲמַר לוֹ לָא תְהֵא סָבוּר דִּבְגִין מְגִיסָךְ אֲתֵית, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא צְוַוחְתְּ לִי עִם חֲבֵרַי, לֹא כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם וגו׳, מֵאַחַר שֶׁדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, מִן דְּפָיְיסָן דֵּין לְדֵין עָבְדִין שְׁלָמָא. אָמַר אַבָּא בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי, וּמַה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ הִשְׁפִּיעַ לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלְוָה, עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
אָמַר רַבִּי בַּנָאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, דְּעוּ מַה בֵּינִי לְבֵינֵיכֶם, מַה כְּתִיב: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם וגו׳
(שמות ט״ז:ט״ז), מִן דְּיַהֲבוּן אַתּוּן כֻּלְכוֹן עֹמֶר, וְלֹא עֹמֶר שֶׁל חִטִּין אֶלָּא שֶׁל שְׂעוֹרִים, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיוּ זְהִירִין לְהָבִיא אוֹתוֹ בְּעוֹנָתוֹ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם: וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר וגו׳
(ויקרא כ״ג:י׳).