×
Mikraot Gedolot Tutorial
 
(ד) לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל⁠־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא א֛וֹ אֶל⁠־חוֹלֵ֥ם הַחֲל֖וֹם הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהֹוָ֤היְ⁠־⁠הֹוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת⁠־יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכׇל⁠־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכׇל⁠־נַפְשְׁכֶֽם׃
you shall not listen to the words of that prophet or to that dreamer of dreams, for Hashem your God tests you to know whether you love Hashem your God with all your heart and with all your soul.
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יר״י קרארשב״םאבן עזראחזקונירמב״ןטור הפירוש הארוךר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלר״ע ספורנומנחת שיאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןעודהכל
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא – ולא החוזר בו.
או אל חולם החלום ההוא – ולא החשוד למפרע.
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים.
סליק פיסקא
"Do not pay heed to the words of that prophet": and not (i.e., you may pay heed to the words of) one (such as he) who retracts (his false prophecy).
"or that dreamer of dreams": and he is not suspected retroactively.
For the LORD your God is testing you to see whether you really love etc.
[End of Piska]
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא ולא החוזר בו:
או אל חלם החלום ההוא ולא החשוד למפרע:
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים:
לָא תְקַבֵּיל לְפִתְגָמֵי נְבִיָּא הַהוּא אוֹ מִן חָלֵים חֶלְמָא הַהוּא אֲרֵי מְנַסֵּי יְיָ אֱלָהֲכוֹן יָתְכוֹן לְמִדַּע הֲאִיתֵיכוֹן רָחֲמִין יָת יְיָ אֱלָהֲכוֹן בְּכָל לִבְּכוֹן וּבְכָל נַפְשְׁכוֹן.
you shalt not hearken to the words of that prophet or dreamer of dreams; for the Lord your God is proving you, to know whether you will love the Lord your God with all your heart and with all your soul.
לא תשמעון למילוי דנבייא שקרא ההואא או לחלם (ל)⁠חלמייאב ההוא ארום מנסיג י״י אלהכון יתכון למדע הא איתד רחמין ית אולפן אורייתה די״י אלהכון בכל לבבכון ובכל נפשתכון.
א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״למילוי דנבייא שקרא ההוא״) גם נוסח חילופי: ״לפתגמייא דנבייא ההו׳⁠ ⁠⁠״.
ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״לחלם (ל)⁠חלמייא״) גם נוסח חילופי: ״לחלומי חלמיה״.
ג. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״מנסי״) גם נוסח חילופי: ״מבדק״.
ד. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״הא אית״) גם נוסח חילופי: ״אין״.
לא תקבלון לפיתגמי נבי שיקרא ההוא או מן חלים חילמא ההוא ארום מנסי י״י אלקכון יתכון למינדוע האיתיכון רחמין ית י״י אלקכון בכל לבבכון ובכל נפשכון.
you shall not hearken to the words of that lying prophet, or his who hath dreamed that dream; for the Lord your God (thereby) trieth you, to know whether you will love the Lord your God with all your heart and with all your soul.
כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙
זכה יוסף למעלה ולמלכות מפני שכבש יצרו
אָמַר רַב יְהוּדָה, לָמָּה זָכָה יוֹסֵף לְאוֹתָהּ הַמַּעֲלָה וְהַמַּלְכוּת? בִּשְׁבִיל שֶׁכָּבַשׁ יִצְרוֹ. שֶׁשָּׁנִינוּ, כָּל הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, מֵחִיל עָלָיו אֶת מַלְכוּת הַשָּׁמַיִם.
יצה״ר נברא לנסות בו בני אדם
שֶׁאָמַר רַב אָחָא, לֹא בָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיֵּצֶר הָרָע אֶלָּא לְנַסּוֹת בּוֹ בְּנֵי אָדָם. וְהַאִם רוֹצֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְנַסּוֹת בְּנֵי אָדָם? כֵּן. שֶׁאָמַר רַב אָחָא, מִנַּיִן לָנוּ? מִשֶּׁכָּתוּב (דברים יג) כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךְ נָבִיא וְגוֹ׳ וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת וְגוֹ׳, כִּי מְנַסֶּה ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְגוֹ׳.
וְלָמָּה צָרִיךְ נִסָּיוֹן, שֶׁהֲרֵי כָּל מַעֲשֵׂי בְּנֵי אָדָם גְּלוּיִים לְפָנָיו? אֶלָּא שֶׁלֹּא לִתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי אָדָם. רְאֵה מַה כָּתוּב וְלוֹט? יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדם, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְנַסּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת.
(זהר בראשית דף קז.)
פַלַא תַּקבַּלֻוא מִן דַ׳לִךַּ מֻדַּעִי אַלנִּבּוּתִ אַוְ חַאלִם אַלּחֻלם פַאִןַּ אללַהַ רַבֻּכֻּם מֻמתַּחִנַכֻּם לִיֻט׳הִרַ הַל אַנתֻם מֻחִבּוּנַהֻ מֻכ׳לִצֻוןַ בִּכֻּלִ קֻלֻובִּכֻּם וַנֻפֻוסִכֻּם
אל תקבלו מן הטוען לנבואה או מן חולם החלום, כי ה׳ אלהיכם, עושה לכם מבחן, להראות בגלוי האם אתם מחבבים אותו במסירה ונתינה, בכל לבבותכם ונפשותיכם.
אף על פי כן, לא תשמעא לו.
ואם תאמר: אם כן, למה נתן לו הקב״ה ממשלה לעשות אות? כי מנסה י״י אלהיכם אתכם.
א. כן בפסוק ובכ״י אוקספורד 165, מינכן 5, המבורג 13, ליידן 1, אוקספורד אופ׳ 34, לונדון 26917. בכ״י לייפציג 1: ״תשמעו״.
Nevertheless you shall not hearken unto him (although the sign or the wonder come to pass; cf. v. 3).
But if you ask, why then does God give him the power to perform a sign? Scripture replies, for Hashem your God tests you, [to know whether you really love Hashem your God]" (Sifre Devarim 84:1; cf. Sanhedrin 90a).
וזה שבא האות והמופת אינו אלא כי מנס⁠[ה י״י אלוהיכם אתכם ... ... ... ... ... ... ... ... ... ...] (כ״י אימולה 17.2)
כי מנסה י״י וגו׳ – נתן כח בכשפים לדעת נולדות, לנסות ולזכות ישראל שהתרה בהם: לא ימצאא בך מעונן ומנחש ומכשף וגו׳ עד תמים תהיה עם י״י אלהיך (דברים י״ח:י׳-י״ג). ואם לא יאמינוב לאותות נביאי עבודה זרה,⁠ג זו היא זכותן.
א. כן בפסוק. בדפוס ראשון ובמהדורת רוזין: יהיה.
ב. כך נוסח א׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח ב׳ חסרה מלת: יאמינו.
ג. כך נוסח ב׳ בכ״י ברסלאו (לפי עדות רוזין). בנוסח א׳ (במקום ״לאותות נביאי ע״ז״): בע״ז.
‏כי מנסה ה'‏ BECAUSE THE LORD IS TESTING YOU: God granted powers to the forces of sorcery to be able to predict the future1 in order to test2 the Israelites and to increase their merit.⁠3 He warned them (18:10-13), “Let there not be4 among you ... a soothsayer, a diviner, a sorcerer... . You must be wholehearted with the LORD your God.” If the Israelites refrain from believing in the signs of idolatrous prophets, it will be to their merit.
1. Rashbam reiterates the idea found in his comment to vs. 3, that there really are forces of evil that can be accessed by humans who wish to find out the future. See note 20 and the sources cited there.
2. See Sara Japhet, “Rashbam’s Commentary on Genesis 22,” in the Sarah Kamin Memorial Volume, pp. 349-366. Japhet correctly notes there that Rashbam’s commentary to our verse proves that he is not averse to the idea of God testing humans. In other passages where the verb נסה is applied to God, Rashbam interprets it as meaning something other than “test.” (See e.g. note 76 on p. 166 of my Exodus volume, and note 1 on page 96 of my Genesis volume.) Here, though, and in the parallel passage in Rashbam ’s commentary to 18:13, there is no doubt. If the Israelites pass the test and refrain from succumbing to the temptation of soothsaying and augury, their reward will be greater. Cf. Rashbam’s younger Christian contemporary, Andrew of St. Victor (p. 200), who is clearly troubled by the idea of the test implied in this verse.
3. Rashbam’s phrase here, לזכות ישראל and the phrase below at the end of the comment, זו היא זכותן, allude to the Mishnah (Mak. 3:15) that says that God gave many commandments to the Israelites in order to increase their merit. Rashbam’s comment here conforms with the way that that Mishnah is understood in the Talmud commentary (ad Mak. 23b, s.v. לזכות את ישראל) of R. Yehudah b. Natan. (Rabbi Yehudah b. Natan was married to Rashbam’s aunt Miriam, Rashi’s daughter, and completed Rashi’s commentary to the last few folios of Mak.)
4. Rashbam quotes the verse as reading לא יהיה לך, instead of MT’s לא ימצא בך. This change presumably represents a memory error, by Rashbam or by a later copyist.
וטעם כי מנסה – בעבור שעזרוא ולא המיתו. ונסיון השם להראות צדקת המנוסה.
א. כן בכ״י פריס 177, פרנקפורט 150. בכ״י פריס 176, לוצקי 827: שעזבו.
[PUTTETH YOU TO PROOF.] Scripture says, for the Lord…putteth you to proof, because God left the prophet1 alone and did not kill him. The purpose of God's test is to show the righteousness of the one who is being tried.⁠2
1. Who tried to lead the Jews into idolatry.
2. So too Maimonides, Guide for the Perplexed, 111:24. Also see Ibn Ezra on Gen. 22:1 (Vol. 1, p. 223).
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא – ואין הדין נותן להיות האות שלו גדול מן הצווי שלי שהרי מעכשיו אני מזהירכם ומצוה אתכם על זאת.
כי מנסה – כבר פירשתי כי אין נסיון בשביל הקב״ה כי הכל גלוי לפניו.
הישכם – היו״ד נקודה בחיר״ק.
לא תשמע אל דברי הניא ההוא, "do not listen to the words of that "prophet;⁠" it is illogical to believe that such a prophet's miracle could override My commandments to you, seeing that I have warned you of the possibility of such false prophets arising already before any such person did in fact claim to be My prophet.
כי מנסה "for He is testing;⁠" I already explained the meaning of this "test.⁠"
הישכם, the letter י in this word has the vowel chirik.
וטעם כי מנסה י״י אלהיכם אתכם – לאמר כי ענין המופת אשר בא והראהו השם לזה בחלומו או בכיהונו, רצון האלהים היה בו לנסותכם באהבתו. וכבר פרשתי (רמב״ן בראשית כ״ב:א׳), כי הנסיון יקרא כן מצד המנוסה. ואמר לדעת – שיודע בפועל מה שהוא בכח וגלוי לפניו.
והנה, מצות כל הפרשה במתנבא לעבוד עבודה זרה, אבל במתנבא בשם י״י לשנות בדברי התורה, רבותינו דרשו בו (בבלי סנהדרין צ׳.): שאם בא לעקור דבר מן התורה, כגון שיתיר החזיר או אחת מן העריות, כמשפט הזה יעשה לו. אבל אם יתיר זה לקצת הימים להוראת שעה, כגון אליהו בהר הכרמל, אנו חייבים לשמוע אליו ולעשות ככל אשר יצונו. ונראה, שאם מתנבא בשם י״י לצוות מצוה שיחדש, כגון שהיה במקרא מגלה (בבלי מגילה י״ד.) שאינו חייב מיתה, אלא שאין לנו לשמוע אליו, דכתיב: אלה המצות (ויקרא כ״ז:ל״ד) – אין נביא רשאי לחדש בהן דבר מעתה. ואולי כיון שלא נאמין לו, הנה הוא נביא השקר ומיתתו בחנק.
FOR THE ETERNAL YOUR G-D TRIETH YOU. This is to state that the purport of the wonder which came to pass and which G-d showed him in his dream or [as the philosophers say] in his kahin1 was G-d's will in order to test you in your love of Him. Now I have already explained2 that the term "test" is derived from the point of view of the one who is being tested. It states here to know [for the Eternal your G-d trieth you 'to know' whether ye do love … meaning] that it became known in fact what exists in potential and is revealed [only] to Him. Thus the commandment of this entire section refers to someone who prophesies to worship the idols. But concerning one who prophesies in the name of G-d to change any of the commandments of the Torah, our Rabbis have interpreted3 that if he came to [completely] uproot any item from the Torah, such as permitting [the eating of] swine or [permitting] one of the adulterous relationships, according to this judgment shall it be done to him4 [i.e., he is liable to death as is stated here in (6)]. But if he declares it to be permissible only for some time as a temporary measure such as Elijah did on Mount Carmel [in permitting offerings to G-d outside of the Sanctuary in Jerusalem],⁠5 we are obligated to listen to him and to do everything that he commands us.
It appears [to me] that if he prophesies in the name of G-d to command a precept that he innovates, as happened concerning reading of the Scroll [of Esther on Purim],⁠6 that he is not guilty of a capital offense, only that we are not to obey him, because it is written, These are the commandments,⁠7 [which our Rabbis interpret to mean]:⁠8 "No prophet is henceforth permitted to declare any new matter therein.⁠" But perhaps, since we do not believe him, he is thus a false prophet and his death is by strangulation.⁠9
1. This is borrowed from the Arabic, kahanah, a term referring to the power residing in man to be able to foretell the future. It is so explained by Shmuel ibn Tibbon in his list of "Foreign words.⁠"
2. Genesis 2:1 (Vol. I, p. 275).
3. Sanhedrin 90a.
4. Exodus 21:31.
5. I Kings 18:33-38. The purpose was to vindicate the belief in the true G-d and cause the people to reject the idolatrous worship of Baal. And because Elijah was an acknowledged righteous prophet we were commanded to listen to him (Rambam, Hilchoth Yesodei Hatorah 9:3).
6. See Ramban above, 4:2.
7. Leviticus 27:34.
8. Torath Kohanim, end of Bechukothai. The reading of the Megillah (Scroll of Esther) on Purim is "a positive commandment by the authority of the Scribes" (Mishneh Torah, Hilchoth Megillah V'Chanukah 1:1).
9. See "The Commandments,⁠" Vol. II, pp. 25-26.
כי מנסה י״י אלהיכם אתכם – לנסותכם באהבתו ולהרבות שכרכם כאשר תעמדו בנסיונו וקורא אותו נסיון מצד המנוסה:
כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, "Hashem, your God is testing you, etc.⁠" the reason why Hashem allows such a person to perform a miracle, or to correctly foretell an unlikely future event, is to put your faith in Him to a test, to see if you will use such people to try and foretell future events for you, thus subverting your absolute faith in Him. During the period in our history when there were prophets, the people when puzzled about events, would indeed turn to the accredited prophet and ask him to enquire from God about the meaning of events which they could not reconcile with what they had been taught to expect. Nachmanides has explained that the term "test" when used by the Torah always refers to how it looks to the person being tested. God Himself never needs to test anyone as He is aware of man's belief and reactions to so-called "tests.⁠"
כי מנסה י״י אלהיכם אתכם – אמר {יוסף}: ראה חכמת נותן התורה, כי נתן בזה טעם היותר הכרחי להמון, כי לא יכול משה לתת להמוןא גבולים מונחים להכזיב זה הנביא, כי אין בני העולם יודעים משפטי הסתירה וההתנגדות, לכן הפליג שאף על פי שיעשה אות או מופת (דברים י״ג:ב׳), לא יאמינו בו, ובזה יספיק לחכמים, לדעתם שדבריו שקר מעיקרם, וגם יודעין שאותן האותות והמופתים שהוא נותן מה שיש בם מן הסיגים. אבל ההמון אינם יודעים אחד מאלה, לכן צריך שנותן תורתנו ימסור להם זה דרך גזרת מלך, ואמר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא, כלומר אםב גוזר עליך היום כן לדורי דורות, אבל כי לישב דעתם החלוש ישוב מה, נתן להם טעם טוב כראוי להם, ואמר כי מנסה י״י אלהיכם אתכם, לכן יעזבנו לעשות אות ומופת כחפצו עם היות זאת הגזרה צודקת, למה שידוע כי השם הוא הפועל הראשון לכל.
א. כך תיקן לאסט. בכ״י המבורג: ״ההמון״.
ב. כך בכ״י המבורג. לאסט תיקן וכתב: ״אני״.
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא – הזהיר בכאן שלא לשמוע אל דבריו כשיאמר לעבוד עבודה זרה גם אמר זה לפי שעה ואף על פי שהתנבא בשם השם יתעלה ויאמר שהשם יתעלה צוה לעשות כך כל שכן אם נתנבא בשם עבודה זרה.
כי מנסה י״י אלהיכם אתכם וגו׳ – הרצון בזה שלזה הסכים שיבא זה המטעה לבם כמו שמצאנו בספר יהושע שהשאיר השם יתעלה קצת הגוים ההם לנסות בם את ישראל והנה האות והמופת שיעד בו הנביא שקר ההוא אינו ראיה בבאו שיהיה אמת מה שאמר כי היה זה בלתי ספק על דרך להט וכשוף ומה שידמה להם והעניין ידוע שאין דבריו אמת כי אין שם אלוה זולתי השם יתעלה כמו שנתברר לישראל במעמד הר סיני הנפלא מפי הגבורה ונתברר עוד מצד העיון במה שאין ספק באמתתו ולזה אין דרך לנתינת אות או מופת להביא להאמין ההפך בזה והוא מבואר שמי שישתדל לאהוב השם יתעלה בכל לבבו ובכל נפשו ינצל מההאמנה לדבריו והוא מי שישתדל להשיגו כפי כחו כי הוא ישער במה שהשיג ממנו שאין אלוה זולתו.
התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהזהירנו מלשמוע אל דברי הנביא ההוא והתועלת בזאת האזהרה מבואר כי בזה תתקיים האמונה האמתית והתורה השלמה.
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא רוצ׳ לומר לא די שלא תעש׳ מצותיו אבל גם אל השמיע׳ והטיית האזן אין ראוי שתטה ותשמע אליו. ואל תתמהו אם כן איך צדקו מאמריו במה שייעד והוא ראוי שהשם יתעלה יבטל הסימן והאות ההוא אשר ייעד לבא כדי שלפני עור לא תתן מכשול כי הנה עשה זה והניח הדבר לטבעו של עולם לפי שמנסה ה׳ אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים אותו בכל לבבכם ובכל נפשכם וכבר ידעת שהנסיון הוא לאחד משלש תכליות:
אם לתועלת המנסה כדי שידע מה שהיה אצלו בספק וזה לא יאות בהש״י כי הוא חוקר לב ובוחן כליות:
ואם לתועלת המנוסה אם היה לבבו טוב וישר יביאהו הש״י לנסיון. כדי שתצא מחשבתו הטובה מן הכח אל הפעל ותצטרף עם מעשיו ויתוסף זכות על זכותו. וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה בב״ר פרשת ל״ד שאמרו ה׳ צדיק יבחן היוצר הזה אינו בודק אלא הקנקנים השלמים. ואם לתועלת הרואים שיראו ויקחו מוסר מהמנוסה בראותו נסיונו ושעמד בו. והנה אמר בענין הזה נסיון אם מהמין השלישי לתועלת הרואים ואם מן המין השני לתועלת המנוסה. וזהו שאמר כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם לדעת. ואין פירושו כדי שהוא יודע. כי אם בעבור שהוא יודע כמו שפרשתי (פ׳ עקב) בלדעת את אשר בלבבך רוצה לומ׳ לתועלתכם יהי׳ הנסיון ההוא בעבור שהוא יתעלה יודע שאתם אוהבים אותו בכל לבבכם ובכל נפשכם כלומר מבלי ספק ופקפוק ורצה שאהבתכם אותו תצא לפעל לזכותם. וה״א הישכם אינה ה״א השאלה והספק כי אם ה״א הידיעה כאילו אמר לדעתו שאתם אוהבים את ה׳ כי האוהב האמתי לא יפחד מאוהבו ולא יעזבהו ולא יבחר אוהב אחר תחתיו.
לא תשמע אל דברי הנביא ההוא – לא תפנה אל דבריו לראות אם יש ממש בקצתם כי אין ספק שכל דבריו שקר שבדא מלבו הכל להרע, כאמרו כי דבר סרה. והאות והמופת נעשה על ידי כשוף או תחבולה וזולתם, לא מכח נבואה שבאה לו.
או אל חולם החלום ההוא – לראות אם יש בקצת חלומו אמת, אבל תדע בלי ספק שלא חלם דבר ממה שאמר, אבל המציא הכל מלבו כדי להדיח.
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם – כי בזה שתחשבו לאויב את המדבר נגד אלהיכם תהיו מנוסים לפניו לאוהבים.
לדעת – כדי שעל אהבתכם המנוסית בפועל, תהיה בפועל ידיעתו הפועלת לטוב לעולם, כראוי בדבר המוכן בפועל לקבלת שפע טובו.
לא תשמע אל הנביא ההוא, do not even turn to listen to find out if his words have even partial substance, for there can be no question that the man is full of lies and tells you things he has made up, all for an evil purpose; כי דבר סרה, for what he portrays as a miracle is nothing but sleight of hand or forgery of some other kind.
או אל חולם החלום ההוא, to see if even part of what he dreamt reflected some truth of what was going to happen; you may be sure that the dreamers did not actually dream any part of what he claimed to have dreamt, but he invented all of it in order to seduce you;
כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם, by referring with hostility to a person who spoke out against God, you will be proven as truly loving God.
לדעת, once your previously theoretical faith in God has been so tested, you will become truly tested in your intimate conviction of God’s goodness which becomes an unshakable enduring conviction. Someone who believes truly in the goodness of the Lord cannot help but hate anyone who denies God’s goodness, just as if you love a human being truly you cannot help hating a person who hates the person whom you truly love.
הֲיִשְכֶם: היו״ד בחירק. [הֲיִשְׁכֶם].
כי מנסה וגו׳ – ואם תאמר מעתה כי לנסותינו בא ה׳ נביא זה למה יומת אם דבר ה׳ בפיהו לנסות, ונראה כי מאמר כי מנסה לא בא לומר כי ה׳ אמר לנביא לו׳ כדברים האלה אלא בא לתת טעם למופתים שנתן ה׳ ואמר כי מנסה וגו׳, וכפי זה ה׳ נתן מופת זה לנסות.
או אפשר כי לעולם מופת ואות זה לא עשאו ה׳ לנסות אלא לאשר יגידו אותות השמים נפלאים מעשה ה׳, ונתן טעם כי מנסה תשובה למה שיאמרו ישראל למה ה׳ לא הסיר המופת והאות לבל יטעו ישראל מאחרי ה׳ לזה אמר כי מנסה וגו׳ לזה הניח העולם כמנהגו, אבל זולת טעם זה ה׳ יעשה לבל תחזקנה ידי רשעים ולא יהיה לא אות ולא מופת.
כי מנסה ה' אלוהיכם אתכם לדעת, for the Lord your God is testing you, wanting to know, etc.⁠" You may well ask why such a prophet should be executed if God sent him to test the loyalty of the Jewish people! Clearly then the words כי מנסה do not mean that God instructed this prophet to say what he said, but it explains only why the miracles this prophet performed in order to legitimise himself were allowed to happen.
Alternatively, the fact is that God never allowed any miracles to be performed by a prophet except to demonstrate His dominion over the forces of nature, i.e. that He created these forces. The words כי מנסה השם, "for God conducts a test, etc.⁠" are only an answer to the question why God allows some people to perform such miracles instead of preventing them so as not to mislead the Israelites. The Torah answers that God allows the world to function in its normal manner. If it were not for the fact that God on occasion wants to test His people, He would not allow such charlatans to perform miracles so as not to reinforce the power of the wicked.
לא תשמע אל דברי וגו׳ ההוא או אל חולם וגו׳ – ההו׳ פרט למפרע מה שאמר לך קודם הדחה שמוחזק היה בכשרות תשמע הדבר ההוא אפילו לאחר הדחה.
חולם וגו׳ ההוא – פרט לשחזר פי׳ שחזר בתשובה ויתן לך אות תשמע לו כמו מקודם.
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם – אפילו אם יעמיד השמש בחצי השמים כמו יהושע לא תשמע לו. וא״ת למה נתן לו הקב״ה כח לעשות כזה זהו כדי לנסות אתכם כו׳.
לא תשמע – מושכל ראשון הוא שהנותן אות או מופת להכחיש מציאות השם יתברך או חכמתו או חסדו או אחדותו וכיוצא, הוא סותר ומכחיש את דברי עצמו סתירה גמורה ומוחלטת, לכן הנביא האומר בשם ה׳ דבר, ונותן אות או מופת, צריך שיסכים הדבר ההוא עם כל מה שידענו בכח השכל מעצם הבורא וממשיגיו, ואם לאו נביא שקר הוא, שהוא סותר את דברי עצמו, מעתה אם יבא האות או המופת ההוא להדיחני מעל השם וללכת לעבוד אלהים אחרים, כגון שיאמר השם הנכבד שלחני שתעבדו לפעור כי היה שותף עמו במעשה בראשית, שזהו סותר לאמתתו יתברך או שתאמינו שהשם הוא בעל תכלית או גשם או מעות משפט, והכלל כל מה שיתנגד לאחת משלמיות המיוחדות בחקו בלי פירוד והבדלה, הנה הוא סותר דברי עצמו, ומעיד בעצמו ששקר דבר, ומה לך עוד לחקור אחריו, לדעת אם המופת ההוא אמת אם לא, אחרי שהוא מזוייף מתוכו, ואין לך ראיה גדולה מזו, לכן אמר לא תשמע אל דברי הנביא ההוא. והנה כל הפרשה הזאת במתנבא לעבוד ע״ז, אבל במתנבא בשם ה׳ לשנות בדברי תורה, רבותינו דרשו שאם בא לעקור דבר אחד מן התורה, כגון שיתיר החזיר או אחת מן העריות, לעולם כמשפט נביא שקר יעשה לו, אבל אם יתיר זה לקצת הימים להוראת שעה, כגון אליהו בהר הכרמל, אנו חייבים לשמוע אליו ולעשות ככל אשר יצונו:
כי מנסה – ושמא תאמרו אם הוא נביא שקר איך יבא האות המופת אשר נתן, לכן אמר כי מנסה וכו׳, דעו לכם שהשם יעשה כן בכונה כדי לנסות אתכם, להוציא אהבת ה׳ שבלבבכם מן הכח אל הפועל, ולהרגיל אתכם באמונתו, עד שתתחזק האמונה ותהיה תכונה בנפשכם, כי אם תראו נפלאות מחודשות ומעשים נוראים מבהילים, ואעפי״כ לא תראו ולא תפחדו ולא תשקרו באמונתו, כי אם תהיו נאמנים בבריתו, תתחזק האמונה בלבבכם ותמשול בכל כחות ומדות הנפש לרדות בם כרצון ה׳:
לדעת – הענין שתשוב הידיעה בכח להיות ידיעה בפועל ע״י המעשה, שעל ידי הבחינה והנסיון ההוא יתברר ויוודע תוקף אהבתכם:
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם – לא שה׳ יעשה אות ומופת לקיים השקר, אבל הוא מנסה אתכם על ידי שהניח לנביא השקר שיצלח בכזביו. והנה גלוי וידעו לפני המקום שלא יתכן לשום אדם לעשות אותות ומופתים אמתיים בזולת שליחותו יתברך, אבל גלוי וידוע לפניו גם כן כי יתכן לרשעים להתעות את העם בדברים מזוייפים, לכך הקדים לתקן הַמְעֻוָת שיוכל להמשך מהם.
כי מנסה וגו׳ – ה׳ דורש מכם – כמבחן למסירותכם ולנאמנותכם המלאה – שאפילו פיתוי זה, המסתייע על ידי אות או מופת, לא יערער את מסירותכם ונאמנותכם.
[נט] לא תשמע אל דברי הנביא ההוא – פי׳ בספרי שאין פירושו שלא תקבל דבריו לעשות כן, שע״ז היל״ל לא תשמע אליו, אבל לשון שמיעת הדברים היינו שאסור לו לשמוע הדברים פעם שנית, וכ״כ הרמב״ם (במל״ת סי׳ כח) שהוזהרנו משמוע למתנבא בשם ע״ז ר״ל שאנחנו לא נחקרהו ולא נשאלהו לאמר מה האות שלך ומה מופתך ע״ז המאמר רק נקיים בו העונש, וז״ש לא תחזור בו ר״ל שלא תחזור על דבריו לשמעם שנית, והרמב״ן השיג עליו ופי׳ שר״ל שלא תקבל דבריו לעשות כן כמ״ש בת״א לא תקבל לפתגמי נביא הדין, ויפה השיב במג״א שעל הקבצו ושמעו בני יעקב ת״א קבילו אולפן שהוא רק קבלת הדברים בלב, כי לרוב שמיעת דברים היינו שמיעת האזן לבד, ומ״ש מלת ההוא ר״ל רק החלום ההוא והנבואה ההיא של עתה, אבל אינו נעשה חשוד למפרע כמ״ש ביו״ד סי׳ א׳ וכמ״ש הז״ר, והמפרשים הגיהו כאן ולא החוזר בו ולא החשוד למפרע וא״צ:
ובא הכתוב והזהיר: כי מנסה1 וגו׳: באותו מקרה וצרה רחמנא ליצלן2.
הישכם אוהבים וגו׳: ובזה שלא תשמעו לנביא במקום שיש סכנת נפשות, הוא בחינה שאתם אוהבים אותו יתברך ׳בכל נפש׳3.
1. ושאל רבינו לעיל, אם מיירי בנביא שהיה נביא אמת מתחילה ואח״כ שקר, והאות והמופת עשה בעת שהיה נביא אמת, איזה נסיון עשה הקב״ה בענין האות והמופת.
2. כלומר, הנסיון אינו על ההסכמה אם ללכת אחרי הנביא הזה, אלא עצם הצרה והחולי שהגיע הוא היה הנסיון לראות אם תעמדו וכו׳.
3. ״ובכל נפשכם״ מתפרש כמו ״ובכל נפשך״ שבקריאת שמע – ׳אפילו הוא נוטל את נפשך׳. ויש לעיין איך יתפרש ״בכל לבבכם״.
לא תשמע וגו׳ – כלומר, אף על פי שנביא כזה הוכיח שיש לו קשר לעל⁠־טבעיות, בכל זאת אין להאמין לדבריו.
כי מנסה ה׳ אלהיכם אתכם – השי״ת הרשה, שמה שהגיד מראש נביא השקר, יתקיים, כדי לנסות אתכם אם אתם אוהבים באמת את השי״ת עד שאפילו כחות על⁠־טבעיים אין ביכולתם לערער את אהבתכם אליו. כאן מתעוררת השאלה, וכי מפני מה צריך השי״ת לנסות את ישראל כדי לדעת אם הם אוהבים את השי״ת בכל לבם? הלא השי״ת יודע מצפוני הלב גם בלי נסיון; על כן מפרש הרמב״ם (מורה נבוכים ג׳:כ״ד), שכל נסיון אשר בתורה אין ענינו {אלא}⁠א ללמד לבני אדם את הראוי להם לעשות או להאמין בו. הפסוק ״לדעת הישכם אוהבים את ה׳ אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם״, אין פירושו כדי שידע האל אם יעשה, אך זה הוא כאילו אמר ״לדעת כי אני ה׳ מקדישכם״, אשר פירושו שידעו האומות זה. וכן אמר כשיקום מתפאר בנבואה ותראו אותותיו המביאים לחשוב אמת בדבריו דעו כי זה הדבר רצה בו האל כדי להודיע האומות שיעור האמינכם באמיתת תורתו והשגתכם אמתתו ושאינכם נפתים להסתת מסית ולא תפסד אמונתכם בשם למען יכווין אליה כל מבקש אמת.
אולם למעונין בפשוטו של מקרא נראה הסברו של ה״מורה״ דחוק. לעניות דעתי נראה כי הפירוש הקרוב ביותר לפשוטו של מקרא הוא, שדרך המקרא להשתמש בביטויים גופניים כלפי הבורא ית״ש, כדי ״לשבר את האוזן״, כלומר לקרב את הדברים להבנתו של אדם. השי״ת מנסה את ישראל, גם כדי לחשל את כחם על ידי התנגדות בפועל לנסיונות וגם כדי לחשוף בפועל את אהבת ה׳ הטמונה בלבם. אבל כשם שאמרה התורה על השי״ת שהוא אמר ״ארדה נא ואראה״, אף על פי שאינו צריך לרדת בכדי לראות, כך אומר השי״ת ״לדעת הישכם אוהבים וגו׳⁠ ⁠⁠״, אף על פי שהוא יודע זאת כבר מקודם.
דוגמא לדבר, כי לפעמים גם בני אדם עושים כעין זה, למשל חוקר הטבע, היודע כח טבע מסויים ומכל מקום הוא עושה נסיון ומפעיל אותו, מאיזה נימוק שהוא, או כדי לשכנע אחרים בפעולת הכח ההוא, או כדי שיהנה הוא בעצמו ממראה פעולת כחות הטבע, ויתכן שהחוקר יאמר לפני הנסיון דברים, שמשמעותם שהוא רוצה לראות ולהשתכנע בפעולת הכח ההוא.
התורה אומרת שכל התופעה הזאת, שנביא שקר יצליח לעשות דברים על⁠־טבעיים, הוא מעשה ה׳. ואינה מזכירה כלל, שאיזה כח מכחות הטומאה פועל בדבר. אבל הרשב״ם מפרש את המלים ״ובא האות והמופת״ (פסוק ג׳): ״שיודעים עתידות על ידי רוח טומאה ותרפים ואוב וידעוני״; וכן את המלים ״כי מנסה וגו׳⁠ ⁠⁠״ הוא מפרש: ״נתן כח בכשפים לדעת הנולדות לנסות ולזכות ישראל שהתרה בהם לא יהיה בך מעונן ומנחש ומכשף וגו׳ עד תמים תהיה עם ה׳ אלהיך ואם לא יאמינו בעבודת גלולים זו היא זכותן״, זאת אומרת, כי נביאי השקר יונקים את כחם מכחות על⁠־טבעיים, שהם תועבת ה׳, אבל ה׳ הרשה לכחות אלה להתגלות אפילו לשם פתוי ישראל נגד תורת ה׳, ואין זה אלא כדי לנסות את ישראל ולתת להם שכר על עמידתם בנסיון.
יש לסייע לדעת הרשב״ם מן הפסוקים י״ד-ט״ו של פרק י״ח, שם הוזהרנו שלא לבקש עתידות אצל מעוננים וקוסמים, כמו העמים האחרים, שהרי השי״ת נתן לנו נביאים שיכולים להגיד לנו עתידות. כיון שהתורה אינה אומרת שהמעוננים והקוסמים אין בהם כח, אלא שהם תועבת ה׳, ולא עוד אלא שהתורה מייחסת להם כח הגדת העתידות בדומה לנביאי ה׳, אם כן מסתבר כי נביא השקר המנבא עתידות אינו אלא מעונן או קוסם. מגידי עתידות אלה לא היו יכולים לפתח את כחם בכדי לנסות לפתות את ישראל לסור מהתורה, אילו לא היה ה׳ נותן להם במיוחד אפשרות זו, בכדי לנסות את ישראל.
מדברי התלמוד (סנהדרין מ״ג.) בנוגע לישו הנוצרי (שנשמטו בדפוסים הרגילים אבל אפשר למצוא אותם ב״חסרונות הש״ס״ וב״דקדוקי סופרים״ לר׳ רפאל נתן רבינוביץ), נראה כי גם דעת חכמי התלמוד היא כדעתו של הרשב״ם.
א. {המלה חסרה בנדפס.}
מוני המצוותספרי דבריםמדרש תנאיםתרגום אונקלוסתרגום ירושלמי (ניאופיטי)תרגום ירושלמי (יונתן)אגן הסהר - מלוקט מספר הזהררס״ג תפסיר ערביתרס״ג תפסיר תרגום לעבריתרש״יר״י קרארשב״םאבן עזראחזקונירמב״ןטור הפירוש הארוךר״י אבן כספירלב״גרלב״ג תועלותאברבנאלר״ע ספורנומנחת שיאור החייםאדרת אליהו לגר״אר׳ י״ש ריגייושד״לרש״ר הירשמלבי״םנצי״ברד״צ הופמןהכל
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144