Devarim 13 – דברים יג‏ – Mikraot Gedolot

[פיסקא פח]

מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך – מהקרובים אתה יודע מה הם רחוקים.

מקצה הארץ ועד קצה הארץ – אלו חמה ולבנה שמהלכים מסוף העולם ועד סופו.

[Piska 88]

"Of the gods of the peoples around you, who are near to you or who are far from you": From what you know of (the inefficacy of the gods of) the near ones, you should know what the far ones are like.

"from one end of the earth to the other": the sun and the moon, which go from one end of the earth to the other.

[End of Piska]

מאלהי העמים אשר סביבותיכם שלא תאמר יש יראה במקום פלוני כך אוכלת וכך שותה כך מטיבה וכך מריעה:

הקרובים אליך או הרחוקים ממך מה קרובים אליך אתה יודע מה הן אף הרחוקים ממך מה הקרובים אליך אינן כלום אף הרחוקים ממך אינן כלום:

מקצה הארץ ועד קצה הארץ אלו חמה ולבנה שמהלכין מסוף העולם ועד סופו:

מִטָּעֲוָת עַמְמַיָּא דִּבְסַחְרָנֵיכוֹן דְּקָרִיבִין לָךְ אוֹ דְּרַחִיקִין מִנָּךְ מִסְּיָפֵי אַרְעָא וְעַד סְיָפֵי אַרְעָא.

gods of the nations round about you, nigh you, or far off, from one end of the earth to the other;

מן טעוותהון דאומייה די^א חזור חזור לכון דקריבין לכון^ב או דרחיקין (ל){מנ}⁠כון מן סייפי ארעא ועד סייפי ארעא.

א. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״די״) גם נוסח חילופי: ״דאית״.

ב. בגיליון כ״י ניאופיטי 1 מובא (במקום ״דקריבין לכון״) גם נוסח חילופי: ״דקריב לוותכון״.

מטעוות שבעתי עממיא דבחוזרנותכון דקריבין לכון או מן שאר עממיא דרחיקין לכון מן סייפי ארעא ועד סייפי ארעא.

of the idols of the seven nations who are near you round about, or of the rest of the nations who are far away from you, from one end of the earth to the other;

מאלהי העמים אשר סביבותיכם הקרובים אליך או הרחוקים ממך – ¹ואם ע״ז פלונית כך היא אוכלת, וכך היא שותה, וכך מדיינה וכך מסיבה, וכך יושבת ומוכחת, והוא משבח לך ע״ז רחוקה, אז אתה אמור לו מן הקרובות שאתה מכיר אתה יודע בהנך של רחוקות, שכשם שאין בקרובות ממש, כך אין ברחוקות ממש.

1. ואם ע״ז פלונית כך היא אוכלת. עיין ספרי פיסקא פ״ח, וסנהדרין ס״א ע״א, וברש״י שם.

מִן מַעבּוּדַאתִ אלאֻמַם אַלַּתִּי חַוַאלַיְכֻּם אַלּאַקרַבִּיןַ אִלַיְךַּ אַוְ אַלּאַבּעַדִיןַ מִנךַּ מִן טַרַפִ אלּאַרץִ׳ אִלַי׳ טַרַפִהַא

מן נעבדי האמות אשר הם סביבותכם הכי קרובים אליך או הכי רחוקים ממך, מן קצה הארץ עד קציה.⁠¹

1. [מקצה הארץ ועד קצה הארץ. - שמא הארץ אין לה תכלית בארך וברחב ובעמק? אמרתי אלו היתה כן, לא היתה השמש מקפת אותה עד שהיא משלמת סבובה. ומצאתי המציאה הגמורה כי אין שמים בלתי אלה ולא ארץ כי אם זאת, וכי השמים האלה יש להם תכלית, והארץ הזאת יש לה תכלית, וכאשר גשמיהם יש להם גבול, כן יש לכחם גבול מגיע אל קץ ויעמד אצלו, ולא יתכן להם לעמד אחר כלות הכח ההוא ולא ימצאו קדם היותו, ומצאתי הכתוב שהעיד עליהם בתכלית, באמרו (דברים יג, ח) מקצה הארץ ועד קצה הארץ, (שם ד, לב) ולמקצה השמים ועד קצה השמים.(׳האמונות והדעות׳ רבי סעדיה גאון, מאמר ראשון בהעולם מחודש הוא).]

הקרבים אליך או הרחוקים ממך – למה פרט קרבים ורחוקים? אלא כך אמר הכתוב: מטיבן של קרובים אתה למד טיבן של רחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים.

מקצה הארץ וגומ׳ – זה חמה ולבנה וצבא השמים, שהם מתהלכין מסוף העולם ועד סופו.

הקרבים אליך או הרחקים [LET US GO AND SERVE OTHER GODS … NAMELY, OF THE GODS] WHICH ARE NEAR UNTO YOU, OR FAR OFF [FROM YOU] – To what end does it (Scripture) mention the gods of the near nations and those of the far-off ones? But this is in effect what Scripture says: From your knowledge of the gods of the near nations, you may draw conclusions regarding the nature of the gods of those far-off; just as there is nothing real in those of the near ones so there is nothing real in those of the far-off ones (Sanhedrin 61b; Sifre Devarim 88:1).

מקצה הארץ [GODS … FAR OFF FROM YOU] FROM THE ONE END OF THE EARTH [EVEN UNTO THE OTHER END OF THE EARTH] – This refers to the sun, the moon and the host of heaven (the stars) who move from one end of the world to the other (Sifre Devarim 88:2).

פס׳: מאלהי העמים אשר סביבותיכם – מן הקרובים אתה למד מה הן הרחוקים, כשם שאין ממש בקרובים כך אין ברחוקים.

מקצה הארץ ועד קצה הארץ – אלו חמה ולבנה המתהלכים מסוף העולם ועד סופו:

הקרובים אליך או הרחוקים ממך – השוה רחוקים לקרובים, כשם שאי אתה רואה ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקים. מקצה הארץ ועד קצה הארץ – אלו חמה ולבנה שהם מהלכים מסוף העולם ועד סופו.

הקרובים אליך או הרחוקים ממך, "the ones close to you, or ones which are far removed from you" The Torah draws a comparison between the religions which are practiced by people physically near you to those practiced in distant countries. Just as you know that there is no substance to any religion of the pagans near you, there is no more substance to religions practiced by people further afield.
מקצה הארץ עד קצה ארץ, "from one end of the globe to the other end.⁠" An oblique reference to sun and moon each of which travels from one end of the earth to the other.

הקרובים אליך או הרחוקים ממך מקצה השמים ועד קצה השמים – הנה הקדים הקרובים כי הם היותר נכונים שיכשלו בהם ואחר כן זכר הרחוקים באי זה המקום שיהיו ממזרח שמש עד מבואו או מקצה הדרום עד קצה הצפון.

מקצה הארץ זו חמה ולבנה וצבא השמים שהן מהלכין מסוף העולם ועד סופו. בספרי דאי אפשר לומר ארחוקים קאי כאילו אמר הרחוקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ משום דמקצה ועד קצה על כמותם וגדלם קמיירי שפירושו מסוף העולם ועד סופו לא על המרחק שבינם לבינם דא״כ עד קצה הארץ מבעי ליה ולפיכך פירשוהו על תנועת חמה ולבנה כוכבים ומזלות שמורה על כמותה וגדלה שהיא נמשכת מקצה הארץ ועד קצה הארץ דהיינו מסוף העולם ועד סופו:

הקרבים אליך – אף על פי שמצד קורבתם תדע שקרותם, ואין לחוש שתטעה בהם.

או הרחוקים ממך מקצה הארץ – אף על פי שמצד המרחק אין לחוש שתלך שם לעבדם.

הקרובים אליך, even though these nations live in your vicinity and you are aware of the lies which their religion is based upon, and because you are, there would be no reason to worry about the influence of such a religion upon you.

או הרחוקים ממך מקצה הארץ, so that on account of the very distance there is no real concern that you would learn from their ways.

זו חמה ולבנה. פירוש, שאין לפרש הרחוקים ממך עד קצה הארץ, דאם כן לא הוי למכתב רק הרחוקים ממך עד קצה הארץ, אבל מדכתיב ״מקצה הארץ ועד קצה הארץ״, אלו חמה ולבנה שמהלכים מסוף העולם ועד סופו:

זו חמה ולבנה וצבא השמים כו׳. דאם לא כן לא היה לו לכתוב אלא הרחוקים ממך עד קצה הארץ:

This refers to the sun, the moon, and the heavenly hosts, etc. Otherwise Scripture should have written only, "At a distance from you to the ends of the earth.⁠"

ואומרו מאלהי העמים – פירוש כי יבא בטענה להוכיח ממה שלפניו מאלהי העמים אשר סביבותיכם כי יראו העמים שסביב ישראל יחנו בשלוה ובהצלחה מרובה ויאמרו אליו להדמות למה שלפניו, או יבא בטענה להוכיח הוכחה גדולה והוא כשתהיה עבודה זרה שנתפשטה בעולם שכל העולם או רובו עובדים אותה כמו שאירע בזמנים אלו שמלכות אדום כולם עובדים וכו׳, והיא פינה גדולה, ולדברי רבותינו ז״ל (יומא י׳.) שאמרו עתידה מלכות הרשעה שתתפשט בכל העולם, הנה עבודה זרה אחת בכל העולם מקצה הארץ ועד קצה הארץ והסתה זו עמה טענה להוכיח כי יש בה ממש ח״ו, אף על פי כן אמר לא תאבה לו וגו׳ פירוש נותנת התורה עצה לאדם שימלט בה ממנו, אחד לא תאבה לו, פירוש על דרך אומרו (משלי א׳) בני אם יפתוך חטאים אל תבא, פירוש לא תכנס עמו בטענות אלא שלילת הרצון בלא טענה, ועיין מה שפירשתי בפסוק ולא אבה (דברים כ׳ ל׳) וישלול שמוע דבריו עוד בזה, והטעם שאם יכנס עמו בטענות התמדת החושב תוליד תכונה הרע באדם.

מאלוהי העמים, "from among the gods of the nations, etc.⁠" The enticer points to the successful lives led by nations bordering on Israel and uses this as proof that there could be nothing wrong with their religion. Alternatively, the enticer points to the vast majority of nations who serve idols, especially during the time of the Romans when the Roman Empire built on idolatry was so pre-eminent in the world. The argument that the whole world prospered while worshiping the gods of the Romans while only the Jewish people were in abject poverty and exile, is apt to entice sinners very easily. Moses warns לא תאבה לו, "do not even be willing to enter into a discussion with such an enticer.⁠" Moses paraphrases what Solomon said in Proverbs 1,10: "my son, if sinners entice you do not consent.⁠" Deny the suggestion without bothering to argue the merits or otherwise of the enticer's argument. Please read my commentary on Deut. 2,30 that even arguing the point gives the enticer a foothold in your heart.

מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים וגו׳ – מהקרובים תוכל לידע כשם שאין ממש בקרובים כך אין ממש ברחוקו׳.

מקצה הארץ ועד קצה הארץ – זו חמה ולבנה. והמפרשים פירשו מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך שיאמר לך המסית. שיסית אותך ראה מה שלוה יש בעובדיהם הללו. כמה ממון ותבואות יש להם וכמה דברים. כמו שאמר במשנה כך מטיבה כך וכו׳. ועל הרחוקים יסית אותך בדבר אחר אף שלא יוכל לומר לך שמטיבה שלא תאמין לו אלא שיאמר לך. ראה האיך נתפשט הע״ז הזו בכל העולם. לכך אמר מקצה הארץ ועד וגו׳.

מקצה הארץ – או מאלהי העמים אשר הם מקצה הארץ ועד קצה הארץ:

מקצה הארץ – ערש״י, והמפרשים יאמרו, הקרובים אליך, שהמסית יאמר לך ראה מה שלוה יש בעובדיהם הללו כמה ממון ותבואות יש להם, כבמתני׳ שם כך מטיבה וכו׳. ועל הרחוקים יסית אותך בדבר אחר, אף שלא יוכל לומר לך שמטיבה כי לא תאמין אליו, אבל יאמר לך ראה היאך נתפשטה הע״ז הזו בכל העולם, לכן אמר מקצה הארץ ועד וגו׳ (הגר״א) ולפי שהמסית יציע לפני המוסת משפעת טובות שיגיע מזה, כדי להטות רצונו לזה, לכן אמר נלכה ונעבדה בתוספת ה״א, כי כל פעל שבתוספת ה״א יורה על פעולה הנעשה ברצון גמור, כמ״ש (פינחס כ״ז י״ג) וראיתה אותה.

הקרובים אליך או הרחוקים ממך: לפי הפשט ¹ בין שנצרך לפיתוי מרובה² או מועט³.

1. שלא כפירוש רש״י בעקבות הספרי, עיי״ש.

2. על הקרובים, כי הניסת יכול לברר האם דיבר אמת.

3. על הרחוקים.

הקרבים אליך – וכי מה לי קרובים מה לי רחוקים, אלא הכי קאמר, מטיבותן של קרובים אתה למד טיבותן של רחוקים.⁠¹ (סנהדרין ס״א:)

מקצה הארץ וגו׳ – מקצה הארץ ועד קצה הארץ אלו חמה ולבנה² (ספרי).

1. ר״ל דמדרך המסית לדבר על עבודת כוכבים רחוקה [ע״ד הרוצה לשקר ירחיק עדותו], ואמר הכתוב הסתכל בעבודת כוכבים הקרובות אליך ותראה שאין בהם ממש ומהם תוכל לדון על טיבן [הבלן] של רחוקים.

2. ר״ל אף אם מסית אותך לעבוד לחמה ולבנה שמהלכים מסוף העולם ועד סופו. וטעם הדיוק משום דדי היה לומר הרחוקים ממך עד קצה הארץ.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון