Kohelet 1 – קהלת א‏ – Mikraot Gedolot

חֲזֵיתִי יָת כָּל עוֹבָדֵי בְּנֵי אֱנָשָׁא דְּאִתְעֲבִידוּ תְּחוֹת שִׁמְשָׁא בְּעַלְמָא הָדֵין וְהָא כּוֹלָא הַבְלוּ וּתְבִירוּת רוּחָא.

רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ וגו׳ – אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא לְזָקֵן שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִין אֶחָד תְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר וְסוֹפוֹ קוֹצִים וַאֲרָזִים וְקָנִים, וְאֶחָד תְּחִלָּתוֹ קָנִים וַאֲרָזִים וְקוֹצִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר, וְהָיָה מַזְהִיר לָעוֹבְרִין וְלַשָּׁבִים וְאוֹמֵר זוֹ תְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר וְסוֹפוֹ אֲרָזִים וְקוֹצִים וְקָנִים, וְזֶה תְּחִלָּתוֹ קוֹצִים וַאֲרָזִים וְקָנִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר, אֵין הַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה שֶׁהוּא מַזְהִירָן לְטוֹבָתָן שֶׁלֹא לְיַגְּעָן, כָּךְ אֵין הַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לְהַחֲזִיק טוֹבָה לִשְׁלֹמֹה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל שַׁעֲרֵי הַחָכְמָה וּמַזְהִירָן לְיִשְׂרָאֵל, שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וגו׳ חוּץ מִתְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, לְאִיסְטְרוֹלוֹגוֹס שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַלִּמֵן, וְהָיָה מַזְהִיר לְכָל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים וְאוֹמֵר לָהֶם פְּרַגְמַטְיָא פְּלוֹנִית יוֹצְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי וּפְרַגְמַטְיָא פְּלוֹנִית יוֹצְאָה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי, אֵין הַבְּרִיּוֹת צְרִיכִין לְהַחֲזִיק לוֹ טוֹבָה, כָּךְ לִשְׁלֹמֹה שֶׁאָמַר: רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים וגו׳, חוּץ מִתְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.

ועאינת גמיע אלאעמאל, אלמעמולה דון פלך אלשמס, פאד׳א בגמיעהא מסתחיל ומראעאת ריח.

הסתכלתי בעיון על כל המעשים שבני אדם עשו תחת גלגל השמש והנה הכל דבר מתאדה (מתנדף) ודבר שעף ברוח.

ראיתי – וראיתי.

שנעשו – הנעשים תחת גלגל השמש.

רעות רוח – שבר רוח, כמו רועו עמים^א וחותו (ישעיהו ח׳:ט׳). רוח – טלנט. סוף המעשה בא לידי כאב לב.⁠^ב

א. כן בכ״י אוקספורד 165, וכן בפסוק. בכ״י לוצקי 778, לייפציג 1, מינכן 5, לונדון 27298, חסר: ״עמים״.

ב. כן בכ״י לייפציג 1, אוקספורד 165, מינכן 5. בכ״י לוצקי 778, לונדון 27298 חסר: ״לב״.

And vexation of spirit – The breaking [=וּרְעוּת of the spirit,⁠¹ as in, "Shatter רֹעוּ, O peoples, and be devastated.⁠"² "רוּחַ" is talent in Old French. At the end of the deed it becomes heartache.

1. Alternatively, ורעות רוח means, "and a grasping [from רעה] after wind,⁠" i.e., man's effort is as hopeless as trying to catch the wind.

2. Yeshayahu 8:9.

ראיתי את כל המעשים שנעשה תחת השמש – צפה שלמה בחכמתו על כל המעשים של עולם.

והנה הכל הבל – חוץ ממה שנעשית קודם השמש. היא התורה והחכמה והתשובה כענין שנאמר י״י קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. ואומ׳ בטרם הרים יולדו וכו׳. תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם.

ורעות רוח – ורצון רוח.⁠¹

ורעות – מן פעל של רָעַה, כמו: דמות – מן דַמַה, ראות – מן ראה, ענות – מן ענה.

רוח – טלנט בלעז.

1. עיינו בפירוש להלן א׳:י״ז.

ראיתי – פירוש ורעות רוח – כמו: אפרים רועה רוח ורדף קדים (הושע י״ב:ב׳), שלא יועיל ולא ישביע.

וענין רוח – כמו הבל, בעבור רובי תהפוכותיו, ושלא יוכל אדם לתפשו ביד, כעינין: כי רוח יזרעו (הושע ח׳:ז׳), וכן כי רוח עברה בו (תהלים ק״ג:ט״ז).

ויתכן היות ורעות – כמו מחשבת, ויורה עליו רעיון רוח (קהלת א׳:י״ז). ומשקלם דמות ודמיון מהפעלים שהלמ״ד שלהם איננו שלם.

I HAVE SEEN. Re'ut ru'ach (a striving after wind) means the same as ro'eh ru'ach (striveth after wind) in Ephraim striveth after wind, and followeth after the east wind (Hosea 12:2).⁠¹ Re'ut ru'ach (a striving after wind) means, it does not help or satisfy.⁠² The term ru'ach (wind) is used in the sense of hevel (vapor, nothingness)⁠³ because of its instability, for one cannot hold the wind in one's hand. It is used in this sense in For they sow the wind (ru'ach) (Hosea 8:7), and For the wind (ru'ach) passeth over it⁴ and it is gone (Ps.103:16).⁠⁵

It is possible that the word re'ut (striving) means, thoughts. The phrase rayon ru'ach (a striving after wind) (v. 17) shows that this is the case.⁠⁶ Re'ut follows the form of demut (2 Kings 16:10) and rayon follows the form of dimyon. They⁷ come from a root that drops the third root letter.⁠⁸

1. Ibn Ezra connects the word re'ut (striving) to the word ro'eh (shepherd). The word ro'eh means to feed. He renders Efra'im ro'eh ru'ach (Ephraim striveth after wind) as, Ephraim feeds on wind (R. Goodman). He interprets all is vanity and a striving after wind as, all is vanity and a feeding upon wind.

2. Feeding upon wind does not satisfy.

3. Our verse reads ha-kol hevel u-re'ut u'ach (all is vanity and a striving after wind). Hevel is parallel to ru'ach and thus means the same.

4. The plant. Our verse is to be understood as follows: For the wind (ru'ach) passeth over the plant, and it is gone.

5. It is not clear how Ibn Ezra concludes from this verse that ru'ach has the meaning of "vapor,⁠" for the verse speaks of the effect of the wind upon a plant. It does not speak of the wind being a vapor. (R. Goodman)

6. Ibn Ezra renders rayon ru'ach (a striving after wind) (Kohelet 1:17) as vain thoughts.

7. The word re'ut and demut.

8. The word re'ut comes from the root, resh, ayin, heh. The word de’mut comes from the root, dalet, mem, heh.

ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח ״ראיתי״ כאן הוא עיון בשכל והתבוננות במחשבה כמו ״ולבי ראה הרבה חכמה״ (קהלת א:טז) השגת ידע וידיעה, והשין ב״שנעשו״ היא במקום אשר, והמשמעות של ״תחת השמש״ היא תחת השמים כפי שהתבאר כבר. המשמעות של ״רעות רוח״ היא קלקול המחשבה ושפלות של ניהול החיים, ויש אומרים דמיון ריק ורעיונות בטלים ומקולקלים [מאותו שורש] כמו ״רעיון״, כמו ״חזות״ ו״חזיון״, וזוהי צורת מקור הנמצאת בסמיכות משורש בגזרת ל״י כמו ״ראות עיניו״ (קהלת ה:י), ויש אומרים שמשמעותו ריכוז המחשבה כלומר ריכוז המחשבה בדברים שאינם אפשריים [ואינם קיימים], ודומה לו ״אפרים רועה רוח ורודף קדים״ (הושע יב:ב), והמשקל של המילה ״רעיון״ הגזורה מ״רעה״ הוא כמו של ״חביון״ ו״עליון״ הגזורים מ״חבה״ ו״עלה״ ו״חזיון״ הגזור מ״חזה״. הוא מתכוון בכך למה שאמר ״ראיתי את כל המעשים,⁠״ כלומר כאשר התחלתי להתבונן ולעיין במצבי הקיום אז ראיתי שלייגע את המחשבה והנפש בכך זה קלקול המחשבה וחיסרון ביכולת לצייר דברים במחשבה, שכן אין לאדם יכולת לעשות משהו או לא לעשות משהו, שכן כל מה שאינו מצוי בטבעו של אותו דבר בתחילת ברייתו ואינו טבוע באופיו ואין בטבעו הכנה [המאפשרת] שיקרה הדבר הרי המאמץ בעניינו הוא ריק ולא יועיל.

ורעות רוח – כמו ורעיון רוח.

וזה שכל המעשים שנעשו תחת השמש הם דברים שלא יעמדו אפילו רגע אחד בענין אחד. ולזה יחשב שכל אחד מהם הוא הבל ורעיון רוח שאין לו מציאות בעצמו.

ראיתי – כבר כתבתי על פסוק שני איך יחלקו פעולות האדם לשני מחלקות שהם ד׳ ועתה צריך שתדע עוד ששתי פעולות השכל ואמתתו הן פעולות נמצאות בעצמו ובלתי יוצאות לחוץ. כי החלק העיוני. מלאכתו אמנם היא לעיין ולדעת בנמצאים הנצחיים ההכרחיים שמציאותם בלתי תלוי בעיונו כלל והמעשי ענינו להמציא מציאות הדברים המעויינים מציאות נפשיי לבד. אמנם פעולות החלק החמרי הם כדי להוציא המעשים לחוץ. והנה כאשר יפעל בעצת השכל תקרא מלאכתו בחירה וכשיעשה מעשה מבלי עצה רק איך שיזדמן יקרא מעשה לבד. אלו עצמן דברי אריסטו (ספר המדות מאמר ו׳ פ״א). אך צריך שתתחכם עליו בענין נפלא מאד. והוא כי למה שלא מצא פעל יוצא לחוץ שיהיה מסודר מהשכל העיוני המוחלט. לא ראה שתכלול הבחירה זולתי המעשים האנושיים הנמשכים מן השכל המעשי לבד. והנה עם זה תשמע ממנו עיקר המעשים אשר הצלחת האדם תלויה בהם ולזה נשתבש הוא וכל הנמצאים אחריו בכוונת מציאות האדם ותכליתו. והוראת זה הדבר העצום הוא יסוד ושרש הספר הזה הנכבד כמו שיתבאר היטב במה שיבוא.

ועתה להמשיך כוונתו ראה שהעביר החכם שלמה בכל חלקי הפעולות האלה א׳ אל א׳. ובאותו הסדר בעצמו אשר זכרם שם הפילוסוף והוא פלא. והנה בחלק הנכבד שהוא החלק השכלי לא החל רק במלאכותיי ממנו שקראו הפילוסוף מלאכה החליט המאמר תחלה ואמר עליו ראיתי את המעשים בזה החלק המעשי מן השכל והוא מה שביארו ראשונה באמרו ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה. וראה כי החלק המעשי הזה גם הוא יתחלק לב׳ חלקים הא׳ החלק אשר בו יסדר ההמצאות המלאכותיות ורוב התחבולות לקראת עשר ונכסים כאשר יאות בהנהגת הבית והצלחתה. והב׳ במה שיסדר פעולות הצדק והיושר אשר בו יושלם הקבוץ המדיני והנהגתו. אשר בו יושלם תקון המדות האנושיות. ואמר שעם שהם ענינם טובים ונכוחים לפי דעת רוב האנשים שמצד מה שהם תחת השמש לבד הם הבל ורעות רוח החלק הא׳ שהוא הבל כי כן הוא באמת במה שגם הם עניינים הווים ונפסדים וסוף הכל ליאבד אם מצד המאסף ואם מצד המאוסף כמו שאמר המשורר (תהלים ל״ט) אך הבל יהמיון יצבור ולא ידע מי אוספם. והחלק הב׳ שהוא רעות רוח לפי שרוב הנחות זה הסדור וכל הסכמותיו הן רעיון רוח ומחשבה גוברת לבד ואין להם על מה שיסמוכו מצד מה שהם אנושיים לבד מהמנהגים וממה שיעשו האנשים על הרוב.

[חקירת המעשים בעולם הגשמי]:

ראיתי את כל המעשים אשר נעשו תחת השמש. שהם הנפסדים¹, וראיתי שהם הבל, שתכליתם מצד עצמם גרוע ודבר בלתי נחשב²: ורעות רוח. באופן שכל מה שישמח האדם בהם הוא ׳רעות רוח׳, כי הוא בזה רועה וניזון ברוח בלבד³, כענין ׳אפרים רועה רוח׳ (הושע יב ב)⁴:

1. ׳תחת השמש׳ - בעולם הזה שהוא תחת ממשלת השמש, והכוונה לעמל צבירת קניינים גשמיים המסורים בידי מערכת השמים, או שהכוונה במקום שהשמש זורח (מצודות), והיינו בעולם הגשמי שהוא נפסד.

2. כלומר, אין תכלית חשוב במציאותם בעצמם, אלא אם כן להשיג בהם תכלית אחרת מחוץ להם.

3. ׳רעות רוח׳ – עסק של כלום, מלשון בהמה ׳הרועה׳, שמה שהאדם שמח ונהנה מתכלית גשמית של הדברים הנפסדים הוא כמו אכילת רוח, שלא יועיל ולא ישביע [והרמב״ן אף הוסיף שכשיכנס הרוח לתוך מעיו יגרום לו צער ונזק], ונקט לשון ׳רוח׳ כמו ׳הבל׳, שלא יוכל אדם לתפסו ביד, וכל מה שישמח האדם בהם, הרי הוא כניזון ברוח בלבד (ע״פ אבע״ז ורי״ד). והיינו שמלבד שהם ׳הבל׳ מצד עצמם, גם מצד האדם אין בהם חשיבות, והם ׳רעות רוח׳.

4. הרד״ק פירש שם: ׳בעבדו העגלים דומה למי שפותח פיו אל הרוח ורועה [- אוכל] אותו, כי לא יחיה ממנו׳. ורבינו מבאר יותר שהכוונה לכל הנאה גשמית, שאינו נהנה ממנו אלא הנאה רגעית וחולפת, כמו הרוח. וגם האבע״ז ציין לפסוק זה.

ורעות – ענין שבירה כמו תרועם בשבט ברזל (תהלים ב׳:ט׳).

רוח – רצון.

ראיתי – במדאית העין ראיתי את כל המעשים הנעשים, בדבר הנתון תחת ממשלת השמש, והם אסיפת הקנינים המסור ביד מערכת השמים וזכר השמש לפי שהיא הפועלת הרבה בתחתונים וכו׳, וכמו שנאמר למעלה בתחלת הספר. או בזה העולם במקום זריחת השמש ראיתי וגו׳.

והנה הכל הבל – בעיני ראיתי שכולם הבל המה מבלי תועלת, עוד יש בהם שבר רצון עושיהם כי לא ישיג תשוקתו ונכזבה תוחלתו.

עודני דורש וחוקר ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש, והנה הכל הבל ורעות רוח,

ורעות רוח – שבר רוח ונפש (רש״י) מלשון רעו עמים (ישעיהו ח׳:ט׳) וכן מתורגם תבירות רוחא, וכן תרגמו גם שד״ל; ופיליפפזאָן מתרגמו Haschen nach Wind כמו אפרים רעה רוח (הושע י״ב:ב׳) השתדלות הבל.

את כל המעשים – חוץ מתשובה ומעשים טובים.⁠¹ (שם)

1. לא נתבאר משמעות דרשה זו בלשון את כל המעשים. ויתכן לפרש ע״פ הדרשה דלעיל (ג׳) מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש, בעמל שתחת השמש הוא דאין לו יתרון אבל בעמל שקודם השמש יש לו ואיזו היא, זו העמל בתורה. ואף כאן דריש הלשון את כל המעשים הנעשים תחת השמש, ודריש ג״כ הא במעשים שקודם השמש [כלומר למעלה מן השמש] אינם הבל, ואיזו הם, תשובה ומע״ט, כלומר, שהם דברים אצילים ורוחנים. ולפי״ז בציון הדרשה במדרש את כל המעשה חסרה המלה ״וגו׳ ״, ועיקר הסמך הוא מלשון תחת השמש.

רָאִיתִי אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים של העולם¹ שֶׁנַּעֲשׂוּ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ – בעולם הזה², וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת וְדִמְיוֹן³ רוּחַ – מחשבה⁴ שלא יועיל ולא ישביע⁵, אלא מביא את האדם לשברון לב⁶ כי לא ישיג תשוקתו ונכזבה תִּקְוָתוֹ⁷:

1. לקח טוב.

2. ראה מצודת דוד פס׳ י״ג. והעיד שלמה על כל המעשים שנעשו תחת השמש חוץ ממה שנעשית קודם השמש שהיא התורה, לקח טוב.

3. אבן עזרא. ורש״י ומצודת ציון ביארו עניין שבירה.

4. ונקרא רוח בעבור רובי תהפוכותיו, ושלא יוכל אדם לתפשו ביד כמו שאינו יכול לתפוש רוח, אבן עזרא. ומצודת ציון ביאר שרוח הכוונה לרצון.

5. אבן עזרא.

6. רש״י.

7. מצודת דוד.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון